Diary of the Special Mission·Chapter Thirty Sevenיומן השליחות המיוחדת·פרק שלושים ושבעה

אפרק שלושים ושבעה
נסיעת הרב"ש קונין ללאס-אנג'לס
יום א' [ט' ניסן] צהרים
יש כאן התפתחות מרחיקת לכת:

בלפני השבת דיבר הרב"ש [קונין] עם ג'רי וויינטראוב, כי הוא מוכרח לעשות משהו להוציאיני מכאן עם הספרים, כי בלי הספרים לא נוסעים, ושהוא נשבע בס"ת על כך. ג'רי טען שאין טעם שישאר כאן לפסח, ושכדאי לחזור והספרים יבואו אח"כ.

גבסוף כתב ג'רי אל כ"ק אדמו"ר שליט"א את כל הענין, והרבי השיב לו שגדול זכותו שעוסק בענין הספרים, לו ולב"ב, ושהעיקר שיבואו בהקדם. ובקשר לרב"ש, התקוה היא שיהיה בחה"פ בביתו.

דיחד עם זה קיבל הרב"ש [קונין] פתקה מהרבי שליט"א:

והרב"ש [קונין] שאל בקשר אלינו, והרי"ל גרונר השיב שאין לו הוראה בזה.

זיום ב', י' ניסן, בוקר
זה עתה חזר הר"י [קוגן] מלנינגרד. הוא נסע במוצש"ק כדי לשחוט שם עופות לפסח. הוא הביא אתו כמה עופות שחוטים ודגים, שנצטרך לעצמנו אם נישאר גם אנחנו כאן בפסח.

חאתמול עברו בניו של הרב"ש [קונין] בחלוקת הדולרים, וביקשו ברכה שנחזור לי"א ניסן יחד עם הספרים. הרבי השיב:

יוכעין זה אמר לכל אחד מהם.

יאשיחה טלפונית עם גובינקו

יבאתמול התברר שלובימוב נמצא כעת בספרד, ששם נמצא עתה גם גובינקו. הרי"י [אהרונוב] בירר ע"י משרד צאגו"ח בארה"ק את מלון המצאו, ואח"כ התקשרה אליו וירוניקה מלונדון.

יגלובימוב השיב, שגובינקו נמצא אתו באותו חדר, ומסר לידיו את הטלפון.

ידגובינקו אמר, שכעת הוא טרוד, וכי תוך יום או יומיים הוא יחזור למוסקבה ואז יסדר את החזרת הספרים, שדנה בזה הועדה, ומקוה שעד הראשון במאי תהיה להם החלטה.

טוהשאלה נצחית

טזיום ג', יום הבהיר י"א ניסן, בוקר
איני יודע במה להתחיל את אירועי היום האחרון. אמנם אחשוב שהכי חשוב שבהם הוא מה שסיפר הרי"ל גרונר, שדיבר עם מאלקאם הונליין (מידידי חב"ד ומקורב למלכות בוואשינגטון) בענין הספרים.

יזהונליין דיבר בנושא עם הנשיא בוש ועם השר בייקער. שניהם יודעים על כל פרטי הפרשה.

יחבייקער אמר לו, שכל אנשי הממשל בקרמלין, גורבאצ'וב, שר המשפטים, שר החוץ, איניורקוליג, ואולי גם שר התרבות, כולם משוכנעים בצדקת החזרת הספרים לחב"ד; אלא שהם מפחדים, שאם יחזירו את הספרים לחב"ד יבואו עוד אלפי דרישות דומות, כי רוב אוצרות המדינה הם מולאמים או מוחרמים. הדבר היחיד שהם יכולים להסכים זהו לתת את הספרים לחב"ד בהשאלה נצחית. ואת זה הוסיף בייקער, שאם חב"ד תסכים לכך, הוא מוכן להבטיח את החזרת הספרים.

יטהרי"ל גרונר סיפר הכל אל כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהשיב, שזה מופרך לגמרי, שהרי הספרים שייכים לחב"ד, וצריכים להיות מוחזרים לה.

כפגישה עם לובימוב וגובינקו בספרד

כאאעתיק קטע ממכתב שכתבנו אתמול, הרי"י [אהרונוב] ואני, אל כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כבבמשך ארבעת החדשים האחרונים הצלחנו ב"ה להעלות את נושא הספרים - בכל משרדי הממשלה - ולקבל את תמיכתם להחזרת הספרים. כן השגנו את תמיכתם של ראשי הקהילות ואישי ציבור וכו' וכו' ברחבי בריה"מ (כמסופר בפרטיות ביומן - שנכתב בפרטיות).

כגכן נהלנו מכאן מטה מיוחד על השגתם של תמיכה ברחבי העולם, והושגה ב"ה תמיכתם החזקה של ראש ממשלת ושר החוץ של אנגליה ושל ראשי ממשלת ארה"ב ורוב חברי הסענאט, ועוד ועוד, שדורשים מממשלת בריה"מ להחזיר הספרים לאלתר...

כדלפני כשבוע וחצי נפגשה מרת דבורה רחל תי' עם גובינקו פעמיים, וכנראה ישנו בסופו של דבר שינוי בעמדתו. ואחרי שהיא לחצה הוא אמר שהדבר תלוי לא רק בו, והוא שוב יקבע וועדה שתחליט עד הראשון במאי.

כהאתמול בערב נודע לנו שמר לובימאוו נמצא בספרד עם גובינקו. איתרנו אותם בספרד, במלון, ומרת דבורה רחל תי' דיברה עם לובימאוו ולהבדיל גובינקו משך זמן, ושוב השיב גובינקו כנ"ל.

כוהיום התקשרנו ממוסקבה לספרד, והר"י שי' קוגן דיבר עם לובימאוו, והוא סיפר לו שעד מאוחר בלילה הוא דיבר עם גובינקו באריכות בענין הספרים; שאגב נודע למר לובימאוו, שלהבדיל גובינקו יודע רבות על חב"ד, מאדמו"ר הזקן ועוד, ומר לובימאוו הי' מאד חם לענין, והבין מאד החשיבות שהסברנו לו בקשר ליום הבהיר י"א ניסן, ואמר שמיד הוא הולך שוב לדבר אתו.

כזבדיון שהיה לנו אחרי השיחה הנ"ל החלטנו, שהרב"ש שי' קונין והר"י שי' קוגן יסעו מיד לספרד, באופן דלכתחלה אריבער. שם יפגשו את לובימאוו ולהבדיל את גובינקו, ובטוחים אנו שבמקום הוא יחתום על החזרת הספרים מיד - בהשפעתו של מר לובימאוו.

כחבכתיבת שורות אלו הם כבר בשדה תעופה במוסקבה, בדרך לספרד, וכבר הזמנו מקומות עבורם באותו מלון שלובימאוו ולהבדיל גובינקו שוהים וכו'.

כטומבקשים אנו ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להצלחה מופלגה באופן דלכתחלה אריבער בכל, ובימים אלו ממש להיות כולם ביחד עם הספרים אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א.

לע"כ מהמכתב אל כ"ק אדמו"ר שליט"א. וזכינו למענה:

לבהם הגיעו לספרד בלילה, ודיברו באריכות עם לובימוב, שאמר שדיבר עוד הפעם עם גובינקו שיכתוב מכתב שלדעתו חייבים להחזיר את הספרים לכבוד י"א ניסן. אמנם הוא שוב אמר בפירוש שזה לא תלוי רק בו.

לגאחרי השיחה של השנים עם לובימוב, הבטיח שבבוקר ישוחח שוב עם גובינקו, וישתדל לשכנע אותו, שגם יכתוב מיד הוראה למחסני הספרים שיתחילו לארוז את הספרים עבורינו, שהרי יש לו את הסמכות להורות זאת; אף אם הוצאת הספרים מחוץ למדינה אינה תלויה רק בו.

לדתקוותיו של מאקסוול

להבלונדון עוקבים הר"פ וואגל והר"י פרוס אחרי מאקסוול. שלשום הוא נסע פתאום לוואשינגטון. אתמול חזר ללונדון ובמשך הלילה נסע שוב לנ.י.

לוכשהיה בלונדון דיברו אתו. הוא התנצל שאין לו הזמן לדבר באריכות, ואמר שיצלצלו לו היום לנ.י. ובינתיים רק סיפר שדיבר עם הנשיא בוש בנושא הספרים, והמצב נראה מעודד. בעוד כמה ימים הוא חושב לבקר במוסקבה ואז מקוה לגמור את הענין.

לזהתוועדות י"א ניסן

לחאתמול בערב נסעתי לביהכנ"ס במארינא רושצא להתוועדות י"א ניסן. צלצל לי לשם הרי"י [אהרונוב], שקיבל ידיעה, שזה עתה היה השגריר מאטלאק אצל גורבאצ'וב לכמה דקות, וביקש שאסע לשגרירות לברר מה היה שם.

לטנסעתי לשגרירות. אף אחד ממכרינו לא היה בבנין. ביררתי שם שיולינס נמצא בספאסא האוז (בית השגריר). התקשרתי אליו לשם, ואמר שלא היה שום דיבור בקשר לספרים. הנשיא קרא באופן פתאומי את השגריר והודיע לו הודעה קצרה.

משאלתי: תקותי שהיתה הודעה חיובית.

מאהשיב: אם היתה חיובית זה לא היה צריך להעשות באופן כזה.

מבחזרתי לביהכנ"ס להתוועדות. פגשתי שם בין השאר את ר' יצחק ליפשיץ, שלמד בתו"ת בפולוצק, וויטבסק, אודיסה וחרסון. הוא היה בין הנאסרים בגניבת הגבול בתרצ"ג. שוחחנו הרבה על התקופה ההיא, וניגן ניגונים שזוכר מאז.

מגמכתב גובינקו לרבי

מדיום ג' [י"א ניסן] ערב
מכתב גובינקו אל הרבי

מהבשיחה עם מדריד סיפרו הרב"ש [קונין] והר"י [קוגן] שהם נפגשו שוב היום בבוקר עם לובימוב, והניחו אתו תפילין, ושוב דיברו בארוכה בענין הספרים.

מוהוא אמר שגובינקו כותב כעת מכתב לרבי לקראת יום ההולדת. במכתב הוא כותב על גדלות הרבי ותנועת חב"ד והתמסרות החסידים לדבריו. אח"כ כותב בקשר לספרים, שיש להם חשיבות גדולה לעם היהודי ולרוסיה, ושכעת עובדת ע"ז ועדה, שיסיימו את עבודתם עד הראשון במאי, ובטוח הוא שהחלטתם תהי' לשביעות רצון כולם.

מזהם קיבלו את מכתבו, ושלחו פאקס לכאן ולכ"ק אדמו"ר שליט"א בנ.י. אח"כ הם ירדו במעלית, ופגשו אותו והלכו אתו לשוחח בהליכה ברחוב.

מחאמרו לו שהוא נהיה האשם בדבר בעיני כולם. רוב הסנטורים מזכירים את עקשנותו במכתבם. אח"כ ביקשו שלפחות ירשה מיד לראות את הספרים במחסן שבאיזור חימקי. והוא השיב שזה לא שייך, כי המקום סגור לקהל.

מטביקשו לפחות להראות לנו אוסף כתבי-היד. הוא שתק ולא השיב.

נאח"כ שוחח הרב"ש [קונין] עם הרי"ל גרונר ודיווח לו.

נאהרי"ל גרונר שאל אותו להיכן הוא נוסע מכאן, והשיב שחושב לחזור למוסקבה ומשם לנ.י. אמר לו הרי"ל גרונר, שהרבי שאל שוב אם הוא חוזר, ואשר לכן טוב יותר שיחזור מיד מספרד לנ.י.

נב*
אחרי שקיבלנו את כל הדיווח הנ"ל נסעתי לסטאס לדווח לו (הוא צלצל שלשום וביקש שנבוא לבקר). סיפרתי לו את הנ"ל. אח"כ פגשתי את איליא, ואמרתי לו שסטאס יספר לו הפרטים.

נג*
משם נסעתי לביהכנ"ס לקחת חבילת מזון שנשלחה לנו מארה"ק; אמנם כל המשלוח הסתבך, ולא מוצאים אותו. מדובר בכמה טון אוכל ומיץ ענבים ויין.

נד*
אח"כ צלצל הר"י פרוס והודיע שדיברו עם מאקסוול, ומאקסוול אמר להם שהוא מקוה שתוך ימים אחדים יהיו לו בשורות טובות בענין הספרים.

נהאמרו לו ששמעו שיש סברא נוראה לתת לנו את הספרים בתור השאלה נצחית. ומאקסוול ענה, שזו לא סברה רוסית אלא מהלך-מחשבה אמריקני, ולכן אין לחשוש מזה, כי אם יחליטו לתת יתנו לגמרי.