Beit Yaakov on Torah, Vayetzei 56/בית יעקב על התורה·ויצא נ״ו

אויצק שמן על ראשה וגו'. הענין בזה, כי שמן מרמז על אור וטובת עין, כמו שמנר אחד יכולים להדליק כמה נרות ואין האור חסר כלום, כן הוא השמן, כדכתיב (מלכים ב ד׳:ב׳) אין לי כי אם אסוך שמן, ואמר אלישע שמזה יוכל להתרבות ההשפעה והברכה, וכדאיתא בזוה"ק (יתרו פז:) ודאי הא ברכתא שלימתא בהאי כו'^קמז. וכן נמשלו דברי תורה לשמן, שאם ילמד אדם לחבירו לא יחסר מחכמתו כלום. וכן העשה מתפשט לכמה לא תעשה, למשל, העשה מואהבת לרעך כמוך, מתפשט ללא תרצח ולא תשנא את אחיך ועוד כמה אביזריהו מזה, רק השי"ת העלים העשה ומזה הם כל הלא תעשה. אבל בעת שהשי"ת יאיר ויגלה מפורש העשה, אז לא יהיה מקום להלא תעשה. וזהו דאיתא בזוה"ק מהאי אילנא אתמליאת כל ארעא. וזהו ויצק שמן, שבהד"ת נמצא התפשטות כמו בשמן, וכן הטובת עין שנמצא בשמן שיכולים להדליק מנר אחד כמה נרות ולא יחסר אורו. וכן הוא בד"ת, שיכול אחד ללמד לכמה תלמידים ולא יחסירו מחכמתו. ובזה המקום נמצא ג"כ טובת עין מאד, שזה המקום חפץ להשפיע כל הטובות לישראל, ולכן גם כן היו מושחים כל כלי המקדש קודם עבודתם בשמן המשחה, שישפיעו לישראל כל הטובות בטובת עין^קמח: