Igros Kodesh Admur HaZaken·Igros Kodesh of the Alter Rebbe·Letter 82אגרות קודש אדמו״ר הזקן·אגרות-קודש אדמו"ר הזקן·אגרת פב

אאגרת פב
[מ"ח תקס"ג]

בפותחין⁴⁶⁷⁴ בברכה⁴⁶⁷⁵ לברך ולהודות לה' כי טוב⁴⁶⁷⁶, שמועה טובה⁴⁶⁷⁷ שמעה ותחי נפשי⁴⁶⁷⁸, אין טוב אלא תורה⁴⁶⁷⁹, תורת ה' תמימה⁴⁶⁸⁰, זו השלמת כל הש"ס כולו⁴⁶⁸¹ ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש. הודאה על העבר ובקשה על העתיד⁴⁶⁸², כה יתן⁴⁶⁸³ וכה יוסיף⁴⁶⁸⁴ ה' לאמץ לבם בגבורים⁴⁶⁸⁵ מדי שנה בשנה⁴⁶⁸⁶ בגבורה של תורה⁴⁶⁸⁷.

גולהודיע לבני אדם גבורתה⁴⁶⁸⁸ של תורה⁴⁶⁸⁹ שבעל פה וכחה עוז, פירש שלמה המלך ע"ה⁴⁶⁹⁰ חגרה⁴⁶⁹¹ בעוז מתניה כו'. מתנים⁴⁶⁹² הם בחי' דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם, והם המוליכים ומביאים אותו למחוז חפצו⁴⁶⁹³. וכמו שהוא בגשמיות הגוף כך הוא בבחי' רוחניות הנפש האלהית, האמונה האמיתית בה' אחד א"ס ב"ה דאיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין⁴⁶⁹⁴, ולית אתר פנוי מיניה⁴⁶⁹⁵ למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית, וכן לד' סטרין בבחי' אין סוף ממש, וכן בבחי' שנה ונפש⁴⁶⁹⁶ כנודע, הנה אמונה זו נקראת בשם בחי' מתנים, דבר המעמיד ומקיים את הראש, הוא השכל המתבונן ומעמיק דעת בגדולת א"ס ב"ה בבחי' עולם שנה נפש, וברוב חסדו ונפלאותיו עמנו⁴⁶⁹⁷, להיות עם קרובו⁴⁶⁹⁸ ולדבקה בו⁴⁶⁹⁹ ממש. כנודע ממאמר יפה שעה אחת⁴⁷⁰⁰ בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא, שהוא רק זיו והארה מבחי' הנק' שכינה השוכן⁴⁷⁰¹ כו', ונברא ביו"ד⁴⁷⁰² א' משמו ית' כו', אבל תשובה ומעשים טובים מקרבין ישראל לאביהם שבשמים ממש, למהותו ועצמותו כביכול, בחי' אין סוף ממש, וכמ"ש הודו על ארץ ושמים⁴⁷⁰³ וירם קרן לעמו כו', אשר קדשנו במצותיו כו'⁴⁷⁰⁴. וכמים⁴⁷⁰⁵ הפנים⁴⁷⁰⁶ כו', להוליד מתבונה זו דחילו ורחימו שכליים או טבעיים⁴⁷⁰⁷, להיות בחי' צעק לבם אל ה'⁴⁷⁰⁸, או בחי' רשפי אש ושלהבת⁴⁷⁰⁹ עזה, בבחי' רצוא, ואחר כך בבחי' שוב⁴⁷¹⁰, להיות פחד ה' בלבו וליבוש מגדולתו כו', והוא בחי' שמאל דוחה⁴⁷¹¹, כמ"ש במתן תורה⁴⁷¹² וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כו'. והן בחי' הזרועות והגוף שבנפש.

דאך מי הוא הנותן כח ועוז לבחי' מתנים להעמיד ולקיים הראש והזרועות, הוא עסק ולימוד הלכות בתורה שבעל פה, שהיא בחי' גילוי רצון העליון, דאורייתא מחכמה היא דנפקת⁴⁷¹³, אבל מקורה ושרשה הוא למעלה מעלה מבחי' חכמה, והוא הנקרא בשם רצון העליון ב"ה, וכמ"ש כצנה רצון תעטרנו⁴⁷¹⁴, כעטרה שהיא על המוחין שבראש, וכנודע ממ"ש ע"פ אשת חיל⁴⁷¹⁵ עטרת בעלה⁴⁷¹⁶. וכל השונה⁴⁷¹⁷ הלכות בכל יום כו'. וזהו חגרה בעוז מתניה, אין עוז אלא תורה⁴⁷¹⁸, שהיא נותנת כח ועוז לבחי' מתנים החגורים ומלובשים בה, לחזק ולאמץ זרועותיה, הן דחילו ורחימו שכליים או טבעיים, כל חד לפום שיעורא דיליה⁴⁷¹⁹ (ועל העמדת וקיום בחינת הראש שבנפש הוא השכל המתבונן כו', אמר טעמה⁴⁷²⁰ כי טוב סחרה כו', ומבואר במ"א⁴⁷²¹).

האך עת וזמן החיזוק ואימוץ הזרועות והראש היא שעת תפלת השחר, שהיא שעת רחמים⁴⁷²² ועת רצון העליון⁴⁷²³ למעלה. ולזאת אותה אבקש ממבקשי ה'⁴⁷²⁴ יבינו וישכילו יחדיו⁴⁷²⁵, ולהיות לזכרון בין עיניהם⁴⁷²⁶ כל מה שכתבתי אליהם אשתקד⁴⁷²⁷ בכלל, ובפרט מענין כוונת התפלה מעומקא דלבא, יום יום ידרשון⁴⁷²⁸ ה' בכל לבם ובכל נפשם, ונפשם תשתפך⁴⁷²⁹ כמים נוכח פני ה'⁴⁷³⁰, וכמארז"ל בספרי⁴⁷³¹ עד מיצוי הנפש כו'.

וועתה הפעם⁴⁷³² הנני יוסיף שנית ידי⁴⁷³³, בתוספת ביאור ובקשה כפולה שטוחה ופרושה לפני כל אנשי שלומים הקרובים והרחוקים, לקיים עליהם⁴⁷³⁴ שכל ימי החול לא ירדו לפני התיבה הבעלי עסקים שאין להם פנאי כל כך, רק אותם שיש להם פנאי, או המלמדים או הסמוכים על שולחן אביהם, שיכולים להאריך בתפלת השחר ערך שעה ומחצה⁴⁷³⁵ לפחות כל ימות החול, מהם יהיה היורד לפני התיבה על פי הגורל או על פי ריצוי הרוב, והוא יאסוף אליו בסביב לו כל הסמוכים על שולחן אביהם או מלמדים, שיוכלו להאריך כמוהו, בבל ישונה, נא ונא.

זאך בשבתות וימים טובים, שגם כל בעלי עסקים יש להם פנאי⁴⁷³⁶ ושעת הכושר להאריך בתפלתם בכוונת לבם ונפשם לה', ואדרבה עליהם מוטל ביתר שאת ויתר עז⁴⁷³⁷ כמו שכתוב בשולחן ערוך אורח חיים⁴⁷³⁸, וכמו שכתוב בתורת משה⁴⁷³⁹ ששת ימים תעבוד כו' ויום השביעי שבת לה' אלהיך, דייקא כולו לה'⁴⁷⁴⁰, ולזאת גם הם ירדו לפני התיבה בשבת ויום טוב, על פי הגורל או בריצוי הרוב, כמ"ש אשתקד.

חוכגון דא צריך לאודועי, שבדעתי אי"ה לשלוח לכל המנינים מרגלים בסתר, לידע ולהודיע⁴⁷⁴¹ כל מי שאפשר לו, וכל מי שיש לו פנאי להאריך ולעיין בתפלה ומתעצל, יהי' נידון בריחוק מקום⁴⁷⁴², להיות נדחה בשתי ידים⁴⁷⁴³ בבואו לפה לשמוע דא"ח⁴⁷⁴⁴. ומכלל לאו אתה שומע הן⁴⁷⁴⁵, ולשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב⁴⁷⁴⁶, ואין טוב אלא תורה⁴⁷⁴⁷ וכו'.