Chabad Library · The Rebbe Rashab

Igros Kodesh Admur Rashab·Vol. 6·Letter 1285אגרות קודש אדמו״ר מוהרש״ב·כרך ו·א'רפה

אא'רפה
[שיטת רבינו ירוחם בהשקה וזריעה]
בבש"ך1046 סקמ"א1047 בשם רי"ו1048: ואם הלכו1049 אותן המים למקוה חסר שאין בה כלום (עי' מה שכתב הש"ך דדוקא שאין בה כלום, ואם כן מהו אומר חסר, ואפשר הכוונה לאשמעינן דפחות מכ"א כאילו אין בה כלום1050. וצ"ע) יש מתירין גם כן. וכתב על זה הש"ך: מכאן משמע שיש אוסרין (ובנודע ביהודה1051 כתב שהרי"ו1052 גופא כותב שיש אוסרין), ונכון להחמיר.
גוהגם שכבר נטהרו בהשקה, צריך לומר דהרבינו ירוחם מיירי שנפסקו מהשקתן, וסבירא ליה דלא כהרא"ש1053 (בהדין דסעיף נ"ב) דכיון שהושק פעם אחת אינו נפסל גם כשנפסק, כי אם שצריכה להיות ההשקה תמיד, וכאן כיון שנפסקה ההשקה אסור.
דוצ"ע מהמשנה1054 דהי' בעליון מ' סאה ובתחתון אין כלום, ממלא בכתף ונותן לעליון עד שיורד לתחתון מ' סאה, שזה ממש דינא של הרבינו ירוחם1055. ואפשר דמפרש דמיירי המשנה שמושקים1056 זה לזה. וכבד לומר כן, דהרי בבבא ראשונה אשמעינן העצה דהשקה, משמע דבבא זו [באה] להשמיע שגם בלא השקה זה לזה, כי אם על ידי שנטהרו כבר בהשקה.
הוממשנה זו גם כן קשה על אותן החולקין על הרא"ש1057 הנ"ל. וכמדומה לי שהגדולי טהרה בתשובה1058 כתב לחלק, דבדין המשנה הרי השאובין כזרועים המה, ולכן גם כשנפרדו אינן נפסלים עוד, אבל מקוה שאוב שהושק למקוה כשר הרי אי אפשר לומר דכזרועים דמי, ולכן צריכה להיות ההשקה תמיד. אבל על הדין של הרי"ו1059 קשה לכאורה כנ"ל.
וואפשר דרבינו ירוחם מיירא במעין כל שהוא, דאי אפשר [לומר] דריבוי המים שהשליכו לתוכו הם כזרועים, וכמו שבמקוה שאוב אין אנו אומרים כן1060 מפני שעומדים בפני עצמם, כמו כן כאן מצד הריבוי שלהם לגבי המעין כעומדים בפני עצמן דמי, וכל זמן שמושקין הרי הן כשרים וכשנפסק השקתן הרי הן נפסלין. ולכאורה כמו כן הוא במקוה מ' סאה ונתן לתוכו יותר ממ' סאה לא נאמר גם כן דכזרועים דמי, והרי המשנה הנ"ל מיירי שנתן בה יותר ממ' סאה1061 וכמ"ש הרא"ש בחידושיו1062. ויש לומר דבמעין כל שהוא יותר הסברה מתאים לומר כנ"ל, לפי שהיא כל שהוא והשאובים מרובים.
זולפי הנ"ל דינא של הרבינו ירוחם הוא רק משום השקה, ואם כן למה לא יאמר דינו במקוה שאוב שצריכה השקה תמיד, ומה לו לצייר דינא באופן שכתב1063. ויש לומר דרבותא אשמעינן, דהגם שהשליכו השאובין לתוך המעין, ומכל מקום לא אמרינן דכזרועין דמי, ואינו כשר כי אם כשהן מושקין זה לזה1064.