Chabad Library · The Rebbe
Haggadah with Likkutei Taamim uMinhagim·
אהללנרצה.פי'נרצה - אם עשה כסדר הזה הוא מרוצה לשמים (של"ה). וצ"ע דסימן נרצה מקומו צ"ל בסוף הסדר, ולא כאן. הרש"ר ושל"ה כתבוהו לבסוף.
בהלל. פי' רבנו הזקן: הלל - הוא לשון שבח וגם לשון בהילו נרו (תו"א ל, א). ובכל זמן שתקנו לומר הלל, הוא זמן התגלות אמת ה' שמלמעלה למטה, שהוא - להיות מה שלמטה נקרא אין, ושלמעלה - נקרא בחי' יש (לקו"ת רד"ה ביום השמע"צ - השלישי).
גלאלנוגו'אהבתיגו'הללוגו'הודוגו' (תהלים קטו-קיח) - משנה פסחים (קיז, ב): רביעי גומר עליו את ההלל.
דהודולה'גו'.הגדול (או הש"ץ בשאר ימות השנה) מקריא הודו גו' וכל המסובין עונין אחריו הודו גו' יאמר גו'. וחוזר הגדול ומקריא: יאמר גו' ועונין אחריו: הודו גו' יאמרו גו'. וכן ביאמרו, אנא ה' (ד' פעמים). - אחרי הפסוקים יאמרו גו' - אומרים: הודו גו' כל"ח.
היהללוךכו'הודולד'גו'נשמתכו'ובכןישתבחכו'יחידחיהעולמים. משנה וגמרא שם. הדעות בפי' הגמרא ובנוסח ההגדה נקבצו בפרמ"ג אשל אברהם ר"ס ת"פ. ונוסחת רבינו היא כמ"ש הרא"ש והטור (ע"פ פירוש הט"ז ס"ס תפ"ו), וכ"כ הלבוש בס' תפ"ו, חק יעקב ובה"ט סת"פ, סי' יעבץ, חיי אדם.
ויהללוך. נזכר בגמרא שם.
זה'אלקינוכלמעשיך. ולא: על כל מעשיך (וכהגהת אדמו"ר הצ"צ על הסידור שלו) - וכ"ה בסי' רע"ג, רס"ג, רמב"ם הל' מגילה וחנוכה פ"ג ה"י, אבודרהם, סי' יעבץ ועוד. והוא ע"פ הכתוב (תהלים קמה, י) יודוך ד' כל מעשיך (אבודרהם).
חכילעולםחסדו. צריך להתיז כל"ח (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד) דלא לישתמע כלעולם, וגם ס' של חסדו (רש"י ברי"ף שם).
טהודולד'גו' (תהלים קלו) - נקרא הלל הגדול.
י- (הלל סתם נקרא הלל המצרי - ברכות נו, א) -
יא- ולמה, מפני דכתיב בי' נותן לחם לכל בשר והיינו דבר גדול (פסחים קיח, א. וראה ברכות ד, ב), יש בו כ"ו פסוקים של הודאה לשם יתברך כנגד מנין שם המיוחד כו' ואפשר כי מזה הטעם נקרא בדרז"ל הלל הגדול, ע"ש כי גדול ד' ומהולל מאד, ורז"ל נתנו בו טעם אחר דגרסינן בפ' ע"פ כו' (אבודרהם) - וראה בזה בסי' של"ה (שחרית לשבת). ומסיים שם אשר מ"כ בדברי המקובלים שזהו הלל הגדול של מלאכי השרת.
יבמהודו ועד ויוצא ישראל יכוון ביו"ד של שם הוי' ומפסוק ויוצא ישראל עד למוליך בה"א כו' (פע"ח ש' השבת פי"ט). וכנראה כוונה זו שייכת לרבים, מדהכניס רבינו בסידורו האותיות יו"ד, ה"א כו' מול פסוקים הנ"ל (בתפלת שבת), אף שבכלל לא כתב הכוונות בסידורו, כיוון שהוא שוה לכל נפש.
יגנשמתכלחי (נזכר בפסחים שם) י"א ששמעון בן שטח יסד אותו ורמז שמו למפרע: שוכן עד, מי ידמה, עד הנה, ואלו פינו נשמת (פי' סדור כלבו) - וראה זהר ח"ב (קלח, א) ואבודרהם.
ידהנוהגיםלומרפזמונים. בבית הרב אין נוהגין לאמרם.
טוהנוהגיםלומרפזמוניםאיןלהפסיקבהםביןכו' לפי שאינם אלא מנהג (רש"ל, ב"ח וט"ז סת"פ. סי' האריז"ל, יעבץ) ותקנת חכמים היתה לגמור הלל וברכת השיר על כוס ד' (שו"ע רבינו סת"פ ס"ג).
טזאלאמידאח"כיברך. לכאורה אינו אלא כפל לשון. וי"ל שמדגיש הטעם: מפני מה אין להפסיק, כי צריך לברך מיד, שכך היתה תקנת חכמים לגמור כו', כנ"ל, והפזמונים אינם מהתקנה.
יזואח"כיאמרלשנה - רק פעם אחת (סי' האריז"ל, יעבץ. ולא כמ"ש בסי' של"ה - ג"פ).
יחמנהג בית הרב: אחר אמירת לשנההבאהבירושלים, האדמו"ר מחזיר ושופך היין מכוסו של אליהו להבקבוק, וכל המסובין מנגנים בשעה זו הנגון שעל הפסוק: א-לי אתה ואודך - מעשרת הנגונים של רבינו הזקן.
יטדער רבי - רבנו הזקן - האָט ניט אריינגעשטעלט אין סידור נאָך דער הגדה די ווערטער "חסל סידור פסח", ווייל באַ חב"ד ענדיגט זיך ניט דער פסח, נאָר ער ווערט נמשך שטענדיג.
כבאמת - הארת כל המועדים מאירה בכל יום, נאָר חג הפסח ווערט נמשך שטענדיג (שיחות חה"פ ה'תש"ג מכ"ק מו"ח אדמו"ר).