Igros Kodesh Admur Rayatz·Vol. 16·Letter 6176אגרות קודש אדמו״ר מוהריי״צ·כרך טז·ו'קעו

או'קעו
ב"ה, י"ב ניסן, תרפ"ט

בריגא

גכבוד ידידי הנעלה והכי נכבד וו"ח אי"א מוה"ר שמרי'¹⁶²⁵ שי' הכהן

דשלום וברכה!

המכתבו במועדו הגיעני ושמחתי במאד מאד על האמור בו, ות"ל בעד זה. אכפול דברי כי לענג ולמשיב נפש היו לי דבריו, כי יקר לי מאד מאד אהב[ת]ם והתקשרותם של אנ"ש שי' בפרט, ויראי אלקים בכלל, אשר לולי ידעו אוהבינו וידידינו יחיו גודל הקורת רוח אשר עושים לי בכתבם מהנעשה אתם עמם ועם ב"ב שי', היו כותבים בעתים קרובות יותר.

ואמת הדבר כי עתותי נתונים המה לעבודה בלי הרף (יחזק השי"ת בריאותי בתוך כאחב"י שי') ויצליח לי בגו"ר, אהבת אחים היא אחד העטרות העולות על כולנה, ועד אשר יזכני השי"ת להתראות בשובע שמחות צריכים להיות בהתאחדות גמורה ע"י כתיבה לכה"פ, כי כן הוא האהבה וההתקשרות האמיתית שהמקום אינו חוצץ, וכן הוא גם בענין הזמן אשר בכ"ע ובכל זמן צריכים להיות מקושרים במחשבה¹⁶²⁶.

זוזה סוד מנהגן של חסידים בסיפורי מעשיות הצדיקים, אשר בה בשעה שמספרים¹⁶²⁷ איזה מעשה או מאמר (גם בשיחת חולין שצריכים לימוד¹⁶²⁸) הנה בשעה זו מתקשרים עם נר"ן של הצדיק ההוא, ובמוחש הננו רואים דשני אוהבים נאמנים הגם שרחוקים במקום הנה כאשר האחד חושב או מדבר אודות חבירו, הנה בשעה ההיא גם חבירו נזכר עליו באהבה וחיבה.

חת"ל אשר הוטב בריאות בנו מר טוביא גוטמן שי', והשי"ת יחזקהו ויאמצהו, ויעזר השי"ת לידידי כי יאריך ימים הוא וביתו ת', ויקבלו נחת מבניהם ובנותיהם יחיו שילכו בדרך הישר, ויזכרו מקור מחצבתם, אשר סוף כל סוף זהו האמת הגמור.

טידידו הדו"ש.