Beit Yaakov on Torah, Bereshit 67/בית יעקב על התורה·בראשית ס״ז

אויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי. והענין בזה הוא, כמו שנתבאר בספר מי השלוח (חלק א פ' בראשית ד"ה ויאמר האדם) כי חוה ניתנה לו באמת לעזר שישמע לדבריה, ורק החטא היה שההסתה באה מצד הנחש^רא. אבל באם היה מצד חוה בלבד לא היה בזה שום חטא כלל, ומכל שכן שבאמת לעתיד כשיתוקן החטא יאיר מזה אור גדול מאד. ואחר שהבין זאת אדם הראשון כי בסבתה בא לזו המעלה, כי מעצמו לא רצה לכנוס בספק, רק היא הכניסה אותו לזה. והכיר בה שלא לעזר בלבד נתנה לו, אבל היא מנשאת אותו בדרכי השי"ת בדברים שהם למעלה מתפיסת שכלו, ועיקר החיים שופע לו ממנה, לכן אמר, כי היא היתה אם כל חי, היינו שממנה הכל. והשם חוה בוא"ו הוא כדאיתא בהאר"י ז"ל לקוטי תורה (פ' בראשית) שהמילוי של שם הוי"ה ב"ה עולה חוה^רב, כי כפי הפשוט היה לו לקרותה חיה. אכן האות וא"ו הוא מקור החיים בהיות המילוי הפירוש משם הוי"ה ב"ה, ומשם הזה יוצא מקור החיים (ועיין פרשת ויצא)^רג: