Chasidut · Other Chasidut Works

Be'er Mayim Chaim, Genesis 18:17/באר מים חיים·בראשית י״ח:י״ז

וה'אמר

And the Lord said

המכסה אני וגו'.

Shall I conceal, etc.

לדקדק שינוי לשון הכתוב מבשארי מקומות

To analyze the change in the language of the scripture from previous places,

שבכל מקום אומר ויאמר ה' וגו'.

that in every place it says And the Lord said, etc.,

וכאן שינה לכתוב וה' אמר,

and here it changed to write And the Lord said,

ונראה על פי אשר נודע כי אין כמדת הקב"ה מדת בשר ודם כי

and it appears according to what is known that the attribute of the Holy One, blessed be He, is not like the attribute of flesh and blood.

הנה בשר ודם אם יארע לו איזה דבר שיהיה על ידי זה בשמחה וגילה ורנה אז לא יוכל לפעול אז שום בחינת הכעס ודין

For behold, flesh and blood, if some matter happens to him that brings him joy, exultation, and song, then he cannot activate any aspect of anger and judgment at that time

ואומר לא אעשה עתה זאת ויהיה מונח לזמן אחר.

and say, I will not do this now, and let it be set aside for another time.

וכן כשיהיה בכעס וזעף גדול לא יוכל אז לעשות דבר השמחה והחסד.

And likewise, when he is in great anger and wrath, he cannot at that time do the matter of joy and lovingkindness.

כי האדם הוא בעל גבול ומדה

For man is a master of limitation and measure,

וכשימולא כל גופו בדבר אחד לא יוכל אז עשות השני כי לא יהיה בקרבו שני הדברים.

and when his whole body is filled with one matter, he cannot then do the second, for the second things will not be within him,

להיות ממולא בדבר אחד עד גבולו.

being filled with one matter up to his limit.

אבל לא כן הקב"ה שהוא בעל בלתי גבול ותכלית

But the Holy One, blessed be He, is not so, for He is a master of no limit or bound.

וכשהוא עושה חסד גדול ורחמים מרובין לאחד אף על פי כן באותו רגע הוא דן למכעיסיו ועוברי רצונו.

And when He does great lovingkindness and abundant compassion to one, nevertheless at that very moment He judges those who anger Him and transgress His will.

וכן להיפוך כביכול כשהוא בכעס וזעף גדול, בזה לא ימנע מעשות החסד והשמחה לעושי רצונו כמאמר

And similarly to the reverse, as it were, when He is in great anger and wrath, in this He does not refrain from doing lovingkindness and joy to those who do His will,

חז"ל (ילקוט רמז רמ"ו) בפסוק ה' איש מלחמה ה' שמו

as the Sages of blessed memory said (Yalkut, Remez 246) on the verse, The Lord is a man of war, the Lord is His name:

אף בשעה שהוא נלחם ונוקם באויביו אוחז הוא במדתו לרחם על ברואיו ולזון את כל באי עולם ולא

even at the hour that He wars and takes vengeance on His enemies, He grasps His attribute to have compassion on His creatures and to feed all who come into the world,

כמדת מלכי אדמה וכו' עד כאן.

and not like the attribute of earthly kings, and so on, until here.

וכן הוא בזוה"ק (חלק ב' ל"ו: ונ"א:)

And likewise it is in the holy Zohar (Part 2, 36a and 51a),

עיין שם

examine there.

והכל כי הצור תמים פעלו והוא שלם בכל השלימות וכלול תמיד מכל הגוונין.

And everything is because The Rock, His work is perfect, and He is complete in all completeness, and is always included in all the coloring.

וידוע מה שאמרו חז"ל (בראשית רבה נ"א, ב')

And it is known what the Sages of blessed memory said (Genesis Rabbah 51, 2):

כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו

any place where it is said And the Lord, it is He and His court.

ולזה אמר הכתוב וה' אמר המכסה אני מאברהם,

And for this the scripture said, And the Lord said, Shall I conceal from Abraham,

כלומר לפי שאלהינו ברוך הוא שלם בכל השלימות ובכל מקום נמצא הוא ובית דינו בחינת החסד ובחינת הדין

meaning: because our God, blessed be He, is complete in all completeness, and in every place He and His court are found, the aspect of lovingkindness and the aspect of judgment,

לכן גם בעת הזעם שזעם על הסדומים אמר המכסה אני מאברהם

therefore even at the time of the wrath that He raged against the people of Sodom, He said, Shall I conceal from Abraham what I do,

אשר אני עשה, ואולי ברוב צדקת אברהם ימצא חסד וחנינה בבקשת הרחמים שיכבשו רחמי את כעסי מהם לרחם עליהם.

and perhaps in the abundant righteousness of Abraham he will find grace and favor in the request for mercy, that my compassions will conquer my anger from them to have compassion on them,

על ידי חסדי אל הנמצאים גם בעת הדין.

through the lovingkindnesses of God found even at the time of judgment.

ויצא מזה מה שניצול לוט בזכות אברהם כנזכר למעלה לפי שביקש רחמים עליהם

And it came out from this that Lot was saved in the merit of Abraham as mentioned above, because he prayed for them.

וכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה כמאמר חז"ל (בבא קמא צ"ב.)

And whoever prays for his fellow while he needs that same thing, he is answered first, as the Sages of blessed memory said (Bava Kamma 92a).

ולכן נענה אברהם להציל אחיו מאש התבערה. ולזה

And therefore Abraham was answered to save his brethren from the fire of the conflagration.

אמר הכתוב (לקמן י"ט, כ"ט) ויהי בשחת אלהים את ערי הככר

And for this the scripture said (further on 19:29):

ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה. כי אף בעת הדין הגדול שעשה

And it came to pass, when God destroyed the cities of the plain, that God remembered Abraham, and sent Lot out from the midst of the overthrow.

לשחת סדום ועמורה זכר את אברהם להציל את לוט כי הצור תמים פעלו, וברוגז רחם יזכור עשות חסדיו.

For even at the time of the great judgment that He made to destroy Sodom and Gomorrah, He remembered Abraham to save Lot,

ולא די שניצול לוט, אף עיר מערי סדום ניצול עמו

for The Rock, His work is perfect, and in wrath He remembers to do His lovingkindnesses.

כמאמר הכתוב (שם שם, כ"א) הנה נשאתי פניך לבלתי הפכי את העיר אשר דברת והכל על ידי תפלת אברהם וזכותו

And not enough that Lot was saved, but even a city from the cities of Sodom was saved with him, as the scripture says (there there, 21): Behold, I have accepted your face regarding this also, not to overthrow the city of which you have spoken.

ולכן וה' אמר המכסה אני מאברהם וכנאמר.

And all through the prayer of Abraham and his merit, and therefore And the Lord said, Shall I conceal from Abraham, as stated.

או

יאמר

it says,

המכסה אני מאברהם.

Shall I conceal from Abraham.

כי

For

דרכי בני אדם

the ways of the sons of man:

כשאחד רוצה לעשות דבר אכזריות לחבירו

when one wants to do a cruel thing to his fellow,

כמו להכותו וכדומה

like striking him and the like,

אז רואה להסתיר מעשיו

then he sees to hide his deeds

מבני אדם אחרים המכירים אותו,

from other people who know him,

ובינו לבינו יעשה דבר האכזריות

and between himself and himself he will do the cruel thing,

כי בוש לעשות זאת בפני בני אדם.

because he is ashamed to do this in the presence of human beings,

לצד שהוא דבר שאינו ישר כל כך,

since it is a thing that is not so upright,

או ירא

or he fears

שזה העומד נגדו ימליץ על המוכה

that this one standing opposite him will speak well on behalf of the smitten one

טוב וימנע אותו מלהכותו,

and prevent him from striking him,

והוא חפץ להענישו דוקא.

and he desires to punish him specifically.

וביותר יצניע עצמו בפני אדם

And all the more so he will conceal himself in the presence of a person

שיודע בו שהוא בעל חסד ורחמן.

who knows him to be a man of loving-kindness and merciful.

או כדומה בדבר עבירה,

Or the like in a matter of transgression,

אדם בוש לעשותו

a person is ashamed to do it

בפני צדיק אבל

in the presence of a righteous person,

בפני רשע כמותו

but in the presence of a wicked person like himself

לא יבוש בזה

he will not be ashamed in this,

כי שניהם כאחד לרע ירוצו.

for both of them alike run to evil.

ואכן

And indeed,

אם יעשה אדם דבר הישר והאמת,

if a person does a thing of uprightness and truth,

עושהו בפני הכל לרעים ולטובים כי

he does it in the presence of all, both the bad and the good,

הדבר נכון

for the matter is proper

ולא עולתה בו.

and there is no injustice in it.

וזה

And this

אמר כאן ה' בה"א התימה

said here Hashem with a letter Heh of wonder:

המכסה אני מאברהם וגו'

Shall I conceal from Abraham etc.

כלומר וכי אעשה כזה

Meaning, and is it so that I would do like this,

שאהיה צריך לכסות עצמי מאברהם

that I would need to conceal Myself from Abraham,

להיותו בעל חסד גדול ורחמן

since he is a master of great lovingkindness (chesed) and compassionate,

ויודע בטוב ובחסד

and knows goodness and lovingkindness,

ובעת עשיית הדין הגדול אכסה עצמי ממנו

and at the time of doing the great judgment would I conceal Myself from him,

שלא ימליץ טוב עבורם או

so that he will not intercede for good on their behalf, or so that I will not be ashamed, God forbid?

שלא אתבייש ח"ו. דבר זה אינו בחיק הבורא יתברך

This matter is not in the bosom of the Creator, blessed be He,

ובפניו אעשה ואם יוכל ללמד

but before him I will do, and if he is able to teach merit concerning them,

זכות עליהם אדרבה כן יעשה

on the contrary, so shall he do,

וגם חפצי ורצוני בכך ולא

and also My desire and My will is in this,

אעשה דבר בלעדו כי

and I will not do a thing without him,

אמת ומשפט אתי.

for truth and justice are with Me.

או ירצה

Alternatively,

לפי דרך זה

he will want according to this path,

כי אנ"י ידוע שהוא בחינת דינא דמלכותא

that "I" is known to be the aspect of the law of the kingdom,

והוא הממטיר על רשעים פחים,

and it is He who rains snares upon the wicked,

ועל כן יאמר הכתוב

and therefore the verse states:

המכסה אני מאברהם

"Shall I hide from Abraham"—

אם אכסה בחינת הדין מאברהם

whether I shall hide the aspect of judgment from Abraham,

שאעשה הדין בלתי

that I will execute judgment

ידיעתו כאלו ח"ו

without his knowledge, as if, God forbid,

היה דבר שלא כהוגן.

it were an improper matter.

לא כן בפניו אעשה

Not so; before him I will act; whatever he can advocate, he will advocate,

מה שיוכל להמליץ ימליץ וכדבר האמור.

and as the matter is stated.

גם

Also

יאמר המכסה אני מאברהם וגו'.

it says, Shall I hide from Abraham etc.

כי הנה אמרו חז"ל (מכות י"א.)שאליהו לא חפץ לדבר

For behold, our Sages of blessed memory said (Makkot 11a) that Elijah did not wish to speak

עם ר' יהושע בן לוי על

with Rabbi Yehoshua ben Levi

שאכל אריה לההוא גברא סמוך לעירו ולא הגין זכותו שלא יקרה זאת סמוך אליו.

because a lion ate a certain man near his town, and his merit did not protect [him] so that this should not happen near him.

והנה אם אליהו לא

And behold, if Elijah did not wish

חפץ לדבר אתו ודאי מכל שכן שהקב"ה לא ידבר עם איש כזה,

to speak with him, then certainly all the more so that the Holy One, blessed be He, would not speak with such a man.

ועל כן לכאורה היה ההוה אמינא

And therefore, seemingly, there would have been a thought

אשר במעשה סדום שנהפכו כל הערים האלו ולא הגין זכות אברהם עליהם

that in the affair of Sodom—when all these cities were overturned and the merit of Abraham did not protect them

להיות ח"ו יכוסה דבר הקב"ה מאברהם הצדיק שלא ידבר אתו,

—heaven forbid, the word of the Holy One, blessed be He, would be hidden from Abraham the righteous so that He would not speak with him.

ולזה אמר הכתוב המכסה אני מאברהם

And to this, the verse said

אשר אני עושה

Shall I hide from Abraham what I do?

פירוש

Meaning:

וכי בשביל דבר זה שאני עושה אכסה מאברהם מלדבר אתו

And is it because of this thing that I do that I will hide from Abraham from speaking with him

מפני שלא הגין זכותו עליהם הלא

because his merit did not protect them?

ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו וגו'

Surely, And Abraham shall surely become a great and mighty nation, and all the nations of the earth shall be blessed in him, etc.

כי ידעתיו

For I have known him.

פירוש אהבתיו אהבה רבה.

Meaning, I have loved him with a great love.

ונמצאת למד מזה אשר זכותו גדול למאוד מאוד

And you find it learned from this that his merit is very, very great,

שיהיה לגוי גדול כל כך ונברכו בו.

that he will become so great a nation and be blessed in it.

אבל ויאמר ה'

But, And the Lord said,

זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאוד

Because the cry of Sodom and Gomorrah is great, and because their sin is very heavy.

ולצד גדלות וכבידות עונותיהם יהיה זאת על עצמותם ולא מפני קטנות זכות אברהם,

And due to the greatness and heaviness of their iniquities, this will be upon their own essence, and not because of the smallness of Abraham's merit.

ועל כן אדרבה אתו אדבר ואתיעץ בדבר אולי ימצא איזה זכות עליהם ולא אשחיתם.

And therefore, on the contrary, with him I will speak and I will take counsel in the matter, perhaps some merit will be found for them and I will not destroy them.

אבל כשלא ימצא בהם שום דבר טוב וחטאתם כבדה מאוד אז אעשה כלה להם

But when no good thing is found in them and their sin is very heavy, then I will make an end of them,

ואברהם יגדל למעלה למעלה על ידי זכותו כאמור.

and Abraham will grow higher and higher through his merit, as stated.

עוד יתבאר אמרי כתוב הזה על דרך

Furthermore, the explanation of the saying written here in the way written in the Zohar HaKadosh

שכתב בזוה"ק (בראשית נ"ז.)

(Genesis 57a)

בפסוק וינחם ה' כי עשה את האדם וגו'

on the verse, "And the Lord relented that He had made man," etc.,

וזה לשונו:

and this is its language:

כד קודשא בריך הוא בעי לאובדא לחייבי עלמא

"When the Holy One, blessed be He, wishes to destroy the wicked of the world,

נטל ניחומין עלייהו וקביל ניחומין כביכול

He takes comfort over them and receives comfort,

כמאן דמקבל ניחומין על מה

so to speak, like one who receives comfort over what was lost.

דאביד כיון דקביל ניחומין ודאי דינא אתעביד

Once He has received comfort, certainly the judgment is executed,

ולא תליא מלתא

and the matter does not depend on repentance.

בתשובה אימתי תליא בתשובה

When does it depend on repentance?

עד לא קיבל תנחומין עלייהו

Before He has accepted consolation over them.

הא קיבל תנחומין עלייהו

Behold, once He has accepted consolation over them,

לא תליא מלתא בתשובה כלל

the matter does not depend on repentance at all,

ודינא אתעביד וכדין

and the judgment is executed.

אוסיף דינא על דינא וכו' עד כאן,

And then He adds judgment upon judgment, etc." until here.

ולכאורה היכן מרומז בכתוב מה שהקב"ה

And seemingly, where is it alluded to in Scripture

קיבל תנחומין ואיזה תנחומין קיבל

that the Holy One, blessed be He, received comfort, and what comfort did He receive?

ונראה כי הנה ענין התנחומין מבשרי אחזה

And it appears that behold, the matter of comfort, "From my flesh I perceive"

מבשר ודם ח"ו כשנעדר מאתו בן או בת

- from flesh and blood, heaven forbid, when there is missing from him a son or a daughter,

אז הוא מתנחם במה שנשאר לומר

then he is comforted by what remains,

מי יתן ויתקיימו אלו ואזכה לראות בהם שמחה ונחת ובזה הוא

saying, "Who would grant that these be established and I merit to see in them joy and tranquility?"

מתנחם על הנאבדים וכן

And through this he is comforted over the lost ones.

כביכול ברוך הוא וברוך שמו למעלה למעלה כשמאבד

And so, so to speak, the Blessed One, praised be His name higher and higher,

מעשה ידיו אז מתנחם באלו הנשארים

when He loses the work of His hands, then He is comforted by those remaining,

לומר מאלו אקבל תענוג ונחת רוח,

saying, "From these I will receive pleasure and peace of mind."

ולזה אמר הכתוב שם וינחם ה' וגו'

And for this, the Scripture said there, "And the Lord relented," etc.,

פירוש קיבל תנחומין על אבדן מעשה ידיו

meaning, He received comfort over the loss of the work of His hands.

ומה הן התנחומין אומר הכתוב

And what is the comfort?

ויאמר ה' אמחה וגו'

The Scripture says, "And the Lord said, I will wipe out," etc.,

מאדם עד בהמה וגו'

"from man to beast," etc.

ונח מצא חן בעיני ה'

"And Noah found favor in the eyes of the Lord."

וזהו התנחומין שקיבל הוא יתברך להיות שמח

And this is the comfort that He, may He be blessed, received,

בהנשאר ונח מצא חן אצלו

to be joyful in the remainder - "And Noah found favor with Him" -

שעל ידי יחודש העולם ויתקיים מזרעו לעד ולעולמי עולמים

that through him the world would be renewed and established from his seed forever and ever,

והקב"ה יקבל נחת רוח מהם,

and the Holy One, blessed be He, would receive peace of mind from them.

ואחרי זה אמר הכתוב אלה תולדות נח

And after this, the Scripture said, "These are the generations of Noah; Noah was a righteous, blameless man," etc.

נח איש צדיק תמים היה וגו' ויאמר אלהים קץ כל בשר בא לפני והנני משחיתם וגו'

"And God said, The end of all flesh has come before Me, and behold I am destroying them," etc.

כלומר הנני משחיתם ודאי ולא יועיל שום דבר עוד בשום אופן,

Meaning, behold I am destroying them certainly, and no matter will help anymore in any way.

וזה לפי שהקדים נח איש צדיק תמים היה

And this is because He prefaced, "Noah was a righteous, blameless man."

ובזה מצא הקב"ה מקום להתנחם בו ומצא

And in this the Holy One, blessed be He, found a place to be comforted in him,

חן אצלו שעל ידי יתקיים עולם ומלואו ואין אחר תנחומין כלום ובזה

"and he found favor with Him," that through him the world and its fullness would be established, and besides comfort there is nothing else.

יש לומר טעם למה שלא התפלל נח על בני

And in this there is to say a reason why Noah did not pray for the people of his generation,

דורו כי ידע אשר אין אחר התנחומין כלום,

because he knew that besides the comfort there is nothing else.

ועבור זה הוצרך משה רבינו ע"ה למסור נפשו בהתפללו על ישראל כי הקב"ה

And because of this, Moses our teacher, peace be upon him, had to surrender his soul in praying for Israel,

אמר לו ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול.

because the Holy One, blessed be He, said to him, "And now leave Me alone, that My wrath may burn against them and I will consume them, and I will make you into a great nation."

פירוש הניחה לי לחתוך הגזר דין להיות יחרה

Meaning, "Leave Me alone to cut off the decree," that My wrath should burn to annihilate them,

אפי לכלותם ואקבל תנחומין עליהם ממה שאעשה אותך לגוי גדול

"and I will receive comfort concerning them from what I will make you into a great nation,"

ואז לא יועיל שום דבר.

and then nothing will help.

ולזה אמר משה למה ה' יחרה אפך וגו'

And for this Moses said, "Why, Lord, should Your wrath burn," etc.,

ולא אמר למה תכלה עמך כי עיקר בקשתו היה שלא

and he did not say, "Why will You destroy Your people?" because the essence of his request was

יחרה האף כל כך עד שיקבל תנחומין ואז הם אבודים ח"ו.

that the wrath should not burn so much until He should receive comfort, and then they are lost, heaven forbid.

ולא הועיל עד שאמר אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא וגו'

And it did not help until he said, "If You will forgive their sin, and if not, blot me out now," etc.,

שמסר גרמיה למיתה עליהם כמו שאיתא בזוה"ק בכמה מקומות (ובפרט בבראשית ס"ז: ובויקרא י"ד:)

that he delivered his soul to death for them, as it is in the Zohar in several places (and specifically in Genesis 67b and in Leviticus 14b).

ובזה אי אפשר עוד לקבל תנחומין כיון שגם

And with this, it is impossible anymore to receive comfort,

משה לא יהיה להתנחם בו ולעשות אותו לגוי גדול ובזה ישקוט הזעם והחרון אף

since even Moses will not be [one] to be comforted by him and to make him into a great nation, and through this the fury and the fierce anger will subside.

והנה

And behold,

איתא

it is found

(בזוה"ק פרשה זו ק"ו.)

(in the holy Zohar, this parashah, a fortiori).

וזה לשונו

And this is its language:

אמר ר' אליעזר

Rabbi Eliezer said,

אוף אברהם

even Abraham

לא עבד שלימו

did not perform

כדקא יאות כו'

his completion properly, etc.

אברהם תבע

Abraham demanded

דינא דלא ימות זכאה עם חייבא

judgment that the righteous one should not die with the wicked one,

ולא אשלים

and did not complete it,

דלא בעי רחמי

for he did not plead for mercy

בין כך ובין כך

either way.

אבל

But

מאן עבד שלימו

who performed completion?

דא

This is

משה

Moses.

דכיון דאמר הקב"ה סרו מהר מן הדרך כו'

For since the Holy One, blessed be He, said, "They have turned aside quickly from the way," etc.,

עד דאמר ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת ואע"ג

until He said, "And if not, blot me, I pray thee, out of thy book which thou hast written,"

דכולהו חטו לא זז מתמן

and even though all of them sinned, he did not move from there

עד דאמר לו סלחתי כדבריך

until He said to him, "I have pardoned according to thy word."

אבל

But

אברהם לא אשגח אלא

Abraham did not look closely

אי אשתכח בהו זכאה וכו'

unless a righteous one was found among them, etc.,

עד כאן.

until here.

ובזה

And in this

אפשר לומר

it is possible to say

כי הנה הקב"ה

that behold, the Holy One, blessed be He,

החפץ חסד

who desires kindness

ורוצה בטובת בריותיו

and wants the good of His creatures,

אף ברשעים גמורים

even upon completely wicked people

שלא יכלם ואמר

that He not destroy them,

בכיון זאת לאברהם

said this intentionally to Abraham,

שרצונו לכלותם

that His will was to consume them,

בכדי שיבקש רחמים עליהם להצילם

so that he would ask for mercy upon them to save them,

כאשר אמר למשה

just as He said to Moses:

ועתה הניחה לי

"And now, leave Me,"

ואמרו חז"ל (שמות רבה מ"ב, ט')

and our Sages of blessed memory said (Exodus Rabbah 42:9)

שפתח לו פתח שיתפלל בעדם

that He opened for him an opening that he might pray for them,

והיתה כוונת הקב"ה שיעשה אברהם כמשה

and the intention of the Holy One, blessed be He, was that Abraham would act like Moses,

למסור נפשו עליהם

to risk his soul for them,

ובזה יצילם

and in this way save them,

ודאי כי לא יהיה לו במה להתנחם

for certainly He would not have anything with which to be comforted,

וכאמור.

as stated.

טולזה אמר הכתוב וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה ואברהם היו יהיה לגוי גדול וגו' כלומר כי זה אשר אני עושה באבדון הרשעים הוא להיות אשר אני מתנחם באברהם אשר אברהם יהיה לגוי עצום ואחר התנחומין שוב לא יועיל דבר ועל כן צריך אני להודיע זאת לאברם תיכף אולי לא יחפוץ בזה שישאר הוא והם יאבדו כאשר עשה משה וימסור נפשו עליהם וינצלו. ולזה אמר הקב"ה לאברהם ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו' ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה. פירוש אם כמדת הדין החזק המקטרג לפני עשו פירוש שכל כך גדלה עונותיהם שלא יוכל בשום אופן להשקיט מדת הדין וכל כך עשו שיהיה מדת הדין עומד בחזקה לפני אז כלה אעשה להם. ואם לא אדעה פירוש אם יהיה אופן שיקל כח הדין והקטרוג אז אדעה להתפרע מהם ביסורים ולא אכלם והיה כוונת הקב"ה שאברהם ישקיט מדת הדין במסירת נפשו ולא יהיה עם מי להתנחם וינצלו אבל אברהם לא עמד בכוונת הקב"ה וביקש רחמים סתם אולי ימצא צדיקים בתוכם ולא היו ונאבדו כולם.