Chabad Library · Around Chassidus
BeChol Beisi Ne'eman Hu·
אפרק שישה עשר
בגביר לאחיך
גתורה וגדולה היו מנת חלקו של ר' זלמן רוב ימיו.
דהיה בו מיזוג מרהיב של דמות שורשית השופעת מעיינות של חסידות צרופה לצד עושר אגדי המתובל
הבגינונים מלכותיים כאחד מאצילי עולם. פיקחותו הנודעת, הליכותיו המדודות ואישיותו הרבגונית,
והפכו אותו לאיש רב אנפין שסדר יומו נחלק בין עשייה חסידית ברוכה בכרם בית חב"ד
זלמעורבות פעילה בעולם העסקים, שתועל אף הוא לשירות הרבי ומפעליו.
חעם המעבר מ'דור השישי' ל'דור השביעי', מהנהגת הרבי
טהריי"צ אל הרבי נשיא דורנו, ביצע ר' זלמן 'בחינה מחודשת' של כל סדר יומו וחייו,
יוהפנה אותו אל הרבי לאישור. בחודש אלול תש"י, שאל ר' זלמן את הרבי האם הוא רשאי
יאלהמשיך בעסקיו, בהתאם לאישור שקיבל מהרבי הריי"צ על אפיק עסקי
יבזה.
יגתשובת הרבי הייתה: היות והרבי הריי"צ אישר,
ידאתה רשאי להמשיך בעסקיך בשנה זו. לדברים אלו הוסיף הרבי סייג מפתיע: צדיקים – השנה
טומסתיימת בעבורם בראש השנה, ואילו אנשים סתם – עד יום הכיפורים. עד יום הכיפורים תשי"א
טזאתה רשאי אפוא להמשיך בעסקיך שעליהם קיבלת את אישורו וברכתו של הרבי. ר' זלמן מיהר
יזלקיים את ההוראה ושידל את שותפיו העסקיים להקדים משלוח של סחורה בספינה עד יום הכיפורים.
יחבפועל, ההפלגה נדחתה, ור' זלמן משך ידו מהשותפות. לתדהמתם הרבה שלו ושל שותפיו, הסחורה
יטכולה ירדה לטמיון. ויהי לפלא.
כ•
כאמידות גדושות של קידוש השם וקידוש שמה של חסידות
כבחב"ד, התגלו במרוצת אינספור הזדמנויות בהן התחכך בעשירי ניו יורק, עמם רקם קשרי
כגמסחר מסועפים. חזותו החסידית השורשית, אמונתו הזכה והמאור שקרן מפניו מפיקות הנוגה,
כדהרשימו לא אחת דמויות מפתח בעולם העסקים בו שחה במיומנות מופלאה. חשיבתו העסקית הייתה
כהמאופיינת בתעוזה כלכלית, חדות תפיסה ויכולת נדירה לזיהוי הזדמנויות פיננסיות. לא אחת
כוהותיר את שותפיו פעורי פה, לנוכח מוחו האנליטי המבריק, שהיה המנוע המרכזי להצלחתו.
כז"חבריו לעסקים ידעו תמיד שמילה של ר' זלמן
כחהיא מילה", סיפר הרב יחזקאל בסר, עמו קשר ר' זלמן קשרי ידידות ומסחר. "העיקרון
כטהזה חשוב ביותר ברחוב ה-47 במנהטן בו שכן במשך תקופה ממושכת משרדו לסחר ביהלומים. הכול
למתבסס שם על לחיצת יד. על 'מזל וברכה'. מילתו של אדם ואמינותו הן הקובעות. הוא היה
לאבולט בכך במיוחד. סוחר מצטיין, אמין ואחראי".
לבפעמים רבות השתכנע ר' זלמן איש העסקים בדבר כדאיותה
לגשל עסקה מסוימת וסיכם ראשי דברים, אך רגע לפני הוצאתה לפועל של העסקה, התעקש תמיד לשמוע
לדאת חוות דעתו הקדושה של הרבי. הוא לא פנה ימין ושמאל, לא ביצע צעד וחצי צעד, מבלי לקבל
להאת הסכמתו וברכתו של הרבי מראש.
לופעם אחת העז ר' זלמן לבצע מהלך עסקי אחד מבלי לשאול
לזתחילה. הוא נהג היתר לעצמו היות ומדובר היה בעסקה שההשקעה בה הייתה זוטרה ונטולת חשיבות.
לחאת הלקח למד לכל חייו. מעשה שהיה כך היה. ביום מן הימים פנה אליו ידידו הרב בסר ובפיו
לטהצעת שותפות עסקית במיזם שההשקעה בו מינימלית ורווחיו עשויים להיות גבוהים. היות וחלקו
משל ר' זלמן בעסקה הסתכם בשלוש מאות דולר בלבד, הוא לא דימה בנפשו כי נכון יהיה להטריד
מאאת הרבי בכגון דא.
מבהוא דילג אפוא על שלב ההימלכות בדעת הרבי וחבר לשותפות
מגשל הרב בסר ושותפו, שהפכה כעת לשותפות משולשת. את כניסתו לשותפות ליוותה תמיהה קטנה:
מדמדוע זקוק הרב בסר לשותף שישקיע שלוש מאות דולרים בלבד. רק בשלב מאוחר יותר קלט ר'
מהזלמן למפרע כי הסיבה שבעטיה הציע לו הרב בסר את השותפות, חרף הסכום הקטן שהיה נדרש
מולהשקעה, לא הייתה אלא מפני שידע כי הוא נוהג לשאול תדיר בעצתו וברכתו של הרבי, על כל
מזצעד עסקי ושעל פיננסי. ר' יחזקאל, שרצה שברכתו של הרבי תחול בעסק, החליט לצרף את ר'
מחזלמן, למרות שמדובר היה בסכום קטן, כדי שברכת הרבי וליוויו הצמוד, יברכו את מעשה ידיו
מטויביאו לשגשוג העסק.
נכשהבין זאת ר' זלמן, ולאחר ששמע זאת מפי הרב בסר
נאעצמו, הזדרז לדווח לרבי על השותפות ולהיוועץ למפרע. תדהמתו הייתה גדולה, עת השיב לו
נבהרבי בתוכחה גלויה: מה אתה מחפש לעצמך פיזור הנפש? מה אתה משקיע בנדל"ן? מה אתה
נגמבין בנדל"ן? – הקשה הרבי ומורת רוחו הקדושה לא הייתה נתונה לספקות.
נדר' זלמן קיבל את התוכחה באהבה וידע היטב כי לטובתו
נההאישית עליו לסלק ידיו מהשותפות שזכתה לביקורתו החריפה של הרבי. הוא מיהר להסתלק מן
נוהעסקה מבלי להותיר עקבות והותיר את הרב בסר עם שותפו בעסקה. הרב בסר חשב לתומו כי הוראת
נזהרבי אינה נוגעת אלא לר' זלמן עצמו ולא אליו. לא עבר זמן רב עד שר' יחזקאל בסר איבד
נחאת כל השקעתו.
נט•
סמענות קודש רבים נותרו בארכיב העשיר שהותיר ר' זלמן
סאאחריו. ערמות של איגרות ומענות קודש מתייחסות לשאלות אותן הפנה בכל הנוגע לפעילותו
סבהעסקית במשך עשרות בשנים.
סגכשסבל פעם (בשנת תשכ''ט או תש''ל) מתעוקה כלכלית
סדמבלתי יכולת להיחלץ, פנה ר' זלמן בצר לו אל הרבי. הרבי ניאות לבקשתו להלוות לו סכום
סהכסף גדול והגיע מביתו ל-770 ביום אחד כשבידו שק מלא בשטרות של כסף. המזכיר הרב חדקוב
סוקיבל הוראה להעביר את הכסף לר' זלמן.
סזזמן מה לאחר שהחזיר את סכום ההלוואה, שוב נזקק ר'
סחזלמן לכסף וחזר אל הרבי, כשהפעם הרהיב עוז לבקש הלוואה נוספת והרבי הלווה לו פעם נוספת.
סטבשלב מסוים, זמן מה לאחר שהחזיר גם את הלוואה זו,
עכתב לו הרבי פתק מיוחד וזו לשון קודשו: "הרושם ממכתבו – שמתכונן לבקש גמ''ח עוד
עאהפעם וכו' וזה מכריחני לכתוב הבא לקמן – כשביקש גמ''ח בפעם הא' ואין אצלי באנק ואיני
עבסוחר וכו' אמרתי שאולי כוונתו אויספרווען מיר מה 'באמת' האלט איך בנוגע למצבו וכו'
עגואף שלדעתי לא זו הדרך להנהלת עסקיו בהשגת גמ''ח על ידי (ואין ידוע לי אף על דבר פעם
עדאחת שהתעסק בכיוצא בזה כ''ק מו''ח אדמו''ר) אמרתי שבתור יוצא מן הכלל ולא בתור עניין
עהבמסחר כי אם כעידוד רוחו וכו' אעשה כן פעם אחת. להפתעתי ביקש עוד הפעם כיוון שלא הודעתיו
עוברור טעם הגמ''ח בפעם הא' ובמילא כי מילוי בקשתו גם בפעם הב'. אבל כיוון שכנ''ל ''לא''
עזזו הדרך להנהלת עסקיו הרי ''תו לא'' ... לכן כתבתי ברור כהנ''ל והטעם היחידי והברור
עחכנ''ל...''.
עטלא חלף זמן רב עד ששב ר' זלמן לממדי עשירותו. הוא
פטיפס בזהירות ובבטחה בסולם עולם העסקים וכבש פסגות, שנזקפו תמיד לברכות שזכה לקבל מפיו
פאשל הרבי. ר' זלמן התמיד לטפס במעלות העושר והפתיע את אלה שעקבו אחר מהלכיו העסקיים.
פבהוא דילג מתחום מסחר אחד למשנהו, ובכולם עשה חייל.
פגבשנים הראשונות הוצעה לר' זלמן שותפות במפעל תעשייתי
פדמסוים במדינה אחרת. ר' זלמן שאל על כך את הרבי והרבי השיב לו במכתב שבראשו נכתב:
פה"לבקשתו – נשלח המכתב מהיר דחוף".
פו"במענה על מכתבו ממוצש"ק, בו כותב אודות
פזהצעת שותפות בפאבריק", פותח הרבי את המכתב
פחוממשיך: "באם יכול להיות במקום הפאבריק לכל הפחות שישה חודשים בשנה, וכמובן –
פטעס זאל זיך לוינען וישתלם העדר פעולותיו כאן במשך זמן זה, אזי כדאי הדבר". בסופו
צשל דבר, לא יצאה אל הפועל שותפות זו.
צאפעם שאל ר' זלמן אודות מכירה גדולה. הרבי ביקש ממנו
צבלברר את שמו ושם אמו של הקונה, "אבל לא שם המשפחה". הרבי קיבל את השם והשיב
צגלר' זלמן: אזכיר על הציון.
צד•
צהבשלהי שנת תשי"ב השקיע ר' זלמן במסחר קומודיטי.
צוהוא ייצג קבוצת משקיעים כמיופה כוחם וכמי שמנהל את תיקי השקעותיהם. הכול נראה זוהר
צזבתחילת הדרך. עד שהעסק החל להסתבך. נפילות הדרגתיות נרשמו במדדי הקומודיטי. הערך הולך
צחופוחת, משקיעים רצו למשוך את כספם. עתידן של הקומודיטי נהיה מעורפל.
צטבשלב מסוים החל להסתמן הפסד רציני וניכר. אפסה תקוותה
קשל המניה, שום מפנה לא נראה באופק. חמיו של ר' זלמן, כ"ק האדמו"ר מקופיטשניץ,
קאקרא לחתנו לשיחה נוקבת. ראה, אמר לו, המניות נופלות מטה מטה. עליך למכור את המניה ולהציל
קבאת כספם של מייפי כוחך. הוראה זו חזרה על עצמה כמה פעמים.
קגכחסיד נאמן שלא זז ימין ושמאל מבלי להימלך בדעת
קדרבו, הלך ר' זלמן לשאול את הרבי כדת מה לעשות. למכור או לחכות? שאל. תשובת הרבי הייתה
קהחד משמעית. אל תמכור את המניות בשלב זה.
קובאמצעות מכתבים תכופים ששיגר אל הרבי דאג לוודא
קזכל העת שהדרכתו של הרבי, בעינה עומדת. ואכן, הרבי הורה כל העת להותיר את ההשקעה על
קחכנה.
קטפעם אחת, לפני נסיעתו לאוהל, ביקש הרבי לדעת מה
קיערכן של אותן מניות. כששב מהאוהל, בירר הרבי שוב את ערכן של המניות. התשובה לא הייתה
קיאמעודדת. הערך צנח עוד יותר. הרבי הגיב בתמיהה גדולה: "אזוי?", תהה הרבי,
קיבלנוכח מבטו התמה של המזכיר הרב חדקוב.
קיגבשלב זה איבד כבר ר' זלמן את כל כספו ואת כספי המשקיעים
קידונאלץ ללוות כספים מהבנק, על מנת לשמור על שליטתו במסחר. הוא פנה שוב לשאול את הרבי.
קיהרק אז קיבל את ההוראה: "מכור, ומסור לי כמה הפסדת וכמה אתה חייב". להוראה
קיוזו הוסיף הרבי משפט נדיר ומצמרר: "איך האב זיך ניט געדארפט טשפען מיט אן עלטערן
קיזרבי'ן" (לא היה עליי לפגוע ברבי מבוגר יותר), בהתייחס לדעתו השלילית והנחרצת של
קיחחותנו של ר' זלמן, האדמו"ר מקופיטשניץ. הרבי הבהיר כי הוא נוטל על עצמו את האחריות
קיטשיוחזר כל סכום ההפסד.
קכאחר הדברים האלה, קיבל ר' זלמן פנייה מידיד. בפיו
קכאהיה רעיון עסקי נוצץ. הוא יעץ לו לקנות סך ניכר של מטבעות פונט בריטיות בשעת בוקר בהונג
קכבקונג, כשערכם נמוך, ולמוכרם בשעת היום בלונדון כשערכם מזנק. ר' זלמן שאל אותו, מדוע
קכגהוא עצמו אינו עושה כן, והלה השיב שאין לו כסף לרכוש.
קכדר' זלמן פנה לשותפיו והציע להם שיעניקו לו את רשותם
קכהלהשקיע את כספם גם בעסקאות יומיות אלו, שהפכו ללהיט עסקי בממלכה הבריטית. כולם הסכימו,
קכולמעט שותף אחד שלא רצה יותר לעשות עמו עסקים, בשל הנזק שהוסב לו בעסקת הקומודיטי.
קכזר' זלמן יצא לדרך והגדיל את עושרם של שותפיו בעסקי
קכחהמטבעות. הוא גרף הון רב כתוצאה מסחר המטבעות הרווחי, שהניב תשואות גבוהות להפליא.
קכטבתוך זמן קצר, היה לר' זלמן די כסף לרווחים שלו ושל כל אחד מהשותפים, כך שקיבלו את
קלהסכומים שהפסיד להם בעסקה הקודמת שכשלה ומעבר להם.
קלארק לאחר שהוציא את כל כספו מענף הסחר במטבעות אנגליות,
קלבוהרוויח הון רב, נבלמה אפשרות הרכישה הזו בחוקה האנגלית ודרכם של סוחרי המטבעות נחסמה.
קלגר' זלמן הוכיח לעצמו שוב כי כל הנוטל עצה מהרבי
קלדרואה תשועה גדולה. גם אם בתחילת הדרך נראתה ההוראה כנטולת פשר, בהמשך, קיים הרבי את
קלהשהבטיח לו: אני אחזיר לך את כל ההפסד.
קלו•
קלזשנת תש"ל. עננה מאיימת החלה להעיב על עסקיו
קלחשל ר' זלמן, לנוכח פרשה של מס הכנסה שאיימה על עתידו הכלכלי. בשלב מסוים הציעו לו רשויות
קלטהמס הסכם פשרה. כהרגלו, פנה ר' זלמן לרבי במכתב בו פרס את צדדי הספק. מצד אחד, כתב,
קמאולי כדאי לנקוט ב'שב ואל תעשה' ולחכות שיעבור הזמן שכן ייתכן שהרשויות לא יוכלו להוכיח
קמאאת טיעוניהם. מצד שני, ייתכן מאוד שלנוכח אי התגובה, הדבר יעלה בהפסד גדול שבעתיים.
קמבהוא ציין במכתב את עמדת פרקליטו, לפיה מוטב לגבש הסדר פשרה, חרף הסכום הרב שיצטרך לשלם
קמגלשם כך, וזאת על מנת שיניחו לנפשו.
קמדתשובת הרבי, בכתב יד קודשו, הייתה: "יפתח חומש
קמהויעשה על פי הרמז בעמוד הראשון בהתחלתו". ר' זלמן נטל לידו חומש מזדמן, פתח אותו
קמובאקראי. העמוד שנפתח, היה בתחילת פרשת לך-לך. הוא חיפש רמז לאורכו ולרוחבו של העמוד,
קמזאך לא מצא כל תשובה. בצר לו, פנה אל המזכיר הרב חדקוב ואמר שאינו מוצא כאן כל תשובה.
קמחהרב חדקוב שאל על כך את הרבי והרבי אמר שר' זלמן
קמטייכנס אליו למחרת לאחר תפילת מנחה עם החומש. כשנכנס והראה לרבי את הדף שנפתח, הצביע
קנלו הרבי על סוף דברי רש"י בדיבור המתחיל "ואברכך": "יכול יהיו
קנאחותמין בכולן, תלמוד לומר והיה ברכה, בך חותמין ולא בהן". בכך הורה לו למעשה לחתום
קנבעל הפשרה.
קנגבהזדמנות מסוימת, כתב הרבי בפתק לר' זלמן:
קנד"בפראנקען וכדומה", שההכנסה בשני אחוזים – אין כדאי להכניס ממון. והנכנס
קנהכבר, להעבירו לאט לאט לעניין שמרוויחים כמה וכמה פעמים ככה".
קנו"כמובן", הייתה לשון ההוראה בפתק,
קנז"טוב יותר לבנק ברווח קטן קצת מהרווח שנותן איש פרטי. אזכיר על הציון".
קנחכך זכה ר' זלמן לעינא פקיחא מאת הרבי בכל עת ובכל
קנטרגע. את סוד הצלחתו בעסקיו לא נהג לגלות לאיש. הוא העדיף לנצור את לשונו ולשמור את
קסהסוד לעצמו בלבד. אולם יודעי דבר ידעו להתלחש ביניהם כי את עסקיו של הסוחר החסידי מלווה
קסאהדרכה אישית רצופה ומעמיקה, אשר מאחוריה עומד לא אחר מאשר הרבי.
קסב•
קסגלא אחת נשלח המזכיר, הרב גרונר, על ידי הרבי, להעביר
קסדלר' זלמן מסרים שונים. הוא העיד כי מעולם לא חילל ר' זלמן את דברו אף אם מדובר היה
קסהבהתחייבות כבדת משקל או במטלה קשה לביצוע.
קסו"אם הוציא מפיו דבר מה", מספר הרב גרונר,
קסז"הוא ראה חובה מוחלטת לקיים את דברו. הוא היה שם דבר בביזנס. כל השנים התנהל כך.
קסחאם הבטיח למישהו הלוואה, היה נותן אותה ללא שיהוי. אם לא היה ברשותו כסף מזומן, היה
קסטמתאמץ להשיג. לא אחת שמעתי ממנו את האמירה: 'אם אמרתי, אתן'".
קע"אבא", מאפיין בנו, ר' נתן, "היה
קעאאמנם סוחר ממולח אך מהותו לא הייתה כזו. הוא הצליח במסחר, למרות שלא הייתה לו נשמה
קעבשל סוחר. היו לו חושים מסחריים מפותחים אך לא אישיות מסחרית. תמיד עמדו הערכים החסידיים
קעגשעליהם גידל אותנו מעל לכל ענייני המסחר".
קעדכזה הוא הסיפור הבא מפי ר' נתן המעיד על כך כאלף
קעהעדים. סוחר נכבד היה חייב לר' זלמן סכום עתק. ביום הושענא רבה צלצל הטלפון בביתו ועל
קעוהקו היה הסוחר בעל החוב. הוא ביקש לשוחח עם ר' זלמן. כשהלה ניגש לטלפון, הודיע לו בעל
קעזהחוב כי הצליח לגייס סכום עתק, וכי ברצונו להעביר לו את הסכום באופן מיידי, בטרם יעוקל
קעחעל ידי נושים אחרים. להפתעת כולם, התקצף ר' זלמן והחל נוזף בבעל החוב. "בהושענא
קעטרבה אתה מדבר אתי על כסף?", גער בו בחריפות וטרק את הטלפון.
קפ"כסף לא תפס אצלו מקום", אומר ר' נתן.
קפא"כל חייו היו סביב הרבי. חיי המסחר לא רק שלא הפריעו להתקשרותו אל הרבי, אלא היו
קפבמכשיר להתקשרות. הוא ראה בנכסיו כלי מחזיק ברכה, אשר באמצעותו ניתן לקיים את רצונו
קפגשל הרבי ולמלא אחר בקשות והוראות מהקודש פנימה".
קפד•
קפה"אני זוכר את התקופה שר' זלמן עסק במשלוח סחורות
קפולברזיל", שב ומשחזר הרב בסר. המקרה הראשון עליו מספר הרב בסר התרחש כאשר יצא משלוח
קפזגדול של סחורה אל מחוץ לגבולות ארה"ב. ככל הנראה לא ננקטו כל הדברים הנדרשים במסגרת
קפחהפרוצדורה המקובלת והמשלוח נתפס והוחרם על ידי השלטונות, על כל תכולתו הסיטונאית.
קפטר' זלמן פנה אל הרבי בצר לו ותינה את כאבו בציינו
קצשמדובר בהפסד גדול מרובה. פניו הקדושות של הרבי נותרו שלוות. "אל דאגה",
קצאאמר לו הרבי. "בתוך שבועיים זה ישתחרר".
קצב"יום אחד", מספר הרב בסר, "דיווח
קצגלי שותפי לעסקים כי קיבל שיחת טלפון שבה הודיעו לו שר' זלמן מקבל את סחורתו בחזרה.
קצדשמחתי מאוד ומיהרתי לפוגשו. אמרתי לו: 'דע לך, היום קיבלנו טלפון, שבו אמרו לנו שהחזירו
קצהאת הסחורה לאותו מקום שממנו היא הוחרמה. מזל טוב'".
קצולרב בסר ציפתה הפתעה רבתי שגרמה לו לפלוט קריאת
קצזהשתוממות. "זה שקר", הפטיר ר' זלמן. "הרבי אמר שאקבל את הסחורה רק בעוד
קצחשבועיים. בינתיים עברו רק שלושה ימים. צריך לחכות עד תום שבועיים".
קצטוהנה מקרה נוסף ואופייני מפי הרב בסר. במסגרת עיסוקו
רבייצוא מנעלים לברזיל, הוציא פעם ר' זלמן משלוח עם כחמשת אלפים נעליים בודדות, כולן
ראימניות. המוכסים לא נתנו למשלוח לעבור והחרימו את הסחורה. כנהוג, הכריזו רשויות המכס
רבעל מכירה פומבית של הנעליים.
רגמי רוצה לקנות נעליים רק לרגל אחת? כך נותר המחיר
רדהראשוני על כנו ור' זלמן קנה בחזרה את משלוח הנעליים בסכום זעום, כמעט בנזיד עדשים.
רההוא ייצא את הנעליים הללו לברזיל. אחר כך, ייצא חמשת אלפים נעליים נוספות, שמאליות.
רו"העיקרון של המשלוחים הללו היה פשוט מאוד",
רזמשחזר הרב בסר. "על כל מה ששלחת, היית מניב רווחים פי שניים. זה היה עסק קל וזמין,
רחשסיכון גדול היה בצדו. יהודים רבים התעשרו בעסקים הללו. כנראה שהוא צבר את הונו שם,
רטאם-כי לא אחת הפסיד שם סכומי עתק. לא תמיד הרבי הבטיח לו שזה יחזור".
רי"היינו נפגשים רבות", שב וסיפר הרב בסר.
ריא"נקודת המפגש שלנו הייתה ברחוב ה-47 בבורסת היהלומים. באותה תקופה, כאמור, היה
ריבעיסוקו במכירת וקניית יהלומים ואף בליטוש יהלומים. הוא לא ליטש בעצמו אלא העסיק אמנים
ריגשמומחיותם הייתה בכך. היה לו שם משרד ולי היה משרד אחר לא הרחק, ברחוב ה-35 בשדרה החמישית.
ריד"לעתים קרובות", מספר הרב בסר,
ריה"היינו מטלפנים זה אל זה, ונדברים להיפגש. המפגשים היו נפתחים במשחק שח-מט. שיחקנו
ריוהרבה. לרוב אצלו במשרד או בבית, או אצלי במשרד. הוא לא אהב להפסיד...
ריז"אהבתי מאוד את סגנונו העסקי ואת יושרו האישי.
ריחסיבות אלו ועוד גרמו לי לרצות להיות שותף עמו בעסקיו. ואכן, מפעם לפעם עשינו שותפויות
ריטקטנות בעסקים – לא דברים גדולים. הוא היה מהיר מאוד, זריז פעולה וחד תפיסה".
רכפרק מרתק ונסתר בעסקיו הענפים של ר' זלמן טומן בחובו
רכאאת סוד הצלחתו הנדירה. מעטים יודעים אודות חלקו הסמוי של הרבי בחלק מעסקיו, בשנים הראשונות
רכבלנשיאות. כך, למשל, בין השותפים באחד העסקים שהקים, היו: הרבי, ר' זלמן ור' שמואל אייזיק
רכגפאפאק. פעם אחת, כשהתגלעו חילוקי דעות בין ר' זלמן לבין ר' שמואל אייזיק והלה ביקש
רכדאת התערבות הרבי, אמר הרבי לר' שמואל אייזיק: "עד כה הייתי שותף סמוי ואף עתה
רכהאני חפץ להישאר כך".
רכוהשותפות הנדירה של הרבי בכמה מעסקיו נבעה מבקשה
רכזשהפנה ר' זלמן כששהה בקודש פנימה. ר' זלמן נימק את בקשתו הנועזת בכך שהרבי הריי"צ
רכחהיה אף הוא שותף בחלק מעסקיו. ר' זלמן ראה בשותפות הברוכה הזו נתינת כוח וברכה מיוחדת,
רכטשהבטיחה את הצלחת העסק. הוא רצה שהברכה התמידית הזו, אשר בזכותה עשה חייל אגדי שהיה
רלמושא לשיחה בקהיליית אנשי העסקים בניו יורק, יחולו על עסקיו אף עתה, באמצעות השותפות
רלאעם הרבי.
רלבבהקשר זה, סיפר פעם ר' זלמן לנכדו כי כמה פעמים
רלגהייתה לו שותפות עם הרבי הריי''צ בהשקעות שונות. פעם אחת, כשהציע לרבי שותפות בעסק
רלדמסוים, הביע הרבי עניין בכך ושאל כמה כסף נדרש לשותפות, נקב ר' זלמן בסכום ובראותו
רלהאת תגובת הרבי נענה ואמר כי הוא ילווה את הסכום לרבי. "הברכות שקיבלתי אז מהרבי,
רלועל אתר, היו בלתי רגילות ומיוחדות ביותר", סיפר ר' זלמן.
רלזוכזה הוא פתק מאלף שכתב לו הרבי במענה לבקשתו שיורה
רלחלו הרבי את מי עליו לקחת כשותף לאחד מעסקיו המסועפים. לאחר הסעיף הראשון במענה שעסק
רלטבנושא אחר, מתח הרבי קו תחת המילה שותף, והמשיך במענה קודשו: "עם מי שיהיה בנקל
רמיותר אויסקומען. באם כהשערת ידיד (גיסו שיחי'?) וועלן זיי אויסקומען צווישן זיך לעשות
רמאפראבע. באם הידיד בספק בזה ... צריך לחכות מעט זמן".
רמב•
רמגבארכיונו של ר' זלמן נותר מסמך המתעד דרך חסידית
רמדאופיינית לפתרון ויכוח עסקי בינו לבין חסיד נוסף בתחילת שנות הנו"ן. וכה נאמר
רמהבמסמך המאלף: "היות שבינינו החתומים מטה ישנו סכסוך אם צד הא' חייב לצד ב'
רמו5000 או לאו. צד הא' הוא הרב שניאור זלמן גורארי', צד הב' הוא ר' שמואל אייזיק פאפאק.
רמזהוחלט אצלנו שהרב ש.ז. גורארי' נותן במזומן 5000 לצד ב' וצד ב' נותן צ'ק לפקודת המרכז
רמחלענייני חינוך על סך 5000. והיות שכלפי שמיא גליא, לכן הצ'ק נמסר למל''ח והזכות הוא
רמטלמי שידוע למעלה. אם צד הא' חייב לצד ב', הזכות הוא לצד ב'. ואם אינו חייב, אזי הזכות
רנשייך לצד הא'. ועל זה באנו על החתום".
רנאפעמים רבות ראה הרבי בעשירותו של ר' זלמן כמו בפקחותו,
רנבמקור לפתרון מועקות כלכליות שנפלו על ראשיהם של מוסדות וחסידים. מענות קודש שזרמו מ-770
רנגבמהלך שנות המ"ם, מלמדים על נוהג שחזר על עצמו פעמים רבות. חסידים שכתבו לרבי
רנדשהם שקועים בחובות ואין להם דרך להיחלץ מהם, קיבלו הוראה שישוחחו עם ר' זלמן אודות
רנהמצבם הכלכלי, והוא יסייע להם לעמוד על רגליהם.
רנואופני הסיוע לחסידים במצוקה מגוונים היו. לעתים
רנזהפריש סכומי כסף הגונים מחשבונו הפרטי, על מנת לפרוע את החובות ולסלק נושים. בהזדמנויות
רנחאחרות, תרם את הידע העסקי והניסיון הכלכלי שעמדו לרשותו כדי להעמיד אדם על רגליו והיו
רנטמקרים שבהם שילב את הפונים באחת המסגרות העסקיות שהיו נתונות בבעלותו.
רסאת החייל האגדי שצבר בעולם המעשה, מעולם לא שמר
רסאלעצמו בלבד. הוא שילב בעסקיו המסועפים אברכים ובעלי בתים מאנ"ש, שהודות להדרכתו
רסבהצמודה ואוזנו הקשובה לכל מחפש דרך, התבססו ועשו עושר רב.
רסגהמדיניות המיוחדת של שילוב עקבי ושיטתי של חסידים
רסדבעולם המעשה הותוותה בהדרכתו של הרבי ובגיבויו המלא. הרבי עודכן ממקורות שונים על כל
רסהאברך שמצא מקור פרנסה מכובד הודות לכך שר' זלמן שיתפו בעסקיו. לא אחת ביקשו ממנו הרבי
רסוהריי''צ, הרבי והרבנית לצרף לעסקיו אנשים שסבלו מדוחק כלכלי.
רסזבאחת ההזדמנויות, שיגר הרבי לר' זלמן מסר תובעני:
רסחמדוע אינך מצרף אברך פלוני בעסקיך? ר' זלמן השיב לרבי, באמצעות פתק ששיגר דרך המזכירות,
רסטכי הלה אינו ירא שמים ולכן לא ניתן לתת בו אמון, במסגרת תפקיד הדורש נאמנות מוחלטת
רעכתנאי ראשון. תשובת הרבי לא איחרה לבוא והיא נשאה ביקורת חריפה על העמדה שנקט ר' זלמן
רעאבדבר יראת השמים של האברך: "או שלא הלכת למקווה לפני שכתבת מכתב זה או שהיית בכעס".
רעב•
רעגבשנת תשי"ט החזיק, כאמור, ר' זלמן מערכת עסקים
רעדמסועפת בברזיל. במסגרת עסקים אלו, רקם קשרי מסחר ענפים עם אילי הון מקומיים, שבאו עמו
רעהבמגע עסקי במהלך ביקוריו התכופים במדינה. רש"ג ביקש להצטרף אליו לאחד ממסעותיו
רעוהעסקיים לברזיל, על מנת להתרים את ידידיו הגבירים לטובת 'ישיבת תומכי תמימים המרכזית'
רעזשניהולה רבץ על כתפיו.
רעחר' זלמן לא אהב כל כך את הרעיון אולם כשרש"ג
רעטהפציר בו שוב ושוב, הציב תנאי נועז: אם תפעל אצל הרבי שבשובנו מברזיל, אוכל להיכנס
רפליחידות אצל הרבי במהלכה אקבל ברכה על מה שאבקש – אני מסכים לקחת אותך עמי לברזיל ולרתום
רפאאת הגבירים שם לטובת הישיבה. רש"ג סיפר על כך לרבי וקיבל הסכמה לתנאי.
רפבלאחר מכן, יצאו השניים לברזיל. במשך ימים ספורים
רפגהצליחו לגרוף סכומי עתק מפתיעים. ר' זלמן תיאר לימים לנכדו כי כל אחד מהגבירים שעמם
רפדנפגשו נענה לבקשת רש"ג והוזיל מכיסו סכומים נכבדים ביותר.
רפהעם שובם ל-770, כשבאמתחתם סכומים הגונים שבכוחם
רפולהחזיק את הישיבה למשך חודשים ארוכים, אמר ר' זלמן באופייניות לרש"ג: שמערל, אני
רפזקיימתי את חלקי בעסקה בצורה משביעת רצון. עכשיו הגיע תורך לדאוג לקיומו של החלק השני.
רפחקבע לי אפוא מועד לכניסה ליחידות, ודאג שבקשתי אודות הברכה תתמלא. עם כניסתו ליחידות,
רפטפנה אליו הרבי בחביבות ואמר לו: "מה תרצה לבקש", בנוסח של עד חצי המלכות
רצויינתן לך.
רצאבטון נרגש פתח ר' זלמן וגולל את סיפורה של ספינה
רצבגדולה, עמוסה בסחורה, שהעביר ממדינה למדינה. לאחרונה, סיפר, טבעה ספינת המשא במצולות
רצגים על כל תכולתה. בעקבות הטביעה, הפסדתי הון רב. בקשתו הייתה שיצליח להחזיר להשיב לעצמו
רצדאת כל הכסף שהפסיד.
רצהפניו הקדושות של הרבי הרצינו באחת עת יצאו מפיו
רצוהקדוש המילים: "אויב מ'האט א גלגעגנהייט זיך אויסבעטן וואס מען וויל, דארף מען
רצזהאבן שכל וואס צו בעטן" (אם ניתנת האפשרות לבקש מה שרוצים, צריך להיות שׂכל מה
רצחלדרוש). והרבי הוסיף ואמר: "עליך לבקש שצאצאיך יהיו חסידים ויראי שמים, שיגדלו
רצטבדרך שהורו רבותינו נשיאינו".
שכששמע את הערתו הבלתי צפויה של הרבי, נענה מיד ר'
שאזלמן ואמר: "טוב, זוהי בקשתי". חייך הרבי ואמר: "את זה יהיה לך".
שבבשנת תשכ"ח הייתה תקופה קשה בחייו העסקיים,
שגשנבעה משרשרת הפסדים כבדים שפקדו את עסקיו. הוא היה שבור מאוד ממצב עסקיו וחתנו, הרב
שדנחום שטרנברג, דיווח על כך לרבי ביחידות וביקש את ברכתו הקדושה. הרבי ביקש לעודד את
שהר' זלמן באמצעות חתנו במילים נדירות וכה אמר: "אז איך זאג אז ס'וועט זיין גוט,
שוזע איך אז ס'וועט זיין גוט. איך זאג ניט סתם" (כשאני אומר שיהיה טוב, אני אכן
שזרואה שיהיה טוב. אינני אומר זאת סתם).
שח"בחודש חשוון תשכ"ח", מספר חתנו
שטר' נחום שטרנברג, "שאל הרבי ביחידות את חותני בזו הלשון: 'ביי מיר איז א שמחת
שיתורה שטימונג, פארוואס איז בא אייך ניט אזוי? (אצלי יש עוד אווירה של שמחת תורה. מדוע
שיאאצלכם אין זה כך?)".
שיב•
שיגבד בבד עם הארשת החסידית שעליה שמר מכל משמר גם
שידכשאחרים עשויים היו להסתנוור מעושרו התמזגו בו בר' זלמן גינוני מלכות והופעה טקסית
שיהמוקפדת.
שיואיש אנין טעם היה. יופיו הפנימי מצא תדיר ביטוי
שיזמרהיב בחיצוניותו המרשימה. הוא הקפיד כל חייו על הופעה מרשימה ומעוררת כבוד. אהב להתלבש
שיחבבגדים חדשים ויפים, שרבב לא נמצא בהם ורכש בעצמו בגדים לרעייתו הרבנית בחנויות היקרות
שיטביותר. הוא היה הולך לחנויות טקסטיל כדי לבחור בעצמו את הבד ממנו ייתפרו בגדיה.
שכהבגדים שהוא עצמו לבש, נתפרו במיוחד עבורו אצל חייט
שכאאיטלקי בשדרה החמישית במנהטן, שידע את טעמו האנין של ר' זלמן. הסוודרים שחיממו את גופו
שכבהיו מקשמיר. בכל פעם שאחד מחבריו התכונן לנסוע לאנגליה, יפן או ארגנטינה, ביקש ממנו
שכגר' זלמן שיקנה לו בגדים מיוחדים שמיוצרים במדינות אלו.
שכד•
שכהתחביב יוצא דופן היה לו לר' זלמן, אפוף רגשי הקודש
שכוכלפי רבותינו נשיאינו ובתי גנזיהם. באוצרותיו אסף ושימר אוסף יקר מכל יקר, של חפצים
שכזופריטי לבוש של הרביים. הון רב ומאמצים בלתי נלאים השקיע ר' זלמן בתחביב נדיר זה, שהצריך
שכחחוש מפותח במיוחד. כל אימת שהזדמן לידיו חפץ נוסף מאוצרות הנשיאים היה קורן מאושר משל
שכטרשם זה עתה רווח אגדי בעסקיו.
שלאחד החפצים הראשונים שנצברו באוסף הפז של ר' זלמן
שלאהיה חצי 'ווסט' של הרבי הרש"ב נ"ע, אותו קיבל בירושה מאביו. הרבנית נחמה
שלבדינה ע"ה העשירה את אוצרו בשלושה פריטי לבוש ששימשו את בעלה, הרבי הריי"צ:
שלגחולצה, עניבה וטלית קטן. בגדים אלו העניקה לו הרבנית מיד לאחר פטירת הרבי הריי''צ.
שלדבמרוצת השנים העניקה לו עוד חפצים רבים.
שלהמעניין לציין עובדה סמלית. בסרט הווידיאו המדהים
שלווהמאלף המתעד את עדותה של הרבנית חיה מושקא ע"ה במהלך משפט הספרים המפורסם, בקטע
שלזבו נראית הרבנית משיבה על השאלה מה קיבלה היא בירושה מאביה, היא משיבה שאמה הביאה לה
שלחחולצה, עניבה וטלית קטן. את אותו סט פריטי לבוש שקיבל ר' זלמן קיבלה הרבנית במקביל
שלטמאִמה.
שמר' זלמן לא החמיץ כל הזדמנות להעשיר את אוסף הגנזים
שמאשברשותו. לעתים נפרד מהון רב, על מנת לזכות בפריט נוסף, שנשמר בקודש הקודשים של אוצרותיו
שמבהאישיים. במרוצת השנים קיבל מבית רש"ג, גיסא וחתנא דבי נשיאה, חפצים רבים ששימשו
שמגאת הרבי הריי"צ, בהם כיסויים וציפיות שעליהם הניח צדיק את ראשו.
שמדהמאורעות שאירעו בבית חיינו בליל יום א' של ראש
שמההשנה תש"א, לא משו לאורך שנים מלבם של אלו שזכו להיות נוכחים במחזה נורא ההוד.
שמוהרבי הריי"צ התייפח בתפילתו כבן המתחטא לפני אביו. הייתה זו תפילה נרגשת ונדירה,
שמזשהייתה מלווה בדמעות רבות, שנשפכו כמים מעיניו הטהורות של הרבי הקודם. עם תום התפילה,
שמחלאחר שהחסידים כולם עברו בסך לברכת שנה טובה, עזב הרבי את הסטנדר כשהוא מותיר מאחוריו
שמטאת המטפחת בה הספיג את דמעותיו.
שנר' זלמן הצעיר לא התמהמה. עינו החדה הבחינה במטפחת
שנאשנותרה על הסטנדר. בצעדים נמרצים קרב למקום עומדו של הרבי, נטל לידו את המטפחת הרטובה
שנבוהטמינה עמוק בכיסו. מטפחת זו נמסרה על ידיו לבתו, כלותיו ונכדותיו בעת שהובלו לחופה
שנגולימים ציווה ר' זלמן לקוברה יחד עמו.
שנדבמשך השנים השתעשע ר' זלמן במטפחת זו, בחרדת קודש
שנהמופלאה. גם אם הדמעות יבשו מעליה, הזיכרונות שהיא סימלה לא משו ממנה, וודאי שלא מתודעתו
שנושל ר' זלמן. בעת מעמד הטהרה של הרבי הריי"צ, ביום ראשון י"א בשבט תש"י,
שנזכמו בעת מעמד הטהרה של הרבי, ביום ראשון ג' בתמוז תשנ"ד, גזר ר' זלמן
שנחפיסה מהבד ששימש לטהרה ושמר עליה מכל משמר.
שנטאותו חוש מפותח שהדריך אותו תדיר להיות במקום הנכון
שסובזמן הנכון הוליך את רגליו להיות בשטח וליטול חלק בעת מעמד חלוקת הדולרים האחרון של
שסאהרבי. היה זה מעמד חלוקה נדיר ביותר בתקופה שבין כ"ז באדר לג' בתמוז. בעיצומה
שסבשל שנת תשנ"ג. מעטים זכו ועברו אז לפני הרבי. ר' זלמן היה בתוכם.
שסגחוש מיוחד היה לו לר' זלמן. הוא ידע מה חשוב ונחוץ
שסדהרבה לפני שאחרים העלו זאת בדעתם והקדישו לכך מחשבה. כך, למשל, בשנים המאוחרות יותר,
שסההחלו חסידים לדאוג להשיג לעצמם תמונות מרגשות בהן הם מצולמים בהתייצבם בפני הקודש,
שסואל מול פני הרבי. כיום אוצרים כולם תמונות של הרבי ואין כמעט חסיד שזכה להיות בשנות
שסזהאורה שאין ברשותו מספר תמונות המנציחות את הרגע המרגש בחייו, כאשר עבר לפני הרבי במסגרת
שסח'כוס של ברכה', חלוקת השטרות לצדקה וכיוצא בזה.
שסטר' זלמן חשב על הרעיון, שנים רבות לפני שהוא הפך
שעלנחלת הכלל. הוא היה הלקוח הקבוע של הצלמים שמצלמותיהם תקתקו בין כותלי 770. הוא נהג
שעאלאתר ולרכוש את כל התמונות המתעדות את הרגעים שבהם זכה להתייצב מול הרבי.
שעבמדי שנה רכש מידיו של הצלם החסידי ר' לוי יצחק פריידין
שעגאת כל סרטי ההתוועדויות והתפילות במחיצת הרבי, שהוסרטו במועדים שבהם פקד פריידין את
שעדבית חיינו. פריידין היה מכסה את טיסותיו לרבי ממכירת הסרטים לר' זלמן. בשנים שבהן לא
שעההייתה אז מודעות לעוצמה הגלומה במראות הקודש המוקרנים, רכש ר' זלמן מכונה שבאמצעותה
שעויכול היה להקרין בביתו את הסרטים של הרבי.
שעזבערוב ימי הרבי הריי"צ סעדה אותו אחות מסורה,
שעחמאניה שמה, שהיגרה לארה"ב מרוסיה. בתקופת חולשתו של הרבי הריי"צ, היא סעדה
שעטאותו ודאגה למלא את כל מחסורו. מאניה מסרה לר' זלמן שערות שנשרו מדיקנא קדישא של הרבי.
שפלרבי הרש"ב היו זוג מספריים שידיותיהן היו
שפאעשויות זהב טהור וככל הנראה שימשו לנטילת ציפורניים בערב שבת. יתכן שהייתה זו ירושה
שפבמאביו, הרבי המהר"ש. שנים רבות לאחר י' בשבט תש"י, מצאו המספריים את דרכן
שפגלאוסף הגנזים של ר' זלמן.
שפדבימים בהם זכה ר' זלמן לעבוד במחיצתו של הרבי נשיא
שפהדורנו, לפני הנשיאות, בהתאם להוראת הרבי הריי"צ אליו, נשברה ביום
שפומן הימים מכונת ההקלדה שבה עבד הרבי. ר' זלמן השאיל לרבי מכונת כתיבה. לאחר כמה חודשים,
שפזמשנרכשה לרבי מכונת כתיבה חדשה, השיב לו הרבי את המכונה. במכונה זו נוהג היה להקליד
שפחאת כל המכתבים אשר כתב לרבי.
שפטהיה זה במהלך ימי משפט הספרים. חסידות חב"ד
שצהזדעזעה מהפרשייה החמורה שממדיה החלו להיחשף אט-אט, אך בעיקר מסערת רוחו של הרבי שנקט
שצאבסדרת התבטאויות וצעדים חסרי תקדים לנוכח גניבת הספרים. בשיחה המפתיעה בה חשף הרבי
שצבאת קיומה של הפרשה,
שצגהתבטא הרבי שכל מי שמחזיק ברשותו חפצים של רבותינו נשיאנו, עליו לדעת כי ברשותו פצצה
שצדמתקתקת.
שצהחשש רב מילא את ר' זלמן למשמע השיחה, היות וחלקים
שצומהאוסף של חפצי רבותינו נשיאינו נרכשו על ידו מבני משפחת בית רבי, שנהגו למכור לו חפצים
שצזשונים של הרבי הקודם.
שצחר' זלמן כתב לרבי בפרטיות את רשימת החפצים שברשותו
שצטוממי וכיצד קיבל כל אחד מהם. רק כשהגיע אליו המענה, שבה אליו רוחו. הרבי השיב כי הוא
תרשאי להחזיק בכל הדברים המצויים תחת ידו, "און פארניצן געזונטערהייט" (ולהשתמש
תאבבריאות).
תבבצוואתו כתב ר' זלמן כי ברצונו להיקבר כשהוא עטוף
תגבחולצתו של הרבי הריי"צ, אותה קיבל מבני משפחת רבי. הוא טרח לציין בצוואה, שהרבי
תדהתיר לו להשתמש בחולצה זו "און פארניצן געזונטערהייט".
תהלאחר ג' תמוז נאמר לר' זלמן כי אחד מצאצאי אדמו''ר
תוהזקן בארץ ישראל מחזיק בחנוכייה המיוחסת לאדמו''ר הזקן ומבקש למוכרה. ר' זלמן הציג
תזאת החנוכייה בפני מומחה שאימת כי היא נראית מאותה תקופה. לפי חוות דעת זו שנוספה לקבלה
תחשחנוכיית אדמו''ר הזקן דמתה לחנוכיית הבעש''ט (שתמונתה מפורסמת) והדמיון הרב שהיה ביניהן,
תטרכש אותה ר' זלמן בהון רב.
תיחושיו המחודדים בהלכות מקח וממכר לא פסחו על שום
תיאתחום. הוא ידע לקנות הכול. כך למשל, התייגע שנים רבות על מקומו בבית החיים. רק לאחר
תיבפטירתו התברר כי אלמלא היה דואג לעצמו מראש למקום בבית החיים, לא היה לו שום סיכוי
תיגלהיקבר במקום שבו זכה להיקבר,
תידמפאת אריכות ימיו כשכל המקומות מסביב היו תפוסים.
תיה"התקן
תיועצמך לפרוזדור כדי שתגיע לטרקלין", אמרו חז"ל. מרבית ימיו ושנותיו יגע ר'
תיזזלמן בדאגה מתמדת לחיי הנצח שלו. תכונה זו קיבלה גם ביטוי מוחשי. בעוברו זקן ושבע וימים
תיחלעולם שכולו טוב, נטמן, כשלפי צוואתו, עמו במחיצת קברו, החלק הארי של אוצרות אלו, שנותרו
תיטבמחיצתו עד זיבולא בתרייתא ועד בכלל.
תכ[266]. אישור שניתן, לאחר שהותר לו בחשאי לפנות לעסקים, לא לפני מכתב מיוחד שכתבה
תכאהרבנית נחמה דינה ע"ה לרבי, ראו פרק 'חצי כדור התחתון'.
תכב[267]. מיום כ"ז באייר תשי"ז
תכג[268]. סיפור זה שמע נכדו של ר' זלמן, ר' יוסף יצחק, מפי ר' שמואל אייזיק פאפאק.
תכד[269]. בשני מעמדים נוראים אלו היה נוכח, ראו בפרק 'יושב בסתר'.
תכה[270]. ראו בפרק 'שקיעה וזריחה'.
תכו[271]. בהתוועדות י"ב בתמוז תשמ"ה.
תכז[272]. על צוואותיו בכלל ועל מקום קבורתו, ראו בפרק 'יושב בסתר'.