Diary of the Special Mission·Chapter 16יומן השליחות המיוחדת·פרק ששה עשר

אפרק ששה עשר
חיפושים באודיסה
יום ג' בערב [יד שבט], שעה 8
באו היום נציגים ממשרד התרבות באודיסה לקבל את פנינו במלון¹³³, ולקחת אותנו לשני הספריות שיש בהם ספרים עבריים:

בא) ספריית האוניברסיטה. דברנו עם המנהלת, שאמרה לנו שיש להם כ500- ספרים באידיש שנדפסו אחרי המלחמה.

גב) ספריית הרפובליקה. הראו לנו הקטלוג של ספרי העברית. אין שם ספרים בעברית אלא כ5000- ספרים באידיש, לא רבניים כמובן. שני ספרים רבניים מאחרי המלחמה, שהראו לנו, ולא מצאנו בהם שום סימן.

דאח"כ לקחו אותנו לביהכנ"ס¹³⁴. ישב שם שמש. אומר שמתפלל בו מנין רק בשבת (כ50- איש) ובב' וה'.

הראינו בביהכנ"ס גם את אפיית המצות¹³⁵.

ובקומה העליונה יש איזה ספרים, אך המנהל איננו והשמש אומר שאין לו המפתח.

ז*
דברנו היום בטלפון עם הרי"ל גרונר, שאלנו אם לנסוע חזרה לקיוב ולבדוק את הספרים בביהכנ"ס, והשיב דעתו לשלילה. א"כ הזמין עבורינו קאסיאנענקא כרטיס מכאן לוואראניז'. מחר בשעה 4 אחה"צ.

חיום ד' ט"ו בשבט שעה 1:30 בצהרים
קמנו היום בבוקר. התפללנו ואכלנו והלכנו לביהכ"נ לבדוק הספרים הנמצאים שם. קאסיאנענקא הזמין שהיו"ר יבא לפגוש אותנו, וכן היה. יש שם כ300- ספרים. בדקנו אותם ולא מצאנו באף אחד מהם סימן.

טבעוד שעה נצא לשדה התעופה לנסוע לוואראניז'. שם בשדה התעופה [בוואראניז'] יחכה לנו נציג ממשרד התרבות שיסע אתנו לספריות.

יסיכום ביניים

יאהיום בבוקר, בהתקרב מועד חזרתינו למוסקבה, שוחחנו בפרטיות, אני ושלמה, על התכניות לעתיד.

יבההחלטה נשארה שמיד בבואינו למוסקבה עלינו להשתדל להתחיל לעשות רשימה מכל הנמצא באוסף שניאורסאהן שע"ש פוליאקוב.

יגקראנו לקאסיאנענקא והסברנו לו את החלטתינו. בקשנוהו למסור למשרד התרבות במוסקבה את תוכניתינו ולבקש:

ידא) רשיון לעשות רשימה מכל כתבי-היד השייכים לחב"ד שבארכיון.

טוב) רשיון לעשות רשימה מכל האוסף שע"ש פוליאקוב.

טזג) כיון שזה יומשך כשלושה שבועות, יש להאריך את הויזות שלנו למשך זמן זה.

יזהוא חיכה יותר משעתיים, עד שקיבל קו טלפוני למשרד במוסקבה¹³⁶, ומסר את הנ"ל.

יחאחרי החלטתינו הנ"ל צלצל שלמה לוויינטראוב, להודיע את החלטתינו הנ"ל, ולבקשו שידבר עם דזייקאבס [עוזרו של ד"ר האמער] שישלח טלקס בנידון הזה למוסקבה, שיסכימו לשלשת הבקשות הנ"ל. הוא הסכים לעשות זאת בשמחה.

יטתזכיר למשרד התרבות

כהוא גם הציע שנכין כעת תזכיר מכל שליחותינו, כדי שיהיה מוכן לבואו של השר זאחארוב ביום השישי.

כאדברתי עם קאסיאנענקא, שאני אכתוב זאת לעצמי, ואח"כ אקרא את זה לפניו, והוא יכתוב ברוסית; ובהגיעינו למוסקבה יכתוב זאת במכונת כתיבה.

כבוזה החלי:

כגתזכיר - סקירה על נסיעתינו וחיפושינו בעיירות
מוסקבה, לנינגרד, קיוב, דניפרופטרובסק, אודיסה, וואראניז'

כדארבעה מטרות היו לנסיעת שליחותינו לברית המועצות:

כהא) ספריית ליובאוויטש, שהוכנסה למחסן בשנת 1916. בשנת 1924 הוכנסה לספריית לנין. בשנת 1926 קיבלה תנועת חב"ד העולמית רשיון¹³⁷ קבלת הספרים חזרה, אך הספריה לא החזירה (ע"י תכסיס) את האוסף.

כובמשך השנים הבאות נמשכה ההשתדלות של תנועת חב"ד העולמית לקבל את האוסף ולא הצליחה.

כזמיד בבואינו למוסקבה התחלנו לחפש את האוסף הזה, וכעבור 4 ימים גילינו אותו במילואו כיחידה אחת, ובה כ8500- טייטלס [כותרים], אלא שמסיבה לא ידועה נרשמה ע"ש פוליאקוב, אחד מידידיו המקורבים של הרבי נ"ע, מייסד ספריית חב"ד.

כחבדקנו את הקטלוג של הספרים העבריים בספריית לנין. מצאנו בו כ100- ספרים רשומים באוסף פוליאקוב (שאר הספרים שבאוסף זה עדיין לא קוטלגו) ומצאנו אותם גם ברשימת הספרים של אוסף ליובאוויטש, שנעשה בשנת 1906.

כטבדקנו כ20- ספרים מהאוסף הזה, ובחלק מהם מצאנו את כת"י של הרבי נ"ע, מייסד הספריה הזאת.

ל*
אחרי שזיהינו בבירור את אוסף ליובאוויטש, שנמצא בשלימותו בספריה, בקשנו למצוא גם את כתבי היד של חב"ד שבספריית לנין. אחרי כמה הרפתקאות נפגשנו עם ראש המחלקה מר דיראגין, סגנתו מידוביץ, הארכיוויסט העברי מעדוועדיאוו, וסגנת המנהלת ליחסי ציבור לובמילה. אחרי שיחה של קרוב לשלוש שעות סיפר לנו בפירוט שיש עשרות כרכי כת"י של חסידות חב"ד בארכיון.

לאבקשנו לראותם ולזהותם, אך עדיין לא נמצאה האפשרות לזה.

לבב) לפני שנתיים וחצי קיבלתי מכתב מחבר בליאון צרפת, בצירוף קטע מצולם מכתב-עת, שבו מאמר מסטאראקובה, ביבליוגרפית מובהקת מוכרת בלנינגרד. היא מספרת בפרטיות על אוסף פירקוביץ, ומוסיפה שלידו עומד ארכיון שניאורסאהן, שיש בו חומר רב לתולדות התנועה.

לגנסענו לשם כך ללנינגרד. ביקשנו להפגש עם גברת סטאראקובה הנ"ל, אך היא השיבה שמצב בריאותה קשה ואינה יכולה להפגש.

לדהלכנו לספריית סלטיקוב-שצעדרין, שבו האוסף והארכיון הנ"ל, נפגשנו עם הארכיוויסט ד"ר וויקטור לעבידאוו, הוא הראה לנו את הקטלוג של כתבי-היד העבריים ומצאנו בו שני כרכים וקונטרס אחד מחסידות חב"ד, אך בקשר לארכיון שניאורסאהן הנ"ל אמר שכבר נתבקש אשתקד למצוא זאת ואיננו, הוא אומר שדיבר בזה עם סטאראקובה אך הבטיח לנו שהארכיון הזה איננו נמצא בספריה.

לההלכנו משם לספריית המכון האסייתי, שע"י האקדמיה המדעית, נפגשנו שם עם הארכיוויסט נפתוליעץ, שהראה לנו את הקטלוג של כתבי-היד, ומצאנו בו ארבעה כרכים מהחסידות שלנו.

לונפגשנו גם עם הספרנים של הספרים העבריים בשני הספריות הנ"ל, אך לא מצאנו שם מהנחוץ לנו.

לזג) בקיוב היתה בין השנים 1925-1935 ספריית האינסטיטוט פאר אידישער קולטור. הם קיבלו רשות לאסוף את כל הספרים העבריים שבבתי הכנסת ובתי המדרש ברחבי רוסיה, ומשאר המקומות שבהם ספרים עבריים, ולבנות מכל אלו ספריה גדולה. הם אספו רבע מליון ספרים במשך עשר השנים האלו.

לחאח"כ עברה הספריה לספריית האקדמיה המדעית בקיוב.

לטבשנות המלחמה שללו הגרמנים חלק מהספריה, והנשאר מזה סודר מחדש בספריה אחרי המלחמה.

מבשנת 1949 הוציא הגלאווליט את האוסף הזה מהספריה והניחו בשני מרתפים למשמרת: א) מגדל הפעמון בפעטשערסקע לאוורעס. ב) ארמון האקדמיה הישנה בקיוב.

מאבאנו לקיוב לחפש את האוצרות האלו ולמצוא בהם את הספרים שנלקחו מבתי הכנסת והמדרש שלנו.

מבבתחילה הלכנו לספריה הנ"ל. הם הראו לנו שני ספרי אינקונבול שיש בא' מהם חותמת של האינסטיטוט הנ"ל. וספר שלישי, אינקונבול רוסי הכרוך בדף מהתלמוד, שנכתב ע"ג קלף במאה ה12- לערך.

מגאת כתבי-היד העבריים שבספרייתם, שבאו לידם מהאינסטיטוט הנ"ל, לא הצלחנו לראות.

מדחוץ מזה אומרת המזכירה המלומדת, שלא זכורים לה ספרים עבריים בספריה.

מהבעזרת הנציג של משרד התרבות, שנשלח אתנו לנסיעה הזאת, מר אנדריי איוואנוביץ קאסיאנענקא (שעזרתו האדיבה לנסיעה א"א לתאר במילים, ורוב הוקרה אישית אנו רוחשים לו עבור זאת), ביקרנו גם בשלשת הספריות שבאיזור הפעטשערסקע לאוורעס, וכולם אמרו לנו שאין בידם שום ספרים עבריים. עד שנמצא זקן אחד שסיפר שאמנם כן הוא, בשנת 1951 היו הספרים האלו בבנין ארמון הפעמון הנ"ל. בשנת 1960 הועברו לבנין וואודוביצקי מאנעסטרי. באותה שנה היתה שם שריפה, ושם יש לברר מה קרה לספרים שניצלו מהשריפה.

מוהלכנו לבנין וואודוביצקי הנ"ל, ואמרו לנו שכן הם הדברים, ואשר אחרי השריפה הוחזרו הספרים לספריית האקדמיה המדעית.

מזאפשר שהספרים האלו עדיין מונחים במחסנים של הספריה הנ"ל, ועדיין לא הוחזרו לארונות, ולכן אין המזכירה המלומדת יודעת אודותם.

מחבקרנו בקיוב גם בספריית הרפובליקה, וגם שם אין שום ספרים עבריים.

מטד) בין השנים 1908-1939 כיהן הרב לוי יצחק שניאורסאהן כרב הראשי של דניפרופטרובסק. היתה לו ספריה גדולה, והרבה לכתוב בקונטרסים מיוחדים ובגליוני הספרים שהיו לו.

נרצינו לברר אם משהו מהאוסף הזה ניצל ונמצא באיזושהי ספריה בדניפרופטרובסק.

נאביקרנו שם ובעזרתו הגדולה של קאסיאנענקא ביקרנו שם בספריות ובבית הכנסת. בדקנו את כל הספרים העבריים שבהם ולא מצאנו שום סימן של הרב שניאורסאהן הנ"ל.

נבבביהכנ"ס מצאנו שלשה ספרים שרשום בהם שם הבעלים הראשונים, בתי כנסת ורבני חב"ד, והם אתנו כיום.

נגהיו אצלנו ידיעות שבאודיסה ובוואראניז' יש אוספי ספרים עבריים. נסענו גם לשם לבדוק אפשרות זאת. קיבלו אותנו שם מאד יפה. בדקנו הספרים שבספריות ובבתי הכנסת, ולא מצאנו שום סימן של ספרי הרב שניאורסאהן הנ"ל.

נד*
כך סיימנו את השליחות הזאת, ברוב תודות למשרד התרבות שבמוסקבה ונציגיו שבשאר העיירות, ובמיוחד לקאסיאנענקא שנסע אתנו.

נההחיפושים שבסעיפים ב-ד הנ"ל לא הוכתרו אלא בהצלחה מוגבלת, על אף העזרה המרובה של משרד התרבות. וכעת נשאר לנו לסיים את אשר התחלנו בו בסעיף הראשון, שלמרבה השמחה מצאנו את כל האוסף הזה בשלימותו.

נושמחנו מאד לשמוע את החלטת השר להחזיר לתנועתינו את האבידה הזאת בשלימותה, ורוב ברכותינו אליו, על אשר הכיר את גודל האוצר הנפשי הזה עבור תנועתינו, אוצר נפשי שנאסף במרכז תנועתינו במשך 6 דורות, מעת הווסד התנועה ברוסיה הלבנה בסוף המאה ה18- ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914.

נזאוצר נפשי זה נאבד מאתנו לפני יותר משבעים שנה, ואין מלים בלשונינו לתאר את גודל האושר שבלב כל אחד ממאות אלפי החסידים, על אשר נמצא האוצר הנפשי הזה, ובאדיבות הממשלה הגדולה הוחזר האוצר לבעליו.

נח*
עבודתינו עתה היא להכין רשימה מכל האוסף הזה, לפני קבלתינו אותו. לזאת זקוקים אנו:

נטא) רשיון להכין רשימה מפורטת מכל האוסף שרשום ע"ש פוליאקוב.

סב) רשיון להכין רשימה מפורטת מעשרות כתבי-היד של חסידות חב"ד שבספריית לנין.

סאג) הארכת הויזה שלנו לשלשה שבועות נוספים - להכנת הרשימות האלו.

סבברוב תודה נפשית