Chabad Library · Around Chassidus
BeChol Beisi Ne'eman Hu·
אפרק רביעי
בהתמים
גלא אחת ולא שתיים, עת מבקש קורא הדורות להיווכח
דבמידת הקרבה לה זכה אי מי מהחסידים בקודש פנימה, הרי הוא שואב זאת מתוך סיפורת שנשתמרה
הועברה מפה לפה ומדור לדור ואשר בין הבזקי ניצוצותיה מבליחים קרני האורה להם זכה אותו
וחסיד.
זהפרק שלפנינו מהווה הצצה נדירה לעדות אותנטית מכול,
חשאין דומה לה, למידת הקשר האישי, הקרוב ביותר שניתן להעלות על הדעת, אשר שרר בין ר'
טזלמן בעודו בחור עול ימים לבין הרבי. עדות זו אינה מתגמדת לכדי מעשי אגדה או שמועות
ישהתהלכו איש מפי איש אלא כל כולה ציטוטים מובהקים מגוף כתב יד קודשו של הרבי הריי"צ,
יאאשר ראה לנכון להביע את הדברים בכתב, בבחינת 'אנא נפשי כתבית יהבית' לא לעמא דבר, אלא
יבליקיריו הקרובים לו ביותר עלי אדמות, הלא המה, בתו הרבנית חיה מושקא וחתנו, הרבי נשיא
יגדורנו.
ידדומה שאין אינטימית ואישית משורת עדויות אלו, החוברות
טובאמצעות מכתב אל איגרת, היגד אל אמירה, לפסיפס עוצמתי שאין ולא היה לו אח ורע בכל תולדות
טזדברי ימי החסידים.
יזשנות תרצ"ד-תרצ"ט מציבות את ר' זלמן בראש
יח'איגוד התמימים'. בתווך הוסמך על ידי גלריה נכבדה של רבנים וגדולי תורה להוראה. באותה
יטעת התעטר ר' זלמן אף ב'קבלה' לשחיטה מלבד תעודות הסמיכה להוראה אותן קיבל בהיותו בן
כשש עשרה וחצי שנים.
כאזמן קצר לאחר הקמת 'האיגוד', כותב הרבי לר'
כבזלמן: "במענה על מכתבו, נהניתי מתהלוכות ענייני האיגוד, ופועל ידם ירצה השם יתברך
כגשיבוא התועלת הנרצה בהרבצת תורה ויראת שמים ולימוד תורת החסידות".
כדגולת הכותרת של פעילותה היא הוצאת קובץ 'התמים'
כההנודע. הגיליון שריכז חידושי תורה, דברי ימי החסידים ועוד, הופיע כירחון ועצם תוכנו
כווהופעתו הסדירה נגעו לרבי עד עצם הנפש. בכותרת העל, הלוגו, של התמים, הופיע תדיר הכיתוב:
כז"קובץ התמים, חניכי ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, יוצא מזמן לזמן על-ידי איגוד
כחתלמידי התמימים, בהשתדלותו של מנהל האיגוד, הרב שניאור זלמן גורארי'".
כט"טוב הדבר", כותב לו הרבי מעיירת המרפא
למרינבד, "שמתקבץ חומר בשביל ירחון, וייתן השם יתברך ויבוא מהכוח אל פועל טוב,
לאואין טוב אלא תורה תמימה נגלה ודא"ח".
לבאת קווי היסוד של 'התמים' התווה הרבי עצמו, באיגרת
לגקודש החתומה בכתב יד קודשו, שכה נאמר בה:
לד"במענה על הצעתם אשר איגוד תלמידי התמימים
להיוציא מזמן לזמן לאור קובץ בשם 'התמים' בשש מערכות, א. אגרות-קודש. ב. שערי חסידות.
לוג. שערי-תורה. ד. דברי ימי החסידים. ה. שלום-אחים. ו. שונות. הצעתם נכונה במאוד.
לז"אהבת ישראל היא יסוד מוסד במצוות ה' יתברך
לחעל-פי תורתנו הקדושה, והאהבה ורעות הן דרך סלולה בדרכי החסידות והן הן היסוד למנהג
לטההתוועדות הנהוג בתוככי החסידים בזמנים קבועים למועדי שמחה, אשר מנהג זה הביא ומביא
מבכל עת רוב טובה בהתעוררות להתחזק בקביעות עתים לתורה ברבים, ולבאר ענייני העבודה בהטבת
מאההנהגה באהבת רעים.
מב"ימי המלחמה העולמית וימי המהפכה - ירחם השם
מג– גרמו הרבה לפיזור ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים - ה' עליהם יחיו – למדינות שונות
מדבכל מרחבי תבל - יברכם השי"ת בכל מקום שהם בתוך כלל אחב"י שי' בכל טוב בגו"ר
מה- וכל אחד במקום שבתו ומגורו כוסף ומשתוקק לדעת משלום אחיו וחבריו, ממעמדם ומצבם.
מו"ההתקשרות האמיתית בין אנ"ש וחברי תלמידי
מזהתמימים היא על ידי אמצעית התורה וזיכרון ימי קדם, ימי האור באהבת רעים ומידות טובות
מחהמקרבים את הלבבות, ומגבירים את האהבה הבלתי נפסקת בהגבלת תחומי מדינות וריחוק המקום.
מט"בטח יעזרו להם תלמידי הישיבות תומכי-תמימים,
נתורת אמת יצ"ו, רבני אנ"ש ואנ"ש שי' במשלוח ביאורים בדברי תורה ודא"ח
נאואיש את רעהו ידברו ויודיעו על ידו מהקביעות עתים לתורה וכל דבר המעניין בזיכרונות
נבימי קדם.
נג"ואני תפילה אשר מפעלם זה יביא בעזרתו יתברך
נדרב טוב באור כי טוב, ויחיש ה' יתברך את גאולתנו ופדות נפשנו ויקבץ פזורינו בחסד וברחמים
נהעל ידי גואל צדק במהרה בימינו אמן".
נובמשך שנות הופעתו של הגיליון, היה ר' זלמן הדולה
נזומשקה מההוראות שקיבל מהרבי על תכניו אל צוות העורכים ומהם מעביר את החומרים הערוכים
נחלקראת דפוס להגהתו של הרבי, מעת לעת.
נטבהזדמנויות רבות מספור, כשהתעורר הצורך להעשיר את הגיליון בדברים מן הקודש פנימה, היה
סר' זלמן כותב לרבי או מתייצב אישית בקודש פנימה ומעתיר את הבקשה שלרוב הייתה מתקבלת
סאלרצון המוצא לו ביטוי באוצרות רבים שיצאו לאור עולם לראשונה בחוברות אלו.
סבכחלק בלתי נפרד מאותה "השתדלות" שעיטרה
סגדרך קבע את שערי הגיליונות, הביא ר' זלמן אל בין כרכי 'התמים' צרור גדוש איגרות קודש
סדמאת הבעל שם טוב הקדוש ואיגרות שנשלחו אליו מאישים שונים. תכריך מכתבים זה נגאל מאת
סההגניזה החרסונית אשר נרכשה כולה, בשעתו, על-ידי הנגיד החסידי רבי שמואל גורארי'.
סולצד שורה של הוראות הנוגעות ל'איגוד' בראשות ר'
סזזלמן, מתעדות עשרות איגרות קודש את הליווי האישי של הרבי בכל אחת מאבני הדרך של הוצאת
סח'התמים', תמידים כסדרם.
סטאחת העדויות הרבות למעורבותו הישירה והפעילה של
עהחתן, הרבי נשיא דורנו, בעריכת 'התמים' מתקבלת במכתב הרבי הריי"צ, כשנתיים לאחר
עאהופעת הגיליון הראשון.
עב"בדבר הקובץ", כותב הרבי "תודה לא-ל
עגשהסתדר בטוב, וה' יתברך יעזור על להבא. ובדבר החומר לקובצים הבאים, יבקש מרמ"ל שי'. ובהנוגע
עדלאיגרות, יבקש מהרב רמ"מ שליט"א ובמשך
עהאיזה שבועות הנני מקווה שיקבל אם ירצה ה' בהנוגע לאבות החסידות כו"'.
עועד כמה חשובה הייתה מעורבותו של הרבי נשיא דורנו
עזבנושאי 'התמים' בעיני הרבי הריי"צ ניתן ללמוד מהמכתב ששלח הרבי הריי"צ לבתו
עחהרבנית חיה מושקא ע"ה, ובו הוא מציין
עטכי בכוונתו להוריד לדפוס ביטאון חשוב בשם 'התמים'. הרבי מיידע את בתו כי אף שיודפסו
פשמות של אישים כלשהם האחראים לחוברת והעורכים אותה, עליה לדעת כי את העבודה עשה בעלה,
פאהלא הוא הרבי.
פב"בעזרת ה' יתברך דורך דער ארבעט און אינטערעס
פגמאישך הנכבד חתני יקירי וחביבי הרב שי' ועהט אין געכין גידרוקט וערין זייער א ויכטיקער
פדדזורנאל מיט דעם נאמען 'התמים'. רעדאקטארין אויף פאפיר ועהלין זאיין אנדערע, אבער די
פהגאנצע ארבעט איז זיינע. אן עין הרע, א ויכטיקער יונגערמאן" (בעזרת ה' יתברך, על
פוידי העבודה וההתעניינות של אישך הנכבד, חתני יקירי וחביבי הרב שי', בקרוב יופיע קובץ
פזחשוב מאוד בשם 'התמים'. על הנייר, יהיו רשומים שמות עורכים אחרים, אבל כל העבודה היא
פחשלו. בלי עין הרע, אברך חשוב מאוד).
פטגם כשר' זלמן, כאחראי, שאל את הרבי באיזה אופן לסדר
צמשהו בקובץ זה, השיב לו הרבי: "חתני הרב רממ"ש שליט"א הנהו בפאריז ובטח
צאיענה לו על שאלתו".
צבבשנים האחרונות התגלה בביתם הפרטי של הרבי והרבנית,
צגאור יקרות גנוז שהיה עד כה טמיר ונעלם ועין לא שזפתו. תכריך של מאות איגרות קודש אישיות,
צדאותנטיות ומאלפות ביותר שכתב הרבי הריי"צ אל חתנו הרבי ואל בתו הרבנית. תודות
צהלגילוי אור זה הופיע, בחודש תמוז תש"ע, הכרך הט"ו של אגרות קודש כ"ק
צואדמו"ר הריי"צ, ובו 303 אגרות קודש מתוך אותן מאות שהתגלו. כמעט כל המכתבים
צזשבספר נעתקו מכתב יד קודשו של הרבי. שמו של ר' זלמן מופיע פעמים רבות במכתבים ועיון
צחבהם מגלה את חלקו הפעיל והדומיננטי בשירות הרבי באותן שנים, כמו גם את מידת קרבתו העצומה
צטלרבי.
קבמכתב, הנושא את התאריך ג' תמוז רצ"ה, כותב הרבי הריי"צ
קאלחתנו, הרבי, בין היתר: "על אודות קובץ התמים הדבר הולך קדימה, ר' משה לייב שי'
קבהעתיק הכול, תולדות הרשב"ץ, המכתב על דבר הגניזה החערסאנית.
קג"כן הערכתי מכתב קצר ותוכני בטעם קריאת הישיבה
קדבשם תומכי תמימים, כי קיבלתי מכתב ממערכת הקובץ, כלומר מר' שניאור זלמן שי' גורארי',
קהבשאלה מפני מה נפסל אותו המכתב המדבר אודות תלמידי הישיבה (אשר אמרת כי קראת אותו בלשון
קויהודית והיה טוב, אמנם בהעתקתו העברי לא עלה יפה, והחלטנו לדחותו לזמן אחר), כי מוכרח
קזליתן בהקובץ איזה מאמר, גם דברים אחדים על אודות הישיבה תומכי תמימים, אשר יובן טעם
קחקריאת הקובץ בשם התמים ואשר על כן הערכתי מכתב לאחד מחתניי הרבנים שליט"א בתוכן
קטהנזכר – איגוד התמימים ומטרתו".
קימאיגרת זו נמצאנו למדים כי בעקבות פנייתו האישית
קיאשל ר' זלמן אל הרבי בשאלה אודות פסילת מכתב מסוים שמלכתחילה יועד להופיע ב'התמים',
קיבהרהיב עוז ר' זלמן לבקש מאת פני הקודש כי ראוי ומתבקש שיופיע בקובץ הסבר אודות ישיבת
קיגתומכי תמימים ושמה על מנת להבהיר את פשר שמו של הקובץ. כתוצאה מכך, כתב הרבי מכתב מיוחד
קידאותו הועיד לאחד מחתניו ובו ביאר הדבר, דבר דבור על אופניו, ואותו ביקש לשלב בקובץ.
קיהבמכתב הנושא את התאריך כ"ה בטבת תרצ"ט, המוקדש כולו
קיולגיליונות הבאים של קבצי 'התמים' (חוברות ז' וח'), כותב הרבי הריי"צ על כמה מהחומרים,
קיז"כבר נמסר לר' שניאור זלמן גורארי' שיחי' אל הפועל".
קיחלא רק בנושא הפקת 'התמים' עסק ר' זלמן בימים אלו
קיטכי אם בהוצאתן לאור של שיחות הרבי. לשם כך אף גייס בעצמו כספים ומעל לכול היה הדולה
קכומשקה את השיחות וכל הכרוך בהן מהרבי אל אור עולם. מדבריו הכתובים של הרבי הריי"צ
קכאעצמו מסתבר כי ר' זלמן עסק בכך בלהט רב, לאו דווקא כמצווה ועומד, אלא אדרבה, ב'אתערותא
קכבדלתתא' נמרצת הפועלת פעולתה ומביאה ל'אתערותא דלעילא' וגילוי אורות חדשים.
קכגכך, למשל, כותב הרבי הריי"צ לרבי, באיגרת קודש: "בחודש
קכדהעבר וההווה הזדמן לי לכתוב איזה מכתבים תוכנים, גם רשמתי רשימת דברים בתור הקדמה להז'
קכהתורות של מורנו הבעל שם טוב נשמתו עדן. הרשימה מחזקת אצלי כ"ח עמודים כתובים בעט
קכועופרת, ונתתי למר ח. שי' ליבערמאן להעתיקו לתקנו ולשכללו. מתי יוגמר אצלו לא אדע, והנני
קכזמקווה כי יוגמר בחודש זה, ואז יודרש להעתיקו עוד פעם או ישלחנו אליו לבקרו ולעשות בו
קכחפרקים, ויהיה נדפס בחודש שבט".
קכטבכותבו זאת, מנמק הרבי ומגלה מי הוא הטופח על מנת
קללהטפיח, המדרבן למלאכת קודש זו: "כי זלמן שיחי' חפץ להוציא לאור שיחה בכל ב' חודשים,
קלאוה' יתברך יעזור שיהיה לתועלת".
קלבנוסח זה של נימוק, הקורא לר' זלמן בשמו הפרטי ללא
קלגכל תואר מקדים או נלווה, מבלי לנקוב אפילו בשם משפחתו, משל היה הוא חד מן חבריא קדישא,
קלדאחד מבני הבית. "זלמן שיחי' חפץ להוציא". גדול מכל תואר שמו אשר ייקרא בפשטות
קלהטבעית בפי הרבי ובכתב יד קודשו.
קלובאיגרת נוספת,
קלזאותה כותב הרבי הריי"צ לחתנו הרבי מעיירת המרפא פוקערסדארף, מציין: "הרש"ז
קלחשי' גורארי' שלח לי הקארעקטין (התיקונים) של השיחה דבר מצווה עם כמה שאלות במכתב סגור".
קלטכשנתיים לאחר מכן, שוב מעיד הרבי
קמבמכתב לבתו הרבנית ולחתנו הרבי, על התעוררותו הבלתי נלאית של ר' זלמן להוציא לאור את
קמאהשיחות: "זה היום אשר הרב משה לייב רוטשטיין שיחי' העתיק השיחה, וביקרתיה וגם
קמברשמתי בנייר בפני עצמו הצעה לחלקה לפרקים, וכעת שלחתיה במכתב בטוח, והנני מבקשו להגיהה
קמגולשלוח חזרה, כמובן בהקדם האפשרי, כי ר' שניאור זלמן גורארי' שיחי' אינו נותן מנוח"...
קמדומי האיש שהרבי ולא אחר מעיד עליו במילותיו הקדושות
קמהכמי ש"אינו נותן מנוח"? הזהו אחד מזקני החסידים או שמא מקדושי עליון העומד
קמועל האבניים של הוצאת דברי אלוקים חיים לאור עולם, משקה ומטפח בכל עלה גיליון ואומר
קמזלו: גדל! אין זה אלא בחור שטרם בא בברית הנישואין. הוא המאיץ, הוא המדרבן והוא אשר
קמחמעורר ללא הרף את הרבי הריי"צ, הדוחק בחתנו הרבי, בעודו מנמק כמתנצל: "ר'
קמטשניאור זלמן גורארי' אינו נותן מנוח". מבהיל.
קנלא חולפים אלא שמונה ימים ושוב כותב הרבי הריי"צ אל חתנו הרבי,
קנאככל הנראה בהקשר לשיחה זו: "חתני יקירי, מכתב המהיר ... הכול קיבלתי במועדו, השיחה
קנבכבר ביקרתיה עם הגהותיך, ומסרתיה להרב שניאור זלמן גורארי' שיחי'".
קנגוכזה הוא קטע מתוך מכתב שהיה מונח בתכריך אגרות
קנדהקודש שנמצא גנוז בגנזי בית רבי, בין מכתבי חודש טבת תרצ"ט: "אפשר נשאר
קנהאצלכם התכריך – פאפקע – הקיצורים דספר 'שערי אורה' כתב ידי, כי בדעת הרב שניאור זלמן
קנושיחי' להדפיסו, ואם הוא אצלכם, בבקשה לשלוח בשלושה או בארבעה מכתבי זאקאזנאיע , במעטפות
קנזכמידת הנייר".
קנחאף כאן רוחו של ר' זלמן כמו מרחפת ברקע שורות מכתבו
קנטשל הרבי שאינו מזרז אלא למזורזים, יקיריו שארי בשרו.
קס•
קסאעיון ב'פתח דבר' לגיליון הראשון של 'התמים' שהופיע
קסבבחודש תמוז תרצ"ה בוורשה, נראה לרגע קט כמו היה לקוח מימים אלו ומאלף להיווכח
קסגבחיוניות הדברים, בשיא תוקפם, גם לעת זו.
קסד"בעת הזאת, אשר הרחוב היהודי מלא וגדוש מעיתונים
קסהוירחונים ממפלגות וחברות שונות, המפטמים ומבלבלים את המוחות בשאיפות ואידיאות חדשות,
קסודרוש ומאוד נחוץ להשמיע בחוצות בת רבים את הד קולה של התורה הטהורה כמסירתה ונתינתה,
קסזלהאיר ולעורר את הלבבות באור החסידות האמיתי ולחזק ולעודד את הרוחות בזיכרון ימי קדם
קסחשל חיי אבותינו וזקנינו בדורות הנאורים שלפנינו. זהו תפקידו הכללי".
קסטבהמשך מפרט מאמר המערכת את הצורך הבסיסי שעל תשתיתו
קעהוחלט להוציא לאור את הקובץ, לנוכח התפזורת שחלה בתלמידי 'תומכי תמימים' בהיותם נפוצים
קעאעל פני הגלובוס, אלו בפולין או ברוסיה, אלו בארצות הברית או בבריטניה ואלו בארץ הקודש.
קעב"המצב הזה דרש מאיתנו ליצור בימה מיוחדה שמעליה יישמע קולנו, קול תורה תמימה בנגלה
קעגודא"ח, ומעליה ייאמרו דברי התעוררות והוראות שונות (בדבר) העבודה העמוסה עלינו
קעדבתור 'תמימים', לפעול בהרבצת התורה והפצת לימוד החסידות, עוד זאת בה ועל ידה נודיע
קעהונתוודע משלום אחינו, חברינו לדעה, ומפעולותיהם הטובות במקומות מגוריהם להטבת מצב היהדות".
קעו•
קעז"קבצי 'התמים'", כתב לימים הרב שמואל
קעחזלמנוב, "עוררו
קעטבשעתם התעניינות מרובה לא רק בין חסידי ואוהדי חב"ד, אלא גם בין כל שכבות עמנו
קפשוחרי תולדות תנועת החסידות בכלל ושיטת חב"ד בפרט. קובץ התמים, הופיע בזמנו שלוש
קפאפעמים בשנה, מוקדש לג' תאריכים חשובים בחיי חב"ד: חג הגאולה י"ט כסלו, ימי
קפבהילולא ב' וי"ג ניסן וחג הגאולה י"ב תמוז".
קפגבדבריו, המהווים תמצית בשורת הופעתו הסדירה של
קפד'התמים' באותם ימים, מתאר הרב זלמנוב בשפתו העשירה: "עצם הופעת קובץ 'התמים',
קפהבהשראתו והסכמתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נשמתו עדן וזכותו יגן עלינו,
קפוהיה בזמנו משום חידוש רב, באשר הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות ימי חב"ד להוצאת
קפזכתב עת בצורה תורנית-ספרותית, בו משתתפים מאמרים על נושאים חשובים בתולדות החסידות
קפחובחידושי תורה וחסידות, עשרות תלמידי חכמים מובהקים, בני ישיבה, משכילים ומעמיקים בתורת
קפטהחב"ד ויודעי פרק בדברי ימי החסידים לתקופותיהם. אפשר לקבוע בוודאות ש'התמים'
קצבנה בניין אב ומקור השראה לכל החוברות והקבצים הפומביים למיניהם שהופיעו, ומופיעים,
קצאאחר כך בארץ הקודש ובחוץ לארץ מטעם אגודת חסידי וצעירי חב"ד".
קצב'התמים' נחלק לחמישה מדורים: 'אגרות קודש', 'שערי
קצגחסידות', 'שערי תורה', 'דברי ימי החסידים' ו'שלום אחים'. "אמנם כל מדור שבו מלא
קצדוגדוש בתוכן עשיר ומאוד מעניין", מאיר הרב זלמנוב, "אבל החידוש הגדול שאצר
קצהבתוכו ואשר הפנה אליו שימת לב מיוחדה היה בלי ספק המדור 'איגרות קודש' בו מופיעים מכתבים
קצוורשימות מ'הגניזה החרסונית' שנמסרו למערכת 'התמים' מאוצר כתבי יד שנמצאו בספריית כ"ק
קצזאדמו"ר הריי"צ נ"ע זי"ע. איגרות קודש אלו עוררו בשעתן פולמוס גדול
קצחבעולם היהודי ובייחוד בין חוקרי כתבי יד עתיקים. אין פלא אפוא שהתייחסו בערך רב לאיגרות
קצטאלו כשהן יוצאות מתחת ידי מקור חב"די, דבר המוכיח את חשיבותן ואמיתתן".
רבהתייחסו להד הרב שעוררה הופעת קבצי 'התמים', מציין
ראהרב זלמנוב במילים אחדות כי "קובץ 'התמים', על כל מדוריו ושעריו, נתקבל על ידי
רבקוראיו בכל קצווי תבל בהערצה רבה וחיבה יתרה, ושימש מכשיר חשוב במסגרת 'ויפוצו מעיינותיך
רג– מעיינות תורת החסידות – חוצה'".
רדוהנה כנגד מילים אחדות אלו, לפנינו עדותו הנאמנה
רהשל ר' זלמן, אשר בהשתדלותו ובהפקתו האישית ראה אור 'התמים', הכותב ביומנו בגוף ראשון:
רו"בשנים ההן, הרביתי לעבוד בהעמדת הקובץ 'התמים' והוצאתו לאור עולם. לאחר שקובץ
רזהתמים יצא לאור, לזקני החסידים הייתה ביקורת על העיתון. באותה עת נסע אחי ר' הרשל גורארי'
רחהי"ד אל הרבי. גם הוא נמנה עם אלו שהייתה להם ביקורת כזו או אחרת כלפי ה'התמים'
רטוככל הנראה לא נמנע מלהשמיע את ביקורת זו באוזני הרבי. הרבי נענה ואמר לו: 'אתה לא
רייודע כמה בעלי תשובה 'התמים' הזה עשה'"...
ריאהרבי הריי"צ אף ליווה את כל שלבי הפקת 'התמים',
ריבמהעריכה ועד ההדפסה ושיגר הוראות פרקטיות ודקדקניות לר' זלמן בקשר לכך. הנה דוגמה לכך
ריגבמכתב בן שורה של סעיפים
רידהנוגעים לפרטי פרטים הקשורים בעריכת 'התמים' והוצאתו לאור: "ב, כמדומה לי שיש
ריהשינוי בסדר ההדפסה כמו בקובצים הקודמים, ואם כן הוא, יתוקן. ג, אודות השיחה כבר עניתי,
ריוכנראה נאבד, כי את זו צריכים לחלק לשניים, והשנייה שישנה כבר בכתובים – רק צריכה תיקון
ריזקל – תהי' חלק ג'. ואפשר יהי' עוד איזה חלקים. את זאת נראה במשך הזמן. ד, אודות השתי
ריחהגהות עניתי כבר בהנאבד, כי ההגהות צריכים להיות בפנים (ולא מתחת הגיליון) ואם אפשר
ריטשיהיה בז'רגון טוב יותר, ועניין החילוק של השיחה לשני חלקים, באיזה מקום יהי' ההפסק
רכבין חלק א' לב' ישאלו אצל חתני הרב רמ"מ שליט"א. ה, בסעודת והתוועדות שמחת
רכאהבר מצווה של נכדו מר שלום דובער שי' בן בתו הבכירה מ' חנה תי' וחתנו הר"ש שי'
רכבכ"ה שבט תרצ"ו. ו, יכולים לכתוב
רכגהקדמה ובטח ישלחו לי לראות תחילה. ז, מסתמא גיווען היפש מעהר ווי א בן מאה (מסתמא היה
רכדקצת יותר מבן מאה). ח, החוברת החמישית היא של י"ט כסלו, האיחור אינו נוגע כלל. ט, בהנוגע למכתביי
רכההלא ישנם אצלם איזה מכתבים שלי, כן אפשר נמצא אצל הרי"פ שי' הראויים להתפרסם.
רכויקבצום ויודיעוני, ואענה אם ירצה ה', ובהנוגע למאמר אבות החסידות, התחלתי לסדרו".
רכזככל הנראה בהקשר ישיר לדברים אלו, כתב הרבי הריי"צ
רכחלחתנו הרבי באותם ימים: "את הנשלח
רכטלך הוא בשביל התמים חלק ה' ו', ובבקשה לזרז שילוחם חזרה, כי מחכים עליהם מאוד".
רלבשולי אחד המכתבים הנוגעים ל'התמים', מעיר הרבי
רלאלר' זלמן על תשובה שהשמיע למי שמצא עצמו נפגע מהתעלמות מסוימת של ליובאוויטש כלפיו.
רלבתגובת הרבי על כך נכתבה לר' זלמן על-ידי מזכירו של הרבי הריי"צ באותה עת, חתנו
רלגהרבי נשיא דורנו: "לא לך
רלדלהתערב בעניינים כאלו, ואם בינות לך הי' לך לענות; כי ליובאוויטש איננה כורעת ברך לקול
רלהאצבע צרדה של חנופה. ואיננה יראה מהרמת אגרוף של הפחדה. ולא בטון כזה מדברים עם ליובאוויטש
רלוואודות ליובאוויטש".
רלזוכשעלה בידיו של ר' זלמן להוציא פרי מובחר תחת ידו,
רלחזכה שהרבי יבטא כלפיו את קורת רוחו בהרעיפו עליו ברכות: "הנה נכון
רלטהגיעני קובץ התמים חוברת רביעית, ועשה עליי רושם טוב. ייתן ה' יתברך ויביא התועלת הנרצה
רמלהגדיל תורת החסידות ולהאדירה, וברכות יחולו על ראש העוסקים בזה, בכל מקצעותיו ושעריו".
רמאמאלפת במיוחד היא עדותו הכתובה בכתב יד קודשו של
רמבהרבי הריי"צ באיגרת ששיגר לבתו הרבנית ולחתנו הרבי, ביום י"ח בשבט תרח"צ, וכה נאמר בה,
רמגאודות הופעתו של גיליון ו' בקובץ 'התמים': "הקובץ, כמדומה לי אשר ימים אלו נגמר
רמדהוא להצלחה, ורק סבלנותו של הרש"ז והמרץ שלו יכול הוא להביא מהכוח אל הפועל, עד
רמהאשר קיבל וקיבץ החומר, ואחר כך הוכרח לסדרו בג' או ד' בתי סידור, ועוד כמה וכמה מניעות
רמוועיכובים בגשם וברוח והתגבר על כולם".
רמזשוב לפנינו מכתב אישי, לא בעל אופי ציבורי ולא מיועד
רמחלכלל עדת החסידים. איגרת הנפתחת ומסתיימת במילותיו האישיות, הרוויות ברגש של אב לבתו
רמטוחותן לחתנו. ומכל מקום, בתוך מכתב שכזה, מוצא הרבי לנכון להעלות את נס את מי שניחן
רנבסבלנות ובמרץ ואת מי שאת פניו קידמו לרועץ מניעות ועיכובים בגשם וברוח והתגבר על כולם.
רנאכמו היה זה משל מאלף ומטלטל למאמר הנודע על קודשא בריך הוא האומר לפמליא דיליה: חזו
רנבבניי חביביי דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי.
רנגמדהימה מכול היא עדותו העגומה של הרבי הריי"צ
רנדהכותב לבתו הרבנית ולחתנו הרבי, ביום ג' מנחם אב תרצ"ט: "בהוצאת
רנהחוברת 'התמים', ניכר חסרונו של ר' שניאור זלמן גורארי' שיחי', כי אצלו היו כבר עומדים
רנובחוברת י' או י"א".
רנזכך מפוענחות מילים בודדות אלו בידי עורך אגרות הקודש
רנחומנהל ספריית אגודת חסידי חב"ד, הרה"ח ר' שלום בער לוין, בשולי הגיליון של
רנטאיגרת זו: "באביב תרצ"ט השתדך הרב שניאור זלמן גורארי' עם בתו של האדמו"ר
רסמקופיטשניץ, והתחיל לעסוק
רסאבהכנותיו לנסיעה לארצות הברית, שם התקיימה החתונה בחורף ת"ש. וכיוון שהוא היה
רסבהרוח החיה בהוצאה לאור של קובץ 'התמים', כנזכר לעיל בכמה איגרות, על כן ניכר חסרונו".
רסגמכלל הן, אתה שומע לאו. כשם שלא חסך הרבי דיו מקולמוסו
רסדכשביקש לברך, לעלה ולקלס את פועלו של ר' זלמן, בעת הופעת החוברות תמידים כסדרן – כן
רסהעתה, עם עוזבו של ר' זלמן, כשהמלאכה בעצלתיים, מבטא הרבי את אשר על לבו הטהור, ללא
רסוכחל וללא שרק.
רסזחפץ ה' בידו הטהור של הרבי לראות את חוברות י' וי"א
רסחמופיעות כבר באור עולם ולדבריו המפורשים, אילו היה פה ר' זלמן כבר הייתה מתגשמת שאיפה
רסטזו. אולם למרבה הצער ולמגינת הלב, לא הופיעו אלא שמונה חוברות בלבד.
רעכך מספר, בהקדמתו למהדורה השנייה של קובצי 'התמים',
רעאהרב שמואל זלמנוב: "לדאבוננו
רעבהרבה לא הספקנו להוציא, רק שמונה חוברות של 'התמים', וכשהיינו עסוקים באוסף והכנת החומר
רעגלחוברת התשיעית (כשמסיבות טכניות נתאחר זמן הדפסתה) בשלהי שנת תרצ"ט, פרצה מלחמת
רעדעולם השנייה ולצערנו נתפזרה החבילה. החומר המוכן נאבד, האנשים שהשתתפו בעריכת 'התמים'
רעהנתפזרו למקומות שונים ורובם נספו לא-עלינו בהשואה ובתוכם הני תרי צנתרי דדהבא, הרה"ג
רעווהרה"ח מוהר"י פייגין, עורך המדור 'שערי חסידות' ומוהר"י עבער, עורך
רעזהמדור 'שערי תורה'".
רעחמסתבר שהסיבות הטכניות שלהן מכוון הרב זלמנוב בסוגריים
רעטשבדבריו אינן נעוצות אלא בהיעדרותו של ר' זלמן ובנגזרות ממנה והיא אשר עליה כתב הרבי
רפבמר לבו.
רפאבשנת ת"ש או תש"א, ביושבו בטח בארצות
רפבהברית, עלה ברצונו הקדוש של הרבי להמשיך את הופעת 'התמים'. הרבי כתב על כך לר' זלמן
רפגאולם הדבר לא יצא אל הפועל.
רפד•
רפהבחורף תרח"צ הטיל הרבי נשיא דורנו על ר' זלמן
רפובעודו בחור, כמי שעסק בהוצאה לאור של השיחות והמאמרים, מלאכה מיוחדת ובלתי שגרתית של
רפזהפקת והוצאה לאור של מה שהרבי בחר לו את השם 'קובץ מכתבים – אהבת ישראל'.
רפחבשתי איגרות ארוכות ומפורטות שנכתבו על ידי הרבי
רפטנשיא דורנו בכתב יד קודשו (ראו תצלום), מונה הרבי, אחת לאחת את כל הוראות ההכנה לדפוס
רצשל קובץ זה.
רצאאת המכתב הראשון פותח הרבי בתוכן שיופיע בהקדמת
רצבהקובץ אותו ביקש הרבי להפיק. לאחר מכן באה רשימה של חמש עשרה שיחות שונות שיופיעו בקובץ,
רצגעם מראי המקומות המדויקים לכל אחת מהן וכן רשימה נוספת של ארבעה עשר נושאים שיופיעו
רצדבקובץ.
רצהעיון בכתב יד קודשו של הרבי מגלה כי הרבי ביקש שמספר
רצוהסימנים יבוא בהמשך ישיר לתריסר הסימנים שהופיעו באותה עת במסגרת 'קובץ מכתבים תהלים'
רצזהמופיע עד עצם היום הזה בשלהי ספר תהלים 'אהלי יוסף יצחק' – אשר הוצאתו לאור הוטלה
רצחאף היא על ר' זלמן, כמי שעמד בראש העוסקים בכל ענייני ההוצאה לאור, של 'התמים', של
רצט'לקוטי דיבורים', של שיחות הקודש וכמסתבר אף של קבצי המכתבים.
שמפאת העובדה שהכוונה המקורית הייתה לכרוך את קובץ
שאהמכתבים בנושא תהלים ובנושא אהבת ישראל גם יחד, מנה הרבי את כל השיחות והנושאים בנושא
שבאהבת ישראל, מסימן י"ג ואילך.
שגברשימה נפרדת, בכתב ידו הנהיר והמסודר של הרבי,
שדמקבל ר' זלמן הדרכה מפורטת אודות הנושאים שייכללו בקובץ מכתבים. בדף נפרד מורה לו הרבי
שהכיצד בדיוק להכין את הקובץ לדפוס. בראש הדף כותב הרבי בכתב יד קודשו, "שייך להרש"ז
שוגו"א" (שייך להרב שניאור זלמן גורארי').
שזבכל הקשור להוצאת קובץ האיגרות, מתעדות כמה וכמה
שחאיגרות קודש את חלקו המרכזי של ר' זלמן בהוצאתו לאור. כך, בין היתר, מסכם הרבי, בתום
שטמכתב ארוך מיום ראש חודש שבט תרח"צ:
שי"מגודל האריכות בהדפסת המכתבים חסר הבכן. א, הרב שניאור זלמן גורארי' שי' צריך
שיאלהתעניין להעתיק קובץ תהילים באידיש להדפיסו, כמובן מתחילה צריכים לבקרו. ב, להוציא
שיבלאור קובץ מכתבים שני, ראוי הדבר, אבל ממקצועות שונים, עם מפתח ובכן".
שיגואולם בכל הקשור לתכנית האמורה באשר ל'קובץ אהבת
שידישראל' שיגר הרבי את המכתב אל הרבי הריי"צ ומפאת זאת רשם את שמו של ר' זלמן בראשו
שיה– למען דעת כי הדבר מסור בידיו – אולם מסיבה שנותרה שמורה עם הרבי הריי"צ הוצאת
שיוקובץ זה לאור לא יצאה אל הפועל.
שיז•
שיחבאותם ימים החלו להגיע לפתחו של ר' זלמן הצעות שידוכין.
שיטאחת הייתה ההוראה שקיבל מהרבי הריי"צ בכל הקשור להיכנסו לפרק 'האיש מקדש'. התנאי
שכשעליו להציב לעצמו הוא מציאת שידוך עם בת שיש לה ניירות הגירה לארצות הברית, שכן רק
שכאלשם עליו להועיד עצמו. הדבר היה עוד בטרם פרצה מלחמת העולם אולם הוראת הרבי הייתה תקיפה
שכבוחד משמעית.
שכג"ביום מן הימים", סיפר ר' זלמן,
שכד"הוצע לי שידוך עם בתו של רב אמריקני. על פניה, נראתה ההצעה כמושלמת שכן היא הלמה
שכהאת התנאי שהציב הרבי וגם ציפתה לי בעטיה משרה רבנית. כשהצעתי את הדבר לפני הרבי, שאל
שכואותי הרבי אם אני רוצה את השידוך או את הניירות בלבד ואחר שאבוא לאמריקה אבטל את השידוך.
שכז"הרבי הוסיף ואמר כי אם רצוני בניירות בלבד,
שכחעלי לדעת כי יש קבלה מהצמח צדק על מאמר חז''ל, 'בנות ישראל הקפידו על עצמן על טיפת
שכטדם כחרדל', שמשמעותו שבנות ישראל החמירו על כבודן, שאם מישהו מבייש אותן, נהיה ממנו
שלחרדל.
שלא"לאחר מכן שאל אותי הרבי אם ראיתי תמונה של
שלבהמדוברת. כשהשבתי בשלילה, הורה לי הרבי לבקש את תמונתה. כשהגיעה אליי התמונה, התברר
שלגלי כי הוצעה לי בעורמה גיבנת ולו על מנת שאסכים לשידוך".
שלד•
שלהעוד הוא שרוי, ראש ורובו באיגוד התמימים, בהוצאת
שלווהפקת 'התמים' ובמלאכת ניהול הישיבה שרבצה על כתפיו, החלו מייסרים את ר' זלמן ייסורים
שלזומחושים שונים. בתווך, מונחת לפתחו הוראת הרבי להשתדל להשיג עבור עצמו אשרת כניסה לגבולות
שלחארצות הברית. גילו המתקדם ועובדת היותו בר אוריין מובהק הזוכה לאמונו וקרבתו הבלתי
שלטמסויגת מוליכים אל ר' זלמן הצעות נכבדות. על רקע כל אלו הולך ויורד מסך שנת תרח"צ
שמבחייו של ר' זלמן והוא בן עשרים ושש שנים.
שמא[62]. ראו בפרק 'ימינו תחבקני'.
שמב[63]. בכ"ד מנחם אב תרצ"ד (נדפסה באגרות קודש חלק י"א עמוד רמה).
שמג[64]. באותה איגרת.
שמד[65]. דוגמאות להוראות והערות בהקשר לעריכת, הפקת והוצאתו לאור של 'התמים' שעברו
שמהמהרבי ישירות לר' זלמן מופיעות באגרות קודש חלק יא באגרות ד'קסז, ד'קעב, ד'קעד, ד'קעו,
שמוד'קפ, ד'קפג, ד'קפה, ד'קפו.
שמז[66]. ראו עוד אודותיו בפרק 'האריות'.
שמח[67]. באיגרת מיום ג' באדר ראשון תרח"ץ (נדפסה באגרות קודש חלק י"א עמוד
שמטשכד).
שנ[68]. המזכיר שכונה ר' משה לייב רוטשטיין.
שנא[69]. חתנו של הרבי הריי"צ, כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, שהתעסק בעריכת
שנבאגרות הקודש של חותנו הרבי הריי"צ נ"ע.
שנג[70]. ביום כ"ב בסיון תרצ"ה.
שנד[71]. ומופיע באגרות קודש לכ"ק אדמו"ר הריי"צ, כרך טו, עמוד רט.
שנה[72]. והופיע באגרות קודש חלק ט"ו, עמוד שכט.
שנו[73]. מיום י"א בכסלו תרצ"ז, המופיעה באגרות קודש חלק טו, עמוד רלו.
שנז[74]. מיום ג' י"ב באדר תרצ"ז, המופיעה באגרות קודש חלק טו עמוד רמג.
שנח[75]. ביום ג' ה' בטבת תרצ"ט, באיגרת המופיעה באגרות קודש חלק טו, עמוד שכב.
שנט[76]. באיגרת מיום ד' י"ג בטבת תרצ"ט, המופיעה באגרות קודש כ"ק
שסאדמו"ר הריי"צ חלק טו, עמוד שכו.
שסא[77]. ומופיע באגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ חלק טו עמודים שלו-שלז.
שסב[78]. בדברים שהופיעו בשעתו כ'מעין הקדמה' למהדורה השנייה של 'התמים'.
שסג[79]. מיום י"א באייר תרצ"ז.
שסד[80]. נדפסו בלקוטי דבורים ח"ב ע' 448 ואילך.
שסה[81]. העובדה שלא נדפסה החוברת עד חודש אדר.
שסו[82]. באיגרת שתאריכה המשוער מצוין במילים "אחרי חג השבועות תרצ"ז"
שסזומופיעה באגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ חלק טו, עמודים רנז-רנח.
שסח[83]. מיום כ"ג בטבת תרצ"ז
שסט[84]. במכתב מיום ה' בשבט תרצ"ז.
שע[85]. והופיעה באגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ו עמוד
שעארפה.
שעב[86]. באיגרת המופיעה באגרות קודש חלק טו עמוד שנח.
שעג[87]. ראו בפרק 'מלכות נוגעת בחברתה' ובפרק 'חצי כדור התחתון'.
שעד[88]. בדברים שהופיעו בשעתו כ'מעין הקדמה' למהדורה השנייה של 'התמים' וחלקם הופיע
שעהלעיל.
שעו[89]. המופיעה באגרות קודש חלק טו עמודים רפ-רפד.