Igros Kodesh Admur HaZaken·Introduction·Editing the Bookאגרות קודש אדמו״ר הזקן·מבוא·א. עריכת הספר

אא. עריכת הספר
האגרות שבספר זה
הספר "אגרות קודש חלק ראשון", שנדפס בשלהי שנת תש"מ, כלל את אגרותיהם של כ"ק אדמו"ר הזקן¹, כ"ק אדמו"ר האמצעי וכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".

בבמשך שנת תשמ"א, הגיעו לידינו אגרות נוספות של כל אחד מהאדמו"רים הנ"ל, ואז הורה לנו כ"ק אדמו"ר זי"ע, להוציא לאור קונטרס מילואים, שנדפס בקיץ תשמ"א².

גגם במשך השנים הבאות, מזמן לזמן היו מגיעות לידינו אגרות נוספות של האדמו"רים הנ"ל. כך עד שנת תשנ"ג, שאז נאספו כולם לכרך בפני עצמו, ויצא לאור בשם: "אגרות קודש חלק שני" – מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, כ"ק אדמו"ר האמצעי, כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"³.

דשוב הגיעו לידינו במשך השנים הבאות, אגרות נוספות של האדמו"רים הנ"ל, שנתפרסמו בבמות שונות⁴.

העתה הגיע עת האסף המקנה, להוציא לאור את האגרות הנ"ל בשלושה כרכים נפרדים:

וא) אגרות קודש אדמו"ר הזקן.

זב) אגרות קודש אדמו"ר האמצעי.

חג) אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק".

טהכרך הראשון שלפנינו הוא ספר "אגרות קודש אדמו"ר הזקן", הכולל מאה שמונים ושלוש מאגרותיו:

יא) מאה ארבעים ושבע מאגרותיו שכבר נדפסו בחלק ראשון (קה"ת תש"מ).

יאב) עשר מאגרותיו שנדפסו בחלק שני⁵ (קה"ת תשנ"ג).

יבג) שבע עשרה מאגרותיו שבאגרת-הקודש שבתניא⁶.

יגד) שלוש מאגרותיו שבשו"ת אדמו"ר הזקן, שיש בהם חלק הקשור לאגרות קודש.

ידה) שש מאגרותיו שהגיעו לידינו אחרי הופעת החלק השני.

טואגרת-הקודש שבתניא
בספר התניא, מהוצאת שקלאוו תקע"ד ואילך, נוסף חלק רביעי הנקרא "אגרת הקודש", הכולל לב סימנים, עשרים וששה מהם נכתבו בתחלה על ידי רבינו בתור אגרת. ועוד ששה⁷, שלפי הנראה נכתבו מתחלה כביאור בחסידות (ולא כאגרת).

טזכמו כן הוסיפו לתניא בהוצאה זו חלק חמישי, הנקרא "קונטרס אחרון" על איזה פרקים מהתניא, ובסופו נוספו עוד שלוש אגרות⁸.

יזעליהם יש להוסיף עוד אגרת אחת, שנוספה בהוצאת ווילנא תר"ס ואילך (אחרי אגה"ק סימן כב).

יחבסך הכל נדפסו בתניא, חלק רביעי וחמישי, שלושים אגרות-קודש של רבינו.

יטבאגרות אלו שנדפסו באגה"ק ובקו"א, לא נכללו אלא אותן אגרות שיש בהן דברי-חסידות, וגם בהן הושמט התוכן המעשי של האגרת, הקשור למגבית מעות ארץ הקודש וכיו"ב.

כמתוכן נדפסו במהדורה הקודמת של הספר הזה – רק שלוש עשרה, מחמת השלמות האגרות שהגיעו לידינו⁹, שהן החלק המעשי של האגרות שלא נדפסו בספר התניא.

כאאמנם למען השלימות, שכל האגרות של רבינו שהגיעו לידינו יכנסו לפונדק אחד, נוספו במהדורה שלפנינו, גם שבע עשרה האגרות שנדפסו בשלימותן בספר התניא.

כבכמעט כל האגרות שנדפסו בתניא מועתקות בכתבי-יד¹⁰. לפעמים מופיעה בהם כותרת, עם פירוט התאריך וכיו"ב, שנעתקו לפנינו בשולי הגליון.

כגסדר האגרות שבמהדורה החדשה
במהדורה זו שלפנינו סודרו האגרות מחדש – לפי סדר השנים, הן אותן האגרות שמפורש בהן התאריך במקור, הן אותן האגרות שנתבררה שנת כתיבתן במהדורה הקודמת, הן אותן אגרות שנתבררה שנת כתיבתן אחר כך, והן אותן אגרות שיש רק השערה המתקבלת לקביעת תאריך כתיבתן.

כדתאריכים משוערים אלו נתפרשו בראש כל אגרת, בין חצאי רבוע. והמקור או ההוכחה לתאריך – נתפרשו בשולי הגליון.

כההאגרות שלא נתברר תאריכן, באות בסוף – אחרי כל האגרות המתוארכות.

כוכיון שבמהדורה שלפנינו שונו מספרי האגרות, וכדי להקל על המעיין, הוספנו בתחלת הספר:

כזא) לוח השוואה בין מספרי האגרות שבמהדורה הקודמת לבין המהדורה שלפנינו.

כחב) לוח השוואה בין מספרי האגרות שבאגרת-הקודש שבתניא לבין המהדורה שלפנינו.

כטאגרות הגניזה החרסונית
בקובץ "התמים" (ווארשא תרצ"ה-תרח"צ) נדפסו כחמישים אגרות המיוחסות של אדמו"ר הזקן, שמקורן מ"הגניזה החרסונית". ונדפסו כאן, בצירוף עוד כמה מכתבי הגניזה ממקורות אחרים, במדור מיוחד¹¹, סי' קל-קפג.

לתיאור מפורט על גילוי גניזה זו, תוכן האגרות שבה, ההוכחות לאמיתותן ועוד, כל אלו באים באגרות רבותינו, המועתקות ב"מבוא" לאגרות אלו, שמתחילות בספר זה – אגרת קל.

לאשינויי נוסח באגרות
רוב האגרות, לא הגיעו לידינו אלא בהעתקות (בכתבי יד ובדפוסים), ובדרך-כלל בשינויי נוסח קלים ביניהם¹². חלק מכתבי-היד שבהם מועתקות האגרות, נראים מקוריים ומדוייקים יותר, ומהם העתקנו הנוסח שבפנים. ובמקום שיש שינויי נוסח בין ההעתקות, צויינו בשולי הגליון השינויים העיקריים שבהם, כ"נוסח אחר".

לבהאגרות הנדפסות בזה, מפוזרות בין עשרות כתבי-יד, ובין עשרות ספרים הנדפסים – המצוינים בשולי הגליון, אצל תחלת כל אגרת.

לגבאגרות שנדפסו כבר באגרת-הקודש שבתניא, נעתק בפנים הנוסח הנדפס בתניא, ובשולי הגליון נעתקו שינויי הנוסח העיקריים שבכתבי-יד.

לדהאגרות שנמצאות תח"י ב(צילום) כתי"ק רבינו, הוגהו בהשוואה אליהם, מבלי לציין לשינויי הנוסח שבכת"י מעתיקים, כמובן.

להציונים והערות
בנוסף לציון מקורות האגרות בדפוס ובכתבי-יד, בירור תאריך כתיבת האגרת, ושינויי נוסח שבאגרת, המצויינים בשולי הגליון, וכמובא לעיל.

לונכללות בציונים אלו גם ציוני פסוקים ומארז"ל הנזכרים באגרות. וכן מקורות והשוואות, הן לענינים שבהלכה וחסידות שבאגרות, והן לנושאים הקשורים לתולדות ופעילות רבינו.

לזחלק מאגרותיו של רבינו נכתבו בלשון מליצית, מיוסדת על קטעי פסוקים ומארז"ל¹³. וכדי להקל על הבנת תוכן האגרות, צוינו גם מקורות אלו בשולי הגליון.

לחכבר הובא לעיל, ששלושים מהאגרות שבכרך הזה כבר נדפסו באגרת-הקודש שבסוף ספר התניא. כ"ק אדמו"ר זי"ע ערך לאגרות אלו (כמו גם על כל ספר התניא) "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות", שכוללים גם ציונים לשילובי קטעי הפסוקים ומארז"ל שבהן. חלק מהם כבר בא בדפוס¹⁴, והשאר נמצא עדיין בהכנה לדפוס. ציונים אלו נעתקו בספר שלפנינו בשולי הגליון¹⁵.

לטלכללות נושא זה העיר כ"ק אדמו"ר זי"ע בהגהותיו לאגה"ק סי' כז (מהדו"ב): "ידוע מנהג ישראל חכמיו וגדוליו מימים רבים, וגם בימי רבנו הזקן, לכתוב במליצות לקוחות מן התנ"ך ורז"ל, או גם בקטעי פסוקים ומרז"ל, אף שלא תמיד היו המליצות מתאימות ומוסרות בדיוק את רעיון הכותב. ביחוד נהגו כן במכתבים כלליים, בהקדמות ספרים וכיו"ב. והנה כמו בכמה וכמה ענינים, אחז רבנו הזקן גם בזה בדרכו שלו, וכתב רוב המכריע של ספריו ומכתביו בלשון מדויקת וצחה בלי מליצות יתרות וכו' ובפרט כעבור שנים הראשונות לנשיאותו. נוסף על זה, הנה גם המכתבים וכו' שכתבם רבנו הזקן, על פי איזה סיבה וטעם, במליצות, מדויקים הם גם בזה¹⁶, ובהמליצות עצמם רמוזים כמה ענינים. בהערותי דלקמן נתבארו אחדות מהן, כפי הנלע"ד, והמפורש ילמד על הסתום".

מהאגרות יצאו מידי רבינו ללא פיסוק וללא חלוקה לקטעים, ואינם אלא מעשי ידי העורך. וכן נפתחו הראשי-תיבות, להקל על המעיין.

מאנספחים
בבמות רבות נדפסו אגרות שנכתבו בתקופת חייו של רבינו, אליו או אודותיו. אגרות אלו מוסיפות הבהרה לכמה נושאים שנידונו באגרות רבינו, ולפעמים אף מתייחס אליהם באגרותיו.

מבלטעם זה, נוספו בסוף הכרך, קטעי אגרות אלו; בעיקר אלו שמועילות להבנת תוכן אגרות רבינו. ובמקום הצורך מצויין אליהם בפנים הספר, לפי סימני הנספחים, כדי שלא יצטרך המעיין לחפשם בספרים שונים.

מגנספחים אלו מסודרים כאן לפי סדר תאריכי כתיבתם.

מדאגרות אלו נכתבו על ידי הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטבסק נ"ע, הרה"ק רבי אברהם מקאליסק נ"ע, ועל ידי סייעתם האריות שבחבורתם שבארץ הקודש; כמו כן נכללו כאן תעודות השחרור והחירות של רבינו מהמאסרים; וכן אגרות כ"ק אדמו"ר האמצעי, והרה"ק רבי אהרן סג"ל מסטאראשעלע – אנשי החצר של רבינו, שכתבו לאנ"ש בתקופת חייו של רבינו הזקן, ועל פי הוראתו.

מהתצלומי כתי"ק
חלק מהאגרות הנדפסים בספר זה שרדו, והגיעו לידינו בכתי"ק רבינו (או בתצלום כתי"ק). כל אחד מתצלומים אלו ניתן בספר – ליד האגרת הנדפסת.

מוכן הגיעו לידינו תצלומי 4 מסמכים – בחתי"ק רבינו. 2 מהם נדפסו בנספחים (נספח 28, ונספח 40), ושנים מהם באים לקמן בהמשך המבוא (פרק ח).