Beit Yaakov on Torah, Vayeshev 37/בית יעקב על התורה·וישב ל״ז

אויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך היא אם לא וגו'. איתא בתנחומא (מקץ ו) וברבה (מקץ לא) האומר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתום. האומר לחרס ולא יזרח זה יעקב ובעד כוכבים יחתום אלו השבטים. הענין בזה הוא, שבמכירת יוסף אף שבאמת חי היה, מ"מ היה מפחד ומתיירא כ"כ עד שנדמה לו שהשי"ת עזב אותו ואיננו חפץ בו. ואל יעלה על הדעת שסמך את עצמו רק על מאמר בניו שאמרו זאת מצאנו, כי איש אלהים כיעקב אבינו ע"ה שצורתו חקוקה בכסא הכבוד והוא אחד מרגלי מרכבה העליונה לא יביט על מאמר פי אדם בלבד, אכן כאשר פנה למורשי לבבו והרגיש במעמקי הלב פחד ורתת החזיקתהו, אז חשב שאבדה תקותו ותוחלתו מהשי"ת, זה הוא האומר לחרס ולא יזרח, שהשי"ת הראה ליעקב אבינו שאף מדבר קטן כזה רגז ופחד כ"כ. וכן אומר אאמו"ר הגה"ק זצלה"ה שאף כי השבטים היו חכמים גדולים בישראל, אמנם בזה שהחזירו כתונת יוסף לאביהם זאת לא נחשבה לחכמה כלל, כי מה איכפת להו אם ידמה ליעקב אביהם שיש לו עוד תקוה אולי ימצא יוסף וכי הוא חי. ואף יעקב אבינו בעצמו היה לו להבין מזה שעוד יוסף חי, כי אם כן הוא האמת כמו שהם אומרים א"כ למה הודיעוהו זאת, הלא הם לומדי תורה ויודעי דת ודין, וגמירי הלכתא שאין משיבין על הקלקלה כדאיתא בש"ס (פסחים ג. כתובות קד.), והיה להם להשליך את הכתונת שלא יצא מפיהם דבר קלקלה. אכן מאחר שכן היה רצון השי"ת, לזה נעלם ונסתר מנגד עיני חכמי ישראל כל זאת, והיו כמו האדם בשעה שהוא ישן שאין בו שום הבנה. ובאמת מה היה כוונת השבטים שהביאו את הכתונת לאביהם, אכן מיראתם מיעקב אביהם הכירו אותו שרב כחו, ואם לא יסכים למה שעשו אזי יפציר בתפלה להשי"ת שיעזור לו בחזרת יוסף בנו ויעמוד על בירור הדבר, כי בטח ימלא ה' כל משאלותיו, לכן הסכימו בדעתם לאמר לאביהם שיוסף מת, וממילא יסתלק מאתו כח התפלה שאין מתפללין על המתים. ולזה כשנושע ונתודע יוסף לאחיו אזי נאמר (ויגש מה) ותחי רוח יעקב אביהם, היינו שעד עתה היה כישן ולא היה לו הבנה בזה ועתה נתעורר. וכן בגאולה העתידה לבא נאמר (תהילים קכ״ו:א׳) בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, שאז יתגלה לעיניהם, שמה שנראה להם שהם גולים בגלות הוא רק כחלום וכישנים נדמו, כי בכל מקום שנמצא יראה בד"ת ומיראים את האדם, באלו הד"ת נמצא גם גודל תקיפות, משמע מזה שרק מפני שישנו להם בשינה לזה לא ראו גודל השמחה והתקיפות מד"ת. וכמו כאן ביעקב אבינו ובניו, שאם לא היו כישנים היה יכול יעקב אבינו להבין שעוד יוסף חי, וכן כשתבוא לישראל הגאולה האמיתית יראו שהיה רק כחלום, ואז יתקיים הכתוב (זכריה י) והיו כאשר לא זנחתים^קצט: