Igros Kodesh Admur Rashab·Vol. 6·Letter 1181אגרות קודש אדמו״ר מוהרש״ב·כרך ו·א'קפא

אא'קפא
ב"ה³⁹⁹ יום א' ט"ז אדר תרס"ג לפ"ק

בויען

גכבוד ש"ב ידי"נ הרה"ח המפורסם נכבד ומרומם י"א כו' מו"ה שניאור זלמן⁴⁰⁰ שי'

דת"ל בעד החוה"ש כה לחי.

הלרגלי בריאותי הנני פה ויען, כאשר אני סובל מכבר מחלישות הנערוין, וזה כחמשה חדשים אשר אני סובל מהיד השמאלי⁴⁰¹, שלא יש בה ההרגשה בהעור החיצון, שאינני מרגיש לא דבר חם ולא דבר קר וגם לא דקירה במחט. וזה יותר מג' שבועות שאני פה, ולקחתי אתי גם את בני שי'. והפראפ' בפה יעצו לי לעשות עלעקטערי על היד, ות"ל אשר הוטב לי קצת ההרגשה, אם כי עדיין רחוק משלימות, אבל קצת הטבה יש ת"ל. ואי"ה נתמהמה עוד ב' או ג' שבועות. והשי"ת ישלח לי רפואה שלימה בקרב בתוך כ"י.

וכל מכתבי כבודו הגיעו לידי, גם מכתבו ששלח לבני שי', שלחה זוג' תי' המכ' אלי לפה. ולא יחשוב כבודו שיש לי ח"ו איזה תערומות או קפידה עליו, וגם לא יעלה על דעתו אשר מצבו אינו נוגע ללבי. הרבה עגמת נפש אני מקבל ממעמד ומצב כבודו הנורא והאיום, והרבה חשבתי אולי אמצא במה להיות בעזרתו.

זוהנה בהנוגע להכולל, כבר כתבתי ואמרתי כמה פעמים אודות השני מאות מכבר, ולהעמיד אותו ב' מאות עבור הרבנות. אמנם כאשר בשום דבר לא יש לי מסייעים כי אם מנגדים לרצוני, וגם מתמן כו', ונשאר על ק"ן רו"כ לשנה, וגם בזה עושים חשבונות. וכבד עלי להגיד בכל עת.

חובדבר הישיבה⁴⁰², אמיתת הטעם שלי שאינני רוצה שיעזוב כבודו את יפו, אחרי אשר בריבוי יגיעה עלה בידו ת"ל לתקן הדברים הנחוצים ביותר, ואם יעזוב את העיר יתבטלו ח"ו כל הענינים. וזאת אמרתי מפורש לר"ח⁴⁰³ שזהו הטעם שאני אומר אודות כבודו. וגם עבור כבודו בעניניו אינני יודע אם כדאי לו לשנות דירתו מיפו.

טודבר הישיבה⁴⁰⁴, כאשר בעצם הרעיון טוב, וראוי לסייע בזה שתהי' ישיבה מכוללינו ושילמדו דא"ח קצת עכ"פ, ואמרתי לר"ח שלא אוכל להיות לסיוע בזה, עד שאדע שיהי' משגיח טוב ונאמן שאהי' בטוח שהענין יתנהג בטוב אי"ה. כי על אותן שהעמידו עצמן למייסדים אין לסמוך כלל על תכונת הבית שתהי' כדבעי. ולזאת אמרתי לו, אם יתרצה ש"ב הרש"ל⁴⁰⁵ שי' להיות משגיח ויאמר שיעור ויראה שילמדו דא"ח, אז אני בטוח בו שבעה"י ילך הענין בסדר נכון אי"ה.

יולא אמרתי שאתן על זה אלף רו"כ לשנה, ואיני יודע מי בדה מלבו דבר זה, ומי כתב אליו כן. לא אמרתי זאת, כי אם אמרתי לר"ח, שאם יהי' כנ"ל אז אתן לו אי"ה מכתב לאנ"ש אודות זה⁴⁰⁶. ואינני חושב כלל לכנוס בזה בעובי הקורה, כי בענינים אלו צריכים להיות בקרוב דוקא, וכאשר כבר יודע אני הטיב ענין ישיבה⁴⁰⁷, ידעתי אשר מרחוק אי אפשר לעשות דבר, כי אם בהשגחה מקרוב דוקא. ועל דבר שבהכרח שיהי' רחוק מהשגחתי, ממילא אינו שייך שאכנוס בזה הרבה בהנוגע להחיזוק, ורק כשאדע שתהי' עכ"פ קרוב אל הכוונה על ידי משגיח נאמן, אהי' אי"ה בזה לסיוע כנ"ל.

יאקודם נסיעתי עלה בידי ת"ל לשלוח לו איזה סך, בס"ה שלחתי על שמו סך קע"ה רו"כ, בזה לכבודו מאה רו"כ⁴⁰⁸, ועשרה ר' עבור השמן זית (אשר הנני בגודל ת"ח לכבודו עבור זה שזה דבר חשוב אצלי), בס"ה מאה ועשר רו"כ לכבודו, עשרים וחמשה רו"כ לכבוד אביו ב"ד הרה"ח⁴⁰⁹ שי', חמשה עשר רו"כ לבית ש"ב ר' אליעזר שמעון⁴¹⁰ שי', חמשה עשר ר' להנצרכים מבית דודו וש"ב הררי"ל⁴¹¹ ז"ל, ועשרה רו"כ לבית ר' סענדר ז"ל. בס"ה קע"ה רו"כ. בטח נתקבלו המעות עד עתה.

יבואי"ה בבואי לביתי אשתדל אי"ה מה שיהי' באפשרי לעשות לטובתו אצל ידידינו יחיו, ולזה דרוש זמן קצת, ולא אוכל לידע הזמן, כי על ידי מכתבים כבד הדבר לעשות כי אם בראיית פנים, ואיני יודע מתי נתראה אתם, כי ח"ד הר"י ברלין שי' כעת בחו"ל במענטאן, ואיני יודע מתי יבוא לביתו⁴¹² ומתי יהי' במחנינו. וכן הגביר ר"י הורעויץ גם כן במענטאן. ואראה אי"ה מה שיהי' ביכולתי לעשות.

יגעם ידי"נ הר"ר יעקב מרדכי שי' מפאלטאווא התראיתי קודם נסיעתי, ודברנו הרבה אודות כבודו, והי' בהתעוררות גדולה בזה, וחשב להשתדל אודותו אצל מכיריו, ואיני יודע מה פעל עד עתה (והוא טרוד כעת בדבר בנו⁴¹³ שי' כו', השי"ת יהי' בעזרו), ואי"ה אזכיר אותו במכתב.

ידיאמין לי כבודו אשר בדרך כלל אינני מסיח דעת ח"ו מעניניו ונוגעים הרבה ללבי, אבל מה אעשה אשר אין ביכולתי לעשות הרבה ובתדירות בענין אחד, באשר (ה)הענינים רבים המה, ענינים שונים זה מזה, וכולם ענינים גדולים ובהם ענינים העומדים ברומו של עולם, כמו בדבר הלמודיות במדינתינו⁴¹⁴ ודבר הציונות, אשר נכנסתי בזה הרבה בהתעסקות גדולה⁴¹⁵, באשר נוגע לכללות קיום עצם נקודת היהדות ממש. וכולם מהענינים דורשים בהתעסקותם סך גדול על כמה דברים, ואין איש אתי [...] באיזה דבר, ובפרט בעניני [ממונות], ואני צריך לבנות בכל עת בניינים גדולים, והכל רק מאנשים יחידים אשר אינם רוצים ליתן כל כך, ואני מעמיס עליהם יותר מטבעי. לבד דבר הישיבה אשר הוצאותי' רבים מאד. וממילא צריכים לכוין הזמנים באיזה זמן לעסוק בענין, זה ולעשות הפסקה באמצע לבוא אל הענין השני.

טואמנם על העדר כתיבת מכתבים לא יחשוב כבודו בזה שום מחשבת חוץ ח"ו, כי טרדותי רבים המה מאד, והזמנים חשובים אצלי (אויס גירעכנט) על רבעי שעות ממש. ואינני מרשה לעצמי להיות רבע שעה פנוי בלי עסק (אם כי זה נחוץ מאד לבריאותי להפסיק כמה פעמים ביום לבלי לעשות מאומה, ונצטויתי על זה הרבה מהפ[ר]אפ' דפאריז עוד ב' שנים מלפנים⁴¹⁶, ומעוד מקומות. אבל אין הזמן והעסקים מרשים לי על זה, ובקושי גדול פועלת אצלי זוג' תי', אחת בב' או בג' ימים, שאטייל כחצי שעה בהגינה שאצל ביתי. ועל פי הרוב גם אז אני חושב איזה ענין. וברוב הלילות אני הולך לישן ערך שעה א' וחצי או שעה ב', וכל זה נוגע לבריאותי שאינני יכול לישון אחר כך. אבל מה אעשה כו'). וכשאני צריך לכתוב לכבודו, ההכנה היא לכתוב באריכות, ואני מדחה מיום ליום, ובתוך כך בא איזה ענין נחוץ מהענינים הכללים שצריכים להשיב או לכתוב ואי אפשר להניחו ודורש עיון, ובאופן כזה הולך ונמשך הזמן וחוזר חלילה כו'. ולזאת לא יהי' לכבודו ח"ו שום חלישות הדעת מזה, ולא יחשוב בזה שום דבר, כי אמתת הדבר הוא כנ"ל.

טזואת כבודו אבקש שיכתוב לי בכל עת מהנעשה אתו [ובדבר בריאותו ... ...] החיכוך שהי' לו אם הוקל. במכתב א' כתב לי כבודו שציוו לו הדאק' לנסוע לרחוץ בים המלח (איני יודע באיזה מקום הוא בפרט), ומחמת העדר המעות לא נסע. אפשר יעזור השי"ת ויהי' ביכולתו לנסוע אי"ה בקיץ הבע"ל. בהים ביפו עפ"ע⁴¹⁷ הוא רוחץ. והשי"ת ישלח לו רפואה שלימה בקרב ויחזקו שיהי' בריא אולם.

יזויודיעני נא ממעמדו ומצבו ומשלום העיר, אם מחזיק כל הענינים כדבעי. ואם מדבר דא"ח בכל ש"ק, ואם יש שומעים ומקבלים. הכל יודיעיני נא בפרטיות, וישלח לי המכתב לביתי.

יחויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשו וש"ב ידידו עוז דו"ש מלונ"ח תכה"י

יטשלום דובער

כבני שי' ב"ה בחו"ש ופב"ש הטוב.

כאיגלה אור

כבנכתב בשנת תרס"ג.

כדביאור. כמבואר בהרשימות, בשנת תר"ן התחיל כ"ק אאמו"ר הרה"ק להתערב בעניני החזקת הרמבעה"ן⁴¹⁸, כמבואר בארוכה. והגם כי במשך השנים הנה התערבותו הביאה הכנסה רבה, אבל בעניני הנהגה, הן גשמיות להיטיב עם מי, והן ברוחניות בענינים שונים, לא היו לו מסייעים כי אם מנגדים. וענין זה על מילואו מפורט ברשימותיי במקומות שונים.

כהאחד התנאים שהתנה הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, בשנת תרנ"ב – שזה הי' כב' שנים שהתחיל להתערב בעניני רמבעה"נ – בעת אשר ממוני הכולל פנו אליו בבקשה, בשם ובחתימת כל אנשי הכולל, אשר יואיל להשתתף בעניני הכולל – כי יתיסד ישיבה מבני כולל חב"ד ושילמדו דא"ח. ובמשך יותר מעשר שנים דיברו בזה, ואל הפועל לא בא. ורק מחשבה טובה.

כובשנת תרס"ג, התעוררו אחדים מאנשי הכולל ע"ד התיסדות ישיבה, וגם אז רק בשביל שיהי' מוסד ויהיו מנהלים, משולחים, והכנסה.

כזר"ח הנזכר במכ' זה הוא ר' חיים ז"ל מקרעמענט', שהוא בעצמו הי' ירא שמים וחסיד, אבל השפעתו על הזולת מועטה ביותר.

כחש"ב הרש"ל שי' הנזכר במכ' זה, הוא הרה"ג ר' שלמה יהודה ליב שי' אליעזראוו – רב שיל"א – בן הר"ר אליעזר שמעון ז"ל, בן בתה של הדודה מנוחה רחל נ"ע.