Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Midrash Rabbah 41/אגרא דכלה·ביאורים על מדרשים·תרגומים ופירוש רש"י לפרשות בראשית נח ולך לך·מדרש רבה מ״א

א(ב"ר פמ"א ב') ואין לך קשה וכו', ובו לקה פרעה. דייק על דבר שרי "אשת "אברם (בראשית יב יז), ר"ל שהיה ניכר מהמכות שהיא אשת אברם על כן מנעוהו מתשמיש, ובכך הבין שהוא אשת איש:

באפילו קורות ביתו לקו, דייק מדכתיב "ואת "ביתו, "והכל "היו אומרין על דבר שרי "אשת "אברם, ר"ל כל העולם דברו כן, וזהו על דבר שרי וכו':

גבשבילך אני עושה והכל אומרים על דבר שרי וכו'. דייק גם כן "על "דבר וכו', ואמר שהש"י עשה כן שהכל היו אומרין שבשבילה נעשו הניסים:

דאין אמרה מחי מחינא וכו'. דייק גם כן "על "דבר, ר"ל על פי דיבורה שהיא צותה למלאך:

השהיתה אומרת לו אשת וכו'. פירוש אחר על תיבת על דבר שרי אשת אברם, ר"ל על אשר דיברה שרי אשת אברם אני, ולא פירש:

ועל דבר על דבר לגזירה שוה. על כן נאמר "על "דבר, מופנה לגזירה שוה:

ז(ב"ר פמ"א ח') (יא) וי"י אמר אל "אברם וגו' (בראשית יג יד). ר' יודה אמר כעס וכו', אמר הקב"ה וכו'. רצונו לפרש וי"י בכל מקום הוא ובית דינו שהוא מדת הדין, ומהו מדת הדין היה בכאן, ולכך אמר שהיה מדת הדין וכעס על שאינו מדבק בן אחיו:

חרבי נחמיה אמר כעס וכו'. וסברת רבי נחמיה הוא בהיפך וי"י הוא ובית דינו, אמר אל אברם אמירה לשון חיבה, ר"ל גם המדת הדין אמר בלשון חיבה אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו, מה שאין כן קודם הפרדו היה מדת הדין בכעס, נ"ל: