Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:7/אגרא דכלה·ביאורים על מדרשים·תרגומים ופירוש רש"י לפרשות בראשית נח ולך לך·רש"י ב׳:ז׳

אוייצר (בראשית ב ז). ב' יצירות. דקשה למה נכתב וייצר בשני יודי"ן : בד"ה עפר מן האדמה, צבר עפרו וכו'. דק"ל דלא יצדק עפ"ר מן האדמ"ה : בא"ד דבר אחר נטל אפרו וכו'. ויונתן בן עוזיאל תירגם שניהם, ועיין מ"ש שם:

בבד"ה ויפח באפיו (בראשית ב ז). עשאו מן התחתונים וכו'. דק"ל לא היה לו לומר רק ויהי לנפש חיה, על כן פירש דאשמועינן ויפח באפיו נשמת חיים, שנשמתו הוא נשמת חיים מן העליונים. ודקדק רש"י ז"ל עוד שפירש בלשונו עשאו מן התחתוני"ם ומן העליוני"ם, הנה תפס בלשונו תחתונים קודם לעליונים, לתרץ מה דקשה דהכי הוה ליה למימר וייצר י' אלקים את האדם נשמת חיים והלביש אותו בעפר מן האדמה כו', דגם בזה היה קנאה שהתחיל בשני להבראות רקיע לעליונים קודם לתחתונים, ואם כן גם לענין הקדימה יש קנאה, על כן בבריאת האדם הקדים בריאה התחתונה לעליונה, נ"ל:

גבד"ה לנפש חיה וכו' (בראשית ב ז). אך זו של אדם. דהוקשה לו דהוה ליה למימר ויהי האדם נפש חיה, והלמ"ד מיותרת. על כן פירש לנפש המיוחדת שבחיות כל הנבראים: