Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Igros Kodesh Admur Rayatz· Vol. 14· Letter 5050אגרות קודש אדמו״ר מוהריי״צ· כרך יד· ה'נ
אה'נ
בב"ה א' ד' תמוז, תרפ"א
גראסטוב-דאן
דכבוד ידידי הרב הנכבד ומרומם וו"ח אי"א
המוהר"ר מנחם מענדל שי' נאה
ושלום וברכה,
זמכתבו מכ"ג אייר, הגיעני תמול, ובמוצאי שבת בענג קראתיו מנועם שלומם הטוב, ומשלום ש"ב הרשיל"א, הרש"ז, הרי"י שיחיו, ושאר ידידנו יחיו.
חבטרם פתחי דמיתי כי אדע מכל אשר אכסוף לדעת, משלום כאו"א בפרט, מחיי הכולל, ממצב החדרים, הישיבות, ושמות האברכים הלומדים יחיו, ומצב לימוד החסידות ונועם ההנהגה, אשר רבות שמעתי יום יום מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר דיבר והגה בשלומם, בעת ההסגר, ויקו כי עזרתם בטח באה מאנ"ש שי' מאמעריקא, וכי עוסקים המה בתורה ועבודה, והי' מצטער בכל עת מה שאין ביכולת מדינתינו, המנדבים היקרים יחיו, השתתף עתה במצבם, אשר זה הי' משאת נפש כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, החזק בהם למען ישקדו על התורה ועבודה שבלב.
טבקראי מכתבם, כי אנ"ש שי' מאמעריקא, היו, ועומדים בעזרתם, נתתי שבח לאל עליון, אשר לא עזב, ולא יעזוב חסדו מאתנו ורצון יראי ה' ועבדיו, יעשה האל הטוב בכל עת.
יםויהכ םג לבוסו יתלבס רשא לע ףסונ) ישפנ תמגעו ירעצ הלדג המ םנמא - י ד וניתרצל 'ד רמאי - ורק בד' אבטח) בהביטי כי עוד הענינים מבולבלים, והמחלוקת על לא דבר בתקפה עומדת, ד' אלקים עד מתי יהי' כזאת, האם תמורת זאת שהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע, דורשים מאת תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם כי בשלום ואחוה יהלכון, ואת פני ד' בתורה ותפלה ידרשון, איש איש לרעהו יעזורו, וידברו יראי ד' לחזק לב ודעת אחיו, וכולם כאחד בנועם דרכי החסידות יחיו, וישפכו עוד מהודם וזיום, ברוח טהרה על כל המדינות, הנה תמורתו, במחלוקת יחזקו, ובכתבי פלסתר, ואגרות חירוף יבואו, להראות גלוי במה המה עוסקים.
יאאחים יקרים שני המערכות, האם באלה תושעו, אם זהו הדרך האמיתי, אשר בו ישכון אור אבות העולם, אראלי זוהר, אשר כלכלנו בחיים מאירים, כי יעזוב איש רוע לבבו ותמורתו יקח האמת היושר והתום. עד מתי תתנבלו ותרבו המחלוקת, הלא כולנו נבונים יודעים את התורה המאגדת בחוקי' האלקיים אותנו כולנו, ומה לנו הרחק נדוד להתרגז ולהתקצף המביאים בכנפיהם פרידת הלבבות, ודרכים בלתי טהורים. אנא חוסו נא על שם קדש הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר זה יותר על מאה וארבעים שנה, שיסדו את המושב בארץ הקדש, בשם חב"ד, ויהי לתפארת, ועתה ח"ו כאלו כסוכה נותרת. מדוע לא תתחשבו את התעודה אשר שם לו מחללו, ותבקשו לכם אחרת. לבי לבי ידאב במאד עלי הדבר הזה, והאם אוכל העריך אליכם דברי כי מי אני אשר אבוא עד הלום, אבל לבי ידאב במאד, וידעתי גם ידעתי כי במעשיהם זאת יצערו ח"ו וח"ו הנשמות האצילות העומדי' לפני ד' לבקש על עמו וצאן מרעיתם.
יבוהאל הטוב, אשר בחר בציון וירושלים, בזכות טפוחי ערבות, הן המה הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הוא יעשה שלום ביניכם וישרה ברכתו בתוך עמו ונחלתו, בכל מקום שהם, אור פניו ישיגם להצליחם בזמני ונצחי.
יגואתה ידידיי, המתחיל אומרים לו עשה, הואילו נא לכתוב לי בפרטיות משלום כאו"א, ממצב עיר חברון ת"ו ממצב הבית הגדול, ומה יעשה בו, מי ומי הלומדים ובמה המה הלימודים.
ידמוסגר בזה הנני שולח מכתב תודה והתעוררות לאנ"ש שי' בעבר הנהר הגדול, וכן בקשתי לשלוח להם כל המכתבים שנכתבו במועדם למען ידעו מכל הנעשה אתנו, וכי יעוררו רחמים רבים במקומות הקדושים, כי יהי' ד' בעזרינו ברו"ג.
טומהעבר עלינו בנטילת ראש, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבגמ זי"ע, האבילות הגדולה, והאבידה הנכרת בכל דבר ודבר, כללי ופרטי, כהיום ולעד לא ירפא, מי ינחמינו ובמה נוכל להתנחם, רק באחת באמונתינו נחי', כי חי חי הוא אתנו עמנו, בכל הדברים הטובים בהחזקת התורה והעבודה, ואין לנו בעולמינו אלא אחת, התדבק ברצונותיו הקדושים ללמוד לשמור לעשות ולקיים, בבירור וזיכוך מדותינו, ולטהר לבבינו לעבוד את ד' בלבב שלם.
טזיתבשר נא ידידי וכל אוהבינו היקרים יחיו, בברכת מז"ט, מז"ט מז"ט, בעד חתונת בתי הבכורה מ' חנה תי' עם התמים מר שמרי' ב"ר מנחם מענדיל שי' גורארי', שהיתה בשעטומ"צ ביום ועש"ק י"א סיון.
יזההנהגה העליונה בסוד הבריאה מאתנו נעלמה, יסוד האחוה ונועם הריעות, היא האהבה אשר פרי' מתוק ומועיל בחברת האנושי בכלל, ובעדת החסידי' בפרט, אשר מיום הוסדה עולם, בבוא מועד לשמחת נשואין, איש את רעהו הודיע, ועתה יוצר כל משנה את העתים בטח לטובה ולברכה, וגם על פיסת נייר בעתו ובזמנו, לא יגבר כח איש. הנה מאושר אהי' לקבל ברכת אוהבים נאמנים מרחוק, כי יהי' האל הט' בעזרם, לבנות בית נהדר בישראל, על יסוד אושר רוחני וזמני כרצון ובזכות כ"ק אבותינו רבותינו הק'.
יחיגיד נא שלום בשמי לכאו"א מאשר יחזיקו במסורת אבות.
יטוהי' ברכה כאו"נ והדו"ש בן מו"ר.