Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Igros Kodesh Admur Rayatz·
אה'נו
ב[י"ב תמוז תרפ"א]
ג... השערה, או סברא שיהי' מזה פרנסת צרכי הבית, ח"ו וח"ו לחשוב כן. כי בפירוש כתבתי בהצעתי ליסד קופת רבינו, שהם על דברים שבצדקה כוללים בלתי מפורשים ביחוד, ובכללות הם למען מלאות צוואת ופקודת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויהי' זה מספיק לדעתי להוציא גם מספק קל. והנני מצטער על השערה כזו, והלא ידידינו אנ"ש שי' יודעים היטיב רוחא קדישא דטהירו עילאה הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הי' רחוק מלעשות דבר שיהי' בו טובת עצמו בגשמיות, ומי שזכה לעמוד לשרת לפניו רבות בשנים, הנה בדרך ממילא נקנה מהמדות המסולאו' וחס לי' לזרעא דאבא. ויודיעו מפורסם לכל כי אין בזה שום יחס לצרכי הבית כלל וכלל.
דואגב אודיעם גלוי כי מי שחפץ ליתן על צרכי הבית, יכתוב ברור שהוא צרכי הבית אשר לולי זאת על ספק גם קל, אינו מתקבל, ונמסר לאחד המוסדו' של צדקה.
התלמידינו שי' נסעו לפאלטאווע, מפני רוב היסורים ל"ע ול"ע שסבלנו, ושם מסתדר המוסד ת"ל ובקרוב יקבלו אדרעסין לשילוח על צרכי תו"ת.
וומה שמתאונן כבודו שאינו ידוע להם כל מאומה ונעויל וכו' יודעים, הסיבה העיקרית היא מצדם, אם שלא כתבו ודרשו או שלא הגיעו המכתבים אלי.
זואני עד כמה שמזגי בכלל הוא נגד טבעי הגשמי, אשר כל ימיי חפצתי היות סגור בד' אמותי, והגבלתי עשיותיי בעניני תו"ת (ובשאר הענינים היו בלתי גלוים) כי לא חפצתי עמוד בציור עסקן ציבורי וכו', ומובן הדבר כי עתה כבד לי במאד מאד להיות דורש ומבקש, כי ייסדו אגודת לומדים בשיעורים בחול ובש"ק, לעורר על ההתעסקות בעבודת התפלה ולבוא בכתובים בענינים שונים.
חאמנם פקודת הקדש עלי חזקה, מבלי התחשב עם כל, על פי תורתינו הקדושה במצות כיבוד אב ורב, לשכוח על עצמי וטבעי, ואחת הוא אם כבד הוא לי ואם נקל הוא, עלי לעבוד ולעשות ככל אשר ביכולתי בעזרתו ית', לבוא בכתובים עם אנ"ש שי' בכל מקום שהם, ברכת ד' וחסדו הטוב בהצלחה מופלגה ישיגם, ליטול חלק בשמחתם וטובם, לעורר לבבם בהתיסדות אגודת לומדי דא"ח ושיעורים קבועים לתורה ברבים ולהרבות האהבת רעים האהובים, הקשורים בעקבי דרכי קדש הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, אשר זכותם לא יתם לעד מלהאיר עלינו בלמדינו בתורתם הקדושה ע"מ לשמור לעשות ולקיים.
טוהנה מיום הראשון שניטל עטרת ראשינו הוד האור האלקי, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הייתי כאיש שהכהו ר"ל רעם, לא ידעתי נפשי, ולא מצאתי מנוחה, רק בתפלתי ג"פ ביום, והיות סגור בחדרי מבלי דבר דבר, וגם לענות לשואלים, ומכ"ש ע"י מכתבים. זולת זאת שמצאתי חובה בנפשי למול מערכת הקדש המנורה הטהורה, איש האלקים הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לבוא בכתובים לחניכי המוסד התלמידים היקרים יחיו (מכ' ראשון) ולכל מקושרי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ד' עליהם יחיו בהעתק דברי צוואתו בקדש (מכתב השני), וכללי אודות המוסד תו"ת (נדפס בפאלטאווע), ושמתי פני לקיים כאמור אלי לחזור דא"ח.
יואחרי כן הנה ל"ע ול"ע נחלתי, במוש"ק א' תולדות, במחלת סיפנא[י] טיף ר"ל, וכל ב"ב שי', והייתי במצב מסוכן ל"ע עד כו' ובמשך איזה חדשים, שבתי מעט לאיתני, ובסעודת פורים פעם הראשון שחזרתי דא"ח ברבים.
יאומני אז עפ"י ענינים שונים גמרתי בלבי בל"נ, לעזוב כל אשר לי בטבע, ומבלי הבט על כל מאומה, ולקיים כפי שנצטויתי, כי עבד נרצע הייתי להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בהיותו בגופו אתנו פה, ועבד הנני לרצונו הקדוש, שהוא רצון ד' ממש, והאמת הוא כי לאלו שיש להם מוח בקדקדם אחת הוא לנו, וכי נצב הוא לנגד עיני תמיד כמו בהיותו בגוף ממש, וסוף כל סוף הלא מצוה וחובה עלינו לעזוב את הגשם, לשכוח על הטוב הנראה לנו לעיני בשר ולהתגב[ר] על הכבד לפנינו מפני טבע החומר, ולשוב אל הקדש פנימה, לידע מה ה' אלקינו דורש מאתנו, וזה אנו יודעים ע"י עובדי ד'. ואם כה הוא קבוע בלב ומוחלט במוח, למה לנו לסתום עינינו ולסגור לבבינו. ובטלתי דעתי וטבעי והתחלתי להתעסק בכל אשר אמצא בעזרתו ית' לטוב ומועיל לרבים מאנ"ש שי' והנני בא בכתובים, את כל החפץ לשוחח במילי דאבות העולם. והאל הטוב ירחם עלינו כולנו.
יבואלו אשר עומדים בקישורי דברים יודעים ומודיעים בכ"ע מהנעשה אתם. ועתה אשלח להם בקרב הימים ב' מכתבים הנ"ל.
יגוהנה השילוחים שלהם התקבלו באופן וסדר הזה, על קופ"ר מד' בחוקתי סך טוא"ר, מעש"ק נשא שלשים א"ר, עוד מהנ"ל טוא"ר, יום א"ך סיון כ"ה א"ר. בס"ה עד היום פ"ה א"ר. וזכות המצות תגן עליהם בגו"ר. לקופת רמב"ן מיום 27/6 סך עשרים א"ר. לשלוח קבלות פרטיות אין לי הזמן לזה ואינו ענין.
ידכן התקבל בעד ספרי לקו"ת מיום ט"ז סיון סך מ"ה א"ר, וייטיב להודיע מפורש מה זה. ועדי התקבל ידיעה יהיו מונחים.
טויפרוש נא גיני בשלום כאו"א אשר לבו שלם את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ורצונו הקדוש, והמשתדל לקיים אחד הרצונות כפי יכולתו כי זה רק זה תעודתינו עלי אדמות ברצון וחסדי האל הגדול ית'.
טזוהי' ברכה ושלום כאו"נ והדו"ש בן מורם ורבם.