Biurei Tanya·Biurei Tanya by Gronam Esterman·Chapter 24ביאורי תניא·ביאורי תניא - אסתרמן·גרונם·פרק כ"ד

אפרק כ"ד
ויודעת את רבונה ואינה מורדת: דאפילו שדים אינם עוברים על רצונו מאחר שאין להם גוף מסתיר.

בוכמאמר בלעם לא אוכל לעבור: הגם שהי' לו גם כן גוף, ואעפי"כ לא עשה נגד רצונו, מפני שהי' יודע רבונו משום הכי לא עשה נגד רצונו.

גהא קרו ליה אלקא דאלקיא: דהנה יניקת החיצונים הוא על ב' אופנים, א' מסוכ"ע דוקא ששם כחשיכה כאורה, וא' מצד ריבוי הצמצומים (כמ"ש בלקו"ת אמור ד"ה והניף הב'⁷⁸⁷) מצד כחשכה כאורה נמשך להם אור מקיף שמצד זה פועל בהם שיקראו אלקא דאלקיא, ומצד מיעוט אור והחיות שנמשך להם בפנימי' הם נקרא אלקי', והיינו שאין כופרים לגמרי לומר שאין בורא ח"ו, אלא דקרו לי' אלקא דאלקי', הגם שאפקורסים כמו סנחרב ועוד אפיקורסים רבים ימ"ש כופרים לגמרי, היינו מצד שהגוף שמסתיר עליהם לגמרי, וז"ש וגם את הזקן תספה, דזקן הוא בחי' שערות שהוא המשכה בדרך דילוג, וקאי על קליפת אפקורסות ר"ל שהוא על ידי התלבשות בגוף החומרי שהוא דילוג הערך, וד"ל.

דרוח שטות שבה המכסה: דיש ב' מיני שטות כנ"ל.

השמכניס ואינו מוציא שהיא קליפ' היותר תחתונה: דההפרש בין קדושה לקליפה הוא דבקדושה הוא ענין הבטול והתכללות, ולכן בקדושה הוא ענין השפעה כמ"ש באברהם ואנכי עפר ואפר⁷⁸⁸ שהי' בטל וטפל אצלו ית' בבחינת ביטול כמרכבה, וחשב שהוא אינו צריך לכלום, ולכאו"א חשב שהוא גבוה וחשוב יותר ממנו ולכן הי' משפיע אפילו לערביים, וכן אמרו משמיא מיהב⁷⁸⁹ יהבי משקל לא שקלי כו', מה שאין כן קליפה הוא שחושב את עצמו ליש ודבר שהוא העיקר וחבירו אינו כלום.

וועוד יש טעם משום שבקדושה הוא ענין השלימות כי הוא שלימות דכולא, וכן הוא בכל סטרא דקדושה, ולכן אין צריכים לעצמן ע"כ משפיעין הכל להזולת, מה שאין כן בקליפה שהם חסרים לכן אומרים הב הב⁷⁹⁰ כו', ונמצא ההפרש בין הקדושה לקליפה בענין השפעה, שבקדושה יש השפעה ומקבלין דין מן דין כו' ובקליפה אין השפעה כו', ומכל מקום יש חסד דקליפה כגון ישמעאל שהעיקר רק לגרמי' רק שנותן מקום קצת להזולת, מה שאין כן יתוש שמכניס ואינו מוציא בגשמיות, וזה מרמז על שרשו ששם הוא גם כן כמו"כ, והוא קליפה גסה ביותר שאינו מניח כלל וכלל אל הזולת אפילו מעט.

זואע"ג דאיהו לא חזי כו': מזלי' חזי, מקור הקליפה.

חהוא בתכלית הריחוק: היינו הנפש הבהמית אבל נפש האלקית מבואר לקמן דגם בשעת הכטא היתה באמנה אתו ית', אלא שפוגם קצת.

טהיינו כפירוש חז"ל אמרה תורה כו': גזרת הכתוב.

יאלא שלאחר מעשה החטא אם היא מעבירות שאין בהן כרת כו': הנה ידוע שהנפש האלקית אין לו הנאה ותענוג מהחטא ועון, כידוע מענין כשושנה בין החוחים שבשעת מעשה החטא עוקצים ודוקרים אותו כחוחים ובודאי אין לה תענוג מזה, אלא משום כי יעקב חבל נחלתו כתיב כמשל החבל⁷⁹¹ ששזור מתרי"ג נימין כו', כמו"כ הנפש האלקית יש לה תרי"ג אברים רוחניים, רמ"ח אברים ושס"ה גידין שבהם מקושר בתרי"ג מצוות התורה רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, וכשעובר על מצוה א' נפסקה הקשר של הנימה פרטית ומכל מקום הוא מקושר עוד בתרי"ב נימין על דרך משל, וזהו שאין נפשו מתה לגמרי רק שנפגם קצת משו"ה יכול לעשות תשובה, אבל כשעובר על כרת ומיתת ב"ד ר"ל אז נפסק כל החבל על דרך משל ולכן אינו יכול לעשות תשובה.