Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Igros Kodesh Admur Rayatz·
אה'תשמז
[סיון תרפ"ד]
[סיון תרפ"ד]
ב[תרגום חפשי מרוסית]
גהצהרה351 מאת יוסף [ב"ר] שלום בערקאוויץ שניאורסאהן הגר בלנינגראד
דבסתיו של 1915 בגלל התקרבות האויב והמלחמה עברתי מעיירה ליובאוויטש שבמחוז אורשא פלך מוהילוב, ואת הספריה שלי הגדולה מספרי לשון הקודש הנחנו ב-35 ארגזי עץ352 במחסני קוקורוב [במוסקבה].
ההספריה הזאת נאספה במשך עשרות רבות של שנים ע"י אבי וסבי, ומכילה רק ספרי דת ותפלות בלשון הקדש.
ובהיותי ממשיך בדרך אבי וסבי, שהיו רבנים יהודיים, לעסוק במחקר בשטח היהדות, מרגיש אני צורך רב להשתמש בספריה, שנאספה במיוחד למטרות אלו.
זהספריה הזאת ממשיכה להיות עד היום במחסנים הממשלתיים353, לשעבר מחסני קוקורוב. באותם מחסנים שבהם הונחו כשהובאו מליובאוויטש.
חכבר התחלתי פעם אחת להשתדל בדבר החזרת הספריה, כבעלה החוקי, והבקשה התקבלה בחיוב על ידי מחלקת הספריות של ה"נארקאמפראס", אלא שבאותה שעה לא הי' לי מקום להניח בו הספרים, ועל כן לא היה באפשרותי לנצל את הרשיון הניתן לי, והספרים נשארו במחסנים הנ"ל. כעת שעברתי לגור בלנינגראד, יש לי שוב את האפשרות להניח אותם בביתי.
טהמצב הזה גרם להגשת הבקשה הזאת [להחזיר לי את] הספריה, שהיא עבורי ועבור משפחתי הכבודה אוצר, הנחוץ לי עבור עיסוקיי המדעיים.
יבהתאם לחוקים הסובייטים, ספריות של אנשים פרטיים לא הולאמו, ובפרט של אנשי מדע המשתמשים בספריותיהם לעיסוקם המדעי.
יאהספריה שלי גם אינה יכולה להחשב כרכוש בלי בעלים, שהרי היא נמסרה לשמירה במחסן, וכל הזמן היתה שם תחת השגחתי, או על ידי אנשים נאמנים שלי.
יבמלבד זאת, עצם עובדת השתדלותי במחלקת הספריות "נארקאמפראס", ואח"כ קבלת האישור מהם להחזיר לי את הספריה, מוכיחות שהספריה אף פעם לא הופקרה מבעלי'.
יגולכן משער אני שיש לי יסוד חזק לקוות, שספרייתי, שלפי תוכנה יכולה היא לעניין רק חוג מצומצם של מומחי דת יהודים, תוחזר לי.
ידלנינגראד יוני 1924