Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Igros Kodesh Admur HaEmtzaee·
אאגרת ג
[ניסן – אייר תק"ע]
[ניסן – אייר תק"ע]
בב"ה64 יום א'
גמה' שלום65 וברכה, ורב טוב לבית ישראל66, המה כללות אנ"ש, החרדים לדבר ה'67, לשמוע בקול דברו68 אנשי חסד ואמת69, דורשי אלקים באמת ובתמים70, ה' עליהם יראה71 באור תורה ועבודה שבלב האמתיים, להרים קרנם72 למעלה ברוחניות ובגשמיות, אכי"ר
דאחד"ש כמשפט לאוהבי שמו73
הידידים וריעים האהובים74, עתה באנו75 להודיעם צערינו76, אשר נגעה יד ה'77 באש דליקה פתאומית על פי סיבה קטנה בבית הגדול של כבוד אדוננו אבינו עטרת ראשינו הרב שיחי', ולא הי' שהות להציל אפילו כרגע, כי במעט רגע78 דלק כל הגג תוך הבית כולו באש מתלקחת79 נורא מאד, וירא כל העם וינועו80 מאד, ולא קם רוח באיש81 כלל, ולא הצילו מן הבית אפילו מחוט ועד שרוך נעל82, כידוע אריכות המעשה בכאן לכל אנשי העיר.
ווזה ג' ימים אשר לא נחה דעתינו מגודל הבלבול והצער הבא פתאום, עד כעת אשר שב רוחינו אלינו קצת, והנה התחלנו לעיין היטב בפרטי הזיקות אשר הי' בתוך הבית, והנה אי אפשר להעלות על הכתב גודל עוצם ההיזק, מלבד גודל הצער.
זאך תוכן הענין בכללות נוכל להודיע, אשר סך ההיזק מכל הספרים היקרים83 והנכבדים הידועים, ומן כל הכלים והכסף ומרגליות עם הבגדים של אמנו הרבנית שתחי', יעלה לסך גדול ועצום מאוד, כאשר יפרש ידידנו חביבנו המופלג מוכ"ז84 נ"י, כי לא ניתן לכתוב על פני השדה85, וד"ל. וכל זה מלבד כלי יקר ומרגליות ושארי חפצים של אחרים מכללות אנשי המדינה, שהיו מונחים במשכון ולגמור ענינים גדולים86 כידוע לכל, אשר אי אפשר לנו לשער הערך. ועל הכל תגדל הצער מאיבוד כתבי קדשו על ד' שלחן ערוך87 כידוע. ומלבד איבוד הוועקסלין88 גדולים וקטנים מכל אנשי המדינה, וכל אלה בנקל למבינים89 להבין גודל עוצם ההיזק כי רב הוא מאד.
חוהנה אחר שנתבונן גודל ההיזק ובגודל הצער, איכה נוכל לראות בעוצם גודל הצער ויגון שימצא90 את כבוד אדמו"ר נ"י בבואו לכאן, בראותו כי נאבדו כלי חמדתו91 מחמד עינו92 ולבו כל הימים93 בספרים נכבדים, אשר זה הדבר נוגע ביותר אל עצמו ומהותו הרבה יותר מהיזק ממון רב, כידוע ומובן לכל יודע ומכיר94 בטיב צדקתו כו'. ומלבד אשר יעלה על ליבו גודל ההיזק עד שיכול להיות ח"ו בעל חוב גדול, עד שאי אפשר להעלות על גבי הכתב, כי אם מפה לאוזן שומעת95 בלבד וד"ל.
טואחרי הודענו את כל זאת96 האמת לאמתו97 למאהבי נפשו, אשר נפשם קשורה בנפשו98 זה יותר מכ"ה שנים99, כנראה בעליל100 לעין כל, מאשר נתנו את נפשם וכל מאדם101 עליו102 זה כמה103 פעמים בכל הצרות הראשונות104 שעברו עליו, אף כי זה האחרון הכביד105 מכולם, להיותו נוגע ביותר אל עצמו כפי העת הזאת כו'. הנה גם כל מי שלבו כלב האבן106 המס ימס107 והי' למים בקרבו108 מקרב ולב עמוק109, להתעורר בכל לבבו ברוח נדיבה110 יתרה למעלה מאשר יוכל שאת בנפשו, כדי שלא להוריד את שיבתו111 ביגון וצער גדול כזה ח"ו וד"ל.
יובפרט מאשר שמענו מפי מגידי אמת, אשר ברצון והסכמת נגידי קהלת ברדיצוב ואגפי' שיקבע דירתו שמה112 להאיר לארץ ולדרים113. הגם שכתבנו לשם שלא יעלה כזאת במחשבה ח"ו, וגם מובטחים אנחנו בגודל צדקתו שלא יעשה כזאת114 להפר בריתו115 ח"ו עם אנ"ש דמדינתנו הקשורים בנפשו116 ממש, אשר נתנו את נפשם ממש עליו זה עידן ועידנים117 כו'. אך עכ"ז מי כמוהו חכם118 שיוכל לירד לסוף דעתו119 והשגחתו בסיבה גדולה כזאת, או מטעמים הכמוסים אתו מכבר, ומובנים למקצת לפרקים, כאשר נשמע מפי קדשו בעת דחקו מעניני' חבלי טרדין120 כו', כאשר יפרש ידידנו מוכ"ז נ"י.
יאאי לזאת בנקל לנבונים להבין שעכ"פ צריכים אנחנו להסיר כל מונע מבית ומחוץ121, כי לדעתנו קרוב הדבר שלא יבא לכאן בלתי ידיעה בתחלה122 שיש הקמה גמורה לבנין מחדש מספרים וכלים ובית ההכרחיים תיכף ומיד בבואו, וגם כשיהי' לבבו נכון ובטוח123 מן ההיזק ביותר עד אשר יוכל שאת כו' וד"ל.
יבואחרי הדברים והאמת האלה124, הנה עתה היא העת אשר תבחן לב125 כל אחד מאנ"ש המסתופפים בצלו126 והולכים לאורו127 יראו אור128 בנפשם, הן בסור מרע והן בועשה טוב129 כל חד וחד לפום שיעורא דילי'130, עתה היא העת שיתעורר לב כל איש הנלוה אליו בהתקשרות אמיתית, לעורר את האהבה131 המוסתרת המושרשת בנפשם זה כמה132 מנעוריו, אשר בה אחוז וקשור בחבלי העבותות133 בל ידח ממנו נדח134 ולא יפול הנופל135 ח"ו, כי בצילו צל ה' ואור החיים יחי'136 חיי עולם, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם137, אם בתשובה תתאה או בתשובה עילאה, כל חד וחד לפום שיעורא דילי'. בלתי רק מי אשר לא נגע אל לבו מעולם דברי אלקים חיים138 היוצאים מלב טהור וקדוש קדוש ה' כבוד א"א מו"ר שיחי', וכל מי שחלק לבבו139 ונתרחק לגמרי, בלתי תמצא התעוררות בלבו מעולם מאיזה סיבה שתהי', כידוע בענין הנפילים140 אשר בארץ141 כו'.
יגאך הנה בודאי גם עליהם יערה ה' רוח ממרום142, כי בשבט ה' יכהו143 לעורר את לבבו עד שתחפץ באהבה144 רבה נגלית כידוע, דאע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי145 כו', כמ"ש יעקב חבל נחלתו146, ולא נכרתה נפשו בשרשה בבחי' מזלי' עדיין, כי נר ה' נשמת אדם147, ומאור הוי' תאיר נר נשמת האדם תמיד, ומשם יבוא ויומשך התעוררות לעורר את רוחו שבלבו כו', ולא יבדיל את עצמו מכלל עדת ה' הנועדים148 יחדו למשוך אחרי ה' ותורתו ועבודתו דרך כללות כו', כי סומך ה' לכל הנופלים149 כתיב, בסמיכה שיש בה150 ממש, עד שלא יפול הנופל עוד ח"ו, ובלתי ידח ממנו נדח, וכולם יעבדו את ה' שכם אחד151 וד"ל.
ידוהנה גם זאת לחכמים152 בנקל להבין מאליהם, אשר בבוא כבוד אאמו"ר נ"י לכאן, ויראה ויבין אמיתית התקשרות כל אחד ואחד מאנ"ש מעצמם מאליהם בעת כזאת, הנה בודאי בזאת תתנחם נפשו ותשמח בה' הרועה אותו מעודו153 כו', לקשרם על לוח לבבו154 הטהור בחבלי עבותות אהבה155 רבה מלבו ונפשו כל הימים, ולהיות צרורים עמו בצרור החיים156 את ה' אלקיו הרועה אותו כו', בכל אשר מתהלך לפני ה' באור החיים157 כל הימים. ובזאת יבאו עמו בברית והתקשרות אמיתית, כאשר יתנו מנוחה ונחמה לנפשו בשיבתו, לבנות לו בית נאמן158, וינטלם וינשאם כל ימי עולם159, כאשר ישא האומן את היונק160 כו', ולא יפיר בריתו מהם לעולם161, לאורו ילכו162 לחזות בנועם ה'163, ולחיות מחיי החיים אא"ס ב"ה באור עולם164, ולהרים קרנם למעלה מעלה, ולהיות משכילים ומצליחים בכל אשר165 יפנו166, יהי' ה' עמם167 בכל דרכיהם ברוחניות ובגשמיות כל הימים.
טודברי ידידם באמת לאמיתו המדבר למען האמת, שיתעוררו מעצמם מלב ונפש לדבר הזה לטובת נפשם האמיתית
טזדוב בערבהרב מו"ה שניאור זלמןנ"י