Beit Yaakov on Torah, Noach 46/בית יעקב על התורה·נח מ״ו

אוהיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן. בענני ענן על הארץ, היינו בעת התגברות ההסתרה. והחושך יכסה ארץ אז ונראתה הקשת בענן, שיתגלה עוצם התקיפות והבהירות שנמצא בההעלם, שענין הקשת הוא להזכיר מדת יום בלילה. וכן בנפש האדם, באם יפול מדעתו הרחבה ויבוא ליראה גדולה אולי לא יחפוץ ה' במעשיו, כי במה נחשב הוא לפני השי"ת. אזי יראה לו השי"ת בהירות בדעתו בגדול התקיפות ובטוחות. ומשום זה בדורו של חזקיה ודור של רשב"י לא נראתה קשת מימיהם, כדאיתא בב"ר (פ' לה), לפי שהם היו בבחינת וי"ו המחבר, והאירו במעשיהם שלא יהיה חושך גדול כזה בעולם, וממילא לא נצרך לאור הקשת. כי עיקר אות הקשת הוא להראות שגם בחושך יש אור, ואצלם לא היה חושך כלל. ומה דאיתא בהש"ס (כתובות עז.) ששאל רשב"י נראתה הקשת בימיך, היינו אם נראתה לפי שעה, והבן^קסח: