Igros Kodesh Admur HaZaken·Igros Kodesh of the Alter Rebbe·Letter 58אגרות קודש אדמו״ר הזקן·אגרות-קודש אדמו"ר הזקן·אגרת נח

אאגרת נח
[ח'-י"א מ"ח תקנ"ט]

ב[דברי העדות שכתב בעת המאסר הראשון]

גלפי³⁶⁰³ הנשמע בבירור, הנה כבר עשו הפריוולענע³⁶⁰⁴ דמינסק שלעדסטווע³⁶⁰⁵, ונתברר שם³⁶⁰⁶ איך שהכל דת אחת ואין שום דת חדשה ח"ו. אך למלאת רצון השרים יר"ה³⁶⁰⁷ לידע שרש ותוכן הענין, ההכרח להאריך קצת, ועמהם הסליחה ברוב חסדם וטובם.

דא] מה שנקרא בלשון רוסי' דמדינתינו באהא מאליצא³⁶⁰⁸ ענין זה נחלק אצלנו כלל היהודים לשני עניינים, ענין א' לימוד וקריאה בתנ"ך ותלמוד ומדרשים ומפרשיהם, ובפוסקים המקצרים דיני התלמוד, ולפעמים מוסיפים לבאר היטב כל דיני התלמוד, ועל זה יש אצלנו כמה מאות ספרים שמחברים בכל דור ודור, ולהגיע לתכלית לימוד זה צריך בינה יתירה. ענין ב' היא התפלה³⁶⁰⁹, שכל מי שיש לו מעט דעת ויודע ספר קצת הוא יוכל להתפלל כראוי ונכון בכוונת הלב, כי ענין ומהות התפלה רובה ככולה היא לקוטי מזמורים ופסוקים מתהילים של דוד המלך ושאר נביאים, וכולם הם שבחים של הבורא חי וקיים, ורוב גדולתו וממשלתו בריבי רבבות מלאכים ושמי השמים העליונים, ומחיה את כולם וכל צבא השמים לפניו משתחוים³⁶¹⁰, וגם על הארץ ומתחת אין עוד³⁶¹¹ מלבדו³⁶¹², וממליך מלכים ולו המלוכה³⁶¹³. וגם זכרון חסדי הבורא שעשה עמנו שהוציאנו ממצרים, אשר על כן ראוי לנו לאהבה את ה' בכל לב ונפש³⁶¹⁴ ומאד מעומקא דליבא, וגם לירא את ה' ולקיים כל מצותיו אשר צונו, בין בבחי' סור מרע ובין בבחי' ועשה טוב, לעשות הטוב והישר³⁶¹⁵ בעיני אלקים ואדם³⁶¹⁶, ולהיות טוב לכל בכלל, ובפרט לב טוב להמטיב עמנו בכל מכל כל³⁶¹⁷ ומגין עלינו בצל כנפיו³⁶¹⁸ הקיסר הרחמן יר"ה³⁶¹⁹ ותנשא מלכותו למעלה מעלה, ולא להיות כפויי טובה ח"ו. וזהו גם כן כבוד הבורא שנקרא מלך מלכי המלכים³⁶²⁰, כי למשל כמו שכבודו של מלך גדול יותר במה שהוא מלך על שרים יותר ממה שהוא מלך על הדיוטים, כך זהו כבוד הבורא להיות שנקרא מלך מלכי המלכים. וכך מצווים אנו מפי חכמנו הוי מתפלל בשלומה של מלכות³⁶²¹ וכו'.

הב] התפלה בכוונה כנ"ל היא עזר וסעד לאדם לעמוד נגד יצרו הרע כל היום, גם אחר התפלה, לקיים כל מצות ה' בין סור מרע ועשה טוב כנ"ל, כי נשאר לו לזכרון במוחו ולבו כל היום³⁶²². אך מי שאינו מתפלל בכוונה כנ"ל, אף שלומד כל היום הדינים בתלמוד ושאר ספרים, אפשר שיקיים מה שלומד ואפשר ויוכל להיות שלא יקיים מה שלומד, ויוכל להיות שיעבור לפעמים על מצות ה'. אך גם מי שאינו עובר כלום, עכ"פ לא טוב הדבר שמתפלל לה' לנוכח ואומר ברוך אתה ה' ולבו מהרהר בעסקיו ומילי דעלמא, וכן בשאר התפלה, כי היא ארוכה מאד, ובלשון שאין רגילין בה כל היום לכן מהרהרים[?] מחשבות זרות.

וג] הכוונה בתפלה כנ"ל צריכה לימוד מאיש חכם ונבון, להבין ולהסביר לכל אחד ואחד כפי דעתו פירוש התפלה וכוונתה, וענין גדולת הבורא וחסדיו, וענין האהבה. כי בתיבות התפלה מרומז הכל בקיצור גדול, כדרך הנביאים שדברו בקצרה, ודיבור אחד כולל וסובל פירושים הרבה כידוע למלומדים בתנ"ך. ולכן מוטל על היודעים, הנקראים בשם רבנים, ללמד ולפרש ללא יודעים. וגם לומר להם דברי מוסר, כדי לעורר ולהכניע לבם לה', ולבקש מחילה על עונותיהם בכוונת הלב, כי סיום התפלה שלנו כלל היהודים, היא בקשת רחמי ה' על עונות, וגם על שאר צרכי בני אדם כמו רפואה ופרנסה. וכל עניינים אלו כתובים בתלמוד גם כן ובמדרשים ובמפרשיהם, רק שאין הכל בקיאים בהם וצריך ללמוד מבקי ומבין.

זד] המנהג היה בכל ישראל מימי עולם, להיות בכל עיר ועיר ב' בתים גדולים לתפלה בית הכנסת ובית המדרש, בית הכנסת להמון עם הטרודים בעסקיהם כל היום, ורובם אין יודעי ספר כלל, ואין יכלתם להתפלל בכוונה כנ"ל, רק לומר תיבות התפלה ג' פעמים בכל יום, ובית המדרש ליודעי ספר, להתפלל שם בכוונת הלב באריכות איש כפי יכולת שכלו ולבו. והנה בספרים שכתבו חכמינו שלפני מאתיים שנה³⁶²³ מהיום, מפורש שם איך שאז היו מאריכים בתפלת השחר בכל יום ויום ערך ב' שעות ויותר³⁶²⁴, מחמת אריכות כוונה שבלב כנ"ל.

חה] אך אחר כך עמדו אצלנו רבנים שאינם הגונים, וקנו או שכרו הרבנות³⁶²⁵ משר העיר בסך מסויים בכל עיר ועיר בכל מלכות פולין, כי המלך העלים עין, והשרים בעד בצע כסף נתנו מכתב הנקרא קאנסעש³⁶²⁶ להרב שבכל עיר, להיות מושל על כל היהודים שבעירו בכל ענין הנוגע לדתם, וגם לדון בדבר שבממון בין איש לרעהו כפי דעתו, אף שאינו בקי בדינים כראוי, וגם בענין התפלה לא היה רשות להתחיל להתפלל עד שיבא הרב לבית הכנסת או לבית המדרש אפילו עד חצי היום, ואנשי העיר היו מוכרחים ליתן לו גם כן כתב רבנות על פי ציווי השר שלהם.

טו] הרבנים הנ"ל אשר עמדו על פי השר לא רצו להטריח עצמן להתפלל בכוונה כנ"ל, וכדי שלא יהיו מבוזים בעיני העם, התחילו להשפיל מעלת התפלה, ולהגביה מעלת הלימוד בתלמוד, ללמוד גם בעת וזמן התפלה, והיו מתפללים במרוצה בלי כוונה, ולומדים מיד עם תלמידים עומק התלמוד בחריפות, כדי להראות חכמתם ולהגדיל שמם בארץ, ואחריהם נמשכו כל יודעי ספר המתפללים בבית המדרש להתפלל גם כן במרוצה בלי כוונה כנ"ל, מחמת יראתם או חניפותם להרב, כי הוא היה השליט על העם, רק מקצת יחידי סגולה בכל דור היו מתפללים באריכות בכוונה, והיו נקראים בשם חסידים מימי עולם³⁶²⁷.

יז] עד שהיה חסד ה' עלינו והעיר את רוח מלכות הקסרית רוסי'³⁶²⁸ יר"ה, למשול ולהתפשט בכל ארץ פולין, ובטרם שהומלך שם ממנה מלך האחרון³⁶²⁹ שבהם, התחילה לירד ממשלת הרבנים הנ"ל מעט מעט, עד שכשנחלקה הארץ פולין נפלה ממשלת הרבנים הנ"ל לגמרי, בפרט ברוסי' לבנה שיצאה פקודה נוראה הנקרא אוקאז³⁶³⁰ לבטל הרבני' הנ"ל לגמרי, שלא יקנו עוד הרבנות מהשרים, ואזי נעשו כל העם חפשים ובני חורין במדינתינו רוסי', ויש רשות ויכולת לכל אחד ואחד לכל מי שירצה במדינתינו, להאריך בתפלה כרצונו בין יחיד בין רבים, בבית המדרש או במקום אחר, ואין מוחה במדינתינו.

יאח] התעוררות זו שנתעוררה בינותינו מזמן קרוב כנ"ל להתפלל בכוונה, הנה בקצת עיירות היא מצויה ורגילה קצת גם בנערים פחותים מכ"ה שנים, כי הנערים סמוכים על שלחן אביהם ואין להם דאגה כלל, וגם עדיין הם עוסקים בלימודם ורחוקים ממילי דעלמא. אבל הזקנים מחמת גודל הטרדא בעסקים ומילי דעלמא קשה להם להתפלל בכוונה כנ"ל, רק בשבת וי"ט³⁶³¹ או כשהם פנויים בחול. והנערים הנ"ל כשמתפללי' בכוונה הנה רתיחת הנערות גורמת להם לעשות תנועות³⁶³² משונות בלי כוונה בידיהם או ברגליהם, וגם בזקנים יקרה כן למקצתם לבד, וכמו למשל במילי דעלמא כשאדם מדבר מן הלב עושה תנועות בידיו או ברגליו כל אחד לפי טבעו, כגון כשהוא בכעס, וכן כשהוא בשמחה, מטפח בידיו, כך הוא הענין בתפלה בכוונה, רק בסגנון אחר קצת. והנה מחמת תנועות הנ"ל אומרים מקצת אנשים³⁶³³ שונאינו ראו זה חדש³⁶³⁴ הוא לא שערום אבותינו³⁶³⁵, אך באמת אינו חידוש כי כבר היה לעולמים כשהיו מתפללי' בכוונה ככתוב (בנחמיה סי' ח'³⁶³⁶) ויענו כל העם אמן אמן במועל ידיהם למעלה, מחמת כוונת הלב, וכן דוד המלך היה מפזז ומכרכר³⁶³⁷ וכו'. ואילו היתה דת חדשה היו כולם עושין תנועות שוות, והרי הרבה אין עושין תנועות כלל.

יבט] מודעת זאת³⁶³⁸ בכל הדתות שבעולם, שהוא דבר בלתי אפשר שיהיו כל בעלי הדת שוין בזהירות שמירת הדת בכל מכל כל³⁶³⁹ בלב ונפש בכל הפרטים, וגם אצלנו הוא כך, כי אף שנעשו חפשי מהרבנים הנ"ל, אעפ"כ הרבה בני אדם יש שהיו יכולין להתפלל בכוונה ואעפ"כ אין רוצים מחמת עצלות, כי באמת הוא טורח ועמל גדול אף ללומדים גדולים, יותר מעמל וטורח הלימוד בתלמוד. וגם יש מתביישים לעשות התנועות לגרש המחשבות זרות שנופלים ממילא. ולכן כל המטריחין עצמן להתפלל בכוונה, בין נערים בין זקנים, הם מיעוטא דמיעוטא נגד כל ההמון עם, וכל ההמון עם קורין אותם בשם חסידים, בכל מדינות רוסי' לבנה ופולין ורוב מדינות ליטא ככולה, והיינו על שם חסידים הראשונים שהיו מתפללים בכוונה כנ"ל, הגם כי של עכשו אינם חסידים גדולים כראשונים.

יגי] רק בווילנא לבדה והנגררים אחריהם כינו להם שם אחר, דהיינו קארלינר³⁶⁴⁰, ולא חסידים, מפני השנאה והקנאה, לפי שהם בעצמן אין רוצים לטרוח בכוונת התפלה באריכות כראוי מחמת עצלות, וזהו אינו לפי כבודם שיאמרו ההמון עליהם שהם עצלים בעבודת ה', ובפרט שהיה להם רב גדול, לכן הם מוציאים דיבה על המתפללים בכוונה כנ"ל שקרים גדולים. כאשר ידוע לכל אחינו בני ישראל שברוסי' לבנה ופולין, שאין הנערים גונבים³⁶⁴¹ מעות מאביהם ומוליכים לרבם, ורבם מקבל מהם ח"ו, הס מלהזכיר³⁶⁴². וכן שאר דבריהם הם שקר על פי השמועה מכת שקרנים, ולא על פי הראיה. ולפי שיודעין בעצמן שטענותיהם שקר, לכן מחפין עצמן בטענה אחרת, לומר שהיא דת חדשה ח"ו, הס מלהזכיר. וכל זה נתעורר שם מזמן קרוב על ידי ריב ומצה בין הראשים, כידוע לכל שהם בעלי מחלוקת³⁶⁴³ מימי עולם. והנה גם בווילנא רוב אנשי העיר הם בשלום אתנו, רק שמתייראים לגלות דעתם, מפני אימת הראשים המושלים על כל אנשי העיר, ביד חזקה ותקיפות שנטלו לעצמן במלכות פולין כידוע.

ידיא] מנהג פשוט בכל ארץ פולין וליטא ורוסי' מימות עולם ושנים קדמוניות, שממנים בכל עיר ועיר איש אחד הנקרא מגיד³⁶⁴⁴, שיגיד וידרוש בבית הכנסת לההמון דברי תורה ומעט מוסר ויראת שמים בכל שבת או לסירוגין, ובלשונכם נקרא קאזאנייע³⁶⁴⁵, ועכשיו נתמעטו קצת מחמת צוק העתים³⁶⁴⁶, ואעפ"כ בהרבה מקומות יש עדיין מגידים. והנה אין כל המגידים שוין רק יש בהם מדרגות הרבה, כי מי שדורש היטב מאד מאד ממנים אותו בעיר גדולה, ומי שאינו יכול לדרוש בטוב כל כך ממנים אותו בעיר קטנה, כי אין סגנון הדרשות של מגיד זה דומה לסגנון דרשות של מגיד אחר. ואף שכולם מלקטים דבריהם מתוך הספרים המצויים ביד הכל, אך אעפ"כ אין כל השכליים שוין, ולא כל לשון הרחבת הביאור לההמון שוה בכל אדם, רק איש איש כפי שכלו וכפי לשונו. ולפי הנשמע גם אצלכם כך הוא.

טויב] והנה ככה הוא ממש אצלנו עכשיו, שנתרבו קצת הרוצים להתפלל בכוונה כנ"ל, וצריכים לשמוע דברי מוסר הרבה השייכים לתפלה, ומענין גדולת הבורא וחסדיו כנ"ל, ולכן ניתוספו עכשיו מגידים אחרים, ונקראים בפי שונאינו בשם רבנים חדשים, אף שבאמת אין מחדשים דברים חדשים ח"ו, רק מה שבוררים ומלקטים ומבינים מהספרים כמו מגידים הישנים, אך אעפ"כ נראים בעיניהם כחדשים נגד שאר מגידים של הקהל, מחמת שהם אינם דורשים כלל מענין טהרת הלב בתפלה בכוונה. והנה רבנים ומגידים אלו הנראים בעיניהם כחדשים יש בהם גם כן מדרגות רבות, כל אחד כפי שכלו ובינתו בספרים, להוציא מתוכם דברי מוסר השייכים לתפלה, וענין גדולת הבורא, וענין האהבה ויראת ה', ופירוש התפלה בהרחבת הביאור בכמה אופנים המבוארים בספרים קדמונים, ואין שום רב דומה לרב שני, וכמו שאר המגידים של הקהל ממש. ואף שאינני מכיר היטב רוב הרבנים וכמעט כולם הנראים כחדשים הנ"ל שבאוקריינא ואלין ושאר מדינות, ולא שמעתי דרשותיהם, אעפ"כ כמדומה לי שכך הוא הענין של דרשותיהם על טהרת הלב לה' ולבריות כדרשותיי, רק שהסגנון של הדרשות שלנו וגם הנהגות שלנו ברבנות אין דומין זה לזה כלל, רק כל אחד מתנהג כפי שכלו ורצונו.

טזיג] וגם הרבה מהאנשים שאין רוצים להאריך בתפלה, או שאין להם פנאי, אעפ"כ הם חפצים יותר לשמוע ממני מלשמוע משאר מגידי הקהל הנ"ל, כי דבריהם נכללו בכלל דבריי, וביתר שאת בהשכלה והבנה אשר בינותי בספרים קדמונים רבים, ולפעמים גם מעט מספרי קבלה מה שאפשר להבין ולהסביר למי שלמד בספרי קבלה. וגם הרבה אנשים שיש להם עניינים וסכסוכים בדבר שבממון, ואינם רוצים לילך במשפטים, רק סומכים על יושר לבבי על פי פשר דבר לפשר ביניהם בכי טוב, ברצון ולא בשום תוקף ועוז. כי אין לי שום תקיפות, רק לאלופי קה"ג³⁶⁴⁷, שיש להם תקיפות הקיסר יר"ה גם עלי בענייני הדת, אם היו מוצאים בי דבר שלא כהוגן ח"ו. ואחר שאני עושה פשר ביניהם מניחים בידי חתימת יד חלקים, הנקרא בלאנקעטין, לכתוב עליהם ועקסלין³⁶⁴⁸ בידיעת הצדדים לזמן המוגבל ביניהם, ומאמינים הכל לי, וגם למי שצריך להחזיר לו חתימת יד חלק או ועקסל שלו מאמין לי, כי הוחזקתי לנאמן וישר בעיני כל המדינה רוסי' לבנה, גם בעיני כל העמים והשרים כידוע ומפורסם שם. ואני מבקש חסד הקיסר הרחמן יר"ה, לעשות שם במדינת רוסי' לבנה עלי דרישה וחקירה, הנקרא שלעדסטווע.

יזיד] והנה מחמת כל הנ"ל, נפלה עלי קנאה ושנאת חנם בלב מקצת אנשים קנאים, ויחפו עלי דברים כוזבים רבים ועצומים, אשר שקרותם ידוע לכל מדינת רוסי' לבנה, ובפרט בלאזנע וויטעפסק אשר נתגדלתי שם מיום הולדי עד היום הזה. כי נולדתי בלאזנע והייתי שם עד שהייתי בן ט"ו או ט"ז שנה, ונשאתי אשה בויטעפסק והייתי שם ערך י"ז שנים, ואחר כך הייתי בהראדאק כשתי שני', ועכשיו אני בלאזנע³⁶⁴⁹ ערך ט"ו שני' ויותר, וכולם יעידו ויגידו צדקי וטוב לבבי עם ה' ועם בני אדם, ואין בפי רמיה³⁶⁵⁰ ח"ו. ולא ידעתי מה פשעי מה חטאתי³⁶⁵¹ כי הובאתי פה במשמר, אם על הדרשות שלי, הנה גם אני אין לי שום נחת רוח מהנוסעים אלי, כי אין נותני' לי אפי' פרוטה אחת בבואם למחנינו, ואדרבה יש לי צער גדול מהקנאה, אך מה לי לעשות, שכך חובה עלינו עפ"י דתינו, שכל היודע מחוייב ללמד³⁶⁵² למי שאינו יודע, שלכן ממנים מגידים בכל עיר כנ"ל, וגם אני נתמניתי למגיד הקהל מכבר כנ"ל. ואם הקיסר הרחמן יר"ה חושש אולי היא דת חדשה ח"ו, יצוה נא חסדו³⁶⁵³ וטובו הגדול לעשות דרישה וחקירה מיהודים רבים חכמים ונבונים ששמעו דרשותיי, ובראשם אלופי קה"ג שנתמנו על כל ענייני דת יהודית ברשיון הקיסר יר"ה, וכולם יעידו שכל דרשותיי רק על טהרת הלב לה' ולבריות, וסור מרע ועשה טוב, ושמירת מצות ה' שבתורתינו, אשר עליהם כבר ניתן לנו רשות והרמנא ללמדן ולקיימן בחסד הקיסר הרחמן יר"ה.

יחטו] וגם כוונת התפלה היא ממצות ה' שבמקרא ושבתלמוד³⁶⁵⁴, והרי אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעפ"י הקבלה לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מתהלים³⁶⁵⁵, ואין זו דת חדשה, כי בהרבה מדינות אומרים כן כל ישראל הדרים שם, כי ההוספה אינה עיקר התפלה ולכן יש בה מנהגים רבים בכל מדינה ובכל עיר, ואפי' בעיר אחת נוהגים לומר בבית המדרש כמה מזמורי תהלים שאין אומרים אותן בבית הכנסת שבאותה העיר, כמו מזמור ל' 30 ופ"ו 86, וכן פרשת קטרת³⁶⁵⁶, ועוד כמה דברים ידועים ליהודים הרבה. ומה לי להאריך ולהטריח השרים יר"ה למעלה מעלה, הלא הנה כבר נדפסו סידורים אלו על פי הקבלה באמשטרדם ב' פעמים בהסכמת הגאונים הרבנים דאשכנז והאלאנד, ובזאלקווא ב' פעמים, ובלעמבורג פעם אחת³⁶⁵⁷, בהסכמת הרבנים דמדינות הקיסר רומי³⁶⁵⁸ שהתירו להדפיסם ולהתפלל בהם. אך הוספה זו אינה עיקר אצלנו, דהעיקר הוא כוונת הלב דרחמנא ליבא בעי³⁶⁵⁹, והוא יסוד כל תכלית האדם להיות לו לב טוב ובר לבב³⁶⁶⁰.

יטטז] חכמת הקבלה נכתבו ונדפסו עליה ספרים רבים בכל דור ודור, כי יש בנו בכל דור מקובלים מחברים ספרים בקבלה ומדפיסים, והם מצויים ביד כל ישראל וגם אצלי. רק כי מודעת זאת³⁶⁶¹, שאף שכל החכמות כתובות בספרים, אעפ"כ צריך האדם בתחלת לימודו ללמוד אצל רב אחד, ואחר כך יוכל ללמוד בעצמו מהספרים. וכך היה אצלי שבהיותי בן עשרים שנה בערך, במשך זמן שהייתי בויטעפסק, נסעתי משם למעזריטש, והתחלתי שם ללמוד קבלה אצל הרב מ' בער זללה"ה, שכבר הלך לעולמו יותר מכ"ה שנה³⁶⁶², ומאז אני לומד בעצמי מספרים רבים ונכבדים ממקובלים ראשונים ואחרונים כפי שכלי ובינתי. אך סגנון הדרשות שאני אומר לעם, רובא דרובא הם על דרך הפשוט והנגלה, כדי שיבינו כל השומעים באר היטב, רק לפעמים דרך מקרה אני אומר איזה דבר קל מחכמת הקבלה, מה שאפשר להבין ולהסביר למי שלמד קצת בספרי קבלה המצויים ביד הכל, והיינו מה שמגיע מזה איזה תועלת לאהבה את ה' ולירא אותו ולשמור מצותיו ולהתפלל בכוונה מעומקא דליבא. והנה אף שאינני יודע אם יש איזו נפקותא להודיע זה להשרים יר"ה, אך ההכרח אלי לומר האמת כאשר הוא, ולהשיב לאשר נשאלתי מהשרים³⁶⁶³ ממי קבלתי דרשותיי. על כן באתי להודיע שעיקר כל דרשותיי הוא מאשר בינותי בספרים, כי אף המעט מחכמת הקבלה שאני אומר דרך מקרה גם כן כתוב בספרי קבלה שנדפסו, רק שתחלת לימודי בספרי קבלה שנדפסו היה אצל הרב הנ"ל.

כיז] חכמת הקבלה שהתחלתי ללמוד אצל הרב הנ"ל, ואחר כך אני לומד מהספרים, הנה היא ידיעת עשר ספירות ושמותיהן, ואיך הקב"ה מנהיג ומחיה בהן עולמות עליונים ותחתונים, והספרים השייכים ללימוד זה הם ספר שערי אורה³⁶⁶⁴ ופרדס רמוני'³⁶⁶⁵ ושפע טל³⁶⁶⁶ ועץ חיים³⁶⁶⁷ וכל הנלוה ושייך אליהם, אשר נלאיתי נשוא³⁶⁶⁸ בזכרוני פרטיהם. לבד ספר הזוהר המפורסם הקדמון לכל ספרי המקובלים. אך יש עוד דבר שטועין מקצת בני אדם לקרוא בשם קבלה, והוא להשביע מלאכים קדושים, או אינן קדושים, לעשות איזה אות, הנה אני לא ראיתי שום ספר על זה³⁶⁶⁹ ולא שום אדם שעשה זה, רק שמעתי כן שהיו עושין כן בדורות הראשונים, וגם הרב הנ"ל לא ידע מזה מאומה, וגם אין בידיעה זו תועלת כלל לעבודת ה'.

כאיח] כל האנשים הנוסעים אלי לשמוע דרשה שאני דורש בבית הכנסת או בבית המדרש בשבתות כמה פעמים בשנה, באשר שנתמניתי למגיד הקהל בלאזנע זה ט"ו שנים ויותר כנ"ל, הנה מיד אחר השבת מוכרחים ליסע לבתיהם כל האנשים שמעיר אחרת, כי אינני מניחם ליכנס אלי³⁶⁷⁰ לחדרי בשום אופן. רק האנשים שיש להם איזה ענין גדול, כגון לפשר ביניהם על סכסוכים רבים שאי אפשר להם לבא לידי גמר נכון בלעדי כנ"ל, או איזו שאלה חמורה באיסור והיתר וגיטין וקידושין, ושאר דברים חמורים ששואלין ממני מעיר אחרת, לפי שלמדתי ספרים הרבה יותר משאר מגידים ורבנים. וכל הנכנסין אלי גם כן אינני מקבל מהם שום מעות ולא שום חפצים בעולם, רק אפשר שהאנשים שאני מפשר ביניהם, כשבאים לבתיהם שולחים איזה סך שרוצים, בלי שום בקשה מהם. ועיקר פרנסתי מקופעצסטווע³⁶⁷¹, שאני משלם גילדע³⁶⁷² בסורעז³⁶⁷³, ואשתי סוחרת בכל מיני תבואה בשוק שבעיר וגם משאר מקומות, וגם יש לה בית בשוק ומחזקת שם שיינקער³⁶⁷⁴ מוכר יי"ש ושכר ושאר משקי' ומלח ושבולת שועל ושאר דברים, ויש לנו מזה הכנסה כמה רובל לשבוע כפי אשר יתן ה', וגם יש לי הכנסה קבועה מקופת הקהל דלאזניע גם כן כמה רובל לשבוע³⁶⁷⁵, כנהוג בכל עיירות ישראל לפרנס המגיד שלהם והמורה להם איסור והיתר. וכל הנ"ל מספיק לי על הוצאות קבועות, כי לאזנע היא עיר קטנה והכל בזול שם ובהמות וחלב הרבה, ולכן אני דר שם ולא בעיר גדולה, וגם במלבושים איני חפץ מלבושי כבוד בטבעי, כאשר נראה בעליל ממלבושיי שאני לבוש פה. אך אעפ"כ לפעמים שולחים לי גם משאר עיירות לצורך הוצאות המתחדשות לפעמים, או שאין ריוח רב לפעמים במשא ומתן של אשתי, אך לא מקופת הקהל, רק איזה יחידים מתנדבים יחד ושולחים לי נדבתם כרצונם בלי שום בקשתי מהם, כי כך הוא הדת והמנהג בכל ישראל לפרנס את הלומד בספרים יום ולילה, ואפילו אם אינו אומר דרשה. אך הנערים הסמוכים על שלחן אביהם או חותניהם, אין שולחים לעולם בגניבה³⁶⁷⁶ ח"ו אפילו פרוטה אחת. כי באמת אילו הייתי חפץ מעות היו נותנים לי סך רב בלעדי הנערים, רק ה' יודע, וכל יודעי ומכירי מנעורי יעידו עלי, שאין חפצי ומגמתי לקבץ מעות ח"ו, רק מה שמוכרח לחיי האדם ולא מותרות³⁶⁷⁷ כלל וכלל, וההכרחי יש לי בלעדי הנערים. ועוד זאת אני מודיע לכל, שכל מי שיאמר שבנו או חתנו גנב ממנו ושלח לי, או אשה שתאמר שבעלה גנב ממנה ושלח לי, הרי עלי לשלם להם בכפלי כפליים, על נאמנותם שיאמרו בהין צדק לפני בית דין כנהוג בין היהודים, כי יודע אני שאני נקי מה' ומישראל³⁶⁷⁸.

כביט] האביונים הבאים לפעמים לשמוע דרשה בשבת, ואין להם במה לפרוע בעד מזונות השבת, אזי מבקשים נדבות³⁶⁷⁹ קטנות מאורחים בעלי יכולת לפרוע בעד מזונות השבת, ואחר השבת הולכים מיד לבתיהם כנ"ל.

כגכ] בארץ ישראל³⁶⁸⁰ יש ד' קהלות גדולות מיהודים, ירושלים וטברי' וצפת וחברון, לבד כפרים קטנים, והם מלוקטים מכל הארצות, ואין להם שום עסק³⁶⁸¹ ומלאכה ומשא ומתן רק מתפללים ולומדים, ואין להם שום פרנסה שם רק מה ששולחים שלוחיהם לכל הארצות לבקש נדבות מכל איש נדיב לב³⁶⁸² ליתן להם כפי נדבת לבו³⁶⁸³, ויש להם כתב שליחות כתוב וחתום בחתימת יד המפורסמים שבא"י, אשר חתימותיהן ניכרות בארצות שבאו משם לא"י. כך הוא המנהג מעולם, וכך הוא הדת שלנו לפרנס ולכלכל עניי א"י שיתפללו שם בעד כל ישראל. והשלוחים הנ"ל בצאתם מא"י מתפרדים לארצות, יש נוסעים לאשכנז והאלאנד שיפרנסו העניים שבאו מאשכנז והאלאנד, כי גם העשירים נעשו שם עניים מחמת חסרון פרנסה, והמותר נותנים לשאר עניים שמשאר ארצות. ויש נוסעים לפולניא שמקדם³⁶⁸⁴. והנה בכל המקומות שמגיעים שם השלוחים הם מראים את הכתב שלהם להרב והגדול שבעיר, והרב כותב לו עוד כתב בקשה, הנקראת מליצה, לעורר רחמנות גדולה בלב כל נדיבי עמנו על עניי א"י, ולהגדיל המצוה הזו בעיני כל ההמון, להיות כי כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם מתפללים ומשתחוים נכח א"י דוקא שהוא שער השמים. והנה בספרים הרבה האריכו במעלת א"י ובשבח המחזיקים ומפרנסים את יושביה, וכל רב כותב כפי שכלו ובינתו בספרים וכפי צחות לשונו, ומוסר הכתב להשליח לסבב בעיירות הסרות למשמעת הרב הזה, וכשמגיע השליח למדינה אחרת שיש שם רב אחר מפורסם שם, נוטל שם עוד כתב אחר מהרב ההוא ומסבב גם עמו, עד זמן שובו לדרכו לשוב לביתו לא"י.

כדכא] והנה כל הנ"ל ראיתי בעיני אצל שליח אחד מא"י שחזר לא"י דרך מדינתינו, מכתבים רבים מהרבנים דאשכנז והאלאנד ושאר ארצות, כמו בערלין ופ"פ דמיין³⁶⁸⁵ והמבורג, וגם מרבני המדינות דפולין גדול וקטן³⁶⁸⁶ שמקדם ושאר מדינות, וכך הוא מפורסם בכל מדינתינו רוסי' לבנה. לכן גם אנכי לא מנעתי מלכתוב לפעמים כתב בקשה לשליח א"י המסבב במדינתינו וסביב לה, לעורר רחמים וחן וחסד³⁶⁸⁷ על אחינו יושבי א"י בלב רחמנים נדיבי עמנו. ולא דרך גזרה לגזור עליהם ח"ו, כי אין בידי שום תוקף ועוז כנ"ל, רק בתפלה ותחנוני' השומע ישמע והחדל יחדל, רק להודיע כי כן מצווה עלינו עפ"י דתינו ושלא לפרוש מן הכלל, ובפרט שאנשי מדינתינו רוסי' לבנה וסביב לה יש להם קרובים רבים משאר בשרם בא"י, שנסעו לשם הרבה מרוסי' לבנה בעוד שהיתה פולין, וגם אחרי כן נסעו מגבול בישינקוויץ ולהלאה כשהיה פולין³⁶⁸⁸, ולפי דתינו הקרוב קרוב הוא חיוב גדול לפרנסו³⁶⁸⁹, כמ"ש בישעי'³⁶⁹⁰ ומבשרך לא תתעלם ח"ו, ובתורת משה³⁶⁹¹ כתוב כי יהיה בך אביון מאחד אחיך וכו' פתוח תפתח את ידך וכו'. וכבר מפורסם בינותינו אשר גבר עלינו חסד³⁶⁹² הקיסר הרחמן יר"ה, ונתן לנו רשות להחזיק דתינו כמקדם בלי שום רפיון, ועל חסדו הגדול מובטחים כל היהודים בחיזוק ושמירת הדת בכל עוז.

כהכב] והנה המנהג הוא מקדם וגם עתה לבוא ב' שלוחים מא"י למדינות אלו שהיו פולין מקדם, דהיינו שליח א' מסבב בוואלין ואוקריינא³⁶⁹³ וסביבותיהם, ושליח שני מסבב ברוסי' לבנה ומקצת ליטא הסמוכה לה, אך בשאר מדינות ליטא כולן כמו סלוצק פינסק מינסק סלאנים ושאר עיירות גדולות וקטנות, מסבב שם שליח אחד³⁶⁹⁴ משליח א"י אשר בוואלין ומקבץ נדבותיהם ומביא אליו לבראד³⁶⁹⁵. וגם אנשי וילנא³⁶⁹⁶ שולחים נדבותיהם לא"י כשאר כל ישראל, רק שאיני יודע אם מוסרים ליד שליח השליח שמא"י הנ"ל, או שולחין בעצמן לשליח א"י, או שולחין לבראד ומשם לסטאמבול על ידי סוחרים. ואיך שיהי' עכ"פ איני יודע מה פשעי מה חטאתי יותר מכל ישראל אשר נהגו כך מימות עולם, וגם עתה נוהגים כך ברוב בטחונם על רוב חסדי הקיסר הרחמן יר"ה. ואם על חשש גניבת הנערי'³⁶⁹⁷ מאביהם או חותניהם, הנה הגם שאין הדבר נוגע אלי לבדי דוקא, מאחר שיש להשליח כתבים הרבה בלעדי, וגם מה פשעתי בזה הלא לא בקשתי מהם לגנוב ח"ו, אך אעפ"כ עלי לשלם בכפליים לכל אשר יאמר בהין צדק כנ"ל, מפני שידוע לי ולכל מדינתינו שאינו כן. אך אם אעפ"כ הוא נגד רצון הקיסר יר"ה, בודאי חלילה חלילה לי להרים ידי לכתוב מליצה אפי' אות אחת מהיום והלאה, ועל העבר גודל בטחוני ברוב חסדי הקיסר הרחמן יר"ה כי עמו הסליחה³⁶⁹⁸.

כוכג] אותו האיש מעיר וואלפע³⁶⁹⁹, ידוע ומפורסם לכל שרצה להיות רב גדול במאד, שיסעו מכל העיירות לשמוע דרשותיו ויתנו לו מעות הרבה, באמרו שהוא דורש טוב יותר מחבירו בן עירו מ' שלמה³⁷⁰⁰, וגם היה מסבב בכמה מקומות ודרש הרבה ובקש ממון הרבה³⁷⁰¹, ולפי שלא קבלו אותו לרב ולא נתנו לו מעות כרצונו נהפך לבו לשנוא³⁷⁰², ונסע לוילנא בחניפות וחלקלקות אולי יתנו לו שם מעות, ולא נתנו לו גם שם כרצונו, ונסע משם בפחי נפש זה זמן רב מאד, ולא נסע עוד לשם.

כזמ' אהרן³⁷⁰³ הלך לעולמו זה יותר מכ"ה שנים, ומ' שלמה גם כן נפטר זה זמן רב³⁷⁰⁴, ואיני יודע למה מזכירים אותם לי³⁷⁰⁵, כי לא הייתי אצלם מעולם.

כחויתר הדברים אפרש בעל פה,

כטנא' זלמן בן ברוך

לתפלה קצרה ובקשה שטוחה ופרושה לפני השרים יר"ה למעלה מעלה, להתנהג עמי במדת החסד והרחמים, לצוות להמעתיק ללשון רוסי', שקודם שיעתיק על לבן יושלח אלי השחור³⁷⁰⁶ לקרות לפני תחלה, כי במעט שינוי לשון ישתנה הענין ח"ו, נא ונא.