Igros Kodesh Admur Rashab·Vol. 6·Letter 1286אגרות קודש אדמו״ר מוהרש״ב·כרך ו·א'רפו

אא'רפו
[הגהות¹⁰⁶⁵ לגידולי טהרה, שו"ת סי' י]

בממ"ש הראשונים¹⁰⁶⁶ והאחרונים בפי' משנה הנ"ל דהאמה היא מי גשמים פחותים ממ' סאה. הרי דפשוט אצלם דמהני השקה במים שאובין.

גוצ"ע איך אפשר שלא יהיה בהאמה מ' סאה, שהרי ודאי מיירי שהבור מחזיק מ' סאה, באופן שכשיצא מילואו ועוד יהי' מקוה כשרה, ואם כן בהכרח שיהי' בהאמה יותר ממ' סאה. ואפשר הכוונה שאין בה מ' סאה במקום אחד, וכמו חרדלית¹⁰⁶⁷ שהן מים היורדים מגובה ההר, שאפי' יש מתחלתן עד סופן מ' סאה אינם מטהרין עד שיהי' במקום אחד מ' סאה, וכדעת ב"ה במ"ו דפ"ה¹⁰⁶⁸. ולפי שאינה מטהרת בעצמה אינה מטהרת גם כן מי הבור בהשקה.

דאמנם לפי זה מה הוצרכו לומר שאין בה מ' סאה, תיפוק לי' שאינו מועיל השקה מפני שהיא זוחלת ואינה מטהרה בזוחלין. ואפשר זהו באמת כוונת הרע"ב מ"ש כגון מי גשמים שבאים מן המדרון. דלדיוקא של התוי"ט בשם הכ"מ¹⁰⁶⁹ הי' מספיק לומר שהיא מי גשמים, ומה שכתב שבאים מן המדרון, הכוונה דלכן אינה מטהרת בהשקה. וע"פ פשוט מ"ש מן המדרון הוא שעי"ז נכנסת ויוצאת. מכל מקום יש לומר גם כן בזה כוונה הנ"ל (ומה שצריכים שתהא נכנסת ויוצאה, נראה דאם לא כן הרי זה באופן ששוטפת את הבור, ואז נשארים השאובים בבור, והוא בפסולו עומד).

הונראה¹⁰⁷⁰ שאחר שלפי החשבון יצאו השאובים הרי זה מקוה כשר גם כשהאמה נכנסת ויוצאה. אחר כך ראיתי שכן כתב התוי"ט פ"ה מ"ה ד"ה ונוטפין. אם כן הרי זה לכאורה ראי' להדין שבשו"ע סעי' נו"ן, והרמ"א מחמיר שם. וכל שכן באופן הנ"ל.

ו*

זצ"ע¹⁰⁷¹ דזה שייך דוקא כשנהנה בחליפין אבל שיעשה להכשיל אין חוששין¹⁰⁷², וכמ"ש בגר"א ס"ק י"ב, והוא מהש"ך¹⁰⁷³.