Chabad Library · The Rebbe
Hayom Yom·
איט כסלו
אין הש"ץ מתעטף בטלית למנחה או למעריב, לא בשויו"ט ולא בר"ה.
אין הש"ץ מתעטף בטלית למנחה או למעריב, לא בשויו"ט ולא בר"ה.
בהילולא של הרב המגיד - ממעזריטש - ג' וישב תקל"ג, ומקום כבוד באנאפאלי.
גאדמו"ר הזקן יצא לחירות ממאסרו הראשון - יט' כסלו, ג' וישב, תקנ"ט, לפנות ערב.
דממכתב רבינו הזקן: ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה ד' לנו יום יט' כסלו, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של רבינו הקדוש נ"ע, וכשקריתי בס' תהלים בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.
היום התועדות וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים לתורה הנגלית ודא"ח ברבים, וחיזוק דרכי החסידים באהבת רעים.
ונוהגים לסדר חלוקת הש"ס, וע"פ הסדר המבואר באגה"ק ד"ה הוכח תוכיח. בליובאוויטש משנת תרס"ג ואילך היה מסדרים חלוקת הש"ס כ"ד בטבת - יום הלולא של רבינו הזקן - מפני אפס הפנאי ביט כסלו.
זכ כסלו
הדפסת ספר של בינונים - תניא - בפעם הראשונה נגמרה יום ג' כ' כסלו תקנ"ז בסלאוויטא. וכולל:
הדפסת ספר של בינונים - תניא - בפעם הראשונה נגמרה יום ג' כ' כסלו תקנ"ז בסלאוויטא. וכולל:
חחלק ראשון - ספר של בינונים, חלק שני - חנוך קטן ושער היחוד והאמונה.
טאגרת התשובה - מהדורא קמא - נדפסה לראשונה: זאלקווי תקנ"ט; מהדורא בתרא - נדפסה לראשונה: שקלאוו תקס"ו.
יאגרת הקדש - בפעם הראשונה - שקלאוו תקע"ד. תוצאה מתוקנת של כל ד' החלקים - ווילנא ראם תר"ס וחזרה ונדפסה כמה פעמים.
יאכא כסלו
מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה כל חד לפום שעורי' דילי', און געהן אין גאס און חזר'ן משניות, דערמיט וועט מען זוכה זיין צו מקבל זיין פני המשיח.
מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה כל חד לפום שעורי' דילי', און געהן אין גאס און חזר'ן משניות, דערמיט וועט מען זוכה זיין צו מקבל זיין פני המשיח.
יבכב כסלו
מתקנות כ"ק אדמו"ר שליט"א: לאמר בכל בקר אחר התפילה - וגם בשויו"ט, ר"ה ויהכ"פ - תהילים כפי שנחלק לימי החדש, ואחר אמירה בעשרה - ק"י.
מתקנות כ"ק אדמו"ר שליט"א: לאמר בכל בקר אחר התפילה - וגם בשויו"ט, ר"ה ויהכ"פ - תהילים כפי שנחלק לימי החדש, ואחר אמירה בעשרה - ק"י.
יגבחדש של כט יום אומרים ביום כט השיעור דשני הימים.
ידכג כסלו
משיחות אאזמו"ר - אלול תרל"ה: ג' ימים קודם השבת הוא הכנה לשבת. אויף שבת זאגט ער אין זהר דמיני' מתברכין כולהו יומין. כולהו יומין איז כל ששת ימי השבוע, וואס אויף דעם האט דער אויבערשטער געגעבען א ברכה כללית וברכך ה"א בכל אשר תעשה, איז די ברכת השבת מלפניו ומלאחריו, די הכנה צו שבת איז מיום ד', און דער אנזאג איז דער קליינער לכו נרננה, וואס איז ג' פסוקים.
משיחות אאזמו"ר - אלול תרל"ה: ג' ימים קודם השבת הוא הכנה לשבת. אויף שבת זאגט ער אין זהר דמיני' מתברכין כולהו יומין. כולהו יומין איז כל ששת ימי השבוע, וואס אויף דעם האט דער אויבערשטער געגעבען א ברכה כללית וברכך ה"א בכל אשר תעשה, איז די ברכת השבת מלפניו ומלאחריו, די הכנה צו שבת איז מיום ד', און דער אנזאג איז דער קליינער לכו נרננה, וואס איז ג' פסוקים.
טוכד כסלו ערב חנוכה
(המשך). ביאור ג' פסוקים - לכו נרננה - ע"פ מדה ממוצעת מדת כל אדם: מיטוואך אז מען הויבט אן טראכטן וואו וועט מען נעהמען אויף שבת, הן בפשטות און הן מיט וואס וועט מען שבת'ן - יעדער איד איז דאך שבת נאר אנאנאדערר ווערט מרה שחורה'דיג, איז די עצה, לכו נרננה, בטחון. ווען עס קומט דאנערשטאג, עס ווערט נעהנטער צו שבת, און עס איז נאך אלץ ניטא, איז יעמאלט נרננה'ט זיך ניט, מען פארשטעהט אז מ'דארף עפעס טאן. איז אז מ'זיצט דאנערשטאג'דיגע נאכט און מ'לערענט חסידות, יעמאלט איז פרייטאג דערהערט מען כי אל גדול גו' ומלך גדול גו', און מיט דעם שבת'ט א איד.
(המשך). ביאור ג' פסוקים - לכו נרננה - ע"פ מדה ממוצעת מדת כל אדם: מיטוואך אז מען הויבט אן טראכטן וואו וועט מען נעהמען אויף שבת, הן בפשטות און הן מיט וואס וועט מען שבת'ן - יעדער איד איז דאך שבת נאר אנאנאדערר ווערט מרה שחורה'דיג, איז די עצה, לכו נרננה, בטחון. ווען עס קומט דאנערשטאג, עס ווערט נעהנטער צו שבת, און עס איז נאך אלץ ניטא, איז יעמאלט נרננה'ט זיך ניט, מען פארשטעהט אז מ'דארף עפעס טאן. איז אז מ'זיצט דאנערשטאג'דיגע נאכט און מ'לערענט חסידות, יעמאלט איז פרייטאג דערהערט מען כי אל גדול גו' ומלך גדול גו', און מיט דעם שבת'ט א איד.
טזבמנחה אין אומרים תחנון.
יזכה כסלו א דחנוכה
אאמו"ר היה מדליק נרות חנוכה בין מנחה למעריב, ולא היה מדייק בפתח שיהיה מדרום לצפון או ממזרח למערב. "הנרות הללו" - אחר הדלקת כל הנרות. והיה יושב בסמוך להנרות חצי שעה - לבד מעש"ק שלא היה מתעכב חצי שעה - מדייק שידלקו הנרות חמישים מינוט לכל הפחות.
אאמו"ר היה מדליק נרות חנוכה בין מנחה למעריב, ולא היה מדייק בפתח שיהיה מדרום לצפון או ממזרח למערב. "הנרות הללו" - אחר הדלקת כל הנרות. והיה יושב בסמוך להנרות חצי שעה - לבד מעש"ק שלא היה מתעכב חצי שעה - מדייק שידלקו הנרות חמישים מינוט לכל הפחות.
יחמנחה, נר חנוכה, נר שבת.
יטכו כסלו ב דחנכה
מברכים ר"ח טבת. אמירת כל התהלים בהשכמה.
מברכים ר"ח טבת. אמירת כל התהלים בהשכמה.
כיום התוועדות. טל ומטר. נ"ח אחר הבדלה וקדם אמירת ויתן לך. בביהכ"נ נ"ח קודם הבדלה.
כאביום שבת קדש שמברכים החדש, השכם בבקר יתקבצו אנ"ש לביהכ"נ להגיד כל התהלים. אחר האמירה ילמדו כשעה מאמר של חסידות שיהיה מובן לכל, ואחר כך תפילה. מועד התוועדות כפי הזמן שיגבילו מתאים לתנאי המקום, מקום דירתם להצלחה בגשמיות וברוחנית.
כבאחר אמירת כל התהילים בשבת מברכים יאמרו ק"י. ואם יש חיוב - יא"צ או אבל - אומרים ק"י אחר כל ספר וספר.
כגכז כסלו ג דחנכה
במאסר השני של רבינו הזקן - בשנת תקס"א - לא ישב בתפיסא ומאסר כבד כבראשונה. אבל המלשינות היתה כבדה יותר, כי עיקר ההלשנה היה על תורת החסידות, וההתנגדות היתה גדולה במאוד. היה תפוס "בטיינע סאוועט". יום שיצא לחרות: נר ג' דחנכה.
במאסר השני של רבינו הזקן - בשנת תקס"א - לא ישב בתפיסא ומאסר כבד כבראשונה. אבל המלשינות היתה כבדה יותר, כי עיקר ההלשנה היה על תורת החסידות, וההתנגדות היתה גדולה במאוד. היה תפוס "בטיינע סאוועט". יום שיצא לחרות: נר ג' דחנכה.
כדכח כסלו ד דחנכה
הנהוג אצל הצ"צ, כי באחד מלילי חנוכה היו עושים כעין פארבריינגען עם בני הבית, והיו באים גם כלותיו, ונקרא "לאטקעס אווענט". וכן היה אצל רבינו הזקן ואדמו"ר האמצעי. בין הספורים שהיו הרביים מספרים בסעודה זו, היו ספורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם, אף שכבר דברו מזה בשנה העברה.
הנהוג אצל הצ"צ, כי באחד מלילי חנוכה היו עושים כעין פארבריינגען עם בני הבית, והיו באים גם כלותיו, ונקרא "לאטקעס אווענט". וכן היה אצל רבינו הזקן ואדמו"ר האמצעי. בין הספורים שהיו הרביים מספרים בסעודה זו, היו ספורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם, אף שכבר דברו מזה בשנה העברה.
כהאאמו"ר היה נותן דמי חנוכה בליל נר הרביעי או החמישי.
כוכט כסלו ה דחנכה
די עבירות פון די אידען (אין דער צייט פון די יונים) זיינען געווען: דאס חבר'ן זיך מיט די יונים, לערנען זייער קולטור, חילול שבת ומועד, עסען טריפות, ניט היטן די אידישע טהרה. די שטראף-צרה איז געווען דער גייסטיגער חורבן פון בית המקדש, הריגה און שקלאפערי אין גלות. דורך תשובה און מסירת נפש איז געקומען די גרויסע ג-טליכע וואונדער-ישועה, דער נס חנוכה.
די עבירות פון די אידען (אין דער צייט פון די יונים) זיינען געווען: דאס חבר'ן זיך מיט די יונים, לערנען זייער קולטור, חילול שבת ומועד, עסען טריפות, ניט היטן די אידישע טהרה. די שטראף-צרה איז געווען דער גייסטיגער חורבן פון בית המקדש, הריגה און שקלאפערי אין גלות. דורך תשובה און מסירת נפש איז געקומען די גרויסע ג-טליכע וואונדער-ישועה, דער נס חנוכה.