Halachah · Rishonim
Abudarham, Hebrew Calendar, Order of Parashiot and Haftarot/אבודרהם·
אסדר הפרשיות וההפטרות שקורין ומפטירין בכל שנה ממוצאי סכות ועד מוצאי סכות אחר בכל שבת פרשה אחת והפטרה אחת
1The order of portions and prophetic readings that are read and concluded throughout the year, from the end of Sukkot until the end of the next Sukkot, every sabbath having one portion and one prophetic readings.
בבראשית, כה אמר האל ה' עד ואחרי לא יהיה והיא בישעיה.
2Bereshit: Isaiah 42:5–43:12
גתולדות נח, רני עקרה עד ולקדוש ישראל כי פארך והיא בישעיה.
3Toldot Noaḥ: Isaiah 54:1–55:5
דלך לך, למה תאמר יעקב עד בקדוש ישראל תתהלל והיא בישעיה.
4Lekh L'kha: Isaiah 40:27–41:17
הוירא אליו, ואשה אחת מנשי בני הנביאי' עד ותשא את בנה ותצא והיא במלכים.
5VaYera Elav: II Kings 4:1–37
וויהיו חיי שרה, והמלך דוד זקן עד ותכון מלכותו מאד והיא במלכים.
6VaYihyu Ḥayei Sara: I Kings 1:1–2:12
ז תולדות יצחק, משא דבר ה' עד כי מלאך ה' צבאות הוא והיא בתרי עשר בתחלת מלאכי.
7Toldot Yitzḥaq: Malachi 1:1–2:7
חויצא יעקב, ועמי תלואים עד בארץ תלאובות והיא בתרי עשר בהושע.
8VaYetze Ya'aqov: Hosea 11:7–13:5
טוישלח יעקב, חזון עובדיה עד סוף ספרו והיא בתרי עשר.
9VaYishlaḥ Ya'aqov: Obadiah 1:1–21
יוישב יעקב, על שלשה פשעי ישראל עד מי לא ינבא והיא בתרי עשר בעמוס.
10VaYeshev Ya'aqov: Amos 2:6–3:8
יאויהי מקץ, וייקץ שלמה עד מלך על כל ישראל והיא במלכים.
11VaYhi Miqetz: I Kings 3:15–4:1
יבויגש אליו, ואתה בן אדם קח לך עץ אחד עד בהיות מקדשי בתוכם לעולם והיא ביחזקאל.
12VaYigash Elav: Ezekiel 37:16–28
יגויחי יעקב, ויקרבו ימי דוד למות עד ותכון מלכותו מאד והיא במלכים.
13VaYḥi Ya'aqov: I Kings 2:1–21
ידואלה שמות, דברי ירמיהו עד רעה תבא אליהם נאם ה' והיא בתחלת ירמיה. ויש מפטירין בן אדם הודע את ירושלם עד בהררי אשר שמתי עליך נאם ה' אלקים והיא ביחזקאל. ויש מפטירין או יחזק במעוזי עד המאמין לא יחיש והיא בישעיה.
14V-Eleh Shmot: Jeremiah 1:1–2:3. Some conclude with Ezekiel 16:1–14. Some conclude with Isaiah 27:5–16.
טווארא, בקבצי את בית ישראל עד בפנותם אחריהם ידעו כי אני ה' אלקים ומסיים בפסוק ביום ההוא אצמיח וגו' והיא ביחזקאל.
15VaEra: Ezekiel 28:25–29:16, ending with Ezekiel 29:21
טזבא אל פרעה, הדבר אשר דבר ה' עד ונקה לא אנקך והיא בירמיה. ויש מפטירין משא מצרים הנה ה' רוכב על עב קל עד ונחלתי ישראל והיא בישעיה.
16Bo El Par'o: Jeremiah 46:13–28. Some conclude with Isaiah 19:1–25.
יזויהי בשלח, ודבורה אשה נביאה עד סוף השירה והיא בשופטים.
17VaYhi B-Shallaḥ: Judges 4:4–5:31
יחוישמע יתרו, בשנת מות עד וקראת שמו עמנו אל והיא בישעיה.
18VaYishma' Yitro: Isaiah 6:1–7:14
יטואלה המשפטים, הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה' אחרי כרות עד מאין יושב, ומסיים אם לא בריתי יומם ולילה וגומ' והיא בירמיה.
19V-Eleh HaMishpaṭim: Jeremiah 34:8–22, ending with Jeremiah 33:25
כויקחו לי תרומה, וה' נתן חכמה לשלמה עד ולא אעזוב את עמי את ישראל והיא במלכים.
20V-Yiqḥu Li Truma: I Kings 5:26—6:13
כאואתה תצוה, אתה בן אדם הגד את בית ישראל עד ורציתי אתכם נאם ה' אלקים והיא ביחזקאל.
21V-Ata Tetzave: Ezekiel 43:10–27
כבכי תשא, וישלח אחאב בכל בני ישראל עד ה' הוא האלקים והיא במלכים.
22Ki Tissa: I Kings 18:20–39
כגויקהל וישלח המל שלמה ויקח את חירם עד אלפים בת יכיל והיא במלכים.
23VaYaqhel: I Kings 7:13–26
כדאלה פקודי, ויעש חירם עד היא ציון והיא במלכים.
24Eleh Fqudei: I Kings 7:40–8:1
כהויקרא, עם זו יצרתי לי עד ובישראל יתפאר והיא בישעיה.
25VaYiqra: Isaiah 43:21–44:23
כוצו את אהרן, עולותיכם ספו על זבחיכם עד ונכרתה מפיהם ומסיים אל יתהלל חכם בחכמתו וגומ' והיא בירמיה.
26Tsav Et Aharon: Jeremiah 7:21–28, ending with Jeremiah 9:22–23
כזויהי ביום השמיני, ויוסף עוד דוד עד וילך כל העם איש לביתו והיא בשמואל.
27VaYhi BaYom HaShmini: II Samuel 6:1–19
כחאשה כי תזריע, ואיש בא מבעל שלישה עד כברת ארץ והיא במלכים.
28Isha Ki Tazria: II Kings 4:42–5:19
כטזאת תהיה, וארבעה אנשים היו מצורעים עד וירמסו אותו העם בשער וימת והיא במלכים.
29Zot Tihyeh: II Kings 7:3–20
לאחרי מות, הנה ימים באים עד סוף הספר והיא בתרי עשר בעמוס. ויש מפטירין ואתה בן אדם התשפוט התשפוט עד וידעת כי אני ה' והיא ביחזקאל.
30Aḥarei Mot: Amos 8:18–9:15. Some conclude with Ezekiel 22:2–16.
לאקדושים תהיו, הלדרוש אותי אתם באים עד לדעת כי אני ה' אלקיכם והיא ביחזקאל.
31Qdoshim Tihyu: Ezekiel 20:3–20
לבאמור אל הכהנים והכהנים הלוים עד לא יאכלו הכהנים והיא ביחזקאל.
32Emor El HaKohanim: Ezekiel 44:15–31
לגבהר סיני הנה חנמאל עד הממני יפלא כל דבר, והיא בירמיה.
33BeHar Sinai: Jeremiah 32:7–27
לדאם בחקותי, ה' עוזי ומעוזי עד כי תהלתי אתה והיא בירמיה.
34Im BeḤuqotai: Jeremiah 16:19–17:14
להבמדבר סיני, והיה מספר בני ישראל עד וידעת את ה' והיא בתרי עשר בהושע
35BeMidbar Sinai: Hosea 2:1–22
לונשא, ויהי איש אחד מצרעה עד ובין אשתאול והיא בשופטים.
36Naso: Judges 13:2–25
לזבהעלותך, רני ושמחי עד חן חן לה והיא בתרי עשר בזכריה.
37B-ha'alotkha: Zechariah 2:14–4:7
לחשלח לך, וישלח יהושע בן נון עד וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו והוא ביהושע.
38Shlaḥ L'kha: Joshua 2:1–24
לטויקח קרח, ויאמר שמואל עד לעשות אתכם לו לעם והיא בשמואל.
39VaYiqaḥ Qoraḥ: I Samuel 12:1–22
מזאת חקת התורה, ויפתח הגלעדי עד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל והיא בשופטים.
40Zot Ḥuqat HaTorah: Judges 11:1–33
מאוירא בלק, והיה שארית ישראל עד והצנע לכת עם אלקיך והיא בתרי עשר במיכה.
41VaYar Balaq: Micah 5:7–6:8
מבפנחס, ויד ה' היתה אל אליהו עד ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו והיא במלכים.
42Pinḥas: I Kings 18:46–19:21
מגואמרינן בפסיקתא מבראשית ועד י"ז בתמוז מפטירין לענין הפרשיות דומה לדומה. משם ואילך הכל לפי הזמן ולפי המאורע תלת דפורענותא ושבע דנחמתא ותרתי דתיובתא. וסימנם דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש.
43And we are told in the Pesiqta, from Bereshit until the 17th of Tammuz we conclude with something related to the matter of the portions. From there on, everything goes according to the time and according to the scenario: three of rebuke and seven of comfort and two of repentance. And their mnemonic is DShḤ NV' ARQ ShDSh.
מדראשי המטות, דברי ירמיהו עד רעה תבא אליהם נאם ה' והיא בתחלת ירמיהו.
44Rashei haMatot: Divrei Yirmiyahu, Jeremiah 1:1–2:3.
מהאלה מסעי, שמעו דבר ה' בית יעקב, עד היו אלהיך יהודה והיא בירמיה.
45Eleh Mas'ei: Shim'u, Jeremiah 2:3–28.
מואלה הדברים, לפני תשעה באב חזון ישעיהו עד ושביה בצדקה והיא בתחלת ישעיהו.
46Eleh HaDvarim, before the ninth of Av: Ḥazon Yesha'yahu, Isaiah 1:1–27.
מזואתחנן, שבע דנחמתא, נו"ע אר"ק ש', נחמו נחמו עד איש לא נעדר והיא בישעיה.
47VaEtḥanan (the seven of comfort, NV' ARQ Sh): Naḥamu, Isaiah 40:1–26.
מחוהיה עקב, ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני עד תודה וקול זמרה והיא בישעיהו.
48V-Haya 'Eqev: VaTomer Tsiyon, Isaiah 49:14–51:3.
מטראה אנכי, עורי עורי עד את ישועת אלקינו והיא בישעיה.
49R'eh Anokhi: 'Uri 'Uri, Isaiah 51:9–52:10.note
נשופטים ושוטרים, אנכי אנכי הוא מנחמכם עד ומאסיפכם אלקי ישראל והיא בישעיה.
50Shofṭim v-Shoṭrim: Anokhi Anokhi, Isaiah 51:12–52:12.
נאכי תצא למלחמה, רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי עד ולקדוש ישראל כי פארך והיא בישעיה.
51Ki Tetze la-Milḥama: Roni 'Aqara, Isaiah 54:1–10.
נבוהיה כי תבא, קומי אורי עד בעתה אחישנה והיא בישעיה.
52V-Haya Ki Tavo: Qumi Ori, Isaiah 60:1–22.
נגאתם נצבים, לפני ראש השנה, שוש אשיש עד וינשאם כל ימי עולם והיא בישעיה.
53Atem Nitsavim, before Rosh haShanah: Sos Asis, Isaiah 61:10–63:9.
נדוילך, בעשרת ימים שבין ר"ה ליום הכפורים, תרתי דתיובתא ד"ש, דרשו ה' עד אקבץ את ישראל לנקבציו והיא בישעיה. והיינו דאמרינן במסכת ראש השנה דרשו ה' בהמצאו ביחיד ומי כה' אלקינו בכל קראנו אליו בצבור, ויחיד אימת בעשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים.
54VaYelekh, during the ten days between Rosh haShanah and Yom Kippur (the two of repentance, DSh) — Dirshu, Isaiah 55:6-56:8. And this is what we said in Tractate Rosh haShanah 18a:10–12 — "seek the LORD where he can be found" for an individual, but "like the LORD our God whenever we call out to Him" (Deut. 4:7) for the community. For an individual, when? During the ten days between Rosh haShanah and Yom Kippur.
נההאזינו, לאחר יום הכפורים, שובה ישראל עד ופושעים יכשלו בם והיא בסוף הספר בתרי עשר בהושע. ומסיים מי אל כמוך שהוא בסוף ספר מיכה. ואם תאמר מה מועלת התשובה לאחר יום הכפורים וי"ל משום דאמ' ר' יצחק יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין.
55Ha'azinu after Yom Kippur: Shuva Yisrael, Hosea 14:2–10, ending with Micah 7:18–20. And if you would say "what benefit is repentance after Yom Kippur?" one can respond in the name of what R. Yitzḥaq said: crying out is good for a person both before the judgment and after it. (Rosh haShanah 16a:13).
נווברוב המקומות בספרד מפטירין שבת של עשרת ימי תשובה שובה ישראל ושבת שלאחר יום הכפורים וידבר דוד לה'. ולא יתכן כי ההפטרה זו אינה מענין תשובה וצריך לומר בסוף תרתי דתיובתא כמו שאמרנו וכן כתוב בסדר ר"ת וכן שמעתי שנוהגין בצרפת ובפרובינסא. וכתב רבינו סעדיה שצריך להפטיר בשבת שבין ראש השנה ויום הכפורים דרשו ה' בהמצאו.
56And in most places in Spain, on the sabbath of the ten days of repentance they conclude with Hosea 14:2–10, and on the sabbath after Yom Kippur with I Samuel 22:1–51. But thisnote is impossible, because this prophetic reading is not on a matter of repentance, and one must say the second of the two of repentance, as we said. And this is written in the order of Rabbeinu Tam, and I also heard it is the custom in France and Provence. And Rabbeinu Saadia wrote that on the sabbath between Rosh haShanah and Yom Kippur one must conclude with Isaiah 55:6-56:8.
נזוזאת הברכה, ויהי אחרי מות משה עד בכל אשר תלך והיא בתחלת יהושע.
57V-Zot HaBrakha: Joshua 1:1–9.
נחודע שיש מאלו ההפטרות שמתחלפות לפעמים בהפטרות אחרות כגון אם חל ראש חדש בשבת או ביום ראשון. אבל הפטרות דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש אינן מתחלפות באחרת לעולם.
58And know that some of these prophetic readings are sometimes replaced with other prophetic readings, for instance if a new moon falls on the sabbath or Sunday. But the prophetic readings of DShḤ NV' ARQ ShDSh. are never replaced with another ever.
נטואומר במדרש על דרך צחות כי תקנו לומר בתחלת הפטרות הנחמות נחמו נחמו עמי כלומ' שהקב"ה אמר לנביאים נחמו נחמו עמי. על זה משיבה כנסת ישראל ותאמר ציון עזבני ה' כלומ' איני מתפייסת מנחמת הנביאים, ואומר עורי עורי לבשי עוז זרוע ה' עורי כי מי קדם. ובמקומות שמפטירין במקום ההפטרה זו עניה סוערה לא נוחמה כלומ' הנביאים חוזרים ואומרים לפני הקב"ה הנה כנסת ישראל לא נתפייסה בתנחומין שלנו, על זה חוזר הקב"ה ואומר אנכי אנכי הוא מנחמכם ואומר עוד רני עקרה לא ילדה ואומר עוד קומי אורי כי בא אורך. על זה משיבה כנסת ישראל שוש אשיש בה' כלומר עתה יש לי לשוש ולשמוח תגל נפשי באלקי כי הלבישני בגדי ישע וגומ'.
59And the Midrash punningly says that they established to say at the beginning of the prophetic readings of consolation "Comfort, comfort my people" (Isaiah 40:1) — that is to say, the Holy Blessed One said to the prophets, "Comfort, comfort my people!" Upon this the congregation of Israel responds, "But Zion says, 'the LORD has abandoned me!'" (Isaiah 49:14) that is to say, "I cannot be reconciled to the comfort of the prophets." And it says "Rise, rise, dress in strength, arm of the LORD; rise as days of old!" (Isaiah 51:9). And in places where it they conclude in place of this prophetic reading "Unhappy, storm-tossed" (Isaiah 54:11), it is as if to say the prophets respond and say before the Holy Blessed One, "Lo, the congregation of Israel is not reconciled to our comforting!" Upon this the Holy Blessed One responds and says, "I, I myself will comfort you" (Isaiah 51:12), and what's more, "Rejoice, barren one without children" (Isaiah 54:1), and what's more, "Rise, shine, for your light has come!" (Isaiah 60:1). To this, the congregation of Israel responds, "I will rejoice, rejoicing in the LORD" (Isaiah 61:10), that is to say, now I have something to rejoice and celebrate! "My soul will cheer in my God, who clad me in clothing of salvation" etc.
סכתב רבינו סעדיה שבת שיהיה בו הספד לחכם מפטירין פרשת גלה כבוד מישראל. ומצאתי כתוב בתשובת שאלה לה"ר שמואל ב"ר גרשון וזה לשונו ומה שהוגד לך כי כשנפטר הרמב"ם ז"ל שנכנסו הקהל לבית הכנסת וקראו ברכות וקללות והפטירו בנביא משה עבדי מת כן שמענו גם כן, גם אבא מרי ז"ל כתב בהלכות אבל ששמע כי כשנפטר רבינו שרירא אביו של רבינו האיי קראו באותה שבת בפרשת יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר וגומ' והפטירו ויקרבו ימי דוד למות ובמקום פסוק ושלמה ישב על כסא דוד אביו קראו והאיי ישב על כסא שרירא אביו ותכון מלכותו מאד. ע"כ.
60Rabbeinu Saadia wrote: a sabbath where there is mourning for a sage, conclude with the portion of I Samuel 4:1–22. And I found written in a responsa asked to the rabbi Shmuel ben Gershon, and this was his word and what was told to you, that when the Rambam of blessed memory passed away, when the congregation was gathered to the synagogue, they read the blessings and curses, and concluded prophetically with "Moses My servant is dead" (Joshua 1:2). Thus we have also heard, that Abba Mari of blessed memory wrote in his laws of mourning: when Rabbeinu Sherira, the father of Rabbeinu Hai, died, they read that Sabbath the portion of Numbers 27:15–23, and concluded with I Kings 2:1–21, but in place of the verse "And Solomon sat on the throne of David his father" they read "and Hai sat on the throne of Sherira his father, and his reign was greatly established."
סאשבת שקורין בה שתי פרשיות כגון ויקהל עם אלה פקודי או אשה כי תזריע עם זאת תהיה נוהגין ברוב המקומות בספרד שמפטירין ההפטרה של הפרשה הראשונה כלומ' ההפטרה של ויקהל או של אשה כי תזריע. ויש מקומות שמפטירין ההפטרה של הפרשה שנייה משום דסליק מיניה וכן כת' הרמב"ם ז"ל.
61The sabbath on which they read two portions, for instance VaYaqhel with Eleh Fqudei, or Isha Ki Tazria with Zot Tihyeh, in most communities in Spain they conclude with the prophetic reading of the first portion, that is to say, the portion of VaYaqhel or of Isha Ki Tazria. But some places they conclude with the prophetic reading of the second portion, because it ends with it. And thus wrote the Rambam of blessed memory.
סבואם אירע מועד ביום שבת קורין בענין המועד לא בסדר השבת וגם כן קורין הפטרת המועד. ואעפ"כ אין לקרות במנחת שבת שעברה ולא בשני וחמישי תחלת פרשת אותו מועד אלא תחלת פרש' השבת ויהיו חוזרין גם כן תחלת הפרשה בשבוע שאחר המועד אחר שקראו אותה בשבוע שקודם המועד. ולכן יארע שיקראו תחלת פרשת ויהי ביום השמיני שבעה פעמים וזהו כשיבא פסח ביום שבת כי קורין תחלת הפרש' במנחת השבת ובשני ובחמשי שהם קודם הפסח ובמנחת שבת של יום טוב ראשון ובמנחת שבת של יום טוב אחרון ובשני ובחמשי שאחר כן. וגם יארע שיקראו תחלת פרשת וזאת הברכה ארבעה פעמים וזהו כשיבא סכות ביום שבת כי קורין תחלת הפרשה במנחת השבת ובחמישי שהם קודם סכות כי בשני אין קורין אותה מפני שהוא יום הכפורים וגם יקראו אותה במנחת שבת של יום טוב ראשון ובמנחת שבת של יום טוב אחרון שיהיה יום שמחת (ראשון) [תורה] יום ראשון אחר כן.
62And when a festival falls on the sabbath day, they read according to the matter of the festival and not per the order of the sabbath, and so too they read a prophetic reading of the festival. Nevertheless, one does not read in the afternoon of the sabbath prior or the Monday and Thursday prior the beginning of the portion for the festival, but rather the beginning of the portion for the sabbath, and they will return to the start of that portion on the week after the festival, after reading it the week before the festival. Thus it can so occur that they read the opening of VaYhi BaYom HaShmini seven times, and this is when Passover falls on the sabbath, so they read the beginning of the portion in the afternoon of the sabbath prior, and Monday and Thursday before Passover, and the afternoon of the sabbath of the first day of the festival, and the afternoon of the sabbath of the last day of the festival, and Monday and Thursday afterwards. And so too it can occur that they read the opening of V-Zot HaBrakha four times, and this is when Sukkot falls on the sbabbath, so they read the beginning of the portion the afternoon of that the sabbath and the Thursday before Sukkot (since they wouldn't read it on Monday since it is Yom Kippur) and they read it on the afternoon of the sabbath of the first day of the festival, and the afternoon of the sabbath of the last day of the festival, since Simḥat Torah is the first day after that.
סגאלו הן הפרשיות שיש שנים שמתחברות ויש שנים שאינם מתחברות
סדהראשונה ויקהל עם אלה פקודי. והשנית אשה כי תזריע עם זאת תהיה. והשלישית אחרי מות עם קדוישם תהיו, והרביעית בהר סיני עם אם בחקותי. והחמישית שלח לך אנשים עם ויקח קרח. והששית ראשי המטות עם אלה מסעי. והשביעית אתם נצבים עם וילך. ופרשה זו אחרונה יש לה זמן קצוב שהיא מתחברת בו ומתפרדת והוא שבכל השנים היא מתחברת אלא אם יבא ראש השנה ביום שני או ביום שלישי היא מתפרדת. והסימן בזה פת בג המלך כלומ' ב"ג המלך פת וילך. פי' אם יבא המלך דהיינו ר"ה בב"ג פת וילך תפריד וילך מלשו' פתות אותה פתים. אבל הששה הראשונות אין להן זמן קצוב אלא בסימני השנים יהיו נודעים.
סהנשאל רבי נסים למה מחלקין אתם נצבים מן וילך שהם קטנות כשיש שתי שבתות בין ר"ה לסכות וקורין קודם ר"ה אתם נצבים ואחר ר"ה וילך ולא היה יותר טוב לחלק ראשי המטות מן אלה מסעי שהם גדולות. והשיב לפי שיש באתם נצבים קללות שקלל משה את ישראל ורוצים לסיימם קודם ר"ה. והקשו עליו שאינן קרויות קללות מה שבאתם נצבים כדאי' במדרש דלא חשיב קללות שקלל משה אלא עד ואין קונה שהוא בסוף פרש' כי תבא. אלא הטעם לפי שרוצים להפסיק בפרש' אחת בין קללות לר"ה וכן קורין במדבר סיני בין קללו' שבת"כ ובין עצרת.
סווהנה אכתו' לך לוח א' לדעת ממנו חבור הסדרי' וחלוקם בשנים הפשוטות ובמעוברות.
סזוזה מעשה הלוחות
סחלוח חבור הסדרים וחלוקם בשנים הפשוטות
סט
עלוח חבור הסדרים וחלוקם בשנים המעוברות
עא
עבלעולם קורין בשנה פשוטה פקדו ופסחו, פי' צו את אהרן בשבת שלפני הפסח, מנו ועצרו, פי' במדבר סיני שיש בו מנין ישראל בשבת שלפני עצרת, צומו וצלו, פי' שבת שלפני תשעה באב קורין ואתחנן ומתרגמי' וצליתי, קומו ותקעו, פי' אתם נצבים בשבת שלפני ראש השנה. ובמעובר' במקום פקדו ופסחו קורין סגירו ופסחו, פי' זאת תהיה תורת המצורע בשבת שלפני הפסח. וכדי שיקראו אלו הפרשיות בעונתן תקנו לקרות בשבת אחד שני סדרים כמו שכתבנו למעלה. וטעם פקדו ופסחו מפני שבצו את אהרן מדבר מהלכו' הגעלת כלים וצריך להזהיר עליהם קודם הפסח שנא' וכל כלי חרש אשר תבושל בו ישבר ואם בכלי נחשת בושלה וגו' ואמרי' בזבחים בפרק דם חטאת שאנו צריכין לעשות מריקה בחמין ושטיפה בצונן בכלים שנשתמשו בהן הקדשים להכשירם מדין נותר כמו שאמ' הכתו' בגיעולי גוים כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וכו' והגעלת כלים הנבלעים מאיסור החמץ אנו למדין גם כן מגיעולי גוים. וגם במעוברת שקורין סגרו ופסחו מדבר בפרשת זאת תהיה בענין טהרת כלים שנא' וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר וגו' שהוא כעין הגעלת כלים. מנו ועצרו כדאמרינן במגלה בפרק בני העיר תניא ר' שמעון בן אלעזר אומ' עזרא תקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת כדי שתכלה שנה וקללותיה שעצרת ראש השנה לאילן הוא דתנן ובעצרת על פירות האילן. ונהגו לקרות גם פרשת במדבר סיני קודם עצרת כדי להפסיק בפרש' אחת בין קללות לעצרת כמו שאמרנו למעלה. צומו וצלו מפני שכתו' בפרש' ואתחנן כי תוליד בנים ובני בנים וגו' העידותי בכם היום וגו' ומפרש בשלהי גטין שרמז להם שיגלו ממנה לסוף תתנ"ב שנה כמנין ונושנתם והוא הקדים והגלם לסוף תת"נ כדי שלא יתקיים בהם כי אבוד תאבדון וזש"ה וישקוד ה' על הרעה ויביאה וגו' צדקה עשה הב"ה עם ישראל שמיהר להביאה שתי שנים לפני זמנה. קומו ותקעו כדי שתכלה שנה וקללותיה קודם ר"ה ונהגו לקרות גם פרש' אתם נצבים קודם ראש השנה כדי להפסיק בפרש' אחת בין קללות לראש השנה כמו שאמרנו למעלה.
עגוהנה אכתוב לך לוח לדעת סדר הפרשיות בשנים הפשוטות והמעוברות על דרך סימן פקדו ופסחו
עדהפרק הראשון ממוצאי סוכו' ועד ערב פסח
עהפשוטה סימנה פקדו ופסחו
עובח"ג בש"ה גכ"ה הכ"ז זח"א זש"ג
עזהשבתות כ"ה והסדרים כ"ו. חבר ויקהל עם אלה פקודי
עחהש"א
עטהשבתות כ"ה והסדרים כ"ה. אין שם חבור ולא חלוק
פמעוברת סימנה סגרו ופסחו
פאהח"א הש"ג
פבהשבתות כ"ט והסדרים כ"ח. לכן יש מקומות שמחלקים ואלה המשפטים מן אם כסף תלוה או וכי תשא מן ויפן וסימני' העגל אשר כרתו לב'
פגבח"ה בש"ז גכ"ז זח"ג (זש"ג) [זש"ה]
פדהשבתות כ"ח והסדרים כ"ח. אין שם חבור ולא חלוק
פההפרק השני ממוצאי הפסח עד ערב שבועו'
פופשוטה סימנה מנו ועצרו
פזכל שבעת סימני שנים הפשוטות
פחהשבתות ו' והסדרים ט'. חבר בשלש שבתות שני סדרים בכל שבת ושבת והם: אשה כי תזריע עם זאת תהיה ואחרי מות עם קדושים תהיו ובהר עם אם בחקותי.
פטמעוברת
צכל שבעת סימני השנה המעוברות
צאהשבתות ו' והסדרים ששה. אין שם חבור ולא חלוק
צבהפרק השלישי ממוצאי שבועו' עד ערב ט' באב
צגפשוטה סימנה צומו וצלו
צדבח"ג הש"א זח"א הכ"ז זש"ג
צההשבתות ט' והסדרים י'. חבר שלח עם ויקח קרח
צוגכ"ה בש"ה
צזהשבתות ח' והסדרים י'. חבר ב' שבתות ב' סדרים ואלו הן שלח וויקח ראשי המטו' ואלה מסעי
צחמעוברת
צטהח"א (בש"ג) [בש"ז] גכ"ז זח"ג הש"ג
קהשבתות ט' והסדרים י'. חבר שלח עם ויקח קרח
קאבח"ה זש"ה
קבהשבתות ח' והסדרים י'. חבר ב' שבתות ב' סדרים בכל שבת ואלו הן שלח וויקח ראשי המטות ואלה מסעי
קגהפרק הרביעי ממוצאי ט' באב עד ערב סוכות
קדפשוטה סימנה קומו ותקעו
קהבח"ג (בש"ג) בש"ה גכ"ה
קוהשבתות ט' והסדרים ח'. חלק אתם נצבים מן וילך
קזהכ"ז הש"א זח"א זש"ג
קחהשבתות ח' והסדרים ח'. אין שם חבור ולא חלוק
קטמעוברת
קיהח"א הש"ג זח"ג זש"ה
קיאהשבתות ח' והסדרים ח'. אין שם חבור ולא חלוק
קיבבש"ז גכ"ז בח"ה
קיגהשבתות ט' והסדרים ח'. חלק אתם נצבים מן וילך
קידוכל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב חוץ מפרשת האזינו דאמרינן בפרק הקורא את המגלה עומד שמתחילין סימן הזי"ו לך שקורא הראשון מן האזינו עד זכור ימות עולם והשני מן זכור ימות עלם עד ירכיבהו והשלישי מן ירכיבהו עד וירא ה' וינאץ והרביעי מן וירא ה' עד לו חכמו והחמישי מן לו חכמו עד כי אשא אל שמים ידי והששי מן כי אשא עד סוף השירה. והטעם שפוסקין בענינות אלו מפני שהיא תוכחה כדי שיחזרו העם בתשובה. והטעם שנתנו חכמים סימן להפסקות פרשה זו יותר משאר פרשיות התורה כדי שלא יתקוטטו עם שליח צבור העולים לקרות בעבורם מפני שהם הפסקות רעות.
קיהונהגו שלא להפסיק בקריאת שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים ושבמשנה תורה אלא אחד קורא אותם. ואע"ג דאמרינן במגלה בפרק בני העיר אין מפסיקין בקללות ומפרש שם אמר אביי לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים אבל שבמשנה תורה פוסק מאי טעמא אמר אביי הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורא אמרן והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן אעפ"כ נהגו שלא להפסיק בשניהן. ויש סמך למנהגנו מדאמרינן בירושלמי דמגלה בפרק בני העיר אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תורה. והכי איתא במסכת סופרים.
קיווגרסינן בפרקא קמא דבבא בתרא ובמנחות בפר' הקומץ רבה אמר ר' יהושע בר אבא אמר רב גדל אמר רב שמנה פסוקים אחרונים שבתורה יחיד קורא אותם בבית הכנסת דלר' יהודה יהושע כתבן ולר' שמעון בן יוחאי משה כתבן בדמע ואליבא דתרויהו הואיל ונשתנו משאר תורה נשתנו לקרותן יחיד. וכתב הר"מ במז"ל יחיד קורא אותם בבית הכנסת ואין צריך עשרה. והשיג עליו הראב"ד וזה לשונו א"א לא ראינו מעולם מי שאמר זה ומה שאמרו יחיד קורא אינו אלא שלא יפסיק בהן והכי איתא בירושלמי דמגלה ונהגו העולם שהעולה הוא קורא והחזן שותק ומה שכת' ענין זרות מאד והצבור היכן הלכו עכ"ד. וכן פר"ת יחיד קורא אותם שלא יפסיק בהם לקרות זה ארבעה פסוקים וזה ארבעה פסוקים והכי איתא בסוף מימרא דירוש' שהבאנו למעלה ר' יוסי בר' בון בשם רב תמניא פסוקים אחוראין שבמשנה תורה טעונין ברכה לפניהם ולאחריהם פי' מפני שאין מפסיקין בהם אלא יחיד קורא אותם והכי איתא במסכת סופרים.
קיזונהגו בקריאת התורה שאומר ש"צ התחלת פסוקים ידועים והצבור משלימין אותם בקול רם ואחר כך חוזר ואומרם ש"צ. וכת' רבי' סעדיה כי הם עשרה פסוקים ואלו הן ה' ילחם לכם, ויאמינו בה', ה' איש מלחמה, מי כמוכה באלים, מקדש ה' כוננו ידיך, ה' ימלוך, כי מחה אמחה, שוב מחרון אפך, ה' ה' אל רחום וחנון, תמחה את זכר עמלק.