Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Midrash Rabbah 46/אגרא דכלה·ביאורים על מדרשים·תרגומים ופירוש רש"י לפרשות בראשית נח ולך לך·מדרש רבה מ״ו

א(ב"ר פמ"ו א') ויהי אברם בן תשעים ותשע שנים (בראשית יז א), כענבים וכו' כבכורה כתאנה בראשיתה (הושע ט י). בא לפרש למה משמיענו שהיה בן צ"ט שנים, ואמר שמשמיענו שהיה עדיין בן צ"ט היה לבדו, ולא היה לו עדיין זרע, כי כן דרך דבר החשוב שצריך הכנה זמן רב עד שיבוא לתכליתו המכוון בה והבן, כדי להורות שלא במקרה הוא וכוונת מכוון אלי'. ולזה אמר כשהיה אברם בן צ"ט, אמר לו הש"י התהלך לפני אתה לבדך, ואחר כך וארבה אותך במאוד מאוד (בראשית יז ב). ובזה מתרץ גם כן למה לא המתין הש"י עם מצות מילה עד שיוולד יצחק, ואז יקיים המצוה בשלימות מילתו ומילת בנו לשמונה. לזה אמר כי כן הדרך בתחילה יתהלך הוא לבדו ית' לפניו, ואחר כך אברהם ויצחק, והבן:

במה התאנה הזו אין לה פסולת וכו'. מפרש התהלך לפני והיה תמים:

ג(ב"ר פמ"ו ב') זמן היה לאברהם. בא לפרש גם כן למה המתין הש"י עד שנת צ"ט, ומתרץ שהוא הזמן הנגזר מהיודע תעלומות:

ד(ב"ר פמ"ו ג') א"ל הקב"ה לאברה"ם דייך אני ואתה וכו', ר"ל שבשבילך בראתי העולם, ואתה הוא במקום אדם הראשון ותיקונו, ודרש כן משם שד"י שהוא לשון ד"י (חגיגה י"ב ע"א), וכן שאר הדרשות שדרש משם הנ"ל הוא:

התרגם עקילס וכו'. אינו יודע פתרונו, הש"י יאיר עינינו: