Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Onkelos 1:2/אגרא דכלה·ביאורים על מדרשים·תרגומים ופירוש רש"י לפרשות בראשית נח ולך לך·תרגום אונקלוס א׳:ב׳

אוארעא הוא צדיא ורקניא. כל שעריה שוממין (איכה א ד), מתרגמינן כל תרעאה צדיין. אם כן מתרגם על תה"ו (בראשית א ב) צדי"א, היינו שממה, ובה"ו רקני"א. ולפי זה אינן שמות נרדפים, רק הפירוש הוא שממה וריקנית, אם כן כוונתו אפשר כתרגום יונתן שוממה מבלי איש, וריקנית מכל שאר הבריות:

בוחשוכא פריש. הוסיף תיבת פריש שאינו מבואר בתורה. והנראה כי היכי דלא נטעה לפרש דהכי קאמר (בראשית א ב) והארץ היתה תהו ובהו וחשך, וכל זה היה על פני תהום דהיינו הארץ הלזו שהיתה תהו ובהו, וחשך היתה על פני תהום. ואי אפשר לפרש כן דאם כן הוה ליה לנקוד וחשך בקמץ הוי"ו, כמו וי"ו של ובהו. וגם הטעם היה לו להימשך הפשטא קטן עד וחשך. אלא על כרחך וחשך קאי לסיפא לענין בפני עצמו, לומר וחושך הוה פריש על פני תהום, על כן הוסיף תיבת פריש. ויש להתבונן עוד על פי מ"ש בזוהר (ח"ב צ"א ע"ב) בפסוק (שמות כ ז) לא תשא כו', דהשם המפורש פריש על פני תהום חקוק בצרורא, וכשנשבעין לשקר ח"ו אזי השם הקדוש מנשא את עצמו מן התהום, לולי שהש"י מזמין את המלאך יעזריאל בגימטריא חש"ך, ממונה על זה לחקוק את השם המפורש, הנה הזמינו הש"י מבראשית לפרוש את השם המפורש על פני תהום בעת המצטרך. וזה באפשר שרמז המתרגם וחשוכ"א פריש כו'. ר"ל אותו החשך שהוא מלאך הנ"ל, הוא חוקק את השם המפורש על פני תהום. והנה לפי זה תיבת פריש הרומז לפרישת שם המפורש, לא נכתב במקרא, ונמסר בתורה שבעל פה שהוא תרגום, להורות לנו דאין מוסרין שם המפורש, רק מפה לפה למי שראוי לו בחשאי (עיין קידושין ע"א ע"א), נ"ל:

גמנשבא על אפי מיא. על גוזליו ירחף (דברים לב יא), מתרגמינן מתחופף. ובכאן אין דרך כבוד שלמעלה לתרגם כך, על כן מתרגם בדרך כבוד מנשב"א, הבן: