Igros Kodesh Admur Rayatz·Vol. 16·Letter 5915אגרות קודש אדמו״ר מוהריי״צ·כרך טז·ה'תתקטו

אה'תתקטו
ב"ה, ז' אלול, תרפ"ח

בכבוד ידידי הרה"ג המפורסם והנודע בכל מרחבי תבל יראת ד' אוצרו כש"ת מוהר"ר חיים עוזר⁸⁶⁵ שליט"א

גאחד"ש כת"ר!

דבמענה על מכ' כבוד ידידי מג' לחד"ז, על דבר ביקורו אצל הרה"צ החפץ חיים שליט"א, הנה המצב במדינתנו איום הוא מאד, כי לוחמת היא היעוסקציא נגד הדת בכלי זיין שונים, לוקחים הבתי כנסיות, סותמים את המקואות, ומכריחים את הבנים ללכת לבת"ס שלהם, וחדשה נעשה⁸⁶⁶ כי לחם נמכר רק על פתקאות של ביכלאך ורק לאלו שהם בעלי מלאכה והדומה שהם בסיוז⁸⁶⁷, וכמובן אשר רבנים שי' ולומדי תורה אין להם ביכלאך כאלו, ובמילא הם אינם יכולים לקבל לחם, והם רעבים בפועל ממש, כי הלחם נמכר רק בחנויות של הממשלה.

הזה לא כבר בא לפה הרה"ג ר' מענדיל שי' ליעוין⁸⁶⁸ שהי' רב בחלק עיר בעי"ת מינסק יע"א, וסיפר לי אשר בפו"מ לומדי תורה גועים ברעב, והשגת הלחם באה ביגיעה עצומה בדרך גניבה ובמקחים גבוהים, אשר בזה עוד הוכבד מצבם [של] הישיבות, והרה"ג הנ"ל הגיד לי אשר הרה"ג הרמ"מ שליט"א גלוסקין והרב ר' יהושע⁸⁶⁹ שליט"א בקשו לפרסם המצב הנורא, ה"י.

וועוד זאת כי רעב זה אינו דומה להרעב ר"ל אשר הי' בשנות תר"פ-א, אז הי' רעב מפורסם לכל, והיו בתי צדקה מחוץ עוזרים, לא כן ברעב זה שהוא כלי זיין ביד היעווסעקציע בכדי לעקר את בעלי הדת.

זאשר מלחמה זו נגד בעלי דת עורכים החברה הנ"ל בכמה דרכים ואופנים מבהילים אשר כל השומע תצלנה אזניו, ואוי ומר לי אשר ככה הגיע בימיי, ולא במסתרים רק בגלוי הנני בוכה על שבר עמי, אחינו בשרנו הסובלים יסורי מות ירחמם השי"ת.

חבספירה האחרונה בא מספר אחינו בארצנו שלשה מליאון וששה מאות וכמה עשיריות אלפים נפש כן ירבו, אשר בלתי שום ספק וספק ספיקא שני מליאון וחצי שי' הם יהודים כשרים חפצי דת.

טכי במדינתנו האינטעליגענציא נחשבים על צד היראים ונשתנה המצב למעליותא לגבי כמו שהי' עשרים שנה מקודם, וגם אלו שהם יראים ללכת להתפלל, מפני שכשיודע שהם מתפללים יאבדו את משרתם וכהונתם, הולכים להתפלל בבתי כנסיות של אנשים פרטים או מקומות רחוקים אשר שם הם בלתי ניכרים.

ילדוגמא בעת היותי בלנגר' הי' אצלי מנין קבוע ג"פ בכ"י (בלי רשיון מיוחד, וידעו במיליציא⁸⁷⁰ מזה, אך לא מחו כלל, זה מראה לדעת עד כמה הממשלה איננה מונעת מצדה (בלי התעוררות מצד היעווסעקציע לעניני הדת[)], ובש"ק היו באים להתפלל כמה אנשים, ובפרט ביו"ט וימים נוראים היו באים רופאים אינזענערין כו' וכו' במספר גדול, והיו מתפללים בעמידה על מקום א' ובדיוק כיראי אלקים.

יאבמוסקבה ישנם נשים ת' אשר בעליהם קומוניסטים בעלי משרה גבוה, והם הולכות למקוה, הרה"ג הר"י קלעמעס סיפר לי איזה מקרים כאלו אשר באו לבית הטבילה נשים כאלו שבעליהם רחוקים מדת.

יבואם נבוא לספר מענינים כאלו בכמה וכמה מקומות הידועים להעסקנים בכל אתר ואתר יארכו הדברים, והקיצור העולה מזה הוא אשר האינטעליגענציא נחשבת על צד היראים שי'.

יגוהאפשר הדבר אשר חלק גדול כזה כן ירבו מאחינו שי' נעזבים באין דואג בעדם, אי שמים, ההי' כזאת מיום היינו לגוי קדוש, הלא זה כאחד עשר חדש שבאתי (שנגרשתי) ממדינתנו, ובכל הימים האלו ידי מלאות עבודה בעריכת מכתבים בקריאת עזרה בעד אחינו שי' אלה הנדכאים והנשברים ואין עונה.

ידקול דמי אחינו בניהם ובנותיהם צועקים ומתחננים להצילם מרדת שחת, ושומע אין להם.

טוהאחד המיוחד הוא כת"ר אשר פנה להקשיב קול שועת הנדכאים, כן עלי להגיד שבחו של איש ישר בעל מדות תרומיות הרב מאיר שי' הילדעסהיימר, שלא בפניו, אשר הוא הראשון אשר איוה לדעת מצבם של אחינו שי' הנדכאים, ובבואי הנה מהר לבוא⁸⁷¹ לשמוע את המצב באשר הוא, והתעכב פה יומים ושלש, חקר ודרש והאזין והקשיב כל הנעשה, וכל העת לבו ער, ודופק על פתחי הדזוינט בברלין לשוחח עם המנהל הראשי מר ב. קאהן יחי'.

טזהרבה יש להיהדות אשר במדינתנו להודות לד' כי טוב, על אשר כה"ר נתן לבו הט' להיות בעזרם, ולבוא בכתובים עם הרב ר"א שי' טייטלבוים⁸⁷² והפראפ' מר צ. אדלר יחי', אבל הכי אפשר הדבר כי דבר כזה יעמיסו רק על שכמו של אחד.

יזאחינו בשרינו שי' גועים ברעב גשמי וברעב רוחני, ועסקנים הציבורים האירופים והאמיריקנים אדירי הדעה ובעלי שכל ישר יחיו, מתפלפלים בפלפולים שאין בהם ממש, בשקלא וטריא שאין בה כדי מענה על המצב ההוה באשר הוא.

יחהיהדות הסוביטית דורשת עזרה, דורשת מסירת נפש בעדם, הם צועקים מעצמת כאבם הנורא, על אשר היעווסעקציע דוקרת את עיניהם, ממיתים את בניהם ובנותיהם, סורקים את בשרם במסרקות של ברזל. הנני מסגיר בזה מכתב שהגיע מאחד ברוסיא הלבנה. ובאוקראינא הוא שבע פעמים ככה, בגרוזיא – בכותאיס עיר הבירה – נשרפה ל"ע רחוב היהודים, עם בתי הכנסיות וספרי התורה, כמה דמי אחינו שי' נשפך עתה שאינם נותנים להם עניני הדת, מכריחים לאכל טריפה וכו', בבוכארא – בעיר סמרקנד – בשנת תרפ"ז שלחתי לשמה ציר מיוחד ר"ש שי' גאראדעצקי⁸⁷³, ובמשך חורף קיץ תרפ"ז רכז וסידר שמונה מאות נערים לומדים בחדרים ות"ת, ובסוף הקיץ בכ"ח אלול פ"ז הלשינו היעווסעקציע, ונערכו משפטים על כל המלמדים והוכרחו לברוח מהעיר.

יטגם הציר מיוחד ר"ש שי' הנ"ל הוכרח לברוח. אמנם באשר בתחלת ביאתו לשם בא בתור בעל מלאכה עושה אנפילאות, כי זה הי' כסות עינים על מלאכתו במלאכת שמים, כי בגלוי הי' עסקו באריגת אנפילאות, וסידר כל הענין הנ"ל, ולבד זאת סידר חברה תפארת בחורים⁸⁷⁴ שהיו בה תחלה רק כט"ו איש יחיו, ואח"כ לעת הקיץ נחרבו עד כחמשים איש יחיו, ובסוף הקיץ כבר היו יותר על מאה, וצעירי עיר טאשקענט נתקנאו בהם וגם הם עשו חברת תפ"ב והתלקטו כשלשים איש, גם בקקנד נתיסדה חברת תפ"ב.

כוכאשר הר"ש שי' הנה בגלוי הוא בעל מלאכה, בא חזרה לביתו לסמרקנד, ובבואו קראו אותו לגפאו והכריחו אותו אשר יתן חתימת ידו אשר דבר לא יהי' לו עם עניני לימוד, וגם לא ילך ללמוד בחבורת תפ"ב. כי לפי החוק מי שהוא למעלה מי"ח שנה יכול הוא ללמוד כחפצו, ועפ"י החוק יכולים המה להתאסף כ"ה או נו"ן או מאה איש (שכולם דוקא למעלה מי"ח שנה) לייסד להם מקום ללמוד באין מוחה, ובכן התפ"ב יכולים הם ללמוד בגלוי. אבל מה עושים היעווסעקציע, קוראים לגבאי הבתי הכנסיות ומכריחים אותם לחתום כי יגבילו זמני תפלת שחרית, ומנחה, ערבית, בזמן מוגבל כפי הדרוש לתפלה, ואשר אחרי כן מוכרחים להיות הבתי כנסיות סגורים על מסגר, ובאם לאו יענשו בעונש מאסר.

כאחברי התפ"ב שי' רובם הם בעלי עסקים או עוזרי בתי מסחר והדומה, הנה היעווסעקציע עושאת נקמות בכל אחד מהם לפי ענינו, אם בעל עסק הוא מניחים עליו מס גדול שלא לפ"ע, אם על משרה הוא אז פוטרים אותו ממקומו, ועוסקים בזה בעיון גדול ובהשכל. ובאופן כזה בחורף תרפ"ח נהרס התפ"ב בטאשקענט וקקנד וחלק גדול בסמרקנד, וכהיום הר"ש הנ"ל מוכרח הוא לעזוב את החבל הבוכארי כי אין נותנים לו מנוח, ואם כי גם כהיום יש שם כשני מאות תלמידים יחיו, אבל הר"ש שי' הנ"ל מוכרח הוא לעזוב⁸⁷⁵ את מקומו, וכאשר יסע לאיזה מקום אחר אקוה כי יעלה בידו לפעול בעזה"י.

כבהרבה פעל ועשה בענין זה של סידור חדרים בפלך ואהלין הציר הנוסע מר בן ציון שי' שמטוב⁸⁷⁶, אמנם בחדש אדר תרפ"ז הלשינו אותו היעווסעקציע בעיר אוורוטש, ונלקח למאסר גפאו בחרקוב, והחזיקו אותו כחצי שנה ויותר, ואח"כ שלחוהו למאסר גפאו במוסקבה, ושם דנוהו לשלחו לסיביר אצל יעניסייסק, בכפר רחוקה כחמשים ויארסט מן תחנה של מסה"ב.

כגבפולוצק מצאו את ר' שלמה חיים שי' קעסעלמאן⁸⁷⁷ כי יושב הוא בבית הכנסת עם עשרים תלמידים יחיו, אך התלמידים ישבו ולמדו לעצמן (נערים קטנים מי"ח שנה), והוא יושב בטלית כמתפלל (זה הי' בקיץ בשעה החמישית אחר חצות היום, וטעם הדבר הוא פשוט שבאם ח"ו יבוא מי, יוכל לאמר כי אינו מלמד, ורק מתפלל, [(]אשר באופן כזה א' מהראי'⁸⁷⁸ בראמען (פלך פאלטאוע) ובוויטעבסק ובעוד מקומות), והתלמידים שי' בראותם כי נכנסו שוטרים עם אנשים זרים נמלטו דרך החלונות, ואחדים דרך הפתח, ונשארו רק כה' תלמידים שי', ורש"ח זה טען כי הוא איש פרטי שבא להתפלל ומתפלל, ודבר אין לו עם אלו הנערים, וכן הנערים טענו שאינם מכירים אותו.

כדבכל זה לוקחו הנערים עם הגמרא'ת והרש"ח שי' למאסר, ושם העריכו פרטי כל, והחזיקו את הנערים רק יום א', אך את הרש"ח שי' החזיקו כשלשה ימים, וסוף הדבר הניחו עליו עונש עבודת כפי' על משך ששה חדשים, בתחלה איזה שבועות הי' עובד מלאכה לא נכבדה לכבד את הרחובות, ואח"כ הטילו עליו ללכת לחוץ לעיר מהלך איזה ויארסט לבית נסירת (זעגע מיל) ולשאת נסרים (!) שמונה שעות ביום.

כהכעת עוד הורע המצב שבע פעמים, כי החליטה היעווסעקציא ללחום במלחמה גלוי' נגד בעלי דת, ובהבת"ס שלהם הוכרז כי מעתה ילמדו עניני נגד הדת (כי בתחלה לא הי' חוב ללמוד עניני נגד הדת, ונקראו אז רק בשם בעז רעליגיע, ועתה מחוייבים ללמוד נגד הדת, ונקרא אנטי רעליגיא).

כוהחוק ללכת לבית ספר ישנו כבר, אלא שאי אפשר להם מפני גודל ההוצאה להביא זה בחיים, אבל בכל אתר ואתר בערי מושב היהודים משתדלים היעווסעקציא להכריח את האבות אשר יתנו את בניהם, ומי זה יכול לעמוד כנגדם, במקום אשר כל חיותיו של האב האם וב"ב תלוים רק באנשים האלו.

כזבשעה כזו אשר המלחמה בוערת מכל צד ופנה בפנת בית ישראל, ר"ל, הלא כל גדולי עמינו, ד' עליהם יחיו, כולם כאיש אחד צריכים להושיט יד עזרה לאחינו שי' ברוח ובחומר.

כחברוח כיצד, צריכים לשלוח צירים מטיפים ומשפיעים אשר כחם רב בעזרתו ית' לעורר את הלב, לב ישראל, אשר רבות טובות ראיתי במוחש מנסיעות האלו, ודבר זה אפשר הוא להביאו מהכח אל הפועל, באופן נעלה ומשובח ומסודר בחילוק המדינה כולה לחלקים ידועים, ואשר כל נוסע יודע את אשר לפניו, ות"ל עוד כהיום לא אלמן ישראל, ובכל עיר ועיר נמצאים גם צעירים, ומכש"כ בינונים בשנים יחיו, אברכים אשר עלולים להתעורר לכל דבר טוב ומועיל בהנהגה של יראת שמים, ובפרט אלו שהם בני נו"ן וס' יחיו שהם רוב גדול, ובהם בעלי השפעה בכל עיר ועיר.

כטאין לשכוח אף רגע, כי אלה שהם בני כ"ה-ל"ה רובם ככולם (מלבד אחוז קטן ביותר) הם יהודים כשרים, בעלי דת. שאלו את הרה"ג ממינסק, מויטעבסק, ממוהילוב, מבאברויסק, מהאמעל, מקרמנצוג, מפאלטאוע, ומכש"כ בערי גרוזיא (אשר שם יושבים כחמשים אלף כ"י אחב"י שי', אשר רובם ככולם הם יראים פשוטים, פראסטע ערליכע אידין, והולכים ג"פ ביום להתפלל, ובש"ק כל החנויות סגורות) ובערי בוכארא (אשר שם יושבים ג"כ כמספר הנ"ל, ובטבעם הם יראי אלקים כנ"ל), וכן בכל המקומות בפנים המדינה בלנ[ינ]גר' מוסקבה, פסקוב, נובגורוד, סאמארא, ואראניז, קורסק, סמולענסק, ובנגב סיביר.

לנשבע הנני, כי רוב גדול מבני כ"ה-ל"ה הם יהודים כשרים, גם הפשוטים ביותר לבם טהורה ותמה עם דת קדשנו, רק ר"ל נופלים הם וכפופים הם מתגרת ידם הקשה של היעוסעקציא הלוחמים עם דת ישראל.

לאודבר ברור הוא, אשר גם המוחש והפועל יאמתנו, כי שילוח צירים הביא תועלת בלתי משוערה תחלה, וכמובן אשר הדבר הזה צריך להיות מסודר באופן המתאים אל החוק, אשר מטיף יש לו רשות (בשביל פרנסתו) לנסוע להטיף אמריו.

לבובחומר כיצד, לבוא לעזרת התיסדות חדרים, ותשלומי שכר לימוד, תיקון בתי טבילה כו' וכו'.

לגוהעזרה הלזו כאשר ראינו במוחש, אשר בעזרה קלה מבחוץ פועלים וגורמים עזרה מקומית גדולה יתר מכפי כחם, ובדוגמא כאשר עוזרים לאיזה עיר בחמשים רו"כ לחדש, אז מהעיר עצמה מתאסף במזומן ובצרכי אכל פי שלש, ובעיר שעוזרים במאה או ק"ן רו"כ לחדש מתאסף כנ"ל פי ארבע ויותר.

לדובכן מוכרח הדבר אשר יוסד ועד מגדולי ישראל, אשר יתענין בהמצב הלזה של אחינו שי' בעיון רב, ויהי' עסוק בזה בכל מאודו, ואשר יוצא בקול קורא לעזרה, כי חלק מאחינו מעם אלקי ישראל הוא בזמן של כליון ואבדון, זמן פרעות הוא, ולדאבון לבנו ומרירות נפשנו הפרעות הללו אינם באים מכחן של גוים ועובדי עבודה זרה, כי אם לבשתנו, הפרעות הללו בחילול כל קודש ישראל, בא מאלו היוצאים ממעי יהודה, וכל היהדות בכל מרחבי עולם מחוייבת לצאת כולה תוצל להציל את אחיהם, בעוד נשמתם בם, בעוד אשר יכולים להשאר יהודים.

לההארכתי בדברי אלה, אשר מהם יבין מעכ"ת את המצב באשר הוא, כי מי זה יכול לאמר כי הוא גזירת שמד, שאומרים לך עבוד עבו"ז, כאשר הי' במסע הצלב, או מי הוא זה ואי זה הוא אשר יאמר כי אינו גזירת שמד.

לוהקומוניסטין העברים מתחלקים לשני מפלגות, האחת מהם (שהוא הרוב הגדול מהם⁸⁷⁹) חולקים בכלל על כללות ענין היעווסעקציא, כי אומרים המה אשר סעקציא כזו אינם צריכים כלל, לפי שאין צריך להיות הבדל בגזע אם מעי יהודה הוא או אינו יהודי.

לזאמנם חלק קטן מהקומוניסטין הם בעלי שיטת היעווסעקציא, אבל גם הם מתחלקים לשני מפלגות, אחת גדולה ואחת קטנה, הגדולה שיטתה היא שצריכים ללחום עם הדת ע"י אמצעית פתיחת בתי ספר והפצת ספרים שלהם, ואם נמצאים כאלו שהם מחזיקים בדת אין צריכים להפריע אותם, והפלוגה הקטנה שהם המיעוט (איזה מאות אנשים בכל המדינה ובעלי דעה קטנים בעצם) שיטתם היא שצריכים ללחום בזרוע, וכל האמצעים, יהיו איזה שיהיו, כשרים הם בשביל להגיע על ידם אל המטרה להכחיד את הדת כולה, היל"ת.