Beit Yaakov on Torah, Noach 8/בית יעקב על התורה·נח ח׳

אאלה תולדות נח וגו'. במדרש תנחומא (ריש הפרשה) ילמדנו רבינו על כמה עבירות נשים מתות בשעת לידתן, כך שנו רבותינו (שבת לא:) על שאינן זהירות בנדה כו'. ענין פתיחה הלז, כי הנה קודם המבול עוד לא נקבע יראה בהבריאה והתנהגה רק כפי הטבע שנקראת נוקבא, ובזוה"ק (משפטים צה.) מלכות שמים דלית לה עיינין. היינו שאין ההנהגה הולכת כפי הזכות להשפיע רק במקום הראוי ולדחות את המותרות, אך ההשפעה הולכת על מנהגה בלי בחינה בפנימיות, וכמאמרם (ע"ז נב:) הרי שגזל סאה חטים וזרעה בדין הוא שלא תצמח אלא עולם כמנהגו נוהג^נה. ולכן צריך האדם להמשיך עיינין במלכות שמים, שע"י שהאדם מצמצם עצמו בבירורים להסתכל בשורש כל פרט מעשה שמזדמן לפניו אם יש בזה רצונו יתברך אם לאו, כמו כן הוא מכניס עיינין בההנהגה שתשפיע הטובה רק במקום הראוי לפי רצונו יתברך^נו. ודור המבול ע"י שהתפשטו עצמם בטובות עוה"ז עד מקום שידם מגעת, ולא הכניסו עיינין במלכות שמים, גרמו עי"ז ביטול לכל ההנהגה כולה. שהפך השי"ת את סדר המערכה ודרך הטבע לגמרי, כדאיתא במדרש רבה (נח פ' לג) שלא שמשו המזלות כל י"ב חודש. וזה שפתח המדרש לרמז דוגמא לזה הענין באשה, שרומזת על הנהגת הטבע בחינת נוקבא, ונמצא בה ג"כ סדר וסת שבקצת עתים היא במצב נכון ובימי נדת דותה נמצא בה מותרות, ואם אינה משימה עין להזהר בנדתה, היינו שאינה מבחנת בין עת לעת, ומתפשטת גם בעת שנמצא בה מותרות שצריכים להיות נדחים ממנה, עי"ז גורמת לעצמה מיתה וביטול כח החיים כולו, ע"ד השחתת כלל הבריאה בשעת המבול^נז: