Chabad Library · Around Chassidus
BeChol Beisi Ne'eman Hu·
אפרק שלושה עשר
בלכל אשר יראוך
גאם בימי חורפו נכונה לר' זלמן משימה ייחודית בדמות
דהתערות בקרב עמלי התורה בהיכלי הישיבות הגבוהות על מנת למושכם לבית המדרש הליובאוויטשאי, במרוצת השנים,
העת היה בר אוריין ובר אבהן, גביר נכבד ונאמן בית רבי, הוטלה על שכמו מלאכת אריגה ושמירה
ועל קשר עם גדולי ישראל לעדותיהם וחוגיהם.
זהיו אלו אדמו"רים, ראשי ישיבות, רבני קהילות
חודיינים היושבים על מדין. עם כולם בא ר' זלמן בדברים מעת לעת ובתוך כך טיפח את הקשר
טשבינם לבין הרבי, בלם ככל אשר לאל ידו גילויים של שטנה ומשטמה ועמד בפרץ עת יצא האות
יודבר ה' זו הלכה נישא בגאון.
יא'כרטיס הכניסה' שלו לבתי חלק מגדולי התורה הרבים
יבשעמם חלק ר' זלמן קשרי ידידות אמיצים נמנים, היה עובדת היותו חתנו של כ"ק האדמו"ר
יגמקופיטשניץ. כזה היה הגאון רבי משה פיינשטיין, נשיא אגודת הרבנים. חתנו של ר' זלמן,
ידהרב נחום שטרנברג, מעיד כי "לר' משה היה מויראדיקער דרך ארץ כלפיו, כחתנו של הקופיטשניצער
טורבי".
טזביטוי לאותה דרך ארץ ניתן כשר' משה חרג ממנהגו והגיע,
יזלבקשת ר' זלמן, לעצרת זעקה ומחאה לתיקון חוק 'מיהו יהודי' שנערכה באולמי 'חובבי תורה'
יחבפאתיה הדרומיים של שכונת קראון הייטס.
יטכיוצא בזה, מעיד ר' נחום שטרנברג, קשר קשרים הדוקים
כעם אדמו"רים רבים. הרישום הראשון לפעילותו במישור ניתן כבר בשנת תשל"ז כשהמאבק
כאשניהל לנוכח המחלוקת שפרצה אז מטעם 'התאחדות הרבנים' נגד הרבי, נחל הצלחה מוכחת.
כב•
כגיחידי סגולה בעלי סוד היו מודעים לפן עלום זה במסכת
כדהפעילות הציבורית עליה ניצח ר' זלמן, בכפוף להוראות ישירות שקיבל מן הקודש פנימה. אחד
כהמהם, שהיה שותף למאמצים הרבים וברובם החשאיים שנקט במסגרת זאת, הוא הגה"ח רבי
כוחנניה יוסף אייזנבאך, המספר על כך לראשונה.
כז"הפעם הראשונה שבה נפגשתי עם ר' זלמן",
כחפותח הרב אייזנבאך, "הייתה בשנת תשל"ב. באתי אז להיפגש עם הגאון רבי שמחה
כטעלברג זצ"ל, שכיהן אז כיו"ר של אגודת הרבנים ור' זלמן כיהן כסגנו. זה היה בהוראת
להרבי שרצה שאדבר עמו על האנציקלופדיה התלמודית שבעריכתה נטלתי חלק. באותם ימים הייתה
לאהנהגתו של הגר"ש עלברג בשיא תוקפה. היו לו קשרים הדוקים עם הרבי שעליהם שמר מכל
לבמשמר ר' זלמן, כסגנו.
לג"ישבתי עם הרב עלברג כמה שעות (לאחר מכן, אגב,
לדהזכיר לי זאת הרבי ביחידות באומרו: 'אפאר שעה גערערדט אין לערנען מיט ר' שמחה'). איכשהו
להנודע לר' זלמן שביקרתי בבית הרב עלברג אך לא ידע מה היה פשר ביקורי אצלו. הוא לא הכירני
לואז אך פנה אליי ישירות, בבית המדרש ב-770 ושאל-קבע בסגנונו הישיר והחף מגינונים: הלכת
לזלרב עלברג לאסוף כסף ל'פעילים'? עניתי מיד: תיתי לי שלא נהניתי ממנו בפרוטה. לא באתי
לחלבקש כסף...
לט"כך החל הקשר שלי עמו. מסוג של עימות כביכול
מעל כך שביקרתי את הרב עלברג. הוא כל העת שימש כ'שומר' עליו שלא יסטה מהקו שאותו ציפה
מאהרבי שתישא בגאון אגודת הרבנים. הדו-שיח הקצר הזה בינינו הוליד ידידות אמת".
מב•
מגבשיחתו עם מחברי הספר שופך הרב אייזנבאך אור על
מדשורה של אירועים שאיש לא ידע עד כה את אשר התרחש מאחורי הקלעים שלהם, עד למעלה בקודש.
מה"זכור לא אשכח", הוא משחזר בדייקנות,
מו"את תפקידו הרגיש של ר' זלמן לקראת 'הכנסייה הגדולה' של אגודת ישראל בחודש טבת
מזתש"מ. באותו מעמד הכריז כ"ק האדמו"ר ה'לב שמחה' מגור זצוק"ל על
מחתקנת לימוד הדף היומי הירושלמי.
מט"הרב עלברג היה הנציג הבכיר של הנהגת אגודת
נישראל בארצות הברית שהגיע אל 'הכנסייה הגדולה'. בהשפעת ר' זלמן, בטרם נסע ארצה נכנס
נאר' שמחה אל הרבי. בנוסף, שיגר הרבי מכתב מיוחד למעמד. עצם קיומו של המכתב היה בסוד
נבכמוס ורק בודדים ובראשם ר' זלמן שמשך בחוטים מאחורי הקלעים ידעו על קיומו. החשש היה
נגשאם הדבר ייוודע מוקדם מדי, הקראתו עלולה להיות מטורפדת מראש בידי גורמים מסוימים.
נד"בבוקר יום המעמד התקשר אליי ר' זלמן וביקש
נהממני להיות נוכח באירוע ולעקוב מקרוב אחר מה שמתרחש כדי לדווח מיד לאחריו לרבי. ר'
נוזלמן, כך ידעתי בכל השנים, לא עשה דבר קטן או גדול, בוודאי לא במישור זה, שלא על דעת
נזהרבי. נראה היה שבעיני הרבי יש חשיבות רבה למעמד זה.
נח"מבעוד מועד הגעתי לבנייני האומה, תפסתי לי
נטמקום ביציע כשאני מצויד במשקפת שכוונה אל הבמה. עקבתי מקרוב אחר כל מגע או שיח בין
סהמארגנים והרבנים יושבי שולחן הנשיאות. בשלב מסוים, תוך כדי המעמד, לבי ניתר. אני רואה
סאאת הרב עלברג ניגש אל כ"ק האדמו"ר מגור, ה'לב שמחה', ומושיט לו את איגרתו
סבהקדושה של הרבי. במו עיניי ראיתי כיצד מסמן האדמו"ר מגור למנחה המעמד, הרב יהודה
סגמאיר אברמוביץ, ומושיט לו את המכתב. במקום נוצרה מהומה זוטא שרק מאוחר יותר ידעתי את
סדתוכנה המדויק ואז רק ראיתי את הקולות מבלי לשומעם.
סה"החשש היה שאם המכתב יוקרא פומבית, יקום ראש
סוישיבה ידוע ממקומו ויעזוב את המקום בהפגנתיות. מנגד, האדמו"ר מגור עמד על כך שאין
סזלהתעלם מן המכתב ומשולחו. לאחר סדרת הסתודדויות מאחורי הקלעים, שאת טיבן לא יכולתי
סחלשמוע ממרחק אלא לראות, ניגש הרב אברמוביץ אל המיקרופון, עם תום אחד הנאומים, ואמר:
סט'בשמחה ובהתרגשות אנו מציינים כי לקראת המעמד הקדוש והנשגב התקבלו מכתבי ברכה מאת כ"ק
עהאדמו"ר מליובאוויטש ומאת הגאון רבי משה פיינשטיין'. לא היה איש בקהל שלא ראה
עאכיצד באחת פניו של אותו ראש ישיבה חפו"...
עב•
עג"לקראת י"ט כסלו בשנת תש"מ",
עדשב ומספר הרב אייזנבאך, "נסעתי לרבי. לקראת נר ראשון של חנוכה נכנסתי ליחידות.
עהמיד לאחריי נכנס ר' זלמן. הייתה זו היחידות הקבועה המפורסמת שלו ליום הולדתו החל בנר
עוראשון של חנוכה.
עזלאחר מכן, יצר ר' זלמן קשר עמי ואמר לי: דע לך שהיחידות שלי הייתה המשך ליחידות שלך.
עחהוא ביקש ממני לקבוע פגישה עם הרב חדקוב. ישבתי אז עם הרב חדקוב במשך ארבעים דקות.
עט"הדברים שהרבי דיבר עמי ועם ר' זלמן נסבו אודות
פהשנאה העיוורת כנגד הרבי שיצאה מבני ברק והייתה באותם ימים בשיאה. הרבי ביקש ממני במפורש
פאשאפגש עם גדולי תורה, "ניט חסידישע" בלשונו הקדושה (לא חסידיים), על מנת
פבלנסות לצנן מעט את אש המחלוקת. בהדרכתו של ר' זלמן ישבתי אז עם האריות שבחבורה, הרגשתי
פגאז בתוך לוע הארי. בין השאר היו אלו הגר"י פרבשטיין, הגראי"ל שטיינמן (עמו
פדישבתי שעה וחצי והוא עצמו אכן לא חתם מאז ומעולם על שום כרוז נגד חב"ד) ועוד".
פההרב אייזנבאך מציין כי בשיחת הבהרת הדברים עם הרב
פוחדקוב, הוא התבטא באומרו: "דער רבי האט געמיינט אזוי ווי דער צמח-צדק'ס ביקור"
פז(הרבי התכוון, כמו ביקור הצמח צדק).
פח"במסגרת אותן שליחויות עם גדולי עולם התורה",
פטמגלה הרב אייזנבאך, "היה ר' זלמן מגיע בעצמו לארץ. כל העולם לא ידע את פשר ביקוריו
צבארץ, לרוב בימי הקיץ.
צאהפרשנות הרווחת הייתה שר' זלמן מבקש לעלות על קברי צדיקים ואף לנצל את ביקורו להיות
צבסנדק, בהיותו מייקר מאוד את הסנדקאות. איש לא ידע או לא שיער שבאותם ימים, תוך כדי
צגשאכן עלה לקברי צדיקים ברחבי הארץ ואף שימש כסנדק פה ושם, נפגש אישית עם רובם המכריע
צדשל גדולי התורה מכל קצות הקשת, במסגרת שליחויות אישיות ופרטניות מהרבי".
צהכשהוא נדרש לנקוב בשמות אלו שר' זלמן נפגש עמם,
צומונה הרב אייזנבאך, בין היתר, את הגר"ח שמולביץ, רבה של ירושלים הגר"ב ז'ולטי
צזועוד.
צח"בבית כ"ק האדמו"ר מגור", מציין
צטהרב אייזנבאך, "עם כניסתו של ר' זלמן ניתן היה לראות כיצד הוא מכבדו כחתנו של
קהאדמו"ר מקופיטשניץ וכן בשל היותו תלמיד חכם מובהק ובקי בש''ס. אינני זוכר בדיוק
קאאת תוכן השיחה שדוברה שם, אבל ברור לי שזה היה על נושא כללי שהרבי עסק בו באותה עת.
קב"לא אחת, אותם גדולי תורה עצמם לא ידעו שהוא
קגנפגש עמם בשליחות הרבי. הם חשבו שהוא בא לדבר מטעם עצמו אך אגב כך היה מעביר את המסרים
קדהרצויים. ראש ישיבת מיר, הגאון רבי נחום פרצוביץ, שהתגורר בשכונת סנהדריה בירושלים,
קההיה פיקח וחריף מלבד היותו תלמיד חכם מופלג בעל שיעור קומה. פעם אחת הוא לחש לי: אני
קויודע כבר, כשר' זלמן גורארי' אומר משהו, זה לא הוא...
קז"במסגרת שיחות אלו, נפגש פעם ר' זלמן עם הגאון
קחרבי שמחה זיסל ברוידא, ראש ישיבת חברון. השיחה הייתה ארוכה וממושכת והתמקדה במסר של
קטהרבי שדגל כי אין למסור לנכרים 'אף שעל' משטחי ארץ הקודש. ר' זלמן חזר על משנתו הצרופה
קישל הרבי שכשם שבענייני רפואה שואלים את הרופא, בענייני ביטחון יש לשאול את דעת אנשי
קיאהצבא ולנהוג על פי חוות דעתם. הגרש"ז ברוידא טען כנגד זאת שהרופאים הם המדינאים
קיבונימק עמדתו זאת באריכות.
קיג"היה זה בכ"ף מנחם אב תשל"ו. אני
קידזוכר זאת כמו היום. ר' זלמן שב מבית הגרש"ז ברוידא היישר לביתי. מהבית שלי הוא
קיהצלצל לרב חדקוב וחזר בפניו על כל הטיעונים ששמע. חמש או שש שעות לאחר מכן, צעדנו יחד
קיולישיבת 'תורת אמת' בירושלים, לשידור ההתוועדות של הרבי, לרגל יום זה, יום השנה להסתלקות
קיזאביו, הגה"ח המקובל רבי לוי יצחק ע"ה.
קיח"בשיחה השנייה, נעשה בשרי חידודין חידודין
קיטלשמע שיחת קודש מפה קודשו של הרבי, בשידור חי, שהוקדשה כל כולה לתשובה על הטענה שלפיה
קכאולי הרופאים הם המדינאים ולא אנשי הצבא".
קכאוכה אמר הרבי באותה שיחת קודש, שעות אחדות לאחר
קכבקבלת הדיווח מאת ר' זלמן על טענה תורנית לפיה נמשלי הרופאים לסוגיה הביטחונית המה המדינאים
קכגולאו דווקא אנשי הצבא:
קכד"אין מקום להתחשב בעמדות של מדינאים ופוליטיקאים
קכהבסוגיה זו, כי אין להם כל זכות להכריע בעניין הקשור בפיקוח נפש. הדבר שייך אך ורק לאנשי
קכוהצבא היודעים מה צריך לעשות כדי להבטיח את הביטחון האישי והם אלו שאמורים להכריע מה
קכזטוב יותר לפיקוח נפשות: החזקת השטחים או מסירת השטחים.
קכח"יתר על כן: גם אם למדינאים יש ידע וניסיון
קכטבענייני ביטחון, התורה שוללת מהם את זכות ההכרעה. זאת משום שכמדינאים, יש להם שיקולים
קלנוספים מלבד השיקול הביטחוני.
קלא"כשם שבענייני בריאות התורה אומרת שיש להתייעץ
קלבדווקא עם רופא שיביע חוות דעת אמיתית על מצבו של החולה, ולא עם מנהל בית הרפואה וכיוצא
קלגבזה, גם אם יש לו ידיעה בחכמת הרפואה, כי למנהל יכולים להיות חישובים נוספים מלבד הבראתו
קלדהמיידית של החולה – כך גם בסוגיית החזרת שטחים. יש לשמוע רק את דעתם של מומחי הצבא,
קלהולא את דעתם של המדינאים, כי אין כל ערובה לכך שבהחלטת המדינאי לא מעורבים שיקולים
קלוזרים, מלבד חיי אדם.
קלז"ואם ישאל השואל: כשמרפאים את לבו של אדם,
קלחלמשל, הרי למרות שכעת עוסקים בריפוי הלב, לא די לטפל במצב הלב בלבד אלא יש לדאוג לכך
קלטשגם יתר האברים הפנימיים והחיצוניים, יהיו בריאים. וכן בענייננו, אמנם יש להיוועץ במומחי
קמהביטחון, אך עם זאת יש להביט על התמונה הכוללת ולהתחשב גם בדעתו של שר החוץ שיאמר כיצד
קמאישפיע הדבר על יחסי ישראל ויתר האומות, וכן בדעתו של שר האוצר שייצג את הצד הכלכלי
קמבוכו' ומדוע אומרים שיש להתחשב אך ורק בדעתם של אנשי הצבא?.
קמג"לבי", מספר הרב אייזנבאך, "הלם
קמדבפראות. הרבי ציטט מילה במילה את השאלה המדויקת, לכל פרטיה, שנשאלה שעות אחדות קודם
קמהלכן בחדרו של ראש ישיבת חברון, הגאון רבי שמחה זיסל ברוידא, והועברה טלפונית אל הרבי
קמועל ידי מזכירו הרב חדקוב, בשמו של ר' זלמן.
קמז"התשובה לכך היא", המשיך הרבי,
קמח"נכון שבעת ריפוי הלב יש לבדוק מה קורה עם שאר חלקי הגוף, אך את זה גופא יש לשאול
קמטדווקא את הרופא! ובענייננו: גם אם יש חשיבות לנושא המדיני, אסור לתת למדינאים את זכות
קנההשפעה על ההחלטה, כי מאחר שהם נגועים בעניין המדיני הקרוב לליבם, קיים סיכון שהם לא
קנאיבחנו את המצב לאשורו. לכן, בעניינים אלו יש לפנות אך ורק לאנשי הצבא, שהחישוב היחידי
קנבשעומד לנגד עיניהם הוא: אי הפקרת חיי התושבים והבטחת ביטחונם.
קנג"והגע בעצמך", המשיך הרבי ופירט,
קנד"כאשר אדם עומד בפני בעיה של טיפול ברגלו החולה, לא יעלה על דעתו להביא את השאלה
קנהל'הצבעה' בפני 'בעלי בתים', גם אם הם חכמים גדולים ביותר. כל מי שמוח בקודקודו, יודע
קנוומבין שהנושא שייך אך ורק לרופא, ובין הרופאים גופא, רופא שמתמחה בטיפול הרגל דווקא.
קנזואם הדברים אמורים בנוגע לרגל, הרי על אחת כמה וכמה כשמדובר בנוגע לראש, ובענייננו,
קנחדבר הנוגע בפיקוח נפש של ארבעה מיליון יהודים. ברור אם כן שאין כל היגיון בהבאת השאלה
קנטלהצבעה בפני פוליטיקאים שלא אמונים על ענייני הביטחון", פסק הרבי.
קסבאותה שעה, כל הנוכחים בהתוועדות הרבי בבית המדרש
קסאליובאוויטש שבליובאוויטש ב-770, כמו כל הנוכחים בשידור הטלפוני החי בכל מרחבי תבל,
קסבעשו אוזנם כאפרכסת לשמע הדברים היוצאים מפי הרבי בקול חוצב להבות אש. איש מהם לא שיער
קסגולא ידע את הרקע המפתיע לדברים.
קסד•
קסה"באחד מביקוריו של ר' זלמן בישראל", מספר
קסוהרב אייזנבאך, "הוא ביקש להיפגש עם ראש ישיבה ידוע בבני ברק. הוא שוחח עמי על
קסזכך קודם לכן. אני עצמי לא רציתי ללכת וזכורני כי ההחלטה הייתה שלא ילך לבד אלא בשלושה.
קסחאל ר' זלמן הצטרפו אפוא הגה"ח רבי משה יהודה לייב לנדא (לימים רבה של בני ברק
קסטואז, מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית) וכן שאר בשרו של ר' זלמן, הגאון רבי מרדכי
קעאויערבאך, שביקש רשמית
קעאאת הפגישה".
קעבעל הפגישה הבלתי שגרתית בבית ראש הישיבה בבני ברק,
קעגמספר לראשונה הגאון רבי מרדכי אויערבאך, לא לפני שגם הוא מקדים: "עד כמה שהכרתי
קעדאת ר' זלמן, והכרתיו היטב בהיותי קרוב אליו מאוד, לא היה דבר, בייחוד דברים כאלו, שעשה
קעהעל דעת עצמו. מכך אני מסיק שגם פגישה בלתי רגילה זאת ועצם הרעיון להיפגש, היה לכאורה
קעובהוראה שקיבל 'מלמעלה'.
קעז"הוא דיבר איתי ואמר שהוא רוצה להיכנס אליו.
קעחהבעתי את נכונותי להסדיר את הפגישה וציינתי שכדאי לצרף עוד אדם. גמרנו אומר כי השלישי
קעטיהיה הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא. זה היה עוד בחיי אביו ואז הוא כיהן כר"מ
קפבישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. בטרם קבעתי את הפגישה, התניתי עם ר' זלמן תנאי
קפאברור מראש. אמרתי, אני תלמיד של ראש הישיבה והנני מסכים לבוא אך ורק בתנאי שתינתן לי
קפבזכות וטו. כלומר, אם ארגיש שהסאה גדשה, אוכל לדפוק על השולחן ולומר עד כאן. ר' זלמן
קפגהסכים לתנאי ואני ידעתי היטב כי ניתן בהחלט לסמוך על מילתו.
קפד"באנו אליו בשעה שנקבעה מראש. ניכר היה בבית
קפהשהתכוננו לבואנו. היו שם כוסות ותקרובת לשלושה אנשים. השיחה החלה באווירה ידידותית.
קפותחילה דיברו על משפחת גורארי' מקרמנצ'וג שהייתה משפחה נודעת ושמה נישא למרחקים. לאחר
קפזמכן דיברו על חמיו של ר' זלמן, חותני-זקני, כ"ק האדמו"ר מקופיטשניץ זצ"ל.
קפח"ואז נענה ר' זלמן ואמר: 'איך האב געוואלט
קפטרעדן אויף דעם נושא פון מיהו יהודי' (רציתי לדבר על הנושא של מיהו יהודי). האווירה
קצבחדר השתנתה באחת. ראית את המתח נח על פני המארח ולאחר שתיקה מתוחה הוא אמר בפסקנות:
קצא'נישט דאס איז די צרה פון כלל ישראל. מ'וועט נישט געהאלפן ווערן מיט דעם תיקון פון
קצבמיהו יהודי' (לא זו היא הצרה של כלל ישראל. באמצעות התיקון של מיהו יהודי לא ניוושע).
קצג"השתררה שתיקה מביכה. את המתח ניתן היה לחתוך
קצדבסכין.
קצה"את הדממה שוב הפר ר' זלמן שאמר: 'איצטער וויל
קצואיך רעדן אויף נאך א נושא' (כעת ברצוני לדבר על נושא נוסף). אי אפשר היה שלא להבחין
קצזכי ר' זלמן בכוונת מכוון אינו מנסה לפתוח בוויכוח אלא, אולי, לסמן 'וי' על המשימות
קצחשהוא מצויד בהן.
קצט"המארח כבר היה דרוך וחסר סבלנות בעליל ואמר-שאל:
ר'נו?'. כלומר, על מה תרצה לדבר עוד. ור' זלמן ענה: 'שטחים'. כלומר, על החזרת השטחים.
ראעל פני המארח ראיתי כי הוא ממש רותח. הוא לא אמר דבר אך ניתן היה לראות בבירור את הרעד
רבשהשתלט עליו. הסקתי שעליי להפעיל את הווטו שלי כאן ועכשיו. פציתי לראשונה את פי בפנותי
רגאל ר' זלמן: 'פעטער' (דוד), 'סיכמנו משהו, אני חושב שזהו זה'.
רד"כמו על פי אות מוסכם מראש, הגיב ר' זלמן בנינוחות
רהוהסיט מיד את השיחה לציטוט מהנאמר בספרים הקדושים אודות 'אל ייפטר אדם מחברו אלא מתוך
רודבר הלכה'. והשיחה הסתיימה בנימה ידידותית רשמית.
רז"על פניו", מתאר הרב אויערבאך,
רח"נראה היה בעליל כי ר' זלמן לא תלה תקוות גדולות בשיחה שתתפתח ובחילופי הדברים.
רטכל מגמתו לא הייתה אלא להעלות את שתי הסוגיות על השולחן. הא ותו לא. גם כשנכסנו חזרה
רילרכב, לא ראיתי על פניו אי שביעות רצון מכך שלא נוהל כאן דיון אמיתי. אדרבה. כמו קורת
ריארוח הייתה נסוכה על פניו. הוא את שלו עשה. ויש כנראה דברים, הקשורים אולי בהוראות שקיבל,
ריבשלעולם לא נדע בהקשר להן מאומה.
ריג"זמן קצר לאחר מכן", מוסיף ומספר הרב
רידאויערבאך, "סיפר לי יהודי בשם ר' חיים קארפ (שבבחרותו, בזמן המלחמה, נקלע לחב"ד
ריהובהמשך נקרע בין שני העולמות ובסוף נשאר ליטאי. באותו זמן היו לו יחסים קרובים שם)
ריוכי ראש הישיבה התפאר באוזניו באומרו: 'היה אצלי כאן הרב גורארי', שאומרים שהוא האדם
ריזהקרוב ביותר לליובאוויטשער רבי. קיבלתיו בכבוד רב והייתה בינינו שיחה טובה'".
ריח•
ריטעם או בלי קשר לפעילות רגישה זו, בה נדרש לכלכל
רכצעדיו בתבונה בעודו מהלך על בהונות, לפנינו נוסח הוראה שזכה ר' זלמן לקבל בכתב מהרבי,
רכאבו נמצאנו למדים כיצד מדריך אותו הרבי בכגון דא, אגב גילוי טפח מאשר חש הרבי בכבודו
רכבובעצמו אודות זאת.
רכגוכה כותב לו הרבי: "ויתאמץ שלא יגלה שכתב אליי
רכדעל דבר זה וד"ל. צריך להיות בסוד ובדרכי הילוך לפי רוחו של כל אחד ואחד. ובצירוף
רכהקשרי ידידות עם אנשים מחוגים שונים".
רכובשנת תשכ"ח, בעיצומו של ה'קאנווענשאן' – ועידת
רכזאגודת ישראל בארצות הברית, נישאו דברים קשים ומרים בגנות 'מבצע תפילין' ומחוללו, כ"ק
רכחאדמו"ר נשיא דורנו. בשבת פרשת תולדות באותה שנה הקדיש לכך הרבי שיחת קודש נוקבת
רכטוחריפה. מסתבר שכחלק מפעילותו האישית של ר' זלמן בתחום רגיש זה, הוא שוחח עם מי שהיה
רלעמו בידידות, עוד ביושבם על אדמת ורשה, הגאון רבי יצחק הוטנר (זמן קצר קודם לכן כתב
רלאלרבי מכתב עם השגות אודות מבצע תפילין) והביע באוזניו את מורת רוחו של הרבי מהדברים
רלבשנישאו בה.
רלגהרב הוטנר מיהר לכתוב על כך לרבי. "שלשום
רלדביום ערב שבת קודש, שמעתי מפיו של הרב ר' זלמן גורארי' נ"י, על אודות הדברים והדיבורים
רלהשנתהוו מה'קאנווענשאן' ותוצאותיה. בשמעי את כל זה נתעורר חשש בלבי, פן ואולי תעלה חלילה
רלומחשבה, כי מכתבי האחרון משתייך באיזה אופן להנ"ל. באתי בזה, אפוא, להודיע כי אין
רלזדרכי להשתתף בקאנווענשאן, ומעולם לא הייתי בשום קענווענשאן, ואף זו האחרונה בכלל, וכל
רלחהסיפור הנ"ל היה בהעלם דבר ממני.
רלט"מכתבי", מוסיף הרב הוטנר לחדד,
רמ"משתייך אך ורק להמאמר שנדפס בעניין זה. מכתבי הוא פרטי ואישי בהחלט. ואם אמנם
רמאנכון הדבר כי למרות רצוני ומחשבתי נהפך המכתב לגורם של צער, הנני בזה מבקש סליחה מעומקא
רמבדליבאי. ואני מצטער מאוד על שיצא מכשול מתחת ידי, ואני מתחרט על כתיבת המכתב, אף על
רמגפי שתוכן המכתב הוא דברי תורה ממש, המופקעים מכל חשבונות וחישובים, וממילא לא ניתנו
רמדלחרטה. בציפייה להתברך, יצחק בן חנה".
רמה•
רמו"אחרי פטירתה של חמותי", שח הרב אויערבאך,
רמז"רעייתו של ר' זלמן, אחותה, הגיעה ארצה יחד עמו לכל ימי השבעה. באחד מימי השבעה,
רמחבא לנחם ר' הרשל ברוידא. תוך כדי הדברים אמר ר' זלמן ווארט חריף. הוא אמר שאילו שלמה
רמטהמלך היה בזמננו, את 'שיר השירים' היה כותב על דוגמת רבי וחסידים במקום אהבת איש ואישה.
רנר' הרשל ברוידא התכעס מאוד והחל להגיב בחריפות. היה זה מעניין לראות כיצד, מצד אחד,
רנאיכול ר' זלמן לומר את הדבר המקומם ביותר בשיא הנחת. ומצד שני, כשהתקיפו אותו, אמר:
רנבפארשטייט איר ניט, איז ניט (אינכם מבינים, אז לא)"...
רנגשוב נזכר הרב אויערבאך: "פעם ישבנו יחד והוא
רנדהתבטא בחריפות רבה נגד אחד מגדולי הגדולים. כשתמה פגישתנו והלכתי לדרכי, חששתי לדברי
רנההגמרא אודות 'שמע זילותא של תלמידי חכמים ושתיק'. האמת היא שלא מחיתי גם מפני שהדודה
רנוישבה ולא רציתי חלילה לפגוע, אך מכל מקום חששתי.
רנז"כשבאתי הביתה, התקשרתי אליו ואמרתי: בהקשר
רנחלדברים שאמרתם, אני מוחה. ר' זלמן הגיב באופייניות באומרו: "איר האט שוין יוצא
רנטגעווען" (כבר יצאתם די חובה)...
רסאת שיחו המרתק, מפטיר הרב אויערבאך בסיפור שהוא
רסאעצמו מגדירו, "א חסידישע מעשה", ויש בו משום עדות מופלאה כיצד חלחל הקשר
רסבהמשפחתי שנוצר בין בנו של אחד מגדולי פוסקי ההוראה לבין דודו, נאמן ביתו של הרבי.
רסג"פעם אחת", מספר הרב אויערבאך,
רסד"לרגל אחת השמחות בבית קופיטשניץ, הגעתי לניו יורק ור' זלמן הציע לי לבוא אל הרבי.
רסהאמרתי שאבוא בתנאי שלא יציג אותי בפני הרבי ולא יאמר מי אני. היה זה בחודש כסלו תשמ"ט
רסווהרבי אז התפלל בביתו לפני התיבה, במסגרת שנת האבל על הרבנית. הגעתי לתפילת מנחה. אני
רסזזוכר שהתפללתי קודם לכן כדי שאוכל לראות את הרבי בתפילתו. עמדתי בצד ור' זלמן אכן שמר
רסחעל מילתו ולא הציג אותי בפני הרבי.
רסט"בתום התפילה, כשהרבי כבר החל לעלות במדרגות
רעלקומה השנייה, לפתע נקראתי לגשת אל הרבי. אינני יודע מי היה זה שאמר לרבי מי אני אך
רעאכך היה. ניגשתי אל הרבי והרבי שאל לשלומי ואחר כך בירכני ואמר במילים אלו: 'חילך לאורייתא'.
רעב"לאחר שובי ארצה, באותו חודש קיבלתי הצעות
רעגלמשרות תורניות יותר מכל ימי חיי".
רעד•
רעהעדות מרגשת המסגירה את החשיבות הרבה שראה בפעילותו
רעובמישור זה, כמו גם את הכרת הטוב שהפגין כלפי מי שסייע לו בה, ניתנת בסיפור שבפי הרב
רעזחנניה יוסף אייזנבאך.
רעח"פעם אחת, אחד מבני משפחתי היה צריך לעבור
רעטניתוח קריטי. הדבר היה במוצאי שבת ולא ניתן היה להתקשר אל מזכירות הרבי. בשעה שתיים
רפאו שלוש לפנות בוקר, בשעון ישראל, הרמתי טלפון לר' זלמן וביקשתי שימצא את הדרך לבקש
רפאאת ברכתו הנחוצה מאוד של הרבי. ידעתי בוודאות שהוא יכול לכך.
רפב"כעבור
רפגכמה ימים טלפנה הרבנית גורארי' לדרוש בשלום בן המשפחה. כשהגבתי בהתרגשות עצומה לשמע
רפדהדברים, אמרה הרבנית גורארי': 'איר ארבעט דאך מיט מיין מאן צוזאמען פארן רבי'ן' (הרי
רפהאתם עובדים יחד עם בעלי בשירות הרבי)"...
רפו[217]. ראו בהרחבה פרק 'רועה את אחיו'.
רפז[218]. ראו פרק 'ידא אריכתא'.
רפח[219]. עוד אודותיה, ראו בפרק 'שומר החותם'.
רפט[220]. תרגום חופשי של סליל ההקלטה להתוועדות כ"ף מנחם אב תשל"ו.
רצ[221]. בנו של הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, חתנה של בת כ"ק האדמו"ר
רצאמקופישטניץ זצ"ל, אחות הרבנית מרת חוה גורארי', רעייתו של ר' זלמן.
רצב[222]. עדות מדויקת זו על מהלך הדברים באותו ביקור קיבלה אישור מלא מפי המשתתף השלישי
רצגבביקור, הגרמי"ל לנדא, ראב"ד בני ברק, בשיחה עם מחברי הספר.
רצד[223]. המכתב הופיע בספר 'מבית הגנזים', מאת הרה"ח ר' שלום בער לוין, עמוד
רצהפט.