Beit Yaakov on Torah, Vayetzei 43/בית יעקב על התורה·ויצא מ״ג

אוהנה "אנכי" עמך וגו'. הענין בזה, מה זה דכתיב לעיל מיניה אני, כי אני, מורה שהאדם הוא נשלם בשלימות ולא יוכל להפסיד ממה שסיגל ואף לא להרבות הון, זה מורה מה דכתיב לעיל אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק, כי הם כבר נשלמו בשלימות הבירורים, ולכן ייחד שמו עליהם. ואנכי מורה, בעת שהשי"ת מתחיל לגלות את רצונו השרשי לתוך תפיסתו של האדם, כי אות כ' מורה על דבר שאינו בשלימות עוד, והוא כמו דמיון וגוון כנגד האור שנמצא בה בעומק, כי אות הכ' הוא כ' הדמיון, וכמו שנתבאר במי השלוח (חלק א' פ' יתרו ד"ה אנכי [א]). וזהו והנה אנכי עמך, היינו אצלך אני במדרגת אנכי, כי יעקב לא היה נשלם עוד אז בפועל^קכח, עד היכן, עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך, "אם" הוא מלשון ספק, כי כל זמן שאדם הולך מדרגא לדרגא אזי הוא בספק עוד, כי אמת הוא שיכול להרבות ולסגל הון, אך כי יוכל גם להפסיד מה שסיגל, לכן כתיב לשון ספק. עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך. היינו להמדרגה שאמרתי לך מקודם אני ה' אלהי וגו', עד אשר תבוא לזו המדרגה אהיה נקרא אצלך בבחינת אנכי^קכט: