Beit Yaakov on Torah, Vayishlach 41/בית יעקב על התורה·וישלח מ״א

אויעקב נסע סכתה וגו'. על כן קרא שם המקום סכות. סוכה היא דירת עראי ואינה קבועה, וכמו שאמר אאמו"ר זללה"ה (מי השלוח ח"א בכורות (ח:) ד"ה בני) שזה רומז שמקומו של יעקב אבינו הוא באוירא דעלמא, היינו שתמיד הוא תלוי ברצון השי"ת, וסוכה הוא באוירא דעלמא^קסד. ולהבין הענין שאחר השלמת יעקב אבינו ע"ה נסע לסוכות, הוא שבמקום שאדם נכנס לספק אם ינצח אם לאו, אזי אף אם יזכה בגורל נמצא עליו קטרוגים רבים. והנה באמת שורש כל הוא אהבת השי"ת לעמו ישראל שעלו במחשבה תחלה אף בלי שום עבודה ויגיעה במעשים טובים, כי השי"ת מעיד עליהם שהם טובים בשורש, וכל מעשיהם אשר יעשו יסכים על ידם שהם טובים בשורש אף בלי שום טעם, וכמש"נ במי השלוח (ח"א יתרו על הפסוק והייתם לי סגולה)^קסה. וע"ז נמצא גודל קטרוג ותרעומות מה נשתנו אלו מאלו, כי השי"ת העמיד בעולם לכלכל כל דבר במשפט, שאדם ייגע את עצמו ויאכל מיגיעו, ומה שאדם נוטל לעצמו בלי יגיעה ע"ז תרעש ותתגעש הארץ, וכדכתיב (מסעי לה) ולארץ לא יכופר וגו' כי אם בדם שופכו. ומי שהורג בשגגה גולה לערי מקלט, והוא שמי שהורג נפש אדם בין שוגג בין מזיד אין לו מקום קבוע בארץ, מפני הקטרוג שתקטרג עליו, כי רצון השי"ת הוא שכל אחד יאכל מיגיעו, לזה ההורג מזיד לא יכופר לו כי אם בדמו, וההורג שוגג גולה לערי הלוים, שהוא מקום עבודה. ולזה בברכת המזון אין מזכירין פעולות אדם בברכת הזן, רק בברכת הארץ מזכירין על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו ועל חקיך שהודעתנו, כי בטבע הארץ הוא שאינה רוצה כי אם בפעולת אדם. ולכן נסע יעקב אבינו לסוכות, כי אהבת השי"ת ליעקב הוא אף בלי שום פעולה, כדכתיב (מלאכי א׳:ב׳-ג׳) הלוא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי^קסו, וע"ז גבר הקטרוג למה זכה יעקב ועלה בגורלו אהבת השי"ת, לזה נסע לסוכות דירת עראי, כי אז נצח יעקב אבינו במאד, וכדאיתא בזוה"ק (וישלח קעא: קעב.), לכן לא היה לו מקום קבוע. וכן בכל שנה ושנה אחר יום הכפורים שעלה הגורל לה', שזה רומז שחפץ השי"ת בישראל באהבתו אותם ואף בלי מעשיהם הטובים, אז עושים את חג הסוכות ויוצאים מדירת קבע לדירת עראי, שלא יתעורר עליהם שום קטרוג ח"ו, כי מזה יוכל להתעורר קטרוגים רבים, לכן ישבו בסוכות כמו שעשה אבינו הזקן^קסז: