History of Chabad in Czarist Russia·First Generation - The Alter Rebbe·Shulchan Aruch and Stages of Its Editingתולדות חב״ד ברוסיה הצארית·דור ראשון – כ"ק אדמו"ר הזקן·השלחן ערוך·שלבים בעריכתו

אהשלחן ערוך, שלבים בעריכתו
עריכת הלכות ציצית ופסח
את סדר עריכת השלחן ערוך על ידי רבינו הזקן יש לחלק לשלוש תקופות:

בא) תקופת העריכה היסודית של השלחן אורח חיים, שהיתה בעיקר בשנים תקל"א-ג, וכנראה המשיך רבינו לתקן ולהוסיף בו עד שנת תקל"ז. בזה נדון בפרק שלפנינו ושלאחריו.

גב) תקופת עריכת קונטרסי ההלכות, שנדפסו אחר כך בסידור ובחלק חושן משפט ועוד. תקופה זו נמשכה קרוב לעשרים, משנת תקל"ח עד שנת תקנ"ז, ובזה נדון לקמן פרקים ‎יז-‎יח.

דג) תקופת עריכת המהדורה בתרא, בשלושה שלבים ושלושה סוגים. תקופה זו נמשכה ב15 שנותיו האחרונות, מתקופה המאסרים והגאולה בשנים תקנ"ט-סא ואילך. ובזה נדון לקמן פרק ‎יט.

ה*

וב"הקדמת¹⁶² הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל":

זוכאשר היותו בן עשרים ... מאת ה' היתה לו זאת שהורהו בדרכיו לילך באור ה' לכתת רגליו ולעלות לפני ולפנים להיכל קדשו של האי סבא קדישא אור עולם מופת הדור הגאון האלהי החריף מו"ר דוב בער נ"ע מ"מ דק"ק מיזעריטש¹⁶³, אשר רוח ה' הופיע עליו כנודע וכמפורסם...

חובעודו עומד לפני ה' שם נתעורר רוח קדשו של מור"ו סבא קדישא הנ"ל כיד ה' עליו השכיל, ומשמיא אסכימו ... על ידי' דהרב הקדוש הנ"ל, לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו, למצוא איש אשר רוח אלהים בו להבין ולהורות הלכה ברורה מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן, לעשות מלאכה זו על סדר השו"ע או"ח ויו"ד, שהן הדינים הנצרכים, שלהן מצוות קדימה על השאר, ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח ומילתא בטעמא.

טויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל, אשר בו בזמנו היה מלא וגדוש מים התלמוד והפוסקים, והפציר בו עד בוש, ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש.

יועל תקופת התחלת עריכת השלחן ערוך מוסיפים הם לספר באותה הקדמה:

יאוהיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני במקום תחנות של הרב הקדוש הנ"ל, שם הואיל באר את התורה בהלכות ציצית והלכות פסח. ושניהם נגמרו שמה עד בואם שמה הני תרי צנתרי דדהבא שבת אחים יחד, הגאונים המפורסמים קדושי עליון עמודי עולם הרב מוהר"ר שמעלקא ואחיו הרב מ"ו פנחס נ"ע, טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז לקהלת ניקלשבורג וקהלת פרנקפורט דמיין, והי' לנגד עיניהם כתבי אאמו"ר בשני ההלכות הנ"ל, וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר לך נאה ויאה, וזכות התורה יעמוד לך ולזרעך ולכל ישראל.

יבובמיעוט שנים ב' נגמר זה החיבור על או"ח.

יגמפורש כאן שתחלת וסיום עריכת שני הלכות אלו היו "בהיותו יושב בשבת תחכמוני במקום תחנות של הרב הקדוש הנ"ל" אך לא נתפרש המועד המדויק, רק אשר הלכות ציצית ופסח "נגמרו שמה עד בואם שמה הני תרי צנתרי דדהבא ... טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז".

ידמ. טייטלבוים הוכיח מהדברים האלה בספרו "הרב מלאדי" ע' 252, שכ"ק אדמו"ר הזקן ערך את הלכות ציצית ופסח בקיץ תקל"א.

טווכבר הארכתי בזה ב"הערות הת' ואנ"ש" נ.י. גליון מו ע' יב-ד¹⁶⁴, כי אף שמפורש בהקדמה שהיה זה "טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז", יש לדחוק ולפרש דהיינו זמן מופלג לפני נסיעתם.

טזאך שוב נראה לי שזה דוחק, וריהטא דלישנא מורה ש"טרם נסיעתם" היינו בסמיכות לנסיעתם, היינו בין בחירתם לכהן ברבנות העיירות פפד"מ וניקלשבורג ובין נסיעתם לשם. וכן מובא גם בסיפורי תולדותיהם (שמן הטוב ע' 86):

יזהאחים הק' הרר"ש והרר"פ בעל הפלאה זצ"ל נתבקשו יחד על כסא הרבנות בק"ק פ"פ-דמיין וק"ק נ"ש ... והסכימו ביניהם לנסוע להמגיד דמעזעריטש ... בעת שהביאו להרב בעל הפלאה את הכתב כנסות מעיר פפד"מ שמקבלים אותו לאב"ד לשם, לא רצה לנסוע לשם עד שישאל תחלה בעצת קדשו של רבו הק' הר"ר בער ז"ל.

יחנשתדל לצמצם עתה את זמן נסיעתם זו, ועל ידי זה לברר את זמן שהות כ"ק אדמו"ר הזקן שם, וגם את זמן עריכת הלכות ציצית ופסח שבשלחן ערוך שלו.

יטטייטלבוים שם מסתמך בתאריך תקל"א על דברי הר"מ הלוי הורוויץ בספרו "רבני פרנקפורט"¹⁶⁵ ע' 148 הכותב ש"בסוף שנת 1771 הוא נכנס לכהונתו בפרנקפורט". הוא לא מציין שם מקור לדיוק תאריך זה, רק שהאישור הסופי היה במשך שנת 1772.

כלפני זה מביא (שם ע' 143) מפנקס הקהל, ש"באביב שנת 1771 הועלתה בחירת הרב על סדר יומה של ישיבת הועד ... רשימת המועמדים: ר' שמלקי הורוויץ ... אחיו ר' פינחס ... בהצבעה בין אלה נבחר ר' פינחס". מכך למד שבסוף שנת 1771 הוא נכנס לכהונתו, היינו בתחלת חורף תקל"ב.

כאתאריך זה מתאשר גם מההספד שנשא עליו בנו מוה"ר צבי הירש הלוי הורביץ, לאחר פטירתו בכ"ד תמוז תקס"ה, ונדפס בספרו לחמי תודה (אופנבך תקע"ז), ושם (קפב, ג) כותב "שהרביץ כאן תורתו זה יותר מל"ג שנה". מדיוק לשונו "יותר מל"ג שנה" ופחות מל"ד שנה, נמצינו למדים שתחלת כהונתו ברבנות פרנקפורט היתה אחרי קיץ תקל"א ולפני קיץ תקל"ב.

כבאם אלו הן אמנם ההוכחות היחידות, לא ידוע לנו עדיין אם היה זה בדיוק אז, או אולי לא נסע לשם עד תחלת קיץ תקל"ב.

כגשוב נודע לנו זמנה המדויק של נסיעתו לאשכנז, מתוך הסכמת בעל ההפלאה לס' תוצאות חיים (מה"ר חיים באסקאוויץ, זאלקווא תקל"ב), שבה כותב: "בהיותי פה ק"ק בראד ... היום יום ד' ט"ו חשוון תקל"ב לפ"ק. הק' פנחס הלוי איש הורוויץ".

כדשהייה זו בבראד היתה בדרך נסיעתו על כסא הרבנות בפפד"מ, כמובא בסיפורים (שמן הטוב ע' 87) "כאשר נתקבל לאב לפפד"מ ונסע דרך בראד ובא לבראד על שבת". אם כן נודע לנו מכאן שיצא מוואהלין מיד אחר חודש החגים תקל"ב. בט"ו חשון היה בדרכו בבראד ואח"כ הגיע לפפד"מ.

כהליתר דיוק מובא בקובץ בית אהרן וישראל גליון נא ע' קמ הערה 36, מפנקס קהלת פרנקפורט, ש"בא לפפד"מ בכ"ו טבת תקל"ב". היינו שכנראה נעצר בדרך, והנסיעה נמשכה מחודש חשוון עד חודש טבת.

כוזמן נסיעת האחים הקדושים אל המגיד ממעזריטש היה לפני נסיעתם לכהן ברבנות, אך גם זה בודאי לא לפני אמצע קיץ תקל"א, שהרי באביב תקל"א עדיין היו שני האחים הקדושים מועמדים לרבנות פפד"מ. הועד בחר באח הצעיר הר"פ בעל ההפלאה, ואחר כך בחרה קהלת ניקלשבורג באח המבוגר רבי שמעלקע. רק אחרי שקיבלו שני האחים את ההזמנות האלו באו להתייעץ ולקבל ברכת הרב המגיד. לפי תנאי הזמנים ההם יש לשער שכל זה נמשך עד שלהי הקיץ. ואם כן נודע לנו מכך שהם ביקרו בראוונא (שם גר אז הרב המגיד¹⁶⁶) בשלהי קיץ תקל"א או בתשרי תקל"ב¹⁶⁷.

כזאחרי שביררנו את זמן ביקור שני האחים הקדושים בראוונא, נחזור לזמן חיבור השלחן ערוך על ידי רבינו, שלפי האמור לעיל נודע לנו שמ"ש בהקדמה בקשר לחיבור הלכות ציצית ופסח "והיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני ... ושניהם נגמרו שמה", לא היה זה אלא במשך שנת תקל"א.

כחאחרי גמר חיבור הלכות אלו – בקיץ תקל"א, באו לשם האחים הקדושים (אולי בתשרי תקל"ב), ראו את חיבורו של רבינו "וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר לך נאה ויאה".

כטאת פגישתם זו, ואת הדברים בשבח השלחן-ערוך, מרמז רבינו, באגרת שכתב אל הרה"ק ר' פנחס בעל ההפלאה (אגרות-קודש שלו אגרת מח):

לרחב לבבי בהעלותי על לבי חבה יתירה הנודעת לי ממר, שהוא רבא דעמי' שי', מימי קדם בק"ק מיזעריטש וק"ק ראוונא, ונמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל ברכתו סלה מדי שבת בשבתו.

לאנזכרת כאן גם פגישתם במיזעריטש לפני כן, אולם הפגישה בראוונא הנזכרת, לא יכולה להיות כי אם זו שבשלהי שנת תקל"א או בחודש תשרי תקל"ב, כאשר, הוא עם אחיו הקדוש ר' שמעלקא, קילסו ושיבחו את חיבור השלחן ערוך של רבינו¹⁶⁸.

לבנודע לנו אם כן שבחודש תשרי תקל"ב כבר הספיק רבינו לסיים את עריכתן הראשונה של הלכות ציצית ופסח.

לגעריכת שאר חלקי אורח חיים
אחרי סיום עריכת הלכות ציצית והלכות פסח בקיץ תקל"א, כאמור בפרק הקודם, המשיך רבינו לערוך את שאר הלכות אורח חיים, וכמסופר בהמשך הקדמת בני הגאון המחבר:

לדובמיעוט שנים ב' נגמר זה החיבור על אורח חיים.

להמותר לנו לשער לפי זה, שאחרי סיום עריכת הלכות ציצית ופסח, בקיץ תקל"א, שהם לערך רבע מכל סדר אורח חיים, אחר כך המשיך לערוך את שאר חלקי אורח חיים, במשך שנת תקל"ב וחלק משנת תקל"ג. היינו לערך עד זמן הסתלקות הרב המגיד – בי"ט כסלו תקל"ג.

לו*

לזכבר הארכתי להוכיח לעיל פרק ‎ו, שבמשך חורף תקל"ב שהה רבינו יחד עם הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק בווילנא בנסיון להפגש עם הגר"א ולא עלתה בידם, כפי שרבינו מספר באגרת לד:

לחוהלכנו אל הגאון החסיד נ"י לביתו להתווכח עמו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד המנוח מהור"ר מענדיל הארא[דאק]ער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים ... וכאשר החלו להפציר בו מאד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מהעיר.

לטהם שהו שם במרבית החורף, כנראה מלשון ה"זמיר עריצים" הנזכר לעיל שם "לא ראה פני הגאון בכל החורף הנ"ל".

ממשם נסע רבינו עם הרה"ק הר"א מקאליסק לשקלאב, לויכוח עם המתנגדים אשר שם, כפי שרבינו הזקן מספר באגרת לד:

מאנסענו לק"ק שקלאב גם כן לוויכוח ולא עלתה בידינו, ועשו לנו מעשים אשר לא יעשו, ושינו טעמם והבטחתם אשר הבטיחו תחלה שלא לעשות לנו מאומה, רק כראותם שאין להם מה להשיב על דברינו באו ביד חזקה.

מבובאגרת נא:

מגובחורף תקל"ב, אחר הויכוח שהי' בשקלאב.

מדכל זה נמשך עד סוף תחלת קיץ תקל"ב, שאז נסעו שניהם אל הרב המגיד בראוונא, כפי שהוא ממשיך ומספר באותה אגרת:

מהנסעתי עמו יחד לק"ק ראוונע לרבינו הגדול נ"ע בקיץ תקל"ב.

מושם (ואח"כ באניפולי) נשאר רבינו עד להסתלקות הרב המגיד בי"ט כסלו תקל"ג, כמסופר לעיל שם.

מזעל פי האמור לעיל, שרבינו המשיך בחיבור השלחן ערוך או"ח "במיעוט שנים ב'", צריכים אנו לומר, שהמשך חיבור השלחן ערוך שלו היה במשך שהותו בווילנא ושקלאוו – בחורף תקל"ב, ובמשך שהותו בראוונא – בקיץ תקל"ב, ואניפאלי – בתחלת שנת תקל"ג.

מחויש אם כן מקום לשער, שעריכת השלחן ערוך חלק או"ח נסתיימה לראשונה בסמיכות להסתלקות המגיד ממעזריטש, בי"ט כסלו תקל"ג.

מט*
ממה שאת שאר חלקי שוע"ר או"ח ערך רבינו הזקן אחרי הלכות ציצית והלכות פסח, יש מקום לשער, שאם יש איזו חזרה בין הלכות פסח לבין הלכות שבת, המסקנא ומהדורה בתרא היא כמבואר בהלכות שבת.

נכן נראה אמנם באיזה מקומות, ולדוגמה:

נאבהלכות פסח (סי' תלב ס"ט וקונטרס אחרון שם ס"ק ב), יש הלכה הקשורה גם להלכות הדלקת נרות שבת.

נבבסוף הקונטרס אחרון הוסיף אחר כך שורה נוספת (בתקופה מאוחרת יותר):

נגאבל בסי' רס"ג נתבאר שיש חולקין על זה, עיין במה שכתבתי שם בס"ד.

נדוהיינו מה שהביא בהלכות שבת (קונטרס אחרון שם ס"ק ה) את האמור כאן, ואחר כך מסיק שם, ליישב את מנהג העולם שנוהגים באופן אחר.

נהרואים אנו, שאחרי עריכת הלכות שבת, חזר והוסיף שורה בהלכות פסח, לומר שהמסקנא היא כאמור בהלכות שבת (שנכתבה אחר כך).

נו*
במשך תקופת חיבור השלחן ערוך (בשנים תקל"א-ב) היה דן רבינו בהלכות לפני הרב המגיד ממעזריטש, כמובא לעיל פרק ‎ה, מתשובתו (סי' יד):

נזוהנה פלפול זה כו' היה בקיץ תקל"ב בהיותי בבית אדמו"ר רבינו הגדול הגאון המפורסם מוהר"ר דוב בער נ"ע בק"ק ראוונא, והסכימו דעתו הקדושה דדי בכך.

נח*
אחרי סקירת בני הגאון המחבר בהקדמתם, את עריכת חלק אורח חיים בשנים תקל"א-ג, עוברים מיד לתקופה הבאה, שהתחילה אחרי שנת תקל"ח, כדלקמן פרק הבא.

נטומה עם השנים שבינתיים תקל"ד-ז?

סמסתבר, שעיקר כוונת "בני הגאון המחבר" לומר, שהעריכה הראשונית של אורח חיים סיים רבינו במיעוט שנים ב', ואחר כך המשיך להוסיף ולתקן בו בשנים הבאות.

סאואפשר שהמשיך אז רבינו בעריכת הקונטרס אחרון לחלק אורח חיים¹⁶⁹.

סבגם אפשר שערך אז את חלק יורה דעה – הלכות שחיטה וטריפות, וכדלקמן בסוף הפרק הבא.

סגעריכת הלכות נטילת ידים
אחרי סקירת בני הגאון המחבר בהקדמתם, את עריכת חלק אורח חיים, ממשיכים לספר בהקדמתם:

סדואחר רוב שנים שהוסיף פליאות חכמה על חכמתו בעמקות ובקיאות, כמו בהיותו בן שלשים שנה שחזר על כל התלמוד עם כל הראשונים והאחרונים ט"ז פעמים, כאשר שמענו מפה קדוש שבהיותו בק"ק מאהליב שאצל נהר דניסטור חזר על כל התלמוד פעם הט"ז בעמידה לילה ויום ... אז התחיל להגיה ולחדש בספרו זה מחלק או"ח, והתחיל מהלכות נט"י, וכנראה לעין כל מבין עומק דיני נט"י המיוסדים על אדני פז וחדושים נפלאים יסודתם בהררי קודש מעיון הראשונים.

סהוהיינו שבשנת תקל"ז, בשעה שנסע הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטבסק וסייעתו לעלות ולהתיישב בארץ הקודש, הצטרף אליהם גם רבינו בנסיעתם, והגיע בדרכו עד למוהילוב שבפודוליה (על יד תורכיה), אצל נהר דניסטור. "שם במאהליב נשאר בדעת כולם שלא להניח את רבינו לנסוע כי אם שישאר פה לפקח בטובת אנ"ש ברוחניות וגשמיות, והפצירו בו עד בוש, וגם רבותינו בקשוהו מאד עד שהוכרח למלאות בקשתם, והתפרדו רבותינו מרבינו ומאנ"ש בבכי עד כי הגדיל מאד" (בית רבי ז, ב).

סועוד מסופר שם (טו, א): "במאהליב שהה שנה ומחצה, שזהו עד סוף תקל"ח או תחלת תקל"ט"¹⁷⁰.

סזואז התחיל לערוך מחדש את הלכות נטילת ידים.

סחוהיינו שהלכות נטילת ידים הגיעו לידינו בשתי מהדורות:

סטא) הנדפסים בשלחן ערוך שלו. שהוא חלק מכל אורח חיים שערך רבינו בשנים תקל"א-ג, כדלעיל בפרק הקודם.

עב) שנדפסו אחר כך בקונטרס לוח ברכת הנהנין, ואחר כך בסידור שלו בשם "סדר נטילת ידים לסעודה". שאת זה ערך בשנים תקל"ח-ט, כנ"ל¹⁷¹.

עאיש כמה חזרות והוספת חומרות והידורים – "בסדר נטילת ידים לסעודה", לעומת הנפסק בהלכות נטילת ידים שבשוע"ר. והנפסק בסדר נטילת ידים לסעודה היא המהדורה בתרא.

עבוכן אנו נוהגים בחומרות והידורים אלו, מתחיל מהסדר הכללי בנטילת ידים, המבואר בסדר נטילת ידים לסעודה ס"ב, שגם כאשר נוטלים לידים מכלי גדול שיש בו יותר מרביעית מים, יש להחמיר בכל החומרות המבוארות בשלחן ערוך לענין נטילת ידים בפחות מרביעית.

עג*

עדלשון הקדמת בני הגאון המחבר הוא:

עההתחיל להגיה ולחדש בספרו זה מחלק או"ח, והתחיל מהלכות נטילת ידים.

עווהיינו ש"התחיל ... מנטילת ידים", והמשיך בשאר ההלכות, שגם אותם ערך בסידור חדש זה, והיינו שאר קונטרסי ההלכות שערך מאותה תקופה ואילך.

עזבין השנים תקל"ח – תקנ"ז, ערך רבינו לפחות שלושים קונטרסי הלכות, בעיבוד מחודש, שלא על הסדר שבשלחן ערוך הבית יוסף.

עחאין לנו תאריך מדויק לעריכת כל הקונטרסים האלו, אבל על כל פנים אודות אחדים מהם ידוע לנו תאריך עריכתם בין השנים תקמ"ה – תקנ"ז, ומסתבר שכולם נערכו באותה תקופה, וכדלקמן פרק הבא.

עט*

פעיקר עיסוקו של רבינו באותה תקופה היה הדרכת אנ"ש ברוסיה, קבלה ליחידות, אמירת דרושים, וכתיבת ספר התניא, כדלקמן פרק ‎כג ואילך.

פאכל אלו הגבילו מאד את זמנו של רבינו, עד שהוצרך להגביל ביותר את ביקורי אנ"ש בלאזניא וההתקבלות ליחידות, ב"תקנות לאזניא" המפורסמות, כדלעיל פרק ‎יב.

פבלמרות כל אלו, המשיך לעסוק בעריכת חלקי השלחן ערוך שלו, בכתיבת שלושים קונטרסי ההלכות הללו, במשך תקופה זו.

פג*

פדעוד ממשיכים ומספרים בני הגאון המחבר על תקופה זאת:

פהאז התחיל להגיה ולחדש בספרו זה מחלק אורח חיים ... וגם אשר חיבר בחלק יו"ד, ובפרט בהלכות נדה שהיה לעת זקנתו.

פווהיינו שבתקופה זו, הנה בנוסף לעריכת קונטרסי ההלכות הנ"ל, חיבר אז גם את הלכות שחיטה וטרפות שביורה דעה (משא"כ הלכות נדה נערכו לעת זקנתו).

פזאבל אפשר שלא באו לפרט כאן את זמן עריכת חלק יורה דעה, כי אם נמשך למה שכתבו לפני כן "כנראה לעיל כל מבין עומק ... חדושים נפלאים".

פחואם כן אפשר שאת הלכות שחיטה וטרפות שביורה דעה ערך כבר לפני שנת תקל"ח, וכדלעיל בסוף הפרק הקודם.

פטעריכת הלכות הצריכות המלוקטות
החלק האחרון של שו"ע אדמו"ר הזקן כולל 13 קונטרסי הלכות מלוקטות מחושן משפט, והלכות רבית, והלכות תלמוד תורה¹⁷².

צאף שלא נתפרש בהם זמן עריכתן, הנה בסוף הלכות הלואה כותב:

צאושנת השמיטה היתה שנת תקמ"ד¹⁷³.

צבוזה מוכיח, שהלכות אלו נכתבו בין השנים תקמ"ה-תק"נ.

צגעל פי צורת העריכה, ועל פי הציונים ממקום למקום בקונטרסי הלכות אלו, נראה שכל 13 קונטרסי הלאות אלו נערכו באותה תקופה¹⁷⁴.

צדואפשר שאז (בין השנים תקמ"ה-תק"נ) חיבר אף את הלכות רבית, שנדפסו יחד עם הלכות הצריכות המלוקטות מחושן משפט – בדפוסים הראשונים¹⁷⁵, בכותרת "שולחן ערוך מהלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט וגם מהלכות רבית"; כיון שכל ההלכות האלו נכתבו כחטיבה אחת של הלכות הצריכות שבשאר חלקי השלחן ערוך.

צהוכן נראה בהקדמת בני הגאון המחבר, שכוללים שניהם יחד: "הלכות הצריכות לכל אדם המפוזרות בשאר חלקי השו"ע", ולא חילקו בין חושן משפט לבין הלכות רבית.

צוועוד חיבר יחד אתם, לפחות עוד 8 קונטרסי הלכות מלוקטות מחלק יורה דעה ואבן העזר, שלא הגיעו לידינו, והם: א) הלכות דרך ארץ, ב) צניעות, ג) בית הכנסת, ד) עבודה זרה ועובדיה, ה) כיבוד אב ואם, ו) כבוד רבו ותלמיד חכם, ז) צדקה, ח) אישות.

צזהלכות אלו צויין אליהם בכמה מקומות בשלחן ערוך רבינו בהלכות המלוקטות מחושן משפט¹⁷⁶, אלא שנאבדו ולא הגיעו לידינו, ואם כן יש מקום לשער שכל אלו נערכו באותה תקופה שבין השנים תקמ"ה – תק"נ.

צחהלכות תלמוד תורה

צטכתבנו לעיל שהלכות הלוואה נערכו בין השנים תקמ"ה-תק"נ. ועל שאר הקונטרסים אין לנו תאריך מדויק.

קמכל מקום נודע לנו שגם הלכות תלמוד תורה נערכו לערך באותה תקופה, שהרי נדפסו לראשונה בשנת תקנ"ד; וכיון שגם הם הלכות הצריכות המלוקטות משלחן ערוך, יש מקום לשער שגם הם נתחברו באותה תקופה שחיבר את הלכות המלוקטות מחושן משפט.

קאאמנם חילוק אחד יש בין הלכות תלמוד תורה לבין שאר קונטרסי ההלכות המלוקטות; כי בה בשעה ששאר קונטרסי ההלכות בנויות בעיקר על דברי הפוסקים בשלחן ערוך ונו"כ, הנה חלק גדול של הלכות תלמוד תורה כולל הלכות מחודשות שלא נמצאו בשאר הפוסקים, ורבינו חידש אותם, על פי עיונים ופלפולים ארוכים בקונטרס אחרון פרק א ופרק ג, להוכיח הלכות אלו מסוגיות הגמרא.

קב*

קגאפשר גם, שבאותה תקופה חיבר אף את שני הסימנים קנה-ו שבחלק או"ח, שהרי גם הם נכתבו בצורה שונה משאר הסימנים שבחלק או"ח. ועל פי הציונים נראה שנערכו באותה תקופה:

קדבסימנים אלו ישנם ציונים הן בפנים, והן על הגליון. ולפעמים מצויין המקור על הגליון, ואילו בפנים נוספו ציונים הקשורים לכללות הנושא. וכותב על זה בלקו"ש (חי"ד ע' 24 הערה 28):

קהומדהשמיט בפנים הציון לברכות משמע דמראי מקומות שעל הגליון הם לאדמו"ר הזקן.

קווזאת אומרת שגם הציונים שעל הגליון נכתבו בעת כתיבת פנים הסימנים האלו.

קזבתחלת סי' קנה מצוין: "עי' מ"ש בהלכות תלמוד תורה פ"ב ס"א", הרי שסימנים אלו נכתבו אחרי כתיבת הלכות תלמוד תורה. ובסי' קנו סי"ב כותב "ועיין מ"ש בהלכות נזקי ממון ס"ז", הרי שסימנים אלו נכתבו אחרי כתיבת הלכות נזקי ממון שבחושן משפט. ואף שאפשר שציונים אלו נוספו אחר כך; הרי בשאר סימני שו"ע אדמו"ר הזקן אורח חיים לא מצינו שיצוין להלכות תלמוד תורה, או להלכות המלוקטות מחושן משפט.

קחועל דרך זה לאידך גיסא, שבחושן משפט הלכות מציאה ס"ט כותב: "כמו שנתבאר באו"ח סי' קנ"ו". הרי ששניהם נערכו באותה תקופה, ועל כן מציין מכאן לשם ומשם לכאן.

קטועוד מצינו בסי' קנו ס"ב שמציין לפרי מגדים אורח חיים; שנדפס לראשונה בשנת תקמ"ה, הרי שסימנים אלו נכתבו אחרי שנת תקמ"ה. ואף שאפשר שציון זה נוסף אחר כך; הרי בשאר סימני שלחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים לא מצינו שיציין לפרי מגדים.

קימכל הנ"ל נראה לכאורה, שגם את ליקוטי ההלכות האלו כתב רבינו הזקן באותה תקופה, בין השנים תקמ"ה-תק"נ.

קיאלוח ברכת הנהנין

קיבנזכר לעיל שבשנת תקנ"ד הדפיס רבינו הזקן את הלכות תלמוד תורה.

קיגאמנם נראה שבאותה תקופה הדפיס לפחות עוד שני קונטרסי הלכות:

קידהראשון שבהם הוא "לוח ברכת הנהנין", שיתבאר לקמן פרק ‎כא, שנדפס לראשונה לערך בשנת תקנ"ה.

קיהלוח ברכת הנהנין נדפס כמה פעמים יחד עם סדר נטילת ידים לסעודה, ואפשר שאף נערכו יחד, באותה תקופה.

קיוהלכות ציצית ותפילין

קיזהקונטרס השני שהדפיס רבינו בתקופה זו הוא קונטרס הלכות ציצית ותפילין, ובהקדים:

קיחבשנת תשל"ז פרסמתי (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' י דפים כז-ח) תצלום כתי"ק הרה"ק מהרי"ל, אחיו של רבינו הזקן, השלמה להלכות ציצית והלכות תפילין שבסידור רבינו הזקן.

קיטאח"כ הבחין והעיר הר"ש שי' קראוס, כי התיקונים שבכתי"ק הנ"ל דומות לכתי"ק רבינו הזקן¹⁷⁷, והיינו שאחרי העתקת ההשלמות האלו על ידי הרה"ק מהרי"ל, חזר רבינו הזקן והגיהם סמוך למסירתן לדפוס¹⁷⁸.

קכבהמשך דבריו (שם כח, א) כותב המהרי"ל: "כנדפס עד גמירא, ואחר כך מתחיל כאן", כלומר שזוהי השלמה להלכות ציצית שכבר נדפסו קודם – עם השמטות, וכאן באה ההשלמה עבור הדפוס השני של הסידור.

קכאבהשקפה ראשונה שיערתי במבוא הנ"ל (עמ' 10), כי השמטות אלו חסרות בהוצאה הראשונה של הסידור שנדפס בשנת תקס"ג, ונוספו אחר כך בהוצאה השניה והשלישית (שנדפסו בחיי רבינו הזקן).

קכבאמנם באמת קשה לאמר כך, שהרי הגרא"ד לאוואוט בדק את שלושת ההוצאות הנ"ל של הסידור, שנדפסו בחיי רבינו הזקן (משנת תקס"ג ואילך), וציין בשער הכולל שלו את ההוספות שנוספו בהוצאה השניה והשלישית לגבי ההוצאה הראשונה, ואילו השמטה הנזכרת לא נסמנה אצלו.

קכגרואים אנו מזה שכבר בהוצאת תקס"ג של הסידור נדפסו הלכות ציצית ותפילין בשלימות, ויוצא לנו אם כן, שהשלמות המהרי"ל הנזכרות נכתבו לפני הדפסת הסידור בהוצאת תקס"ג;

קכדוכיון שכבר אז כתב מהרי"ל בהשלמות אלו "כנדפס עד גמירא, ואחר כך מתחיל כאן", הרי למדנו מכך, שכבר לפני שנת תקס"ג נדפסו הלכות אלו – בכמה השמטות שנשלמו כאן.

קכהויתירה מזו; ב"פתח דבר" להוצאת שלחן ערוך רבינו הזקן תשמ"ה ואילך (הערה 4) כתבתי, שבחלק מדפי כתה"י הבוך הנ"ל, יש סימני מים, שבהם מופיעה שנת יצירת הנייר 1798; 1799 (תקנ"ח-ט).

קכואם גם ההשלמות האלו להלכות ציצית ותפילין שבסידור נכתבו לערך באותן השנים, אזי מוכח מכאן שהדפוס הראשון (כנדפס עד גמירא) הוא מלפני תקופה זו. והיינו, שגם הלכות אלו נדפסו לערך בשנים תקנ"ד-ה, באותה תקופה שנדפסו הלכות תלמוד תורה ולוח ברכת הנהנין.

קכז- אמנם בשני הדפים האלו של ההשלמות לסידור יש סימן מים אחר, שעדיין לא נבדקה שנת יצירתו.

קכחהכנסת שבת

קכטקונטרס האחרון מקונטרסי הלכות אלו, שידוע לנו תאריך כתיבתו בשנת תקנ"ז, הוא סדר הכנסת שבת והלכתא רבתא לשבתא, כדלקמן:

קלהרא"ד לאוואוט כותב בהקדמתו לשער הכולל:

קלאהסדור הזה¹⁷⁹ נדפס פעם הראשון בחייו בשנת תקס"ג ... ונדפס בחייו בקאפוסט שני פעמים ... ובדפוסים הראשונים שקלאוו וקאפוסט לא נמצא סדר הכנסת שבת והלכתא רבתא לשבתא ... ונדפס אחר כך בדפין בפני עצמן.

קלבולכאורה היה מקום לשער לפי זה, שהלכות אלו נתחברו על ידי אדמו"ר הזקן לאחר הדפסת שלשת הסידורים הראשונים.

קלגאמנם בכת"י 1064, שנכתב קרוב לודאי בחיי רבינו הזקן, יש בתחלתו מפתח, ובו רשום "הלכתא רבתי לשבתא תקנ"ז".

קלדהלכה זו, כפי שיצאה מידי רבינו הזקן בשנת תקנ"ז לא הגיעה לידינו באותו כרך¹⁸⁰, אבל היא נמצאת בכת"י נוסף (מס' 239 פד, א), שנכתב כנראה באותה תקופה, ובהמשך להלכתא רבתא לשבתא מופיע שם סדר הכנסת שבת – במהדורה קמא, ופרסמתיו משם בקובץ יגדיל תורה חל"ז ע' שכז¹⁸¹.

קלהוצריך לומר אם כן, שבתחלה לא כתבו רבינו על מנת לצרפו להסידור, כי אם בסדרת לקוטי הלכות שערך בשנים ההם, ולכן לא הדפיסו בשלושת הדפוסים הראשונים של הסידור, רק בגליון בפני עצמו.

קלוסדר מכירת חמץ

קלזבאותה תקופה אף ערך את סדר מכירת חמץ, וצירפו למכתב כללי ששלח אז לאנ"ש, לדעת איך ינהגו במכירת החמץ¹⁸².

קלחבמכתב הכללי הזה נאמר בין השאר:

קלטכפי המבואר בנוסח זה השלוח אליכם, אשר מתוכו יוכל כל אדם לכתוב שטר מכירה.

קמאמנם את אריכות ביאור שיטתו בדבר הזה לא צירף למכתבו הכללי הנ"ל, ומסיים בהמשך דבריו שם:

קמאוכאשר הארכתי בקונטרס מיוחד על כל פרטי המבוארים בנוסח זה.

קמבבשנת תקס"ג הדפיס רבינו הזקן את סידורו, ובה שילב גם את שטר מכירת החמץ, יחד עם מכתבו הכללי הנ"ל.

קמגבשנת תקע"ד, בהוצאה הראשונה של שלחן ערוך רבינו הזקן הלכות פסח, הוסיפו והדפיסו את נוסח המכירה בסופו, יחד עם מכתבו הכללי הנזכר.

קמדאמנם ה"קונטרס מיוחד על כל פרטי המבוארים בנוסח זה" לא נדפס מעולם, לא בסידור ולא בשלחן ערוך.

קמה*

קמויחד עם סדר מכירת החמץ כתב רבינו גם את סדר מכירת בהמה המבכרת לגוי, אשר דיניהם שווים זה לזה, וכן נדפסו יחד.

קמזאם כן יש מקום לשער, אשר בקונטרס הנזכר, ביאר גם את דין מכירת החמץ לגוי וגם את דין מכירת בהמה המבכרת לגוי.

קמחואפשר גם שזוהי התשובה שאודותה כותב כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בתשובתו שבחלק יורה דעה (סי' רכט):

קמטמעשה שהי' מפורסם בלאדי … וכמדומה שכתב על זה שו"ת באריכות¹⁸³ … והי' מהצורך להשיג התשובה שהשיב על זה כאאזמו"ר הגאון ז"ל ואינה אצלי.

קנעד היום לא התפרסם קונטרס זה, מסתבר אם כן שנשרף בשריפה הגדולה שהיתה בלאדי בשנת תק"ע, אשר בה נשרף גוף-כתב-יד-קודש השלחן ערוך שלו, ואודתה יסופר לקמן פרק ‎ל.

קנא*

קנבמכל אלו רואים אנו, שבמשך השנים תקל"ח-תקנ"ז, ערך רבינו לפחות 30 קונטרסי הלכות בסדר ועריכה מחודשת, שלא על סדר סימני שלחן ערוך הבית יוסף:

קנגא-יג) הלכות המלוקטות מחושן משפט.

קנדיד-טו) הלכות תלמוד תורה, והלכות רבית.

קנהטז) הלכות תלמוד תורה שבסי' קנו-ז.

קנויז-כד) הלכות המצויינות על ידי רבינו, ולא הגיעו לידינו.

קנזכה-ו) סדר נטילת ידים לסעודה ולוח ברכת הנהנין.

קנחכז) סדר הכנסת שבת והלכתא רבתא לשבתא.

קנטכח) סדר מכירת חמץ ומכירת בהמה המבכרת.

קסכט-ל) הלכות ציצית והלכות תפילין.

קסאאשר בחלק גדול מהם נודע לנו, שנערכו בין השנים תקל"ח-תקנ"ז. ומסתבר שכל הקונטרסים האלו נערכו באותה תקופה.

קסבחלק מהם אף נדפס לראשונה באותה תקופה (הלכות תלמוד תורה. לוח ברכת הנהנין. הלכות ציצית ותפילין).

קסגואפשר שערך אז עוד קונטרסי הלכות כאלו, אלא שנשרפו בשריפה הגדולה דלקמן פרק ‎ל, ולא הגיעו לידינו.

קסדוזו היא התקופה האמצעית של עריכת השלחן ערוך על ידי רבינו.

קסהעריכת מהדורה בתרא לשלחן ערוך
אחרי עריכת קונטרסי ההלכות, שנסקרו בשני הפרקים הקודמים, התחיל רבינו לערוך מהדורה בתרא לשלחן ערוך, המחולקת לשלושה סוגים, שאותם נסקור כאן – לפי סדר עריכתם:

קסוא) מהדורה בתרא לד' הסימנים הראשונים

קסזלפי הנראה נערכו סימנים אלו – אחרי ובסמיכות לתקופת עריכת ההלכות הצריכות המלוקטות, שנסקרו לעיל.

קסחבארבע סימנים אלו צויין כמה פעמים להלכות הצריכות המלוקטות משו"ע (סי' א ס"ו. סי' ב ס"א). וכן צויין בהם לפרי מגדים (סי' ג ס"י), שנדפס לראשונה בשנת תקמ"ה.

קסטנראה מכך, שהלכות אלו נערכו אחרי תקופת עריכת ההלכות הצריכות המלוקטות.

קעואף שאפשר שציונים אלו נוספו אחר כך; הרי בשאר סימני שו"ע אדמו"ר הזקן אורח חיים לא מצינו שיצוין להלכות המלוקטות מחושן משפט, או לפרי מגדים.

קעאלעומת זאת יש להוכיח, שהלכות אלו נערכו לפני תקופת עריכת פסקי הסדור, כדלקמן.

קעבב) פסקי הסדור

קעגפסקי הסדור נדפסו בסדור רבינו בשנת תקס"ג, ואודותם כותב בחידושי צמח צדק (מו, ד):

קעדהסידור כתב זמן רב אחר השלחן ערוך.

קעהכאשר הכוונה לפסקי הסדור, שהם ליקוט הלכות שערך מחדש ושילב אותם בתוך הסידור שלו (שנדון בו בפרק הבא).

קעולפעמים פסקי הסדור הם עיבוד מחודש של הלכות אלו, ולפעמים הם רק העתק ממה שפסק בשלחן ערוך שלו; אבל גם שם יש לפעמים שינויים וחזרות, שחזר בהם ממה שפסק בשלחן ערוך שלו, ובדרך כלל השמיט בהם את טעמי ההלכה שכתב בשלחן ערוך שלו¹⁸⁴.

קעזוראה זה פלא, במקום שישנם הלכות אלו במהדורה בתרא הנ"ל – ארבעת הסימנים הראשונים, גם בפסקי הסדור מצוטטים הלכות אלו ממהדורה בתרא זו¹⁸⁵. ואילו ההלכות שאינם בארבעת הסימנים הראשונים האלו, אלא בסימנים הבאים שבשלחן ערוך, אזי מצוטטים בו הלכות אלו ממהדורה הרגילה של שוע"ר.

קעחכל זה מורה:

קעטא) שלא נערכה מהדורה בתרא זו אלא לארבע סימנים אלו. וכן נראה מכותרת המהדורה בתרא "זאת מצאנו בכתבי הקודש של אדמו"ר ז"ל נ"ע שהתחיל לחבר הש"ע מהדורא תניינא".

קפב) אשר עריכת ארבעת הסימנים האלו במהדורה בתרא היתה – לפני עריכת פסקי הסדור.

קפא*

קפבבעת עריכת פסקי הסדור האלו, ערך מחדש גם את "סדר ברכת הנהנין", שהיא מהדורה בתרא של "לוח ברכת הנהנין" שנערכה קודם, כנזכר לעיל, וכאמור בהקדמת "סדר ברכת הנהנין":

קפגואלה מוסיף על הראשונים, קצת חדושי הלכות ברורות מלוקטות מספרי הקדמונים, שלא נקבעו בלוח הראשון המיוסד ומשוכלל על פי דעת האחרונים.

קפדוהיינו שב"לוח ברכת הנהנין" סמך מאד על המ"א ושאר הפוסקים האחרונים, משא"כ ב"סדר ברכת הנהנין", חלק עליהם בכמה מקומות, על פי העיון בדברי הפוסקים הראשונים.

קפהפרט זה נזכר גם בשו"ת צמח צדק (חאו"ח סי' יח ס"ד):

קפוששמעתי ממנו בעצמו שיש כמה דברים שחוזר בו ממ"ש שם, מפני שנסמך אז יותר מדאי על המ"א¹⁸⁶.

קפזג) מהדורה בתרא שבהלכות שבת והלכות נדה

קפחלעת זקנותו כתב רבינו 5 פלפולים ארוכים ועמוקים, שנדפסו בשם "מהדורה בתרא", הפלפולים האלו נכתבו בעמקות מבהילה ובקצור גדול מאד, באופן שלא מצינו לו אח ורע בכתבי רבינו, וכל זה הוא כדי להוכיח את מסקנתו בחמשת הסוגיות האלו, לפסוק באופן אחר ממה שפסק בשלחן ערוך שלו.

קפטממהדורה בתרא זו הגיעו לידינו חלק מהלכות שבת (סימנים רמג; רנט; שא; דש) והלכות נדה (סימן קפג)¹⁸⁷.

קצגם במהדורה בתרא לסי' רמג (בהלכות אמירה לנכרי), חוזר רבינו מכמה הלכות שפסק בשו"ע שלו על פי דברי המ"א, שמוכיח כאן במהדורה בתרא מדברי הראשונים שלא כדבריו. וכנזכר גם בשו"ת שארית יהודה (להרה"ק מהרי"ל, אחיו של רבינו) או"ח סי' ה (במהדורה החדשה, ד"ה וכל):

קצאוכל זה לדעת המ"א, שאחריו נמשך הרב במהדורא קמא, אבל במהדורה בתרא השיג עליו.

קצבלמרות חזרתו בהלכות אלו ממה שפסק בשלחן ערוך שלו, לא הספיקה ידו הקדושה להגיה הלכות אלו בשלחן ערוך שלו, ולא נשארו מסקנות אלו אלא במהדורה בתרא. וכיון שהם נכתבו בסגנון של פלפול, בעמקות ובקיצור גדול, לכן קשה מאד לעמוד על המסקנות שבהם להלכה ולמעשה. כמה ספרים חוברו לפרש ולבאר את חמש מהדורה בתרא אלו.

קצגמטעם זה סקרתי וסכמתי את החזרות שבמהדורה בתרא סי' רמג – בספר הלכות אמירה לנכרי, את החזרות שביו"ד סי' קפג – בפרדס חב"ד גליון 12 ע' 63 ואילך, ואת החזרות שבמהדורה בתרא סי' קפז¹⁸⁸ – בפרדס חב"ד גליון 13 ע' 71 ואילך.

קצד*
אודות המהדורה בתרא שבהלכות נדה, כתב בשו"ת צמח צדק (חיו"ד סי' קל): "שכתבו בליאדי בזקנותו, אחר חיבור השלחן ערוך, שנים רבות".

קצהומסתבר שבאותה שעה ערך גם אל המהדורה בתרא שבהלכות שבת, שנכתבו שניהם באותה צורה וסגנון.

קצוובאמת כותבים בני הגאון המחבר בהקדמתם:

קצזוגם אשר חיבר בחלק יורה דעה, ובפרט בהלכות נדה שהיה לעת זקנותו.

קצחוהיינו שלא רק את המהדורה בתרא להלכות נדה כתב בעת זקנותו, אלא גם עצם הלכות נדה כתב בעת זקנותו.

קצטויש לפרש זאת בשני אופנים:

ר(א) שגם בהקדמה שם הכוונה היא למהדורה בתרא של הלכות נדה (ולא על עצם הלכות נדה שנכתבו בתקופה מוקדמת יותר).

רא(ב) שגם את הלכות נדה כתב לעת זקנותו, אבל לא בסוף ימיו ממש, שאז כתב את המהדורה בתרא.

רב*
שלוש סוגיות נוספות בירר רבינו בשנותיו האחרונות ממש:

רג(א) כבר הובא לעיל פרק ‎ה, אשר בסוף ימיו הכשיר הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב סירכא שעברה ע"י מיעוך, אף שהדלדולים לא עברו על ידי מיעוך. וחלקו עליו כמה מרבני בארדיטשוב והגליל, באמרם שגם הדלדולים האלה הם חלק מהסירכה וגם הם צריכים לעבור על ידי מיעוך דוקא. ואחר הסתלקותו בשנת תק"ע, פנו בזה לרבנו הזקן, שהשיב על כך בארוכה בכמה תשובות (שו"ת שלו סי' יב-ד), להצדיק את פסקו של הרה"ק מבארדיטשוב.

רד(ב) כבר הובא לעיל שם, אשר במעזריטש תיקנו תלמידי הרב המגיד, שהשחיטה תהי' דוקא בסכינים מלוטשים. בסוף ימי רבינו, בשלהי שנת תקע"א, פנו בשאלה אל רבינו שיבאר את טעמיה של תקנה זו. בתשובתו מספר על יסוד התקנה, ואיך שהתקבלה בכמה קהלות, ומה שאמרו הגר"א והג"ר חיים מוואלאזין על תקנה זו, ואחר כך מבאר הלכה זו מיסודה. חלק ההלכה של התשובה הזו נדפס בשו"ת רבינו סי' ז, והתשובה בשלימותה – באגרות קודש אגרת סא (מתוך כתב-יד-קודש), בתאריך יום ג' פרשת נצבים תקע"א.

רה(ג) כבר נזכרה לעיל המהדורה בתרא להלכות נדה, שכתב רבינו בסוף ימיו, ובה דן במבנה בית הסתרים וההלכות הקשורות לזה. בהמשך לזה פנה אל הרופא ר' ישעי' ריף מדרויא, לבאר לפניו כמה פרטים במבנה בית הסתרים, ואודות החולי המצוי הנקרא פאר-פאל (אגרות-קודש שלו ח"א אגרת סג). הרופא הנ"ל השיב לו בארוכה בזה (כנסת הגדולה ג ע' 92). את השו"ת הזו מזכיר בשו"ת צמח צדק (חיו"ד סי' קכט ס"ט):

רוכאאזמו"ר נ"ע (סוף ימיו, אחר חיבורו הלכות נדה שחיברו זמן רב קודם) צוה להדאקטער ר"י הנ"ל, שיבאר לו על פי נתוח, ענין החדר והלול ומהו חולי פארפאהל. והעתיק לו באריכות.

רזמתוכן הדברים נראה ששו"ת זו נכתבו אחרי כתיבת המהדורה בתרא להלכות נדה הנ"ל.

רח*
אף שעריכת השלחן ערוך שלו התחילה במעזריטש בשנת תקל"א (כדלעיל פרק ‎טו), מכל מקום לא נדפס השלחן ערוך שלו עד אחרי הסתלקותו, בין השנים תקע"ד-ו (כדלקמן פרק ‎לד). במשך תקופה ארוכה זו, נשרף גוף כתב-יד-קדשו של חיבורו זה, והנדפס הוא מתוך העתקות שהעתיקו החסידים לעצמם.

רטאודות השריפה הנ"ל, שנשרף בה כתי"ק השלחן ערוך בשנת תק"ע – נדון לקמן פרק ‎ל. אודות העתקות השלחן ערוך – לקמן פרק ‎לג. ואודות הדפסתו – לקמן פרק ‎לד.