Beit Yaakov on Torah, Bereshit 11/בית יעקב על התורה·בראשית י״א

אבראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. איתא במדרש רבה (בראשית א׳:א׳) בשביל ישראל שנקראו ראשית שנאמר (ירמיה ב) קדש ישראל לה' ראשית תבואתו. ובשביל חלה שנקרא ראשית כדכתיב (שלח טו) ראשית עריסותיכם:

באיתא בתיקונים (תקון לה עז:) בראשית אותיות בתשרי, היינו שמסתכלין תמיד להמאציל, כדאיתא בזוה"ק (תצוה קפו.) שחודש תשרי הם אתוון למפרע, והענין נתבאר (בפ' בא במאמר החודש הזה לכם אות לד)^נ, וזה רומז להכהן המסתכל תמיד להשי"ת. וקודש, הוא מה שהוא מצמצם עצמו בשביל כבוד שמים, ועבור זה מראה לו השי"ת שאינו מפסיד לעולם, והשי"ת נתן חלקו בהאדם. וזה שאנו מתפללין (תפלת והוא רחום) אם לא למעננו עשה למענך כדאיתא בזוה"ק (ויקרא ח.) שישראל יש להם חלק בשם הוי"ה, וזהו עשה למענך. והיינו שבאם היה אור ישר לא היו הברואים יכולים לקבל, ולכן העמיד השי"ת אור חוזר שהבריאה תוכל לקבל האור. וזה שבראשית אותיות בתשרי, שהאתוון הם למפרע, ולכן אין בהם שום כח פעולה, כמו שהעומד לפני המלך מתבטל במציאות מאימת הכבוד, עד שהרואה אותו מאחוריו אינו רואה בו שום תנועת כח חיים, ורק כשהופך פניו אז נראים פעולותיו, וזה הוא אור חוזר, וכדאיתא בסתרי אותיות (בספר רזיאל) כשברא הקב"ה את העולם הפך את פניו ממנה, וכנ"ל שהשי"ת חפץ שיהיה כח להבריאה לקבל האור ולפעול בו^נא: