Beit Aharon, Addendum 5/בית אהרן·השמטות ה׳

אהשמטה מהליקוטים

במה שמפזרין אפר רקבון עץ לרפואת מילה. יש לרמז באומרם ז"ל נתן לו עצה על המילה. מה שמשימין אח"כ הסכין של מילה על האפר הנ"ל יש לרמז באומרם ז"ל מדת הקב"ה במה שמכה הוא מרפא:

גצדיקי אמת יכולין להתפלל בכל כוונתם בבחי' רק שפתים נעות. והאופנים וחיות הקודש כו'. אותם שהם בבחי' אופנים אופן אחד בארץ בארציות. יכולים להשיג חיות הקודש ע"י רעש גדול בתפלתם. ובזה מתעלים ומתנשאים לעומת השרפים:

דמי שרצונו בכל הרצונות שלו הוא בלתי לה' לבדו. אזי השלים את הנפש לשון רצון. ונקרא בעל נפ"ש. ולמעלה מזה מדריגת רוח ונשמה כו'. ובעל נפ"ש יוכל להשיג מדריגות העליונות בעת אמירת ברכו של שבת:

המוצאי יוה"כ אמר בשם הרה"ק כו' ר' אהרן טוטיאווער זצוקללה"ה. שאמר שכל העובדות של יוה"כ הק' נרמזים בפיוט נחשב כצג באיתון כו'. וצוה לש"ץ להאריך בנגינת פיוט זה. ובירך ואמר בשעה שנפטרו מלפניו בחרוז. שובו לכם לאהליכם. ובראשיכם אלקיכם:

ואמר על הרה"ק רש"ק זצוקללה"ה. שעסק בתיקון הפרנסה בעת עריכת הזייגער. ובתיקון הנשמות בפסוק ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה:

ז(מבנו הרה"ק זצוקללה"ה הצדיקים שהמה בזה העולם יש להם רשות להודיע לנעדרים ב"מ ולהזכירם את שמותם כששכחו בעצמם ח"ו את שמותם. מה שאין רשות לצדיקים שהמה בעולם הנשמות והרה"ק מהרש"ק אמר שהודיעו לו משמים שמות של כמה נעדרים ב"מ ששכחו את שמותם בכדי שיזכירם):

חבהילולא של אביו הרה"ק זצוקללה"ה אמר

טומבמות הגיא. כי ידוע שהצדיקים ביומא דהלולא שלהם מתעלין למעלה בעולמות העליונים. וכל מה שמתעלים יותר ברוב המעלה מאירים יותר למטה בעומק ושפל המדרגה. וזהו ומבמ"ות הגי"א. והבן:

יזאת חוקת הפסח. זאת בחי' זא"ת ידוע. חו"קת לשון התקשרות. איך יכולין להתקשר בפ"ה ס"ח לדבר דבורים בתורה ותפלה בחיות. כל בן נכר לא יאכל בו. שלא יאכל רק ההכרח לקיום הגוף לעבודת השי"ת:

יאשם שד"י ביסוד. והיוד הוא יראה. וזהו שרמזו רז"ל כאילו כפאו שד. שלא יפריד היוד יראה. ויהיה אחיזה לחיצונים ח"ו. וזה נרמז בפסוק אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במ"תג ור"סן עד"יו לבל"ום ר"ת בו"על בל קרוב אליך כנ"ל והבן:

יבתאלמנה שפתי שקר הדוברות וגו'. שאם מדבר שקר בשפתיו קודם התפלה. אף כשדוברות אח"כ על צדיקו ש"ע בתפלה. הוא ג"כ בגאוה ח"ו שהשקר גורר גאוה והתפארת בתפלה ח"ו:

יגמה רב טובך אשר צפנת ליריאך. שצפנת והסתרת ליריאך בתוך רב טובך: