Tanach · Rishonim on Tanach · Ibn Ezra · Torah
Ibn Ezra on Exodus 32:11/אבן עזרא על שמות ל״ב:י״א
אויחל משה. זאת הגזרה לא מצאנוה מזה הטעם כי אם על פנים כמו יחלו פני נדיב (משלי יט ו) ולפי דעתי כמו ופניה לא היו לה עוד (ש"א א יח) וכלם ככה על כן אסור לומר חליתיך, או אחלך, כי יבא מגזרת אשר חלה ד' בה (דבר' כט ל) י"א כי זאת התפלה היא הנזכרת בפרשת והיה עקב וזו התפלה היתה ראויה להכתב אחר שוב משה אל ההר על כן וינחם ד' אחר שהתפלל והתנפל מ' יום ואם נחם על הרעה בראשונה מה טעם לומר אולי אכפרה בעד חטאתכם (פ' ל) כי ירד ושרף העגל והרג עובדיו אז שב להתפלל לשם בעד ישראל ובעד אהרן שהיה הסבה ואחרים אמרו, כי תפלת "אל תשחת עמך" (דבר' ט כו) איננה זאת הנזכרת במקום הזה ולפי דעתי כי טעמי התפלה שוים כאשר אפרש, כי איך יחלה פני השם לפני שרוף העגל, וישק את בנ"י, ויהרוג עובדיו, רק השם רמז לו שיתפלל אחר רדתו ויסיר העגל על כן כתוב אולי אכפרה בעד חטאתכם (פ' ל) אחר שהסיר החטאת, כאשר כתוב ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל (דבר' ט כא) והנה בעבור שהשם אמר לו ועתה הניחה לי, הזכיר התפלה שהתפלל בהתנפלו לפני השם, וזאת הפרשה היתה ראויה להכתב אחר וישב משה אל ה' (פ' לא) ואין מוקדם ומאוחר בתורה רק רצה לדבק דבר מי אשר חטא לי (פ' לג) עם ועתה לך נחה את העם (פ' לד), וכתיב ויגוף ד' את העם (פ' לה):
1AND MOSES BESOUGHT. We encounter verbs from the root chet, lamed, heh that have this meaning21 only with regard to the face. Compare, Many will entreat (yechallu) the favour of the liberal man (Prov. 19:6). I believe that it is similar to and her face was no more (I Sam. 1:18).22 (and Moses besought the face of God) means: and Moses assuaged the anger of God. They are all similar.23 is connected to face. It is therefore incorrect to say chillitikha or achallekha,24 for chillitikha and achallekha are related to the word chillah (sick) in wherewith the Lord hath made it sick (Deut. 29:21).25 means I made you sick, and achallekha means, I will make you sick. This form has the meaning of besought or assuaged only when connected to the word face. Some commentaries say that this prayer is the same prayer found in the Torah portion Ve-Hayah Ekev.26 This prayer should have been recorded following Moses’ return to the mountain (v. 31).27 Therefore the Lord repented of the evil (v. 14) after Moses prayed and fell upon his face for forty days (Deut. 10:10).28 If God repented first,29 what reason was there for Moses to say, peradventure I shall make atonement for your sin (v. 30)? The sequence of events was as follows: Moses descended, burned the calf, and killed its worshippers. He then returned to pray to God on behalf of Israel and on behalf of Aaron,30 who was the cause.31 Others say that the prayer O Lord God, destroy not Thy people (Deut. 9:26) is not the prayer which is mentioned here.32 I believe that the contents of both prayers are the same.33 I will later explain this point. For how could Moses beg God [not to destroy Israel] before he burned the calf, caused Israel to drink, and killed its worshippers?34 God only hinted to Moses35 that he should pray after he descended and removed the calf. Hence after Moses removed their sin36 Scripture reads, peradventure I shall make atonement for your sin (v. 30). We similarly read, And I took your sin, the calf which ye had made, [and burnt it with fire] (Deut. 9:21). It was only because God told Moses, Now therefore let Me alone, that My wrath may wax hot against them (v. 10) that Moses37 mentioned the prayer that he prayed38 when he fell down before the Lord.39 Actually, this chapter40 should have been written after And Moses returned unto the Lord (v. 31). However, there is no chronological order in the Torah. Scripture was only concerned with connecting the statement Whosoever hath sinned against Me, [him will I blot out] (v. 33) with And now go, lead the people (v. 34).41 Scripture42 goes on to state, And the Lord smote the people (v. 35).
בויחל. הנה כתוב ואתנפל לפני ד' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו' כי אמר ד' להשמיד אתכם (דבר' ט כה), וזהו הרף ממני ואשמידם (שם שם יד) כי אין הדעת סובלת שיתפלל משה בעד ישראל וע"ג ביניהם עד שהסיר אותה:
2BESOUGHT. Look.43 Scripture writes, So I fell down before the Lord the forty days and forty nights that I fell down; because the Lord had said he would destroy you (Deut. 9:25). This is what let Me alone, that I may destroy them (Deut. 9:14) refers to.44 The mind cannot accept the idea that Moses prayed on behalf of Israel while an idol was among them.45 He first removed the idol.
גוהנה למה ד' יחרה אפך בעמך. כמו אל תשחת עמך ונחלתך (דבר' ט כו) אשר הוצאת בכחך הגדול ובזרועך הנטויה (שם שם כט) וזה אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה וכתיב זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב (שם שם כז) וזהו זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת (למטה פ' יג) והטעם שתזכור להם שבועתך, ולא פי' זה בפ' זכור לעבדיך כי אינו כמו זכור עדתך קנית קדם (תה' עד, ב) בעבור הלמ"ד והנה פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם (דבר' ט) זהו כמו למה יאמרו מצרים לאמר (פ' יב):
3Now, Lord, why doth Thy wrath wax hot against Thy people46 is similar to O Lord God, destroy not Thy people and Thine inheritance (Deut. 9:26). Scripture then goes on to say, that Thou didst bring out by Thy great power and by Thy outstretched arm (Deut. 9:29). This is parallel to that Thou hast brought forth out of the land of Egypt with great power and with a mighty hand.47 Scripture writes, Remember Thy servants, Abraham, Isaac, and Jacob (Deut. 9:27). This is parallel to Remember Abraham, Isaac, and Israel, Thy servants, to whom Thou didst swear by Thine own self (v. 13). Its meaning48 (Deut. 9:27). is, remember the oath which you swore to them.49 Scripture does not mention the oath in the verse that reads, Remember Thy servants (Deut. 9:27). For there is a difference in meaning between zekhor la’avadekha (remember Thy servants) (Deut. 9:27) and zekhor adatekha (remember Thy congregation) in Remember Thy congregation, which Thou hast gotten of old (Ps. 74:2), because of the lamed.50 (Thy servants) in Deuteronomy 9:27. Zekhor la-avadekha means remember the oath. Zekhor avadekha, which is similar to zekhor adatekha, means Remember Thy servants. I.E.’s point is that Deut. 9:27 is parallel to Ex. 32:13 even though the oath is not explicitly mentioned in Deut. 9:27. Now, lest the land whence Thou broughtest us out say (Deut. 9:28) is parallel to Wherefore should the Egyptians speak, saying (v. 12).