Chabad Library · The Rebbe
Hayom Yom· Menachem Avהיום יום· מנחם אב
אא מנחם אב ראש חודש
מעלת המשיח שיהי' עניו, דהגם שיהי' בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומרע"ה, בכל זה יהי' בתכלית הענוה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים.
מעלת המשיח שיהי' עניו, דהגם שיהי' בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומרע"ה, בכל זה יהי' בתכלית הענוה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים.
בב מנחם אב
הוראה לרבים: מתחילין להניח תפילין שני חדשים קודם הבר מצוה. בתחלה בלא ברכה וכעבור איזה שבועות בברכה.
הוראה לרבים: מתחילין להניח תפילין שני חדשים קודם הבר מצוה. בתחלה בלא ברכה וכעבור איזה שבועות בברכה.
גג מנחם אב
משיחת אאמו"ר: יעמאלט ווען משיח וועט קומען בב"א וועט מען ערשט ביינקען נאך די גלות טעג. יעמאלט וועט ערשט פארדריסען פאר וואס מ'האט ניט געטאן איו עבודה. מען וועט ערשט דערהערען דעם גרויסען ווייטאג פון העדר העבודה. איצטער אין די ימי הגלות, איז די ימי העבודה צו מכין זיין זיך צו ביאת המשיח בב"א.
משיחת אאמו"ר: יעמאלט ווען משיח וועט קומען בב"א וועט מען ערשט ביינקען נאך די גלות טעג. יעמאלט וועט ערשט פארדריסען פאר וואס מ'האט ניט געטאן איו עבודה. מען וועט ערשט דערהערען דעם גרויסען ווייטאג פון העדר העבודה. איצטער אין די ימי הגלות, איז די ימי העבודה צו מכין זיין זיך צו ביאת המשיח בב"א.
דד מנחם אב
מיט דער גרעסטער הארעוואניע קען מען ניט פארדינען קיין איין סענט מעהר וויפיל השי"ת האט אפגעשטעלט, אז דער און דער מענש זאל פארדינען. מען בעדארף טאן וויפיל עס איז נויטיג, אבער מען מוז געדיינקען, אז די גאנצע ארבעט, איז מער ניט ווי א טפל, דער עיקר איז די ברכה פון השי"ת, און די ברכה פארדינט מען ווען מען איז א ערליכער איד: תפלה בצבור, שמירת שבת בהידור כשרות בהשגחה גדולה, חינוך הבנים בא מלמדים ערליכע אידען.
מיט דער גרעסטער הארעוואניע קען מען ניט פארדינען קיין איין סענט מעהר וויפיל השי"ת האט אפגעשטעלט, אז דער און דער מענש זאל פארדינען. מען בעדארף טאן וויפיל עס איז נויטיג, אבער מען מוז געדיינקען, אז די גאנצע ארבעט, איז מער ניט ווי א טפל, דער עיקר איז די ברכה פון השי"ת, און די ברכה פארדינט מען ווען מען איז א ערליכער איד: תפלה בצבור, שמירת שבת בהידור כשרות בהשגחה גדולה, חינוך הבנים בא מלמדים ערליכע אידען.
הה מנחם אב
סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו, האט דער בעש"ט געזאגט: אין יעדער דבר גשמי פון דברים המותרים זיינען פאראן טוב ורע: דער גשמי איז רע און דער חיות אלקי וואס איז מחי' דעם גשמי איז טוב. באדארף דער מענש וואס באנוצט דעם גשמי זיין א סור מרע, ניט וועלען דעם תענוג וואס איז פאראן אין דעם גשמי, און זיין ועשה טוב וועלען געשפייזט און געהאלפען ווערען פון דעם חיות אלקי וואס איז אין דעם דבר הגשמי. בקש שלום ורדפהו דער מענש וואס איז א סור מרע און א ועשה טוב, באדארף זוכען און נאכלויפען צו מאכען שלום צווישען דעם גשמי און חיות אלקי וואס איז איהם מחי'.
סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו, האט דער בעש"ט געזאגט: אין יעדער דבר גשמי פון דברים המותרים זיינען פאראן טוב ורע: דער גשמי איז רע און דער חיות אלקי וואס איז מחי' דעם גשמי איז טוב. באדארף דער מענש וואס באנוצט דעם גשמי זיין א סור מרע, ניט וועלען דעם תענוג וואס איז פאראן אין דעם גשמי, און זיין ועשה טוב וועלען געשפייזט און געהאלפען ווערען פון דעם חיות אלקי וואס איז אין דעם דבר הגשמי. בקש שלום ורדפהו דער מענש וואס איז א סור מרע און א ועשה טוב, באדארף זוכען און נאכלויפען צו מאכען שלום צווישען דעם גשמי און חיות אלקי וואס איז איהם מחי'.
וו מנחם אב
דער רבי (רבינו הזקן) בעת ער איז געקומען פון פעטערבורג, האט ער גיזאגט פאר'ן מיטעלען רבי'ן א מאמר - אינגאנצען עטליכע שורות: שאו ידיכם קדש - זהו העלאת המדות במוחין והארת המוחין במדות, וברכו את ה' - שממשיכים על ידי זה שם הוי' דלעילא, שעי"ז פועל שיהי' - יברכך ה' מציון - המשכת שם הוי' מעצמיות הנשמה, עושה שמים וארץ - שעי"ז הוא קיום העולמות.
דער רבי (רבינו הזקן) בעת ער איז געקומען פון פעטערבורג, האט ער גיזאגט פאר'ן מיטעלען רבי'ן א מאמר - אינגאנצען עטליכע שורות: שאו ידיכם קדש - זהו העלאת המדות במוחין והארת המוחין במדות, וברכו את ה' - שממשיכים על ידי זה שם הוי' דלעילא, שעי"ז פועל שיהי' - יברכך ה' מציון - המשכת שם הוי' מעצמיות הנשמה, עושה שמים וארץ - שעי"ז הוא קיום העולמות.
זז מנחם אב
אגרת הקדש פותחין בברכה, נכתבה עשרה שנים קודם כתיבת אגרת קטנתי.
אגרת הקדש פותחין בברכה, נכתבה עשרה שנים קודם כתיבת אגרת קטנתי.
חח מנחם אב
שש זכירות אמרים אותם בכל יום גם בשבת, יו"ט. ר"ה ויהכ"פ.
שש זכירות אמרים אותם בכל יום גם בשבת, יו"ט. ר"ה ויהכ"פ.
טמפתגמי אאזמו"ר: וואס איז די פעולה פון חסידות און יראת שמים, אז עס פעלט דער עיקר - אהבת ישראל, און נאך גורם זיין ח"ו צער אל הזולת.
יט מנחם אב
במנחה: ק"ש, שש"י, אכ"א וכל השיעורים השייכים לשחרית, ואח"כ סדר תפלת מנחה. אין מברכין שעשה לי כל צרכי עד למחר.
במנחה: ק"ש, שש"י, אכ"א וכל השיעורים השייכים לשחרית, ואח"כ סדר תפלת מנחה. אין מברכין שעשה לי כל צרכי עד למחר.
יאאאמו"ר הי' לומד בכל שנה ושנה בת"ב איכה רבה וסוגית ר"י דפ' הניזקין. בבוקר אחר אמירת הקינות - שהי' אומרם כולם - הי' אומר איכה. הי' עולה לתורה למפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.
יבי מנחם אב
מספורי אאזמו"ר: א)מתחלה הי' אגה"ק קטנתי מסיימת "ורוח נכאה כו'", ואחרי אשר אמר רבינו הגדול שלש פעמים - בליאזנא - המאמר כמים הפנים גו' כפירש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בהחסידים מדות טובות.
מספורי אאזמו"ר: א)מתחלה הי' אגה"ק קטנתי מסיימת "ורוח נכאה כו'", ואחרי אשר אמר רבינו הגדול שלש פעמים - בליאזנא - המאמר כמים הפנים גו' כפירש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בהחסידים מדות טובות.
יגב) ווען דער רבי וואלט ניט געשטעלט די דריי ווערטער "במדת אמת ליעקב" - באגה"ק קטנתי - וואלט ער געהאט נאך פופציג טויזענט חסידים, אבער דער רבי מאנט מדת אמת.
ידיא מנחם אב
רבינו הזקן הלך למעזריטש, ביחד עם אחיו מהרי"ל, בשנת תקכ"ד. מהרי"ל הלך בלי רשות ביתו ולכן חזר מדרכו, ורבינו בא למעזריטש - ושהה שם, בפעם הראשונה, עד אחרי חה"פ תקכ"ה. שבועיים הי' מסופק אם להשאר שם, והמאמר הראשון ששמע הי' נחמו נחמו. ויש בזה ספק אם הוא המאמר הראשון לבואו, או הראשון לאחר השבועיים שהחליט להשאר ונתקשר.
רבינו הזקן הלך למעזריטש, ביחד עם אחיו מהרי"ל, בשנת תקכ"ד. מהרי"ל הלך בלי רשות ביתו ולכן חזר מדרכו, ורבינו בא למעזריטש - ושהה שם, בפעם הראשונה, עד אחרי חה"פ תקכ"ה. שבועיים הי' מסופק אם להשאר שם, והמאמר הראשון ששמע הי' נחמו נחמו. ויש בזה ספק אם הוא המאמר הראשון לבואו, או הראשון לאחר השבועיים שהחליט להשאר ונתקשר.
טויב מנחם אב
דער רבי - אדמו"ר הזקן - האט געזאגט פון מעזריטשער מגיד פון בעש"ט'ס וועגען: ואהבת לרעך כמוך איז א פירוש וביאור אויף ואהבת את ה' אלקיך. אז מ'האט האלט א אידען, האט מען האלט דעם אויבערשטען, ווייל א איד האט דאך אין זיך א חלק אלקה ממעל, איז אז מ'האט האלט דעם אידען, דעם אינוועניג פון איהם, ממילא האט מען האלט דעם אויבערשטען.
דער רבי - אדמו"ר הזקן - האט געזאגט פון מעזריטשער מגיד פון בעש"ט'ס וועגען: ואהבת לרעך כמוך איז א פירוש וביאור אויף ואהבת את ה' אלקיך. אז מ'האט האלט א אידען, האט מען האלט דעם אויבערשטען, ווייל א איד האט דאך אין זיך א חלק אלקה ממעל, איז אז מ'האט האלט דעם אידען, דעם אינוועניג פון איהם, ממילא האט מען האלט דעם אויבערשטען.
טזיג מנחם אב
בשעת קריאת עשה"ד עומדים ופניעם אל הס"ת
בשעת קריאת עשה"ד עומדים ופניעם אל הס"ת
יזודברת בם בשבתך גו', ואמרז"ל ודברת בם בדברי תורה הכתוב מדבר. אמנם בעסק התורה גופא יש כמה חלוקי מדרי', ומבאר כאן כל המדרי': בשבתך בביתך הוא מעמד הנשמה למעלה באוצר הנשמות, קודם ירידתה למטה, ועוסקת שם בתורה. בלכתך בדרך, - קאי על הזמן שהנשמה יורדת מעולם לעולם וממדרי' למדרי', עד בואה למטה לעולם התחתון להתלבש בגוף גשמי ומתחיל ללכת בדרך עולם זה עד ימי זקנה ושיבה, עד ובשכבך בבוא ימי פקודתו, וגם אז הנה התורה תשמור עליו כמבואר בששי דאבות, עד ובקומך כאמור והקיצות גו'.
יחיד מנחם אב
במנחה אין אומרים תחנון.
במנחה אין אומרים תחנון.
יטיד מנ"א תש"א - נמלאו חמשים שנה מיום שאמר לי אאמו"ר שאתחיל לרשום הסיפורים שמספר לי. כאשר התחיל הצ"צ לכתוב בעניני נגלה וחסידות, אמר לו אדמו"ר הזקן: וקנה לך חבר, וקנה (קוף בקמץ, נון בסגל) - ל' קולמוס - לך חבר. פעם אמר אאמו"ר בשם אדמו"ר הזקן וקנה - ל' קולמוס - לד חבר, ופירש אאמו"ר קולמוס הלב, אז יעדער זאך וואס מ'לערענט זאל מען איבערלעבען.
כטו מנחם אב
א"א תחנון.
א"א תחנון.
כארושם אאמו"ר: מעלת ט"ו באב על כל ט"ו בחדש, שזהו רק השלמות בהגילוי, אבל מ"מ היא רק בחי' מקבל, אבל בט"ו באב האור בה בקביעות, לפי שהעלי' היא לפי ערך עוצם הירידה דת"ב ... וזהו תשש כחה של חמה, עכו"ם מונים לחמה בישא, ובט"ב תשש כו' במכל שכן מזמן הבית שהיו נכנעים לשלמה, כ"ש לעתיד, ונהרו אליו, בבחי' ביטול לגמרי, ואת רוח הטומאה אעביר כו', ומעין זה בט"ו באב תשש.
כבטז מנחם אב
נסיעות הבעש"ט בתחילת ההתגלות שלו היו ע"ד שלשה ענינים: פדיון שבוים, חיזוק התורה ויראת שמים, התגלות פנימיות התורה. אדמו"ר האמצעי הי' מבאר בזה: גליא שבתורה נקרא מים און צו וואסער גייט מען. פנימיות התורה נקרא אש און פאר פייער האט מען מורא. דערפאר דארף דער משפיע גיין צום מקבל אן זאגען איהם: האב קיין מורא ניט ווייל ה' אלקיך אש אוכלה הוא.
נסיעות הבעש"ט בתחילת ההתגלות שלו היו ע"ד שלשה ענינים: פדיון שבוים, חיזוק התורה ויראת שמים, התגלות פנימיות התורה. אדמו"ר האמצעי הי' מבאר בזה: גליא שבתורה נקרא מים און צו וואסער גייט מען. פנימיות התורה נקרא אש און פאר פייער האט מען מורא. דערפאר דארף דער משפיע גיין צום מקבל אן זאגען איהם: האב קיין מורא ניט ווייל ה' אלקיך אש אוכלה הוא.
כגיז מנחם אב
אדמו"ר הצ"צ ביאר מה שמיחסים אש לפנימיות התורה, לפי שהיא הנותנת חיות בגליא שבתורה: אז ער לערענט א הלכה און ווייס אז די זעלבע הלכה וועט ער לערנען נאך א מאה ועשרים שנה אין גן עדן גיט עס אריין א פייערעל.
אדמו"ר הצ"צ ביאר מה שמיחסים אש לפנימיות התורה, לפי שהיא הנותנת חיות בגליא שבתורה: אז ער לערענט א הלכה און ווייס אז די זעלבע הלכה וועט ער לערנען נאך א מאה ועשרים שנה אין גן עדן גיט עס אריין א פייערעל.
כדיח מנחם אב
אדמו"ר האמצעי אמר בשם רבינו הזקן: אהבת ישראל בעדארף דערנעמען ביז מיצוי הנפש.
אדמו"ר האמצעי אמר בשם רבינו הזקן: אהבת ישראל בעדארף דערנעמען ביז מיצוי הנפש.
כהיט מנחם אב
המתפללים בארבעה זוגות תפילין כך נוהגים: א) מניחים תש"י ותש"ר הרש"י קודם אמירת פרק איזהו, ומתפללים בהם עד אחרי אך צדיקים גו'. ב) מסירים תש"ר דרש"י, ומניחים - בלא ברכה - תש"ר דשמושא רבא וקוראים שמע גו' עד אמת ואומרים מזמורי תהלים כפי שנחלק לימי החודש והמהדרים היו לומדים אותם עם פירש"י ומצודות. ג) אח"כ מניחים תפלין דר"ת - בלא ברכה - וקוראים שמע גו' עד אמת, פ' קדש גו' והזכירות שנדפסו בסידור ולומדים פרק משניות כל אחד לפי הבנתו. ד) מסירים תש"ר דר"ת ומניחים תש"ר דראב"ד - בלא ברכה - וקוראים שמע גו' עד אמת ולומדים פ' חומש עם פירש"י - מפרשת השבוע: יום א' עד שני ביום ב' פרשה ב' וכו'.
המתפללים בארבעה זוגות תפילין כך נוהגים: א) מניחים תש"י ותש"ר הרש"י קודם אמירת פרק איזהו, ומתפללים בהם עד אחרי אך צדיקים גו'. ב) מסירים תש"ר דרש"י, ומניחים - בלא ברכה - תש"ר דשמושא רבא וקוראים שמע גו' עד אמת ואומרים מזמורי תהלים כפי שנחלק לימי החודש והמהדרים היו לומדים אותם עם פירש"י ומצודות. ג) אח"כ מניחים תפלין דר"ת - בלא ברכה - וקוראים שמע גו' עד אמת, פ' קדש גו' והזכירות שנדפסו בסידור ולומדים פרק משניות כל אחד לפי הבנתו. ד) מסירים תש"ר דר"ת ומניחים תש"ר דראב"ד - בלא ברכה - וקוראים שמע גו' עד אמת ולומדים פ' חומש עם פירש"י - מפרשת השבוע: יום א' עד שני ביום ב' פרשה ב' וכו'.
כוכ מנחם אב
כשם שמצות תפלין, עד"מ, יש לה מקום קבוע בראש ובזרוע, ומרגיש כובד התפלה של ראש וההידוק דתפלה של יד כן הוא במצות אהבה ויראה, וכמ"ש הרמב"ם (יסודי מתורה פ"ב ה"א): "האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבה וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה"א ונאמר את ה"א תירא", הנה שיעור מצות אלו הוא אשר יורגשו בהרגש גופני בבשר הלב ממש, וכמו אדם הפוגש את אוהבו הנאמן, ולא זו בלבד אז אים זאל ווערען גוט פון דעם, שישכח על כל הדברים המעיקים אותו, אלא עוד שיתעורר בו חיות פנימי בתקוה טובה, כי לבו טוב עליו, וכן במדת היראה נופל עליו פחד גדול ומורא, כי בשעה ההיא הוא נזכר על כל עניניו הלא טובים במחשבה דבור ומעשה, ולבו יכאב בכאב מורגש מיראת העונש ביר"ש ולפעמים הוא ברגש של ירא בושת או גם יראת הרוממות.
כשם שמצות תפלין, עד"מ, יש לה מקום קבוע בראש ובזרוע, ומרגיש כובד התפלה של ראש וההידוק דתפלה של יד כן הוא במצות אהבה ויראה, וכמ"ש הרמב"ם (יסודי מתורה פ"ב ה"א): "האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבה וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה"א ונאמר את ה"א תירא", הנה שיעור מצות אלו הוא אשר יורגשו בהרגש גופני בבשר הלב ממש, וכמו אדם הפוגש את אוהבו הנאמן, ולא זו בלבד אז אים זאל ווערען גוט פון דעם, שישכח על כל הדברים המעיקים אותו, אלא עוד שיתעורר בו חיות פנימי בתקוה טובה, כי לבו טוב עליו, וכן במדת היראה נופל עליו פחד גדול ומורא, כי בשעה ההיא הוא נזכר על כל עניניו הלא טובים במחשבה דבור ומעשה, ולבו יכאב בכאב מורגש מיראת העונש ביר"ש ולפעמים הוא ברגש של ירא בושת או גם יראת הרוממות.
כזכא מנחם אב
ההתעסקות בדרכי החסידות הוא, אשר גם בהלכו בשוק טרוד בעסקיו יחשוב מה הוא יכול לעשות בעד עניני החסידות וטובת החסידים, וכשהוא פוגש מי שהוא מאנשי השוק ממכריו - בעניני מסחר - ידבר על לבו, כי יבוא אל שיעורי הלמודים בדא"ח או לאיזו התוועדות.
ההתעסקות בדרכי החסידות הוא, אשר גם בהלכו בשוק טרוד בעסקיו יחשוב מה הוא יכול לעשות בעד עניני החסידות וטובת החסידים, וכשהוא פוגש מי שהוא מאנשי השוק ממכריו - בעניני מסחר - ידבר על לבו, כי יבוא אל שיעורי הלמודים בדא"ח או לאיזו התוועדות.
כחוההתעסקות בדרכי החסידות הוא חובת גברא מבלי הבדל בין גדול וקטן בידיעת דא"ח
כטכב מנחם אב
אאמו"ר אמר: קודם רחיצת הפה שחרית, אין לברך מלבד בימי התעניות - ברכות השחר.
אאמו"ר אמר: קודם רחיצת הפה שחרית, אין לברך מלבד בימי התעניות - ברכות השחר.
לכג מנחם אב
בחורף תרנ"ב כאשר אאמו"ר למד עמי בספר התניא "ונפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש", הסביר כי הנושאים בתיבת ממעל ובתיבת ממש הם הפכים. ממעל תוארו רוחניות שברוחניות וממש תוארו גשמיות שבגשמיות. ויבאר כי זהו מעלה נפש השנית, שעם היותה רוחניות שברוחניות פועלת בגשמיות שבגשמיות.
בחורף תרנ"ב כאשר אאמו"ר למד עמי בספר התניא "ונפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש", הסביר כי הנושאים בתיבת ממעל ובתיבת ממש הם הפכים. ממעל תוארו רוחניות שברוחניות וממש תוארו גשמיות שבגשמיות. ויבאר כי זהו מעלה נפש השנית, שעם היותה רוחניות שברוחניות פועלת בגשמיות שבגשמיות.
לאכד מנחם אב
מקובל רבי מפי רבי: אין דער צייט פון מחלוקת הידועה האבען חסידים דערציילט דעם אלטען רבי'ן די גרויסע יסורים וואס מ'האט פון די מתנגדישע פראסטע אידען. האט דער רבי געזאגט: דער זיידע - אזוי פלעגט דער רבי רופען דעם בעש"ט - האט זייער ליב גיהאט די פראסטע אידען. אין די ערשטע טעג ווען איך בין געווען אין מעזריטש, האט דער רבי הה"מ געזאגט: מרגלא בפומי' פון רבי'ן - הבעש"ט - אהבת ישראל איז אהבת המקום, בנים אתם לה' אלקיכם, אז מען האט האלט דעם פאטער האט מען האלט די קינדער.
מקובל רבי מפי רבי: אין דער צייט פון מחלוקת הידועה האבען חסידים דערציילט דעם אלטען רבי'ן די גרויסע יסורים וואס מ'האט פון די מתנגדישע פראסטע אידען. האט דער רבי געזאגט: דער זיידע - אזוי פלעגט דער רבי רופען דעם בעש"ט - האט זייער ליב גיהאט די פראסטע אידען. אין די ערשטע טעג ווען איך בין געווען אין מעזריטש, האט דער רבי הה"מ געזאגט: מרגלא בפומי' פון רבי'ן - הבעש"ט - אהבת ישראל איז אהבת המקום, בנים אתם לה' אלקיכם, אז מען האט האלט דעם פאטער האט מען האלט די קינדער.
לבכה מנחם אב
אאמו"ר כותב באחד ממכתביו: שמעתי בשם כ"ק אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע שגם על בת צ"ל לתורה (ולחופה ומע"ט) ע"פ מה שארז"ל (ברכות יז. א) נשי במאי זכיין באיקרוי כו' ובאתנוי כו' ונטרין כו'.
אאמו"ר כותב באחד ממכתביו: שמעתי בשם כ"ק אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע שגם על בת צ"ל לתורה (ולחופה ומע"ט) ע"פ מה שארז"ל (ברכות יז. א) נשי במאי זכיין באיקרוי כו' ובאתנוי כו' ונטרין כו'.
לגכו מנחם אב
משיחות אאמו"ר: אין דעם יציאת מצרים פון חסידות, איז פאראן די מצוה פון סיפור יצ"מ בדבור, דערציילען חסידישע ספורים און דערהערען דעם סיפור אין א פנימית דפנימית. מ'בעדארף וויסען אז ידער סיפור איז א הוראה תחיים. יעדער ספור בעדארף בריינגען א מדה טובה און א חיות פנימי אין הידור מצוה און דערהערען דעם דרכי נועם פון תורה החסידות.
משיחות אאמו"ר: אין דעם יציאת מצרים פון חסידות, איז פאראן די מצוה פון סיפור יצ"מ בדבור, דערציילען חסידישע ספורים און דערהערען דעם סיפור אין א פנימית דפנימית. מ'בעדארף וויסען אז ידער סיפור איז א הוראה תחיים. יעדער ספור בעדארף בריינגען א מדה טובה און א חיות פנימי אין הידור מצוה און דערהערען דעם דרכי נועם פון תורה החסידות.
לדכז מנחם אב
מברכין ראש חדש אלול, אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התועדות.
מברכין ראש חדש אלול, אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התועדות.
להחודש אלל הוא חדש החשבון. דכמו בגשמיות הנה הבעל עסק.. בכדי שיהי' העסק כדבעי ויתן רוח רב, צריך מזמן לזמן לעשות חשבון ולתקן את כל החסרונות.. כן הוא גם בעבודה הרוחנית בעבודת השי"ת, דכל השנה הנה כל ישראל עוסקין בתורה ומצות ובמדות טוות, בחדש אלול הוא חדש החשבון אשר כל אחד ואחד מישראל, כל חד וחד לפום שיעורא דילי' הן היושב אהל והן הבעל עסק, צריכים לעשות חשבון צדק בנפשם הכל אשר עבר עליהם במשך מכל אשר עבר עליהם במשך משנה, ולידע המעלות בעבודתם ולחזקם, ואת החסרונות שבהם ובעבודתם לתקנם. דעל ידי הכנה טובה זו.. זוכים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות.
לוכח מנחם אב
דרכי הרפואה בחולי הגוף בכלל שנים הם: א) לרפאות את האבר או הכח המקולקל חולה וחלוש. ב) לחזק את האברים והכחות הבריאים, אשר הם יתגברו על האבר וכח החולה לרפאותו.
דרכי הרפואה בחולי הגוף בכלל שנים הם: א) לרפאות את האבר או הכח המקולקל חולה וחלוש. ב) לחזק את האברים והכחות הבריאים, אשר הם יתגברו על האבר וכח החולה לרפאותו.
לזהדוגמא מזה בחולי הנפש הם שני דרכי העבודה: תשובה ומעשים טובים.
לחכט מנחם אב
עס דארף זיין עבודה בכח עצמו. העכער איז אז מ'נעהמט פאר'ן האנט און מ'פירט. טייערער איז אז עס איז בכח עצמו.
עס דארף זיין עבודה בכח עצמו. העכער איז אז מ'נעהמט פאר'ן האנט און מ'פירט. טייערער איז אז עס איז בכח עצמו.
לטל מנחם אב, ר"ח
מתחילין לומר לד"א. המנהג בבית רבינו שבמשך היום תוקעים להתלמד ומתחילים לתקוע אחר התפלה מיום ב' דר"ח.
מתחילין לומר לד"א. המנהג בבית רבינו שבמשך היום תוקעים להתלמד ומתחילים לתקוע אחר התפלה מיום ב' דר"ח.
מאדמו"ר הזקן הי' אומר בתחלה מאמרים קצרים. ולדוגמא: ד"ה זכר רב טובך - וביאורו - שבסידור נאמרו בששה המשכים - באריכות יותר קצת מהנדפס.