Biurei Tanya·Biurei Tanya by Gronam Esterman·Chapter 29ביאורי תניא·ביאורי תניא - אסתרמן·גרונם·פרק כ"ט

אפרק כ"ט
אך עוד אחת צריך כו': כי עד הנה נתבאר עצות לעצבות, וכאן מתחיל לבאר עצות לטמטום הלב.

בוגם לפעמים לא יוכל להלחם עם היצר לקדש עצמו במותר לו: הגם דבינוני אינו עובר על מצות עשה וכאן הקידוש במותר הוא מצות עשה דוהתקדשתם קדש עצמך במותר לך, הענין הוא דהיכא שייך לקרותו בשם רשע וטוב לו רק כשעושה כן תמיד (רק שבינתיים מתחרט), מה שאין כן אם עובר רק לפרקים לא הפסיד השם בינוני.

גאעא דלא סליק ביה נהורא מבטשין ליה כו': ואין העצה להרבות באש דוקא כי אם די בזה האש גופא רק צריך לבטש זה העץ כדי שיהי' סליק כו' נהורא, כמו"כ בנפש אין העצה להרבות בהתבוננות דוקא ובאהבה וביראה ותורה אלא די בזה שצריך לבטש את הגוף כו'.

דשאור הנשמה והשכל אינו מאיר כל כך: דקדק בלשונו במ"ש שאור הנשמה והשכל, דהנה עצם הנפש היא דבוקה למעלה ואינו מאירה בגוף, רק הארת הנפש, דעצם הנפש הוא נשאר למעלה, רק שאור הנשמה והשכל שהוא ראשית הגילוי אינו מאיר כל כך בהגוף.

האינו נתפס ונדבק במוחו כו' למשול על חומריות הלב: כולל בזה ב' דברים טמטום המוח וטמטום הלב.

ועל אור קדושת הנפש האלקית: קדושת נפש האלקית נקרא חכמה שבמוח דהיא נלקחה מחכמה עילאה דאצילות הנקרא קדוש והיא מרגשת איך שהוא ית' קדוש ומובדל ואיננה רוצה להיות נפרד בשום אופן, ועל עצם החכמה אינו מסתיר הקליפה ורק על אור קדושת נפש האלקית היינו על התפשטות הנפש האלקית.

ז וא"כ הוא רחוק מהוי' בתכלית הריחוק: יותר מקליפה וסט"א, דהרי יכול לעבור על רצונו ית' מאחר שהוא מלובש בגוף גשמי וחומרי כנ"ל בפ' כ"ד באריכות.

חטומאת נפשו בחטאת נעורים: זהו למטה בנפשו.

טוהפגם שעשה בעליונים: הוא דעשי' או דיצי' והרי פוגם גם בשרש, לבד מה שפוגם בנפשו למטה כו'.

יוהלב יש בו בחי' ומדריגות רבות: כמ"ש ממעמקים קראתיך⁸³⁰ כו' דיש הרבה עומקים עומק ועומק לעומק.

יאאו שרוצים להעלותו לתשובה עילאה יותר: דהנה יש שמאל דוחה וימין מקרבת, כמ"ש שמאלו תחת לראשי⁸³¹ וימינו תחבקני, דימין מקרבת זהו שנותנים לו כח מלמעלה כר' אלעזר בן דרודיא שיצאה נשמתו בבכי', או ע"י תורה ומצות, ויש בחי' שמאל דוחה שנוטלים ממנו כל האהבה שלו בכדי שיכיר ויבין שצריך לתשובה עילאה ביותר.

יבנעשה מרכבה בעת זו להיכלות הקדושה: דיש ז' היכלות נגד ז' מדות עליונות, ואם מדבר דיבורי אהבה נעשה מרכבה להיכל האהבה דלמעלה וכן ביראה, ולהיפך בלעו"ז.

יגומודעין ליה בחלמא: ולפעמים מודעין לו גם עתידות ע"י שדים שיודעים עתידות.

ידולזמנין דחייכן ביה: יעוי"ש בזהר דשם נתבאר עוד ענינים גרועים, אך כאן מדבר בבינונים שאין בהם רע בפועל רק שמתאווה לתאוות, ולכן א' רק שמחייכן בי' כו'.

טובראיה חושיית ולא בחי' שמיעה והבנה לבדה: דשמיעה והבנה הם הכל אחד, דמה לי ששומע מפי אחרים או מפי ספרים שאינו רואה מהות הדבר כו', והשגה אינו פועל ביטול.

טזשלכן נמשלה לחשך שאין בו שום ממשות כלל: דחשך היינו העדר האור.

יזולכן היא בטילה לגמרי: אלא הוא על דרך משל כביטול העבד לפני השר או כעני לפני עשיר.

יחאמרו כי חזק הוא ממנו: כביכול שאין בעה"ב יכול להוציא את כליו משם, מה שנפל בשבירת הכלים ונפלו ניצוצים כנודע אמרו דהתלבשות הניצוצי אלקות בהקליפה הוא על דרך משל כהתלבשות הנשמה בגוף שהגוף שולט ומושל על הנשמה, והראיה שיכול לעבור על רצון הוי', כמו"כ חשבו כו', אבל באמת אינו כן כי אם זהו בחי' הסתר כו' כנודה ומבואר במ"א.

יטספיקות על אמונה כי הם דברי רוח הס"א: כנודע הראיה שאין אומרים שבודאי אינו ח"ו, אלא רק ספק מטילים בו כו', ואם היו מכריחים אותו לכפור ח"ו אזי בודאי הי' מוסר נפשו ע"ז רק שספיקות מושלים בו כו', והעצה שלא יאמין כמ"ש כאן כי הוא מסט"א, אבל ישראל עצמם מאמינים כו'.