Igros Kodesh Admur Rayatz·Vol. 16·Letter 6254אגרות קודש אדמו״ר מוהריי״צ·כרך טז·ו'רנד

או'רנד
[תרפ"ט]

בב"ה,

גהשיטה אינו ראוי לפלפל בו, הנה בכללות היא שיטה משובשת, כל דבר הצריך עלי' הוא על ידי בירור ולא ע"י דחי' וענינו מבואר בדא"ח, אלא שאל יהא שוטה בעבודת הבירורים, וכמבואר¹⁸³⁸ בענין נדרים שהוא אינו צריך לאכול המאכל ההוא, היינו שהבירור אינו לפי ערכו, אבל אינו צריך לקלקל, ואופן התחלת בירור הוא ע"י קירוב, היינו לעורר ענין הטוב שיש בו, וכידוע שבפנימיות נקודת הלב בכלל ובנפש בפרט כל איש ישראל הוא שב ומתחרט על הלא טוב שעשה, ובפרט אז מיא וערט עלטער שנעשה גם הלא אמת, היינו מה שעובר דרך מעביר, לאמת, והשי"ת הוא יזכנו בעבודה אמיתית.

דשמעתי מכבר, ועפ"י הוראה בלתי נפרצה הוזכרתי עתה מאמר אחד החסידים הגדולים, אף הוא ראה גולגלת אחת שצפה ע"פ המים, א קאפ דרייט זעך אייפן ואסער, אז אפילו א גולגלת, נאר זיא איז צפה ע"פ המים, נאר אהן א גוף הוא ג"כ ר"ל עונש.

הוהנמשל מובן, כי העיקר הוא עבודה בפועל, מוח שליט על הלב, ומוח לבד (אשר גם זה אינו אלא השערה בדמיון עצמי, א איין רעדענעס מה שהאדם חושב על עצמו) אינו ענין כלל, ויש הרבה דברים בזה באופן אשר זה עוד גרוע ממי שאינו משכיל, אבל זה ודאי שהרחמנות עליו גדול יותר, דמאחר אשר השי"ת נתן לו הכחות הראוים א"כ מדוע לא עשה מה שראוי לעשות, והשי"ת יזכנו בעבודה אמיתית בהגברת הצורה על החומר שהיא הגברת העבודה על ההשגה.