History of Chabad in Czarist Russia·First Generation - The Alter Rebbe·The Maamarimתולדות חב״ד ברוסיה הצארית·דור ראשון – כ"ק אדמו"ר הזקן·המאמרים

אהמאמרים
תקופות באמירת המאמרים
כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע כותב בא' ממכתביו (קונ' לימוד החסידות ע" 9. אגרות-קודש שלו ח"ג ע' שמ):

בבבוא הוד כ"ק רבינו הזקן מפטרסבורג בפעם השני' בשנת תקס"א והתיישב בליאדי, סדר חדש נהי' בענין אמירת מאמרי חסידות, מכמו שהי' לפני זה. עד אז, על הרוב, היו מאמרים קצרים, והביאורים היו גם כן בתכלית הקיצור. ובהתיישבו בליאדי התחיל לדבר מאמרים ארוכים²¹⁵ עם ביאורים ותוספות ביאורים, עד כי רבות פעמים הגיד מאמר אחד עם שלשה ארבעה ביאורים וכל ביאור הוא עומק שכלי מיוחד.

גסדר חדש זה לא התחיל בבת אחת, כי אנו מוצאים שינוי באמירת המאמרים, ע"י אדמו"ר הזקן, כמעט מדי שנה בשנה:

דא) בתורת שלום (ע' 26) מסופר אודות החילוק בין אמירת המאמרים שלפני ושלאחרי ביאתו מפטרבורג בפעם הראשונה בשנת תקנ"ט, ומסיים "והעיקר מביאתו בפעם הב' מפ"ב".

הב) כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כותב באחת מאגרותיו (אגרות קודש שלו סי' ח) אודות הספר תורה אור²¹⁶, שהדרושים שבו הם "משנת תקנוא"ו עד סוף תקע"ב".

ומדוע בחר דוקא במאמרים אלו? שמא דוקא במאמרים אלו בא ביאור הדברים בהרחבה שעל פי תורת חב"ד.

זכך גם באגרת כ"ק אדמו"ר האמצעי (אגרות-קודש שלו ח"ב אגרת ב): "תורת אמת אשר היו יוצאין תמידין כסדרן מדי שבת וחודש מפי רוח קדשו ז"ל זה יותר מט"ו שנה", דהיינו משנת תקנ"ו-ז עד שנת תקע"ג. גם הוא בחר שנה זו דוקא [אע"פ שבאותה אגרת מזכיר גם את "אשר נטע בתוכינו זה שלושים שנה, דהיינו משנת תקמ"ג עד תקע"ג].

חואולי יש ליישב את שניהם. שעד שנת תקנ"ו היה אומר דרושים מזמן לזמן, בלי קביעות מיוחדת. ומשנת תקנ"ו ואילך התחיל לומר דרושים "תמידין כסדרן מדי שבת וחודש", כלשון כ"ק אדמו"ר האמצעי הנ"ל.

טגם ב"תקנות לאזניא"²¹⁷ של השנים תקנ"ג-ו (אגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרות כג-ד: כח; לא) נידונה ביאת החסידים ללאזניא בשבת מברכים²¹⁸, שכנראה אז היה עיקר זמן אמירת דרושים. ומטעם זה בחר כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" דוקא במאמרים שלאחר שנת תקנ"ו, שאז התחיל לומר דרושים "מדי שבת וחודש", לסדר מהם את דרושי התורה אור ולקוטי תורה – המסודרים על סדר פרשיות השנה.

יג) המאמר בעל תאריך הכי מוקדם שראינו בכתה"י הוא מתחלת שנת תקנ"ג²¹⁹. מאז ואילך, הגיעו לידינו מאמרים בעלי תאריך, מכל אחת מהשנים תקנ"ג-תקע"ב.

יאספר היסוד לתורת חסידות חב"ד הוא ספר התניא. הוא נדפס לראשונה בשנת תקנ"ז. באשר לזמן כתיבתו הובא לעיל פרק ‎כג, אשר בקיץ תקנ"ב התפרסם ברבים בשמו "תניא", ואשר במאמרי תשרי-כסלו תקנ"ג מזכיר ודן בס' התניא. נודע לנו אם כן, שכבר בשנת תקנ"ג התחיל להאיר אור תורת חב"ד ברבים. עצם העובדה שבשנה זאת התפרסם ספר היסוד לתורת חסידות חב"ד, שנה זאת היא הראשונה שהגיעו לידינו הדרושים שנאמרו בה מתוארכות, ושנה זאת היא השנה הראשונה שבה כתב רבינו בארוכה אודות "תקנות לאזניא", כל זה מורה לנו שבשנה הזאת התחילה תקופה חדשה בהפצת תורת חב"ד ברבים.

יבד) ב"היום יום" (ע' 4): "תקנ"א – כתביו בנגלה ובנסתר מתפשטים במרחב גדול".

יגה) בס' השיחות תש"ג (ע' 154): "המאמר הלזה [שובה ישראל, ערב שבת תשובה תק"נ] הי' מן המאמרים הארוכים הראשונים שאמר כ"ק אאמו"ר [=אדמו"ר הזקן] ברבים. מאמר הראשון הי' המאמר משביעין אותו תהי צדיק שאמר בר"ה תק"ן ברבים, והמאמר שובה הי' השני מהמאמרים הארוכים".

ידו) לעיל פרק ‎יא הובא מכמה מקורות, שעיקר אמירת הדרושים על ידי רבינו הזקן התחילה בשנת תקמ"ג, בשעה שהתיישב בלאזניא.

טוז) בבית רבי (טו, ב): "נמצא בכתבים דרושי רבינו ד"ח שדרש בשנת תק"מ".

טזאמנם בין אלפי כרכי כתבי-יד דרושי חב"ד שהגיעו לידינו, לא מצאנו אף דרוש מתוארך אחד ויחיד מלפני שנת תקנ"ג. ואף שלא ראינו אינו ראיה, הרי זהו דוקא בדבר שאינו רגיל כל כך. והרי מאותה שנה ואילך הגיעו לידינו דרושים רבים מתוארכים מכל שנה ושנה.

יזאפשר שפשוט הקדומים יותר לא הגיעו לידינו. ואפשר שבכתה"י שהיה לפני עיני מחבר ה"בית רבי" יש טעות סופר בתאריך. בכל אופן נראה שלא היה אז סדר קבוע באמירת ורשימת דרושים, שלכן לא הגיעו לידינו.

יחח) בשיחות ורשימות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מוסר אודות מאמרים שונים שאמר אדמו"ר הזקן מתחיל משנת תקכ"ח.

יטאפשר שאלו הם דרושים מועטים שאמר אז, או שחזר מתורת רבו הרב המגיד, אך עדיין לא היה אז סדר קבוע לאמירת דרושים, שזה התחיל, כנראה, לערך בשנת תקמ"ג, כדלעיל.

כט) ב"היום יום" (ע' סב): "בתחילה הי' רבינו הגדול אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי הלב ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר, אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שבתורה אור ולקו"ת, אחר כך ארוכים מעט יותר ונקראו "כתבים"²²⁰, והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך".

כאי) גם במאמרי אדמו"ר הזקן ש"לאחרי פטרבורג" אנו רואים שינוי משנה לשנה, ואם נקח לדוגמה את ספרי מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב ותקס"ח, ששניהם הנחות אדמו"ר האמצעי, הרי מאמרי תקס"ב הם, בממוצע, בני שני עמודים, ומאמרי תקס"ח הם, בממוצע, בני שמונה עמודים. וכעין זה בשאר השנים, שמשנה לשנה באים המאמרים באריכות ובביאור יותר.

כביא) בשנת תשי"ח נדפס ס' מאמרי אדמו"ר הזקן "אתהלך – לאזניא". ובפתח דבר מכ"ק אדמו"ר זי"ע שם:

כגהמאמרים שבספר זה הועתקו מביכל הנודע בשם "אתהלך – לאזניא". היינו "דרושים דלאזניא" (שנאמרו או נכתבו בתקופה בה דר רבינו הזקן בלאזניא – עד שנת תקס"א), והראשון שבביכל זה מתחיל – אתהלך. ביכל זה שהי' באוסף הכת"י של כ"ק מו"ח אדמו"ר אינו תחת ידינו. ונעתקו הדרושים מביכל שהי' נמצא בירושלים ת"ו²²¹.

כדובהוספות שם (ע' רסג):

כהבתחלת המפתח שבביכל זה רשום: דרושים דלאזניא כ"י מו"ח והוגהו מר' ליב מאהאליווער; ונראה שזוהי (העתקה מ)רשימת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

כוולכאורה הי' מקום לזהות את ה"דרושים דלאזניא" הנ"ל, עם דרושי "לפני פטרבורג" דלעיל, שהרי בבוא אדמו"ר הזקן בפעם הב' מפטרבורג, בי"א מנ"א תקס"א "נסע מפ"ב ישר ללאדי" (היום יום ע' 4. וראה גם רשימת הצמח צדק, הוספות לפסקי דינים שלו (קג [תמב]): "תקס"ב שנה ראשונה דלאדי"). – אבל:

כז(א) לאחר שנדפס ספר מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב, נמצא, ששמונת המאמרים האחרונים שבספר "אתהלך – לאזניא" הם משנת תקס"ב. ומדוע נקראו אם כן בשם "דרושים דלאזניא"?

כח(ב) הס' "אתהלך – לאזניא" הנדפס נעתק מכת"י שעל גבי כריכתו חרות: "דרושי ליאזנע ח"א". עתה נמצא בספריה גם הביכל²²² שעליו כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע שם "ביכל זה שהי' באוסף הכת"י של כ"ק מו"ח אדמו"ר". כת"י זה כולל גם חלק השני של דרושי לאזניא הנ"ל, והם דרושי (סיום) תקס"ב ו(תחלת) תקס"ג²²³. ושוב יוקשה מדוע נקראו "דרושי לאזניא"?

כט(ג) באוה"ת (דברים ע' א'תקמו): "ובד"ה כי תבא אל הארץ דתקס"ב חילק ... ועיין מזה בד"ה כי תבאו הנ"ל דלאזני'", הרי מפורש מכנה אדמו"ר הצמח צדק גם את דרושי תקס"ב בשם דרושי "לאזניא". ואיך יתאים זה עם הנ"ל שאדמו"ר הזקן התיישב בלאדי בקיץ תקס"א.

לואולי הי' מקום להוכיח מכך, שאדמו"ר הזקן לא העביר דירתו מלאזניא ללאדי בפעם אחת, והי' חוזר לפרקים לביתו ללאזניא עד אמצע תקס"ג. ועל פי זה יש לפרש את דברי הצמח צדק כפשוטם, שכל מה שנעתק בס' "אתהלך-לאזניא" הם "דרושים דלאזניא".

לאאו נאמר, כיון שעיקרו של בוך זה הוא רשימת דרושים שאמר אדמו"ר הזקן בתקופת לאזניא, אף שנרשמו בו גם דרושים שאמר בשנה הראשונה להתיישבותו בלאדי, לכן נקרא כל הבוך בשם דרושי לאזניא.

לבאיך שיהי', יוצא לנו מכל זה, שהגדרה זו "דרושים דלאזניא" או "מאמר דלאזניא", הנמצאת בכמה מקומות בכתבי הצמח צדק, אינה תואמת את ההגדרה של "לפני פטרבורג"; כי "לפני פטרבורג" היינו המאמרים שנאמרו לפני המאסר הראשון – בשנת תקנ"ט, או השני – בשנת תקס"א, ואילו "לאזניא" כולל גם את המאמרים שנאמרו בשנת תקס"ב ותחלת תקס"ג.

לגתאריך אמירת המאמרים
מכל האמור לעיל רואים אנו את חשיבותו של בירור תאריך אמירת כל מאמר²²⁴. שמזה אפשר גם ללמוד, לפעמים, לאיזה סוג מאמרים שייך מאמר זה: דרך, תורה או כתב; לפני או לאחרי פטרבורג; לאזניא או לאדי וכיו"ב.

לדוזאת מלבד העובדה, שלפעמים קיצר אדמו"ר הזקן בענין מסויים, וסמך על מה שכבר ביארו במאמר קודם, ורושם המאמר הי' כותב על זה "כנ"ל"²²⁵ (אם נאמר המאמר הקודם – בסמיכות זמן לפני זה) או "כמשנ"ת במ"א", ועל ידי בירור זמן אמירתם, יובהר יותר למה מכוונים הדברים.

להגם אפשר ללמוד מזה לפעמים פרקים בתולדות אדמו"ר הזקן. שלפעמים נתפרש בכותרת המאמר – זמן ומקום אמירתו, ולומדים מזה על סדר נסיעותיו²²⁶. ולפעמים נתפרש שנאמר על חתונת בנו או נכדו פלוני, חנוכת בית פלוני וכיו"ב.

לו*
מסופר בתורת שלום (ע' 87):

לזהכתבי קודש של כ"ק רבינו הגדול שהם על הסדר שנים, מתחיל משנת תקס"ב, והכתבים שקודם לזמן ההוא אין כתוב בהם הזמן דהעת שנאמרו, רק ספר (בוך) אחד ישנו שכתוב על גבו (אויפ'ן רוקן) שנת תקנ"ה²²⁷, והם דרושים קצרים ביותר.

לחכמו כן הגיעו לידינו כמה ספרים, בכת"י ובדפוס, שאפשר ללמוד מהם על שנת אמירת המאמרים שבהם; ואף אם שלא בדיוק, אבל על כל פנים בערך:

לטא) "אתהלך-לאזניא" אין בו שום תאריך, אבל מאמרים רבים שבו, ידוע תאריך אמירתם ממקורות אחרים, ואם נשפוט לפיהם, נכתב ספר זה על סדר השנים תקנ"ו-תקס"ג. מכל שנה בחר הכותב מספר מאמרים, מטעם הידוע לו. המאמר הראשון שבו הוא משנת תקנ"ו. המאמרים שנדפסו שם ע' ט-יא הם משנת תקנ"ז. ע' מד-קיד הם משנת תקנ"ח. ע' קטו-קלה הם משנת תקנ"ט לערך. ע' קעח הוא משנת תק"ס. ע' רכט ואילך נדפסו בס' תקס"ב. ח"ב שלא נדפס הוא סיום שנת תקס"ב ותחלת שנת תקס"ג, כדלעיל פרק הקודם.

מב) "בונה ירושלים"²²⁸ – אם נשפוט לפי המאמרים שמפורש בהם התאריך, או שידוע לנו ממקור אחר, הרי הם מהשנים תקנ"ג-תקנ"ז. אך ספר זה לא נכתב על סדר השנים²²⁹: ואפשר שנכתב בשנת תקנ"ז, ולכן לא נכנסו בו מאמרים שלאח"ז.

מאג) "שני המאורות"²³⁰ אין בו תאריכים. אך אם נשפוט לפי המאמרים שידוע לנו תאריך אמירתם ממקורות אחרים, נאמרו מאמרים אלו בין השנים תקנ"ח-תקס"ב.

מבד) כת"י 1161 הוא גוכתי"ק אדמו"ר האמצעי²³¹ מאמרי "לפני פטרבורג", נכתבו מתחלה על גליונות בודדים ונכרך לאחרי זה – שלא על סדר אמירתם וכתיבתם. חלק שבו כולל מאמרי תשרי תקנ"ט לערך, ונכרך על הסדר. גם שאר המאמרים, אם נשפוט לפי מאמרים אלו, שידוע לנו ממקורות אחרים זמן אמירתם, ולפי מאמרים רבים בו, שנזכר בהם ס' התניא (לפעמים עם ציון הדף בדפוס), נראה שנכתב בין השנים תקנ"ז-תקנ"ט.

מגה) כת"י 1174²³² הוא היחידי שהגיע לידינו, ובו מאמרי שנה שלמה על הסדר – תקנ"ז. אך לא כל המאמרים שמשנת תקנ"ז נכנסו אליו. הוא מתחיל מאלול תקנ"ו ומסיים בתשרי תקנ"ח. וזהו רק חלקו הראשון של כתה"י. בחלקו השני באים מאמרים קצרים בלי תאריכים.

מדו) כת"י 750²³³ – שכבר נזכר לעיל פרקים ‎כג; ‎כו, אשר לאחר העתקת התניא, שהיחוה"א ואגה"ת מהדו"ק, באים שם (נב, ב – נה, א) מאמרי תשרי-כסלו תקנ"ג על הסדר, בהם מציין כמ"פ "כנ"ל" לס' התניא ואגה"ת. ונראה שנכתבו (התניא כו' והמאמרים) באותה שנה – תקנ"ג.

מהז) כת"י 265²³⁴ – לאחר העתקת שער היחוד והאמונה והתניא מהדו"ק, באים שם (באותו כתב, ומתחיל באותו גליון) מאמרי אדמו"ר הזקן, חלקם מתוארך, חלקם ידוע תאריך אמירתם ממקורות אחרים, והמאוחר שבהם הוא "דרוש לפורים תקנ"ז לפ"ק". מסתבר שהתניא (מהדו"ק) נכתב לפני הדפסתו (מהדוב"ת) בכסלו תקנ"ז. ואם כן נכתבו מאמרים אלו במשך חורף תקנ"ז, וכולל מאמרים מהשנים תקנ"ג-תקנ"ז.

מוח) כת"י 633²³⁵ – על פי השער שבו נכתב בשנת תקצ"ד ע"י "זלמן ליב בהרי"ד מליבאוויטץ ריסקין", וכולל מאמרי אדמו"ר הזקן מסודרים על סדר פרשיות השנה. אך מכל מקום יש בו ענין מיוחד לענינינו, שהמעתיק השתדל ביותר לברר את תאריך אמירת המאמרים, וברובם באה כותרת: "את זו דרש אדמו"ר...", וכולל מאמרים משנת תקנ"ד ואילך.

מז*
הדרושים שנאמרו בלאדי נרשמו על ידי כמה רושמי "הנחות" בכרכים מיוחדים לפי סדר אמירתם. לא כל הדרושים יש להם תאריך מדויק, הדבר דורש הרבה עיון לברר אל נכון התאריך המדויק לאמירת הדרוש, אך מכל מקום הדבר אפשרי ולא כל כך קשה, משא"כ הדרושים שנאמרו בתקופת לאזניא, הם נאספו ונעתקו בכתבי-יד מרובים, בלי שום סדר ובלי תיארוך מדויק.

מחבשנת תשמ"א, כשעסקתי בעריכת הספר "מאמרי אדמו"ר הזקן - הקצרים", שנאמרו בתקופת לאזניא, הורה הרבי לסדר את המאמרים בספר הזה:

מטעל סדר פסוקי התורה, אח"כ מחז"ל וכיו"ב.

נבסוף הכרך (שם ע' תקפט) הוספתי "סקירה כללית ע"ד המאמרים הקצרים". ושם עמ' תריא ואילך הוספתי "רשימת המאמרים על סדר השנים" – עד שנת תקס"א, אשר ביררתי מתוך כתבי היד, עד כמה שהי' אפשר לברר הדבר. הרבי התייחס לכך בהסתייגות מסויימת וכתב:

נאספק גדול אם יוכל לברר (כנראה שהמעתיקים לא דייקו בזה כלל).

נבבמשך השנים הבאות נדפסו על ידי צוות מיוחד עוד הרבה כרכי מאמרי אדמו"ר הזקן, ונמצאו בכתבי-היד עוד הרבה כותרות עם תאריכים, בין של דרושי לאזניא ובין של דרושי לאדי. רשימה זו הושלמה בשנת תשנ"ב ע"י הרה"ת ר' יוסף יצחק שי' קעלער, ונדפסה ב"כרם חב"ד" גליון 4 ע' 345 ואילך.

נגרשימה מושלמת יותר של מאמרי הלקוטי תורה – על סדר השנים, נדפסה בהוספות ללקוטי תורה, הוצאת תשנ"ט, ע' רכח ואילך²³⁶.

נדכותבי ה"הנחות"
כאשר רבינו הי' אומר את מאמריו, היו כמה משומעי לקחו רושמים את דבריו [=כותבים "הנחות"], ומהם: המהרי"ל (אחי אדמו"ר הזקן), כ"ק אדמו"ר האמצעי, ר' משה (בן אדמו"ר הזקן), אדמו"ר הצמח צדק, ר' פנחס רייזעס ועוד – כמובא בכמה מקומות.

נהההנחות של ר' פנחס רייזעס שהגיעו אלינו הם בעיקר משנת תקס"ז ואילך²³⁷.

נוההנחות של ר' משה הם משנת תקס"ב²³⁸ ואילך.

נזמהנחות הצמח צדק לא הגיעו אלינו אלא משנת תקע"א-תקע"ב ומאמרים אחדים משנת תקס"ז²³⁹ ואילך²⁴⁰.

נחמהנחות כ"ק אדמו"ר האמצעי הגיעו לידינו כמה ביכלאך מתקופת לאזניא. מהנחות אלו נערכו המאמרים שבספר "אתהלך-לאזניא" הנדפס, וכדלעיל פרק ‎כו. אמנם עיקר ההנחות שלו הן מהתקופה שלאחר פט"ב, כפי שסיפר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בי"ט כסלו תרע"ה (תורת שלום ע' 214).

נטבתקופת לאזניא, הי' כותב ה"הנחות" העיקרי – המהרי"ל, וכמסופר לעיל פרק ‎ד.

ס*
מכל הכתבים האלה, וכן מכתבי ה"הנחות" של חסידים נוספים שהיו רושמים את דרושי רבינו, רבו כמו רבו ההעתקות.

סאיותר ממאה כרכים של העתקות דרושי רבינו, שנעתקו באותה תקופה, נשתמרו עד היום בספריה. יש לשער שזהו רק חלק קטן מההעתקות שהיו קיימות אז, אלא שכרגיל, נשרפו רובן בשריפות המרובות שהיו פוקדות את העיירות, או אבדו.

סבמתוך כל הכרכים הללו, וגם מתוך העתקות שנכתבו בשנים מאוחרות יותר, נערכו ונדפסו על ידי מערכת אוצר החסידים – קה"ת כשלושים כרכי סדרת "מאמרי אדמו"ר הזקן".