Tanach · Rishonim on Tanach · Ibn Ezra · Torah

Ibn Ezra on Deuteronomy 26:5/אבן עזרא על דברים כ״ו:ה׳

אוענית. יתכן שישאלו הכהנים לאמר מה זה שהבאת על כן וענית או כדמות תחלה וכן ויען איוב הראשון:

1AND THOU SHALT SPEAK. It is possible that the kohanim will ask,¹² “What is this that you brought?” Hence Scripture reads ve-anita¹³ (and thou shalt speak). On the other hand, ve-anita may mean, and you shall begin speaking. Compare, And Job spoke (va-ya’an)¹⁴ and ve-anita come from the same root. and said (Job 3:2).¹⁵ asked the worshipper, “What is this that you brought?”

באובד אבי. מלת אובד מהפעלים שאינם יוצאים ואילו היה ארמי על לבן היה הכתוב אומר מאביד או מאבד ועוד מה טעם לאמר לבן בקש להאביד אבי וירד מצרימה ולבן לא סבב לרדת אל מצרים והקרוב שארמי הוא יעקב כאלו אמר הכ' כאשר היה אבי בארם היה אובד והטעם עני בלא ממון וכן תנו שכר לאובד והעד ישתה וישכח רישו והנה הוא ארמי אובד היה אבי והטעם כי לא ירשתי הארץ מאבי כי עני היה כאשר בא אל ארם גם גר היה במצרים והוא היה במתי מעט ואחר כן שב לגוי גדול ואתה ה' הוצאתנו מעבדות ותתן לנו ארץ טובה ואל יטעון טוען איך יקרא יעקב ארמי והנה כמוהו יתרא הישמעאלי והוא ישראלי כי כן כתוב:

2A WANDERING ARAMEAN. The word oved (wandering) is an intransitive verb. If Aramean referred to Laban¹⁶ (a wandering Aramean was my father) is to be rendered an Aramean (Laban) sought to destroy my father (Jacob). See Sifre, the Passover Haggadah, and Rashi. then Scripture should have read mavid or me’abbed.¹⁷ Furthermore, what reason would Scripture have had for stating, Laban sought to destroy my father and he¹⁸ went down to Egypt? Laban did not cause Jacob to descend to Egypt. It thus appears to me that the term Aramean refers to Jacob. Scripture, as it were, reads, when my father was in Aram he was “perishing.” That is, he was poor, he had no money. Similarly oved (perish) in Give strong drink unto him that is ready to perish (Prov. 31:6). Let him drink, and forget his poverty (Prov. 31:7) is proof.¹⁹ The meaning of our phrase thus is, a perishing Aramean was my father. Its import is, I did not inherit the land from my father, for my father was poor when he came to Aram.²⁰ He was also a stranger in Egypt. He was few in number.²¹ He then became a large nation.²² You O Lord took us out of slavery and gave us a good land. Let the one who disputes²³. not argue, “How could Jacob be called an Aramean?”²⁴ Look, we find the same with Ithra the Ishmaelite²⁵ who, as Scripture clearly states,²⁶ was an Israelite.²⁷

גבמתי. סמוך כי לא נמצא לשון יחיד. ומתים לשון רבים ורבי יונה דקדק אותה כולה באר היטב בערך מתה:

3FEW IN NUMBER.²⁸. Literally, with men of few, i.e., few men. The word mete (men of) is in the construct,²⁹ has been omitted from our text. Our verse should be read as if written, mete am me’at (Krinsky). for it is not found in the singular.³⁰ cannot be in the construct with me’at, which is a singular. If mete was in the construct with me’at then our text would read, mete me’atim. The word metim is a plural. Rabbi Jonah the grammarian explained it very well under the entry mem, tav, heh.