Igros Kodesh Admur HaTzemach Tzedek·Letters of the Tzemach Tzedek·Letter 67אגרות קודש אדמו״ר הצמח צדק·אגרות-קודש אדמו"ר ה"צמח צדק"·אגרת סז

אאגרת סז
[כ"ו שבט תרי"ט?]

בבעזרה"י יום⁷⁷⁸ ב' פרשת תרומה

גרוב שלום וברכה לאהובי בני ידידי חביבי כנפשי המופלג וכו' כמהו' יוסף יצחק⁷⁷⁹ שי', עש"ז כלתי הצנועה מ' חנה תי', ובניהם המסולאים⁷⁸⁰ שי', ובתו⁷⁸¹ תחי', וכלותם שי', וכל אשר לו שלום⁷⁸² וישע רב

דמכתבך קבלתי וקריתי ושניתי, והענין לא הוכשר בעיני כלל, כי אין למכור⁷⁸³ את עצמו גם בשביל ענינים הכרחים, כל שכן בשביל ענינים מוֹתריים, ולא זו היא דרך רבינו הק' אאזמו"ר זלה"ה שנמאסו אצלו הענינים המוֹתריים⁷⁸⁴. ושמעתי ממנו שהרב דוואלפע⁷⁸⁵ תלמיד הרב המגיד ז"ל, שאמר שנצרך לו ששים ק"כ לשבוע על איזה דבר מהתנהגות ביתו על כן חיפש לו מקום, ואמר על זה, שאמרו במעזריטש שתולעת אוכלת בו, באמרו איך דארף, ווארום ווער איז דער איך כו' עכ"ל. ולהבדיל בין חיים כו', כל שכן אתה שאתה נצרך ארבעים רו"כ מדי שבוע, ודי בזה.

הוהנה בחכמי המשנה והגמרא מצינו שהרחיקו את עצמם מלקבל על עצמם הרבנות, ור' זירא לא רצה לקבל רבנות באמרו הוי קבל וקיים⁷⁸⁶, בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו⁷⁸⁷, כי היסוד הוא השפלות, והארץ לעולם עומדת⁷⁸⁸. ובמשנה פ"[א] דאבות ושנא את הרבנות, ובילקוט משלי רמז תתק"מ אל תצא לריב מהר יעו"ש איך צריך להתרחק מן הרבנות, אלא אם כן הוא איש קדוש יעו"ש, וכל המקבל עליו שררה דהיינו רבנות בשביל ליהנות ממנה ר"ל הממון, אינו אלא כנואף אשת איש יעו"ש, אלא המקבל עליו רבנות אינו אלא כשכל כוונתו רק בשביל להועיל לעם בני ישראל, ועל כן אמרו בדורות הראשונים אשר אמרו אם הראשונים כמלאכים אנו כחמורים⁷⁸⁹. ואיך יקבל עליו עסק זה קשוט עצמך⁷⁹⁰ כו', בפלטין שלך לא נצחת⁷⁹¹ כו'.

וומה גם הנה ידוע לי טבעך שיוכל להיות לך ח"ו מרה שחורה משום שינוי, כמו שכתבת במכתבך שמחמת מבוכות אלו אין בריאותך בשלימות כו', אם כן כל שכן לקבל על עצמך משא ועבודה גדולה כזו. ומה שיוכל להיות ח"ו, היה לא תהי'⁷⁹² להיות שינוים, על מי תסמוך, אם על הקב"ה הלא לא צוה אותך להיות רב, ואם על חותנך הרה"ג⁷⁹³ שי' הנה הסמיכות על אדם יהי' מי שיהי' אין זה סמיכה כלל, אשר מזה מלא כל המדרשים והגמרא. ולקבל עליו עסק זה צריך להיות גבורת הלב שיוכל לסבול כל השינוים. וכבוד חותנך הרה"ג שי' יש לו גבורת הלב, ומדמה שכן הוא אצלך, וזהו דמיון, כי אתה הוא מטבע מורך הלב כו'.

זוכל זה אף אם הי' זה בהסכם כל העיר, לא כן בנדון זה שקבלתי שני מכתבים⁷⁹⁴ מאוורוטש מהצד של מוהר"א שי' שאינן מסכימים לזה בשום אופן, ומזהירים אותי להזהירך שלא תכנס במחלוקת גדולה כזו. וממכתב[ם] האחרון נתתי העתק להמופ' מוהרש"ז שי', הגם כי זהו קצת כמו רכילות, הוכרחתי לזה להשקיט הגבורות של הה"ג⁷⁹⁵ שי', כי ליכנס במחלוקת לא ירצה כל מי שיש לו מוח בקדקדו, אף למחוסר פרנסה ממש. והחתימות לא נתתי לו, אכן הראיתי אותם לאיש אחד מסביבות זיטאמיר שהי' פה, ונוסע תמיד דרך אוורוטש, ואמר לי שמכירם, והם מחשובי העיר נגידים וחשובים. גם אפילו אמר לי שֵם החשובים דשם, קודם שראה החתימות, והרי הם חתומים בהמכתב. צא ולמד מהמחלוקת⁷⁹⁶ דרב דהאמלי'⁷⁹⁷ נ"ע, וכתב אשר אין לו⁷⁹⁸ מנוחה מעסק כזה, לכן אינני מסכים על זה בשום אופן.

חהנה כתבתי לך מעט דברים חדים וחריפים, אך באמת זהו מאהבה מסותרת, לעיין בתכלית טובתך כל הימים, ולא לרדוף אחר כבוד המדומה והמתקיים לשעה ואחר כך הכבוד בורח⁷⁹⁹ כו', על כן אינני מסכים בשום אופן על זה כלל, לכן הוכרחתי לכתוב מעט דברים חריפים, אף שגודל רחמנותי עליך כרחם אב⁸⁰⁰ וכו'.

טואמנם מה שטענת בגופא דעובדא עד מתי תכביד על כ' חותנך הרב שי', והוא רוצה לשבת בביתו בעזהי"ת. על זה אומר, שאלמלא ידעתי גם מקודם שרצונך לנסוע לכאן, הייתי חפץ ורוצה, כל שכן עתה שאין חפצם להחזיקך מחמת הכבדה, ורצונם שתהי' באוורוטש, אני מבקש באמת בכל לב שתבא לכאן עם כל בני ביתך שי', ובטחוני בחסדי השי"ת אשר לא יחסר לכם דבר כמו בבית חותנך הרב שי'. ואם אמנם אין מרווח לי כל כך, כאשר יפרש מוכ"ז ה"ה המופ' מור"מ⁸⁰¹, עם כל זה תשוקתי וחפצי לזה מאד, אם שיעלה לי ההוצאה סך נכון מכמה טעמים. על כן גודל בקשתי כפולה להתאמץ בכל עוז אתה וזוג' כלתי שתחי', לעשות רצון אצל כ' חותנך הרה"ג שי', וחמותך בת דודי הרבנית⁸⁰² תחי', שיניחו אתכם עם כל בני ביתכם לכאן מחנינו. ובאמת היושר והנכון אתי מכמה טעמים ולטובתכם.

יותקבלו החיים ושלום מאדון השלום, אביך הדורש שלומכם מלב ונפש חפצה

יאמנחם