Beit Yaakov on Torah, Vayechi 13/בית יעקב על התורה·ויחי י״ג

אויחי יעקב בארץ מצרים. ענין ארץ מצרים שהיא ערות הארץ שהוא מקום היותר פרוץ מכל העולם, לפי שאין שם שום גוון מיראת ה' ואפילו יראת עונש. כי בכל הארצות צריכין למטר, ויש להם יראה פן ימנע מהם, אבל ארץ מצרים אין צריכה למטר מפני שהנילוס עולה ומשקה, ולכן זרמת סוסים זרמתם שמתפשטים בכל התאוות^סה. וזהו דאיתא בכתבי האריז"ל (בלקוטי תורה פ' תצא ר"ה כי תצא) והוא מזוה"ק (תצא רעט) כי גלות מצרים הוא כנגד קוצו של יו"ד. כי קוצו של יו"ד הוא האור הגדול מראשית אצילות האור, ואין לאור הזה שום שייכות לעוה"ז. אכן כבר נודע כי כל הענינים הגבוהים שבגבוהים אין יוצאים לפועל בעוה"ז רק ע"י ההיפך, כדאיתא בזוה"ק (תזריע מז:) לא נהיר חכמתא דלעילא ולא אתנהר אלא בגין שטותא מאתר אחרא. שמכל הטובות היותר גבוהים בהקדושה מתעורר בזה העולם על הלבוש ההיפך מזה במדרגה היותר שפלה. כמו שהוא בהשרי מעלה, שהם למעלה בגודל הבהירות, והאומות שמסתעף להם מכחם הם בהיפוך ממש בגודל ההסתר והחשך. וכמו שהיא בהחיות שבמרכבה, כי מהשור שבמרכבה נסתעפו כל הבהמות שבארץ שהמה בלי דעת לגמרי, כמו שנתבאר בפ' (ויקרא, צו)^סו. וכן מזה האור יש נגד זה בעולם הזה מצרים הנקרא ערות הארץ, שהם רחוקים מאד מאור, והם לגמרי בשכחה והסתרה גדולה. ויעקב אבינו ע"ה בירר, שגם במקום הזה עבד את הש"י ולא נכנס בשכחה והסתר כלל. וזהו דאיתא בזוה"ק (ויחי רטז:) ויחי יעקב אמאי פרשתא דא סתימא וכו' רבי שמעון אומר מה כתיב לעילא וישב ישראל בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד, וכתיב ויחי דלא אתחזי לאפרשא בין דא לדא וכו'. כי במקום הזה קנה יעקב שיהיה דבוק בהש"י ויתפשט כח קדושתו על כל זרעו אף שלא מדעת, כמו שנתבאר לעיל^סז. וכדאיתא בזוה"ק (שם) דאינון קיימין בתפנוקי מלכין, ויעקב ג"כ היה בתפנוקי מלכין בכח קדושה כמבואר שם, שהשיג נחלה בלי מצרים, שאף שלא מדעת לא יפרד מהש"י אף רגע. ומזה נצמח שישראל הלכו אח"כ במדבר וראו כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. כי שם במדבר לא נצרכו גם ללחם, כי רק הש"י הוא מחיה. וזה היפך מכח מצרים, כי לא בשביל מטר לבד נצרך אל השי"ת רק בכל דבר, ובלעדו לא יגיע אדם לשום דבר אף מעניני עוה"ז: