Tanach · Rishonim on Tanach · Ibn Ezra · Torah
Ibn Ezra on Deuteronomy 26/אבן עזרא על דברים כ״ו
אוהיה כי תבא. בעבור שכתוב בהניח ה' אמר השם כי יש מצות הן קודם בהניח ה' רק כאשר תבא והם הבכורים והמעשר וכתיבת התורה על האבנים ובנות מזבח והברכה והקלל' על שני ההרים:
1AND IT SHALL BE, WHEN THOU ART COME. Since Scripture wrote, Therefore it shall be, when the Lord thy God hath given thee rest (Deut. 25:19),1 God now says that there are commandments that must be observed before He gives you rest. In fact, these commandments take effect as soon as you enter the land. They are: the first fruits,2 the tithes,3 writing the Torah on the stones,4 building the altar,5, 4-6. and the blessing and the curse on the two mountains.6
אבטנא. כדמות סל וחברו טנאך וזאת המצוה על הקרובים אל מקום המקדש:
1IN A BASKET. Tene (basket) is a basket-like receptacle. The word tanakha (thy basket) (Deut 28:5) is its companion.7 This commandment8 3:4, “When they reached the Temple mount even King Agrippa would take his basket on his shoulder” (Krinsky). Or, bringing fresh fruits (Weiser). See Mishnah Bikkurim 3:3, “They that were near to Jerusalem brought fresh figs and grapes, and they that were far off brought dried figs and raisins.” is incumbent upon those who are close to the place of the sanctuary.
אוטעם בימים ההם. שזה חיוב כל זמן ששם כהן גדול:
1[THAT SHALL BE IN THOSE DAYS.] In those days means that this law is in force as long as there is a kohen gadol there.9
בהגדתי. הטעם כדי שישמעו הקטנים או הוא כדמות הודיה שהשם השלים שבועתו והעד הפרי:
2I PROFESS. The reason for this utterance is so that the children will hear. Or it is, like a statement of thanks to God, for He has fulfilled his oath. The fruit10 is proof of this.11
אוענית. יתכן שישאלו הכהנים לאמר מה זה שהבאת על כן וענית או כדמות תחלה וכן ויען איוב הראשון:
1AND THOU SHALT SPEAK. It is possible that the kohanim will ask,12 “What is this that you brought?” Hence Scripture reads ve-anita13 (and thou shalt speak). On the other hand, ve-anita may mean, and you shall begin speaking. Compare, And Job spoke (va-ya’an)14 and ve-anita come from the same root. and said (Job 3:2).15 asked the worshipper, “What is this that you brought?”
באובד אבי. מלת אובד מהפעלים שאינם יוצאים ואילו היה ארמי על לבן היה הכתוב אומר מאביד או מאבד ועוד מה טעם לאמר לבן בקש להאביד אבי וירד מצרימה ולבן לא סבב לרדת אל מצרים והקרוב שארמי הוא יעקב כאלו אמר הכ' כאשר היה אבי בארם היה אובד והטעם עני בלא ממון וכן תנו שכר לאובד והעד ישתה וישכח רישו והנה הוא ארמי אובד היה אבי והטעם כי לא ירשתי הארץ מאבי כי עני היה כאשר בא אל ארם גם גר היה במצרים והוא היה במתי מעט ואחר כן שב לגוי גדול ואתה ה' הוצאתנו מעבדות ותתן לנו ארץ טובה ואל יטעון טוען איך יקרא יעקב ארמי והנה כמוהו יתרא הישמעאלי והוא ישראלי כי כן כתוב:
2A WANDERING ARAMEAN. The word oved (wandering) is an intransitive verb. If Aramean referred to Laban16 (a wandering Aramean was my father) is to be rendered an Aramean (Laban) sought to destroy my father (Jacob). See Sifre, the Passover Haggadah, and Rashi. then Scripture should have read mavid or me’abbed.17 Furthermore, what reason would Scripture have had for stating, Laban sought to destroy my father and he18 went down to Egypt? Laban did not cause Jacob to descend to Egypt. It thus appears to me that the term Aramean refers to Jacob. Scripture, as it were, reads, when my father was in Aram he was “perishing.” That is, he was poor, he had no money. Similarly oved (perish) in Give strong drink unto him that is ready to perish (Prov. 31:6). Let him drink, and forget his poverty (Prov. 31:7) is proof.19 The meaning of our phrase thus is, a perishing Aramean was my father. Its import is, I did not inherit the land from my father, for my father was poor when he came to Aram.20 He was also a stranger in Egypt. He was few in number.21 He then became a large nation.22 You O Lord took us out of slavery and gave us a good land. Let the one who disputes23. not argue, “How could Jacob be called an Aramean?”24 Look, we find the same with Ithra the Ishmaelite25 who, as Scripture clearly states,26 was an Israelite.27
גבמתי. סמוך כי לא נמצא לשון יחיד. ומתים לשון רבים ורבי יונה דקדק אותה כולה באר היטב בערך מתה:
3FEW IN NUMBER.28. Literally, with men of few, i.e., few men. The word mete (men of) is in the construct,29 has been omitted from our text. Our verse should be read as if written, mete am me’at (Krinsky). for it is not found in the singular.30 cannot be in the construct with me’at, which is a singular. If mete was in the construct with me’at then our text would read, mete me’atim. The word metim is a plural. Rabbi Jonah the grammarian explained it very well under the entry mem, tav, heh.
אענינו. בחסרון עושר:
1OUR AFFLICTION. In lacking wealth.
בעמלנו. בבנין:
2OUR TOIL. In building.31
גלחצנו. כטעם אצים לאמר כלו מעשיכם:
3OUR OPPRESSION.32. Literally, our pressure, i.e., the pressure placed on us. Hence I.E. ‘s comment. As in [And the taskmasters] were urgent, saying: Fulfill your work (Ex. 5:13). 11.
אוטעם אתה והלוי והגר. שאתה חייב לשמחם בפרי אדמתך:
1[THOU, AND THE LEVITE, AND THE STRANGER.] This means you are obligated to cheer them up with the fruit of your land.
אלעשר. מהבנין הכבד הנוסף ואין ריע לו:
1OF TITHING. La-ser (of tithing) is a hifil.33 in it. Its normal spelling would be leha’aser. It has no neighbor.34.
בשנת המעשר. זהו מעשר עני:
2WHICH IS THE YEAR OF TITHING. The reference is to the poor tithe.35
גללוי לגר ליתום ולאלמנה. לאשר תרצה מהם:
3UNTO THE LEVITE, TO THE STRANGER, TO THE FATHERLESS. To any one of them that you wish.36
אבערתי הקדש. שהוא המעשר. וגם שלא הפקדתיו רק נתתיו לאשר אני חייב לתת לו:
1I HAVE PUT AWAY THE HALLOWED THINGS. The reference is to the tithe. I have also not deposited it.37 On the contrary, I have handed it over to the one I am obligated to give it to.
בלא עברתי. בזדון:
2I HAVE NOT TRANSGRESSED. Deliberately.
גולא שכחתי. שלא הוצאתי המעשר או פירושו על שני המעשרים:
3NEITHER HAVE I FORGOTTEN THEM.38 I did not forget to take the tithes from my house. Or its meaning is, I did not forget to give the two tithes.39
אלא אכלתי באוני. כמו בן אוני ולחם אונים והטעם רמזתי על לשון הקודש וטעם אוני כמו אבלי כי אם הייתי אבל לא אכלתי (קודם) [ס״א קודש] המעשר:
1I HAVE NOT EATEN THEREOF IN MY MOURNING. The word oni (my mourning) is similar to the word oni (sorrow) in ben-oni (the son of my sorrow) (Gen. 35:18) and onim (mourners) in bread of mourners (Hosea 9:4). I alluded40 to its meaning41 in Hebrew.42. 38. Some emend our verse to read, “in my book on the Hebrew language (Moznayim).” See Weiser. The meaning of oni is, my mourning. If I was in mourning then I did not eat of it before setting aside the tithe.43. Some editions read lo akhalti kodesh ha-ma’aser, I did not eat the holy, the tithe. The latter is forbidden to a mourner in the time between the death and burial of a close relative.
בולא בערתי ממנו. הטעם השחתי מהקדש:
2NEITHER HAVE I PUT AWAY THEREOF. This means neither did I destroy any of that which was holy.44
גבטמא. בדבר טמא:
3BEING UNCLEAN. Be-tame (being unclean) means for something unclean.45 of be-tame means for (Filwarg).
דלמת. לצרכי מת וי״א לעבודת כוכבים והטעם באלה הדברים כי אסור הוא שיוציא מהדגן לשום דבר עד תת המעשר שהוא קדש כי אם יתן מהמותר הוא דרך בזיון. ואף כי אם נתן בטמא וכאשר נשמרתי אני ושמרתי הדגן בעבור להוציא הקדש כן שמור אלהינו ארצנו וזה טעם ואת האדמה:
4FOR THE DEAD. For the need of the dead. Others say the reference is to idol worship.46 on Ps. 106:28. These things47 are enumerated48 because it is prohibited to use the grain for any purpose before giving of the tithe which is holy.49 If he gives from the remainder he is acting disrespectfully.50 This is certainly so if he exchanges it for something unclean. As I kept myself and I kept the grain, that is, I removed that which is holy from my house, so may our God watch over our country.51 This is the meaning of and the land (v. 15).
אוטעם ארץ זבת חלב ודבש. להיותה כן תמיד:
1[A LAND FLOWING WITH MILK AND HONEY.] It means a land that will always flow with milk and honey.52 is to be interpreted as Thou didst swear unto our fathers a land always (reading tamid as in Vat. Ebr. 38) flowing with milk and honey.
אהיום הזה. אלה דברי משה:
1THIS DAY. These are the words of Moses.53
בושמרת. בלבך:
2THOU SHALT THEREFORE OBSERVE. In your heart.
גועשית אותם. בארץ:
3AND DO THEM. In the land.
אהאמרת. מלשון גדולה וקרוב מגזרת בראש אמיר ויאמר רבי יהודה הלוי הספרדי נ״ע כי המלה מגזרת ויאמר והטעם כי עשית הישר עד שיאמר שהוא יהי' אלהיך גם הוא עוש' לך עד שאמרת שתהי' לו לעם סגולה ויפה פירש והנה תהיה מלת האמרת פעל יוצא לשנים פעולים:
1THOU HAST AVOUCHED. He’emarta (avouched) means exalted. It is close in meaning to amir (uppermost bough) in In the top of the uppermost bough (Is. 17:6). Rabbi Yehudah Ha-Levi, who rests in Eden, says that the word is related to va-yomer (said). Its meaning is, you were so righteous that the Lord said He is your God. God likewise acted very righteously towards you that you said that you would be His own treasure. He explained well. Now the word he’emarta is a hifil.54
אולתתך עליון. זה הוא שכר האמיר':
1AND TO MAKE THEE HIGH. This is the reward for extolling God.