Beit Yaakov on Torah, Vayechi 35/בית יעקב על התורה·ויחי ל״ה

אויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך וגו'. איתא בזוה"ק (ויחי רלד:) ר' יוסי שאל לר"ש אמר ליה ואגידה או ויגד או ויגידו וכן כלהו דתנינן דרזא דחכמתא איהו אמאי במלה דא איהו רזא דחכמתא, א"ל בגין דאיהו מלה דאתיא בשלימו ברזא דאתוון הכי הוא כד אינון בחכמתא אבל דל"ת דא בדא אתקשרו בלא פרודא וכו' ושם (בדף רמד:) בכל אתר ג' ד' חילין ומשריין נפקי מנייהו דהא ג' יהיב וד' לקיט. וזהו כמו דאיתא בגמרא (תענית כה:) שבחו של ציבור היכי דמי, אמר משיב הרוח ונשב זיקא אמר מוריד הגשם ואתא מטרא, ועל זה היקרות מורה ג' ד' שגומל דלים (שבת קד.). כי ג' מורה על רצון המשפיע וד' מורה על כלי קיבול שמעמיד המקבל^קכו, וכשהם שניהם ביחד בלא פרודא דא איהו רזא דחכמתא. כי זה מורה שההשפעה הולכת עם רצון המשפיע על ידי תפלת המקבל^קכז. וזהו שבחו של ציבור וכו' כי תפלתם נוגע ברצון המשפיע. אבל ד' בלא ג' מורה שהמקבל חפץ לחטוף ההשפעה בזדון בלתי רצון המשפיע רק כחוצפא כלפי שמיא, וג' בלא ד' מורה שהשי"ת מקדים להשפיע טרם שמתפללין, וזה גם כן אינו שבחו של ציבור, כמבואר שם בגמרא, אמשול לכם משל למה הדבר דומה, לעבד שמבקש פרס מרבו אמר להם תנו לו ואל אשמע קולו. וכדאיתא בזוה"ק (תזריע דף מה.) וכד קב"ה אתער חביבותא וכו'. הרי שבהשפעה בלא תפלה אין גם כן שום שלמות, ואין זאת ברזא דחכמתא, אלא עיקר השלמות הוא כד איהו ברזא דחכמתא, ואז הם ג' וד' ביחד בלא פרודא, וכדאיתא שם, אמר משיב הרוח ונשב זיקא אמר מוריד הגשם ואתא מטרא וזהו שבחו של ציבור. כי כאשר הולכת ההשפעה מרצון המשפיע על ידי תפלת המקבל, על ידי זה יש לו להמקבל חלק בה ונקרא על שמו, כדכתיב (תהילים קכ״ח:ב׳) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך^קכח:

בולזה נקרא זה החיבור מג' וד' רזא דחכמתא, כי אין זאת השלמות אלא בישראל לבד. כי כל האומות עובדי כו"ם מקבלים על ידי שרים של מעלה, ואין זאת בכח שום שר להשפיע למטה הימנו על זה האופן שיהיה נקרא השפעתו על שם יגיע כפו של המקבל. ואף שנתן בהם השי"ת כחות גדולים, כמו שנאמר (שחרית של שבת) כח וגבורה נתן בהם וגו', מכל מקום כל השפעתם למטה מהם הוא רק בבחינת חנם ולא שיהיה להמקבל חלק במה שמקבל, כדאיתא בזוה"ק (תרומה דף קכח.) בגין דרוח מסאבא איהו אזדמן תדיר במגנא ובריקניא וכו', והיינו שלא יהיה להמקבל חלק בהשפעתם ע"י יגיע כפו, כי רק להשי"ת יש זאת הנדיבות להשפיע להמקבל על זה האופן שיהיה נקרא על שם יגיע כפו של המקבל. ולכן נקרא ג' וד' כשהם ביחד רזא דחכמתא, כי זה השלמות הוא דוקא בישראל, משום שהם אינם תחת שום שר, רק כל קבלתם הוא מהרצון ית' בלא שום אמצעי רק מידו ית' ממש, והוא ית' הוא כל רצונו שיהיה להמקבל חלק בהשפעה שיהיה נקרא על שם המקבל, שהוא פעל אותה בעבודת תפלתו^קכט. ואף שמה שישראל מקבלים הוא ג"כ על ידי לבושים, אבל ישראל רואים בכל מה שמקבלים את אור השי"ת שמשפיע להם דרך הלבושים: