Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Igros Kodesh Admur HaEmtzaee·
אאגרת יח
[אדר תקע"ה]
[אדר תקע"ה]
בלידידינו1289 הנאמן1290 ר' משה מייזלש1291 נ"י
גאחר כותבי כל המכתבי' שביד ידידינו הרב מוהר"פ משקלאב1292, נתוודע לנו דבר לא טוב נידון הבית עלמין דהאדייעץ. והמעשה כך הי' מתחלתו.
דאנשי האדייעץ ביקשו מהפאליצע1293 ליתן להם מקום לבית עלמין זה ד' או ה' שנים ונתנו (הגאלווא1294 והארדניצע1295 וכו') בפקודתם להזימלאמר1296 שיתן, והי' טעות בידו, ובחר במקום שהוא ביער של קאזאנע1297 סמוך לנהר פסאל. וכאשר נודע להפארשט מייסטר1298 שעל יער קאזאנע, הביא הדבר לגובערניא1299 פאלטאווע1300. והשיגו אנשי הקהלה הנ"ל היתר. ואחר כך חזר האדון הגדול קוראען1301 לאסור. וחזר והותר על ידי אדון הגדול דעכשיו לובאנאו1302.
הובהיותי בפאלטווע1303 אמרתי בלבי שאין זה תכלית היתר מפורש לעולם, ויוכל לחזור וניעור. והייתי אצל הווי"ג1304 שהוא מוויטעפסק, ומכיר בטוב לאאמו"ר ז"ל, ונתן עצה על חליפין, להחליף וליתן פלאץ1305 אחר הסמוך ליער דקאזנע בכפל מזה, שהוא ערך ק"נ קלאפטיר1306, וכן הוה, וסלקתי בעד פלאץ הנ"ל, ושלחו מהגובערניא להאדייעץ למדוד ולראות אם החליפין טובים, והביא בכי טוב, ונגמר ונתקיים בגובערניא דבר החליפין בקאזאנע1307, וגם השיגו החתימת יד של האדון הגדול לובאנאו הנ"ל, כפי הקאפיע המו"פ1308.
וואמנם הי' סיבה אחר כך, שרצו אנשי קהלה הנ"ל להשיג פריבאטע1309 מהמניסטר שבעיר מלוכה פ"ב, והגיע דבר החליפין לשם, ושאלו מהמניסטר דיער קאזאנע1310, והשיב להם שיכתבו לגאראד וגובע'1311 הנ"ל, שיתנו תשובה מאין יש להם כח להרשות החליפין ביער קאזאנע אשר על פי הזאקאן1312 אי אפשר בחליפין ומתנה ליתן ולהחליף בלתי שאלה מהקיר"ה בעצמו, כשירצה ליתן בחסדו. ובא המכתב הזה לשם להויצ"ג הנ"ל. ומפני אהבתו הישינה מצניעה עדיין. אך כבר נודע הדבר ולא יוכל לעכב זמן רב.
זולזאת אין עצה כעת רק לעורר מחדש להוויצ"ג הנ"ל ולהפארש מייסטר, שישיבו תשובה שניתן רשות החליפין על פי זאקאן. ואפשר לא יקובל לפני המניסטר, אם נודע לו מריבוי קיבוץ המון לבית חומה שעל קבר אבינו ז"ל, ונתן עינו בהון רב ח"ו.
חולחכם ונבון כמותו1313 אין צריך לפרש עד היכן נוגע הדבר הזה לחיי נפשותינו ממש, כי אם ח"ו יבא פקודה לא טובה על אודות הבית עלמין, יהי' איך שיהי', גם היותר טובה, שהוא להושיב שמירה שם לבל יקברו1314 עוד כמו שאסר האדה"ג, גם זה בזיון ומניעה לכל המון ישראל בעת מצוא1315 לבקש על נפשם1316 וכו'.
טויראה נא ידידי לדבר הרבה על לב השר הידוע1317 שיתן לבו היטב לדבר גדול כזה, ולא יקטן בעיניו לבקש מהקיר"ה בעצמו. ולדעתנו בנקל מאד להזכיר בדברים בעלמא אודות זה. וה' יהי' עם פיהו1318 כאשר כתבתי אליו ברמז.
יואתו המדע עד היכן הענין נוגע, שאי אפשר לבאר בכתב, ממש חיינו אינם חיים1319, ואין לנו עצה אחרת, כי מי ילך לנו1320 להמניסטר הנ"ל. ואפשר כשיבא הדבר בגדולות יקשה לבו1321 וכו'. והוחלט אצלנו שאין תיקון הדבר לתכליתו רק בשרשו1322 ומקורו דוקא, שאז לא יהי' חיינו תלויי' מנגד1323 בכל שנה וכו'. ועליו מוטל חובה לעסוק בכל לבו ונפשו בדבר גדול כזה, כי הוא חיינו1324 ורוח אפינו1325 ותפארתינו וכו', למען ינוח צדיק עליון על משכבו בשלום1326 וד"ל. ולגודל המרירות לא אוכל לכתוב יותר וכו' וכו'.
יאידידו המבקש על נפשו ממש
יבדובער