Diary of the Special Mission·Chapter Eighteenיומן השליחות המיוחדת·פרק שמונה עשר

אפרק שמונה עשר
בדרך חזרה - למוסקבה ולנ.י.
נותרתי לבדי

ביום א' ח"י שבט שעה 6:15 בערב
לפני שעה לערך חזרתי משדה התעופה, שלויתי את שלמה בדרכו לארה"ב. כעת נשארתי יחידי מהשלושה בברית המועצות לסיים את השליחות בהצלחה.

גואלו אירועי הימים האחרונים:

דבאור ליום ועש"ק נסענו כל הלילה ברכבת מוואראניז' למוסקבה. הגענו בשעה 9. התפללנו ברכבת. נסענו מיד למלון אינטוריסט, סעדנו ונסענו למשרד אל נינא.

השלמה הכתיב את נינא מכתב אל השר זאחארוב בקשר לשליחותינו, ודיווח מהנסיעה לערי השדה. הנהג לקח את המכתב והדיווח למשרד התרבות ואותנו למלון.

והכנו עצמינו לשבת. קבלנו את השבת וקדשנו ואכלנו סעודת שבת.

זבבוקר הלכנו לביהכנ"ס לתפלת שחרית מוסף ומנחה. חזרנו למלון, אכלנו סעדות שבת, נחנו, אמרנו השיעורים ושוחחנו עד עת תפלה ערבית.

חהתפללנו, הבדלנו והלכנו שוב לספריה, לחפש את העתון "די סאוויעטישע היימלאנד", ששם אמור להיות מאמרו של וילסקר אודות הארכיון העברי בספריית לנין.

טחפשנו ולא מצאנו, ואמרו לנו שאינו נמצא בספריה.

יהר"ש קונין חוזר לנ.י.

יאכשהיינו במשרד ביום ועש"ק, דיבר שלמה בטלפון ללאסאנג'לס, ואמרו לו שהמשפט הגדול שלו¹³⁸ עומד להתחיל, והוא צריך לעלות לדוכן העדות ביום שני הבא.

יבהוא צלצל לרי"ל גרונר, שהשיב לו בשם הרבי, שהוא יזדרז לחזור, ואם צריך לסיים ברוסיה, שאשאר אני לבדי.

יגבאותה שעה כבר היה מוכן המכתב לשר, שבו מבקשים להאריך את הויזה שלנו לשלשה שבועות נוספים, כדי שנוכל להכין רשימה מכל האוסף, שבו כ8500- ספרים, והרבה יותר מזה כרכים. אמנם מיד אחרי אותו טלפון שינו את המכתב, בבקשה שיתנו רק לי הארכה לויזה, אחרי שהרבי שליט"א הורה ששלמה יזדרז לחזור.

ידשאלתי אם כדאי שאשאר לצורך עשיית הרשימה הנ"ל. גם שאל שלמה, כיון שהויזה שלנו מסתיימת ביום ד' הבא, ואנו מקוים עד אז לקבל רשיון לראות את הביכלאך חסידות שבארכיון ספריית לנין, האם כדאי שישאר עד אז או שיסע מיד.

טוהרי"ל גרונר אמר שיברר אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א, וישיב לנו בטלפון אחרי השבת.

טזבהתאם לכל הנ"ל, הזמנו כרטיסים חזרה ביום רביעי הזה, יחד עם הבקשה להאריך את הויזה שלי.

יזהיום לפנות בוקר צלצלנו לו, והשיב בשם הרבי ששלמה יזדרז לחזור, ובאם יסכימו לבקשתינו, נכון שאשאר לצורך עשיית הרשימה.

יחהחלטנו א"כ ששלמה יחזור מיד היום, ואני אשאר לבדי עם יום ד', ואז נראה אם אשאר עוד.

יטרצינו להאריך את שהותינו במלון אינטוריסט, אך המלון הזה נסגר לתיקונים, לכן עברתי היום למלון מעזשדונאראדנא.

כהמלון הזה משובח יותר¹³⁹, אף שאין חילוק במחיר, אך הוא סגור לתיירים ופתוח לבעלי עסק, ואני הרי באתי בתור אורח משרד התרבות, לכן יכלתי לעבור הנה.

כאנסענו בבוקר לביהכנ"ס במארינא רושצא, הלכנו שם למקוה והתפללנו. חזרנו והעברנו חפצינו למלון החדש, והתחלנו את ההכנות לנסיעת שלמה.

כבהוא הביע רצונו שאבוא אתו לשדה התעופה, וכך עשיתי. בכל אופן אין היום מה לעשות בנידון שליחותינו, כי משרד התרבות סגור היום. השר זאחארוב, שאליו נשלחה הבקשה, חזר מארה"ב ויחזור מחר למשרד. גם מחלקת כתבי-היד והספרים הנדירים בספריית לנין סגורים היום ויפתחו מחר.

כגנקוה א"כ שמחר נקבל תשובה חיובית לבקשתינו.

כדגם אני חוזר לנ.י.

כהיום ב' כ' שבט, שעה 3:30
היום הזה נמשך בלי שום מעש. סוכ"ס אין מה לעשות עתה עד שמקבלים תשובה ממשרד התרבות על המכתב והבקשות של יום הששי.

כובעצם ניסתה נינא לבקש מאת אולגה [המנהלת ליחסי ציבור בספריה] שאוכל לבוא לספריה לראות את כתבי-היד, אך התשובה היתה כמובן שלילית. היא אמנם יודעת שמיד שאראה אותם אזהה אותם ואדרוש אותם, ואת זה אין הם רוצים בהנהלת הספריה.

כזכך קמתי בבוקר ונסעתי לביהכנ"ס להתפלל. משם נסעתי לנינא, לבקש שתתקשר למשרד התרבות, לקאסיאנענקא, לאולגא - ובלבד שמשהו יזוז ואוכל לעשות משהו.

כחאולגה השיבה בשלילה. קאסיאנענקא לא היה במשרדו במשך כל היום. הם אומרים שהוא באסיפה במשרד המיניסטריום, כנראה מוסר דיווח רשמי מנסיעתינו.

כטבמשרד התרבות אף אחד אינו עונה בטלפון. בשעה 1:30 הרימו לראשונה את הטלפון והשיבו שהשר חולה היום - אחרי שחזר מנסיעתו. פטרוב נסע לביזנעס. ליטבינוב ומיחאיעווא בסעודה מיוחדת שאורגנה לכבוד השר, ויחזרו למשרד אחרי השעה 3.

לכך אני יושב בחדרי שבמלון ומחכה. אמרתי שיעורי חת"ת. אמרתי תהלים בשופי, ובקשתי מהשי"ת שמשהו יזוז ולחיוב, ועדיין יושב אני ומחכה.

לאיום ב' שעה 6:15, במטוס ממוסקבה ללונדון
עצם העובדה שאני יושב במטוס וכותב כבר מורה שהמענה היה שלילי.

לבבשעה 4 גמרתי לכתוב. הלכתי למשרד של נינא. בשעה 4:05 היא הצליחה להתקשר למיחאיעווא, שהשיבה שלא ירשו לי לבקר ולרשום הספרים ולא יתנו לי הארכה לויזה, כי כך היה המדובר בתחלה, שרק פעם אחת יאריכו את הויזה.

לגהחלטתי א"כ שאין סיבה להשאר עוד יומיים במוסקבה. חזרתי למלון (באותו בנין), ארזתי את החבילות ונסעתי לשדה התעופה עם הנהג של המשרד של נינא.

לדהגעתי לשדה התעופה בשעה 5, וכעבור שלשת רבעי שעה המריא המטוס.

להניסיתי להתקשר במהירות לרי"ל גרונר, מהמשרד של נינא, להודיעו מנסיעתי, אך לא הצלחתי לקבל קו. בקשתי את נינא שאם יתקשרו מנ.י. שתודיע מנסיעתי צלחה ללונדון.

לואפשר שאשאר בלונדון עוד יום, כדי לסיים את אשר התחלתי בו, להשתדל לקבל תצלומי מפקדי חברון בארכיון מונטיפיורי¹⁴⁰.

לזלפני הנסיעה למוסקבה כתבתי בזה להר"א שי' שיש"א¹⁴¹, ולא הספקתי לקבל מענה. אני חושב לבקרו היום בערב ולשוחח אתו על כך. אם יהיה הדבר מעשי - אשאר יום בלונדון, ואמשיך לנ.י. ביום ד' או ה'.

לחחניה בלונדון

לטיום ג' כ"א שבט, שעה 8 בוקר, לונדון
כאמור לעיל נסעתי מיד משדה התעופה לביתו של שיש"א. בשעה 7 בערב נחת המטוס. טלפנתי אליו משדה התעופה. לקחתי טקסי ונסעתי אליו. שהיתי אצלו כשעה וחצי, משעה 8 עד 9:30. הוא אומר שאין כל צורך שאשאר כאן יום נוסף. הוא יסדר זאת בעצמו עבורי תוך שבוע לערך.

מאחרי שיחה ארוכה בנושא וטעימה, נסעתי ממנו לבית הרב"צ שי' האקנער, מחותני. שם הי' גם חתנו בן-דודי אליעזר שי' איידלמן, שוחחנו עד שעה מאוחרת.

מאמשם נסענו למרכז ליובאוויטש, שם היה שידור מהיחידות הכללית, שארכה כשעה, משעה 1 עד שעה 2 אחר חצות¹⁴².

מבישנתי אצל הרב"צ הנ"ל, קמתי בשעה 6 בבוקר. הלכתי למקוה והתפללתי וכעת אני מוכן לנסוע לשדה, למטוס שממריא בשעה 11.

מגכך אפשר להגדיר גם את התחנה בלונדון כהצלחה, שאילו לא הייתי נפגש עם שישא מי יודע אם היה משתדל בזה כ"כ.

מדהמטוס מגיע לנ.י. בשעה 1:45, ואולי אספיק¹⁴³ להגיע לתפלת המנחה עם כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעה 3:15.