Igros Kodesh Admur Rayatz·Vol. 16·Letter 5855אגרות קודש אדמו״ר מוהריי״צ·כרך טז·ה'תתנה

אה'תתנה
ב"ה, א' ער"ח שבט, תרפ"ח

בריגא

גתלמידנו הנעלה וו"ח אי"א מו"ה שמאי⁷⁰⁹ שי' שו"ב

דשלום וברכה!

הבמענה על מכתבו, השי"ת ישלח רפו"ש לבתם ת', ויגדלו אותה לתורה חופה ומעש"ט מתוך הרחבה, ויעזרהו השי"ת בעבודתו אומנות השו"ב שתהי' בתכלית ההידור.

וכבר ידעת גם רבות פעמים שמעת אשר השו"ב⁷¹⁰ הוא אחד מעמודי התוך בכל עיר וקהלה בעדת ישראל, ועליו החובה לחשוב מחשבות ולפעול ולעשות בדבר הטבת מצב העיר והעדה אשר בה הוא נמצא בכל הענינים הרוחנים, כמו עניני בית טבילה, קביעות לימוד ברבים, השגחת הבשר כו' וכו'.

זוכל המונע א"ע מזה (בלי הבדל איזה סיבה שתהי', אם מפני שקל בעיני עצמו בכלל, או שטבעו בלתי מתאים לענינים כאלו) הוא חטא ועון גדול במאד מאד.

חכי האמת הגמור הוא, אשר כל אחד מחוייב לפעול ולעשות בחיזוק עניני תורה ומצות וכו', ומה שעושים על פי יסוד אמת (דאָס ואָס מיא טוט מיט אַ אמת) הוא בלי רעש והמולה, ואינו עלול לשום מחלוקת ח"ו, ואדרבא סוף כל סוף הכל מודים על האמת.

טאין הזמן גרמא לי להאריך בכתב, אבל באשר יקר לי במאד [כל] אחד מתלמידנו יחי', וידעתי נאמנה כי כל אחד מהם ומאנ"ש שי' מושבעים (ל' שובע אָן גיזעטיגקט, בלא עין הרע) בכח רב, מההוא רוחא קדישא דשביק לן צדיק יסוד עולם, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הנני מעוררו בזה, והשי"ת יחוס וירחם עליו כי יתעורר בהתעוררות הראוי', ורב טוב יהי' לו בגו"ר.

יהמברכו.