Beit Yaakov on Torah, Toldot 26/בית יעקב על התורה·תולדות כ״ו

אויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו. הענין בזה, כי יצחק אבינו ראה מפורש שלא יוכל האדם לעשות אפילו תנועה קלה כנגד רצון השי"ת, ואפילו הרשע היותר גדול גם לו יכול השי"ת להושיע ולהראות שבכל מקום רצון השי"ת נמצא. ואף שכל מה שההסתר יותר גדול צריך לזה בירורים גדולים ולסבול מזה מאד, עד שיהיה מבורר מפורש שם רצון השי"ת, אך מצד יצחק הוא שישראל יכניסו לקדושה כל הניצוצות, עד שיהיה מפורש ומבורר בכל מקום כבוד השי"ת, אף שיוצרך עי"ז להיות חלילה עוד בגלות. והראה לו השי"ת שמיעקב ואילך לא ירצה בעבודות גדולות כאלו ומסירת נפש כזאת, ורק באברהם ויצחק מצינו יראות גדולות שמסרו נפשם לגמרי, כמו שהיה במעשה העקדה דאיתא בש"ס (שבת פט:) יצחק אבינו הא קריבית נפשי קדמך. אבל מיעקב ואילך לא ירצה השי"ת עוד עבודות כאלו, כדכתיב (ישעיהו מ״ה:י״ט) לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני, וכן כתיב (ראה יב) כי כל תועבת ה' אשר שנא וגו' כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם, ובכאן למד השם יתברך ליצחק, שמיעקב ואילך אינו רוצה עבודות כאלו^קיט: